פסקי דין על רפאל יהלום | פסקי דין על סאודאי אמיר פרוייקטים | פסקי דין על אמיר סאודאי | פסקי דין על סלים סאודאי |

18711-07/11 א     07/11/2017




א 18711-07/11 רפאל יהלום נ' סאודאי אמיר פרוייקטים בע"מ, אמיר סאודאי, סלים סאודאי








בית משפט השלום בהרצליה


ת"א 18711-07-11 יהלום נ' סאודאי אמיר פרוייקטים בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
57

בפני

כבוד השופטת
לימור ביבי


מבקשים

רפאל יהלום


נגד


משיבים

1. סאודאי אמיר פרוייקטים בע"מ

2. אמיר סאודאי
3.
סלים סאודאי




החלטה

לפני בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים ובכלל זה בפרט, מסמכים חשבונאיים, רשימת לקוחות המשיבים ופירוט פרויקטים אשר בוצעו עד ליום 1/1/09.

מבוא:
תביעה זו אשר הוגשה בשנת 2011 תחילתה כתביעה למתן חשבונות אשר הועמדה לצרכי אגרה על סך של 100,000 ₪.
במסגרת התביעה טען התובע כי ביום 1/8/05 נחתם בינו לבין הנתבע 3 הסכם לשיתוף פעולה במסגרתו התחייב התובע לספק לנתבעת 1 שירותים שונים ובכלל זה שירותים הכוללים שיווק, סיוע בארגון פרוייקטים, מעקב אחר עבודות, גביה והכל בקרב לקוחות פוטנציאליים וקיימים וזאת, בתמורה לחלק מהרווחים שיצמחו מפרויקטים אלו החל מיום 1/8/05.
בהקשר להסכם בין התובע לבין הנתבע 3, יש להקדים שתי הערות- האחת- בתחילה הכחיש הנתבע 3 את דבר חתימתו על ההסכם וטען כי זויפה. לאור טענתו זו מונה מומחה על ידי בית משפט אשר קבע כי חתימתו אותנטית.
השנייה- אין חולק כי ההסכם נחתם בין הנתבע 3 לבין התובע ולא בין התובע לבין הנתבעת 1. בהקשר זה חשוב להוסיף ולהדגיש כי אין חולק שהנתבעת 1 הוקמה רק באפריל 2009.

מעבר למחלוקות הנסבות על האותנטיות של ההסכם ותוקפו על כלל הנתבעים, עלו במסגרת כתבי הטענות שלוש מחלוקות עיקריות נוספות- ראשית- הצדדים חלוקים על התמורה המוסכמת בגין שירותי התובע. כך לטענת הנתבעים זכאי התובע, לכל היותר, לשיעור של 10% משוויו של כל לקוח שיביא התובע ואילו לטענת התובע הינו זכאי גם לשיעור 20% מרווח החברה ברוטו לפני ההוצאה על התובע וכן, לחלוקת רווחים בגין התוספת למחזורי החברה. עוד חלוקים הצדדים בשאלה לאיזה פרק זמן היתה ההתקשרות בינהם – האם למשך שנה עד לשנת 2006 – כטענת הנתבעים או עד לשנת 2009 כטענת התובע ולבסוף חלוקים הצדדים בשאלת זהות הלקוחות אשר הביא התובע לנתבעים, באשר לטענת הנתבעים, חלק מהלקוחות אשר התובע טוען כי הוא הביא, עבדו עימם עוד קודם לכן.

במסגרת ההליך מונה על ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מומחה רואה חשבון- אבי הוך, אשר עיון בה מעלה שלהלכה ולמעשה, במתכונתה לא היה בה בכדי לקדם את ההליך, באשר רואה החשבון קבע שעל מנת לערוך חישובים חשבונאיים, על בית המשפט להכריע בטענותיהם העובדתיות הסותרות של הצדדים ובכלל זה בשאלה האם הפר התובע התחייבותו כלפי הנתבעת עת לא סיפק מעקב וסיוע ללקוחות, האם אמנם הופסקה עבודתו בשנת 2006, זהות הפרוייקטים אשר הביא לנתבעת והאם יש לו זכאות לפירות עתידיים מכל לקוח אשר הביא.

כיוון שכך, הוגשו על ידי הצדדים תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לדיון הוכחות ביום 1/7/15. בסיום ההוכחות הוצע לצדדים מתווה לפשרה הכולל עקרונות להתחשבנות בין הצדדים. הצדדים ביקשו שהות על מנת להיפגש ולגבש אל תוך המתווה את המספרים המתאימים.

לאחר זמן, הודיעו הצדדים כי לא הצליחו להגיע לפשרה ומשכך, ביום 26/5/16 נתקיים קדם משפט נוסף, במעמד הצדדים, במסגרתו הגיעו הצדדים לכדי מתווה המבוסס על כך שהתביעה – שהוגשה כתביעה למתן חשבונות- להלכה ולמעשה לא שונתה אלא, על אף שגולו המסמכים הרלוונטיים בין הצדדים – לא תוקנה באופן שיתאימה ל"שלב ב" קרי, לא הוגשה תביעה כספית במסגרתה כומתו הטענות לכספיות.
כיוון שכך, במסגרת המתווה נקבע כי:
"התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בצירוף חוו"ד חשבונאית עד ליום 5.9.16.
הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן מטעמו בצירוף חוו"ד חשבונאית עד ליום 5.11.16.
במסגרת כתבי הטענות יהיה פירוט מדויק ופרטני של כל לקוח ולקוח אשר התובע טוען כי הוא הביא לעסקי הנתבעים וכן התייחסות כספית הנובעת מהבאת אותו לקוח לאור היקף הפעילות העסקית שהיתה לנתבעים עם אותו לקוח.
כמו כן יצורפו לכתבי הטענות כל האסמכתאות התומכות בטענות האמורות תוך מספור האסמכתאות והפנייה מסודרת."

מהמתווה כפי שנקבע בין הצדדים עולה ברורות כי המתווה התבסס על כך שבידי התובע כלל המסמכים החשבונאיים הרלוונטיים ויודגש – כפי שפורט לעיל- המתווה הוסכם לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה רואה חשבון, לו נמסרו כלל המסמכים החשבונאיים אשר נדרשו על ידו ולאחר שהתקיים הליך הוכחות.

ומכאן לבקשה לפני;
כאמור במסגרת הבקשה לפני עותר התובע למסמכים ספציפיים, אשר לטענתו לא גולו עד למועד זה.
בכלל זה – לטענת התובע אמנם הועברה אליו כרטסת הנהלת החשבונות על ידי הנתבעים ואולם, הינו נדרש גם לדוחות המע"מ וזאת, הואיל ולטענתו, בכרטסת ניתן לערוך שינויים. בנוסף, עותר התובע לכרטסת התשלומים אשר בוצעו לתובע, למאזני בוחן או מאזנים מבוקרים על מנת לבדוק תאימות, לרשימת הלקוחות של הנתבעת ולפירוט הפרויקטים עד ליום 1/1/09.

הנתבעים מצדם מתנגדים לבקשה ולטענתם, אין כל תועלת בהעברת דוחו"ת המע"מ וזאת, הן בהינתן שהתובע אינו עותר לדוחות מע"מ לתקופה מסויימת אלא באופן כללי ויתרה מכך, אין כל טעם בהעברתם בהינתן שהתובע אינו יודע מה הפרוייקטים אשר הינו טוען שהביע לעסקי הנתבעים. עוד הינם טוענים כי מקורה של הבקשה בחוסר יכולתו של התובע להצביע על הלקוחות אשר הביא לחברה – חוסר יכולת ממנה נובעת בקשתו להעברת מסמכים כללים ושאינם ספציפיים. זאת ועוד, לטענתם,
כל המסמכים אשר נדרשו על ידי רואה החשבון שמונה על ידי בית המשפט – הומצאו על ידם ומשכך, אין כל מקום להורות על גילוי נוסף בשלב זה.

אציין כי הגם שתגובת הנתבעים הועברה לתשובת התובע, הרי שהתובע לא ציין במסגרת תשובתו לתגובה, את התקופה בגינה נדרשים דוחו"ת המע"מ אלא ששב על טענתו ולפיה הינו נדרש לדוחות אלו. עוד לא השיב התובע על הטענה ובהתאם לה, קודם לדרישת מסמכים, עליו להמציא רשימת הלקוחות אשר הביא לטענתו לנתבעת ולא ההיפך, קרי לא על הנתבעת החובה להציג בפני
ו את רשימת לקוחותיה הכוללת.

קודם לפירוט הכרעתי בבקשה הנני מוצאת להקדים ולציין כי ההליכים בתיק זה נמשכים במשך שנים, תקופה אשר רובה ככולה יש להטיל לפתחו של התובע שהגיש אין ספור בקשות דחייה ובקשות לאורכות לקיום התחייבויותיו- לרבות הבקשה המונחת להכרעתי, אשר הוגשה ביוני 2017 וזאת, תחת הגשת כתב תביעה מתוקן- אשר המועד הראשוני שנקבע להגשתו היה ביום 1/9/16- קרי שנה קודם לכן. הנני מוצאת לציין את פרק הזמן הנכבד המוקדש לניהול התיק, הואיל ונקודת המוצא להכרעתי, המונחת כחלק מהנימוקים לה – הינה כי יש מקום להציב גבול למשיכת הליך משפטי ואין מקום לאפשר שוב ושוב, מקצה שיפורים בטענות מי מהצדדים, כמו גם במסד ראיותיו.

בשים לב לכל האמור ולאחר שעיינתי בבקשת התובע הנני מוצאת לדחות הבקשה.

כך, כאמור במסגרת ההליך היו מספר הזדמנויות בהן נדרשו וגולו מסמכים ונקודת המוצא למתווה הפשרה היתה כי כל הנדרש כבר גולה. זאת ועוד, כאמור במסגרת ההליך מונה רואה חשבון אשר אמנם לא הגיש דו"ח עם פירוט כספי, בהינתן המחלוקות העובדתיות בין הצדדים ואולם, אין חולק כי למומחה זה הוצגו כל המסמכים אשר נדרשו על ידו , קרי המסמכים הרלוונטיים לעריכת חוות דעת חשבונאית והראייה – המומחה ציין בסוף חוות דעתו כי לאחר שבית המשפט יכריע במחלוקות העובדתיות כי אז ניתן יהיה לערוך חישוב כספי. יצויין כי כעולה מחוות הדעת הומצאו למומחה דוחות כספיים של הנתבע 3, מאזני בוחן, כרטסות הכנסות ומסמכים – מסמכים אשר בחלקם שב התובע ועותר לגילויים.
יתרה מכך, הדרישה לגילוי מסמכים הינה כללית והגם שניתנו לתובע הזדמנויות הוא לא מיקד את הבקשה ובכלל זה בפרט, הוא לא טרח לפרט- לכל הפחות- בגין איזה תקופות הינו מבקש את גילוי דוחו"ת המע"מ. זאת ועוד, צודקים הנתבעים עת הינם טוענים כי על התובע להמציא את רשימת לקוחותיו (כפי שעשה במסגרת תצהיריו) ואין כל מקום לחייבם בהמצאת רשימת לקוחותיהם קודם שיעשה כן. בהקשר זה האחרון, אמנם נראה כי הדרישה להצגת רשימת לקוחות על מנת שמהם יבור לו התובע לקוחות אשר לטענתו הביא, הינה בבחינת "דייג" שאין תכלית גילוי מסמכים לשרתו.
זאת אף זאת, בכל הנוגע לכרטסת תשלומים לתובע, הרי שהבקשה הינה תמוהה בהינתן שברי שהתובע יודע את ששולם לטענתו ומשכך, לא ברור מדוע הינו נדרש- לשם עריכת תחשיב מטעמו- לנתוני הנתבעת באשר לתשלומים אשר ביצעה לו לטענתה.

לאור כל האמור- הנני דוחה בקשת התובע והנני קובעת כי התובע יגיש כתב תביעה מתוקן מטעמו, במתכונת כפי שנקבע במתווה אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 26/5/16, עד ולא יאוחר מיום 19/11/17.

מובהר מפורשות כי לא תינתן כל אורכה בהגשת כתב התביעה המתוקן.






הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן מטעמם עד ולא יאוחר מיום 18/12/17 והכל על מנת שניתן יהיה לקיים קד"מ אחרון בתיק ביום 19/12/17.


ניתנה היום, י"ח חשוון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 18711-07/11 רפאל יהלום נ' סאודאי אמיר פרוייקטים בע"מ, אמיר סאודאי, סלים סאודאי (פורסם ב-ֽ 07/11/2017)