פסקי דין על אמיר מטלון | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

34328-10/17 רעא     02/11/2017




רעא 34328-10/17 אמיר מטלון נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

רע"א 34328-10-17 מטלון נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ







בפני

כבוד השופט
צבי ויצמן


מבקש

אמיר מטלון


נגד


משיבה

הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ



החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הש' ר. ארניה) מיום 14.9.17 במסגרתה קבע בית המשפט כי הנספח הקובע לצורך הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט בפוליסת הביטוח שרכש המבקש הוא נספח המכונה נספח 989 ולא נספח 983.

הנדרש לנדון


1.
המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה כספית בגין תגמולי ביטוח המגיעים לו לטענתו בשל אובדן כושר עבודה בהתאם לפוליסת ביטוח שהנפיקה לו המשיבה. ע"פ הנטען בכתב התביעה, עבד המבקש במפעל לעיבוד שיש משך כ -11 שנה שם נחשף חשיפה ממושכת לאבק מזיק וחלה במחלת ריאות.
המבקש טוען כי בשל מחלתו הוא פוטר ממקום עבודתו ביום 1.7.14 וכי רק ביום 1.3.15 שב לעבוד בעיסוק אחר.

2.
פוליסת הביטוח אותה רכש המבוטח כוללת שני נספחים שונים – האחד –מספרו 983 (להלן – "נספח 983") ואחר מספרו 989 (להלן- "נספח 989"), בכל אחד מהנספחים מצויה הגדרה שונה למונח "אי כושר עבודה מוחלט".

נספח 983 שכותרו – "פיצוי חודשי באובדן כושר – פרמיה משתנה"
מגדיר את אי הכושר באופן הבא –
"המבוטח יחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה – לעניין נספח זה בלבד אם כתוצאה ממחלה או תאונה שארעה למבוטח שלל ממנו בשעור של 75% לפחות, הכושר לעבוד בכל מקצוע או עיסוק בו עסק ב 5 השנים שקדמו למועד אותה מחלה או תאונה וכן שאינו עובד באיזה שהיא עבודה או עיסוק תמורת שכר, תגמול או רווח בגין עבודתו, זאת למשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה המצוינת בדף פרטי הביטוח..." (סע' 1 לנספח 983)

בנספח 989 שכותרתו "תנאים מיוחדים נוספים לנספח פיצוי חודשי באובדן כושר עבודה ונספח שחרור האובדן כושר עבודה" הוגדר המונח כ –

"המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה – לעניין נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות,
הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעה עד אותה מחלה או תאונה, שבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו, זאת למשך תקופה העולה על תקופת ההמתנה המצוינת בדף פרטי הביטוח.."

נוסיף ונציין כי ברשימה שצורפה לפוליסה צוין לעניין נספח 989 –

"נספח 989 הגדרה על פי עיסוק סביר אחר הנ"ל מתייחס לנספחים 983-11"

3.
בהחלטתו מיום 27.3.17 קבע בית משפט קמא כי תחילה יכריע בשאלה מהו הנספח הקובע לצורך הגדרת אובדן כושר עבודה מוחלט ולעניין זה אף הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

4.
בהחלטתו מיום 14.9.17 קבע בית המשפט כי ההגדרה הקובעת היא זו המצויה בנספח 989 וזאת משני נימוקים עיקריים – האחד, הרשימה לפוליסה עצמה קובעת כי ההגדרה הקובעת היא זו המפורטת בנספח 989,
השניה – ההגדרה בנספח 989 משרתת את טובת המבוטח – המבקש.

על החלטתו זו של בית משפט קמא מבקש המבקש את הרשות לערער ואלו עיקרי טענותיו –

טענות המבקש

5.
בית משפט קמא התעלם מטענות רבות שהועלו ע"י המבקש בסיכומיו ולא דן בהן כלל.
כך התעלם מטענות להרחבת חזית שבוצעו ע"י המשיבה ומטענה כי הסייג בפוליסה לא הודגש כנדרש וכמתחייב מכח הוראות סע' 3 לחוק חוזה ביטוח , התשמ"א – 1981 (להלן – "חוק חוזה ביטוח") וכן התעלם מהוראת סע' 29 חוק ביטוח שעניינה במתן סעד מיוחד ע"י בית המשפט גם אם תנאי כזה או אחר בפוליסה לא קוים.

עוד שגה בית משפט קמא בקביעתו כי דווקא נספח 989 משרת את טובת המבקש שכן בנדון דווקא נספח 983 יש בו לשרתו וזאת כיוון שתקופת ההמתנה ברשימה אינה עולה על 3 חודשים וממילא המבוטח נופל להגדרת אי כושר מוחלט כמפורט בנספח זה דווקא.

אחר שעיינתי עיין היטב בטענות המבקש מצאתי כי דין הבקשה להדחות אף ללא צורך בתגובת הצד שכנגד.
להלן נימוקיי -

אימתי יש ליתן רשות לערער על "החלטה אחרת" ?

6.
סע' 41 (ב)
לחוק בתי המשפט (נ"מ) התשמ"ד – 1984 מורה –

"רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה"

מהוראת סע' 41 (ב) לחוק בתי המשפט אתה למד כי ככלל ידונו השגות על החלטות בינים של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון עד לשלב הערעור על פסק הדין עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, לגרום לנזק של ממש או להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (רע"א 4157/01 תדיראן בע"מ נ' יורשי אבשלום מיכאלי ז"ל (2001); רע"א 2856/12 גדעון כהן ואח' נ. מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל (2012). לעניין זה ראוי לציין את הוראת תקנה 411 לתקסד"א הקובעת כי גם אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה פתוחה בפני
ו הדרך להשיג עליה בזכות בסיום ההליך עם מתן פסק הדין.

תכליתה של הוראת סע' 41 (ב) לחוק בתי המשפט היא מניעת פיצול בלתי נסבל של המשפט והארכת הדיונים, לפיכך על המבקש רשות ערעור על החלטה אחרת "להראות במקרה זה שהדיון בעניינו בשלב זה הוא בעל חשיבות כה רבה עד שהוא מתגבר על שיקולים של אדמיניסטרציה שיפוטית שלכאורה מצדיקים מניעת דיון כפול בשתי הערכאות בעניין שלא קבע באופן סופי את זכויות בעלי הדין" (שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, 209, מהדורה שניה, 2008).

7.
הפסיקה הוסיפה והצביעה על היתרון המשמעותי בדיון בהשגה על "החלטות אחרות" בשלב הערעור על פסק הדין ולא במסגרת בקשת רשות ערעור המוגשת בטרם הסתיים ההליך הן בשל עיכוב ההליכים הנגרם בשל כך, הן בשל האפשרות שעם מתן פסק הדין ייחסך הדיון בנושאי בקשת רשות הערעור והן משום שבמסגרת הערעור ניתן יהיה לבחון את ההחלטה באופן טוב ומקיף יותר על רקע מכלול החומר, הקביעות השונות ותוצאתו האופרטיבית של ההליך (רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ. חאדר (2003)).


8.

בנדון לא עלה בידי המבקש להעמיד טעם בעל משקל שיצדיק חריגה מעקרון היסוד המורה על דיון בהשגות על קביעותיה של הערכאה הדיונית אחר מתן פסק הדין . בנדון בית משפט קמא דן בסוגיה אחת מבין אלו העומדות במחלוקת בין הצדדים, גם אם אפשר שזו סוגיה מובילה וחשובה מבין כלל הסוגיות, ועדיין אין כל מניעה מצד המבקש להביא במסגרת הליך הראיות את העובדות המוכיחות לטענתו את זכאותו לפיצוי מטעם המשיבה, בין אם הם עולות כדי הנדרש ע"פ נספח זה לפוליסה או נספח אחר, ומאידך אפשר כי ימצא בסופו של יום שאין העבודות משרתות את המבקש לא על בסיס נספח 983 ולא על בסיס נספח 989 וממילא בירור בקשתו בשלב זה מיותר בתכלית. מכל מקום בנדון אין זה ראוי להתעכב ולברר הדברים כבר עתה אלא ראוי שהם יתבררו אחר שמיעת הראיות ומתן פסק דינו של בית משפט קמא שאז יהיו לפני ערכאת הערעור כלל הממצאים הנדרשים להכרעה נכונה .

יפים לעניין זה מצאתי את הדברים שנאמרו על ידי כב' הש' צ. זילברטל בעניין רע"א 2856/12 הנ"ל –

"לא עלה בידי המבקשים להעמיד טעם בעל משקל שיצדיק חריגה מעקרון היסוד, וקיום דיון בהשגה על קביעותיו של בית משפט קמא בטרם סיום ההליך ומתן פסק הדין. עצם העובדה שמדובר בהחלטה "חשובה", שהכריעה במחלוקות המהותיות שבין הצדדים, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. גם אין מקום לעכב את סיום בירור התובענה בערכאה הראשונה לשם בירור הסוגיות העקרוניות בערכאת הערעור, בירור שיכול להיות ממושך, גם בהתחשב שלכאורה יש אפשרות שייעשה על-ידי מותב תלתא. סיום ההליך בבית המשפט המחוזי נראה באופק ויש תחילה להגיע לקו הגמר ול"סגירת התיק" בערכאה קמא" (הדגשה שלי – צ.ו)

9
.
ועוד יש להעיר – רבות מהטענות המועלות ע"י המבקש במסגרת בקשתו זו, דוגמת טענותיו מכח סע' 3 ו 29 לחוק חוזה ביטוח, אפשר שיטענו על ידו אף בהמשך ההליך בערכאה הדיונית וכי בית המשפט ידרש ליתן עליהן את דעתו בפסק דינו, ממילא הרי לנו סיבה נוספת מדוע אין לדון במבוקש כבר בשלב זה.

10.
מכלל האמור אני דוחה את בקשת רשות הערעור. יובהר כי אין באמור בכדי להביע דעה באשר
לטענות המבקש לגופן עניין אשר מקומו להתברר, כאמור, בהליך ערעורי אחר מתן פסק הדין הסופי.

משלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.


תואיל המזכירות לסגור התיק שבנדון.



ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ח, 02 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 34328-10/17 אמיר מטלון נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/11/2017)