פסקי דין על דוד קלאוזנר | פסקי דין על בן הרוש שמעון | פסקי דין על זוהר שמואל | פסקי דין על מאירי יוסף | פסקי דין על סלנט שלמה | פסקי דין על בר-ששת יוסי | פסקי דין על אינג' אליהו פבר - חברה לבניין והנדסה אזרחית בע"מ

22934/00 א     21/06/2005




א 22934/00 דוד קלאוזנר, בן הרוש שמעון, זוהר שמואל, מאירי יוסף, סלנט שלמה, בר-ששת יוסי נ' אינג' אליהו פבר - חברה לבניין והנדסה אזרחית בע"מ




1
בתי המשפט

א 022934/00
בית משפט השלום חיפה
21/06/2005
תאריך:
כב' השופט ר. סוקול

בפני
:

1. דוד קלאוזנר

2. בן הרוש שמעון

3. זוהר שמואל

4. מאירי יוסף

5. סלנט שלמה

6. בר-ששת יוסי

7. ניצן צבי
8. ברסלב כוכבה
בעניין:
התובעים
ע"י ב"כ עוה"ד ג. אביבי ואח'
נ ג ד
אינג' אליהו פבר - חברה לבניין והנדסה אזרחית בע"מ
הנתבעת
ע"י ב"כ עוה"ד ד. ברונשטיין
פ ס ק - ד י ן
מבוא
1. הנתבעת, חברה העוסקת בעבודת בנייה בנתה מספר בניינים בשכונת נווה שאנן בחיפה בפרוייקט הקרוי "מושבת נו"ש". התובעים הינם דיירים אשר רכשו 8 דירות בפרוייקט.

2. בכתב התביעה בתיק זה טוענים התובעים כולם כי בטרם רכישת הדירות הציגה להם הנתבעת מצג ולפיו ישתקף מדירותיהם נוף פנורמי לכוון מפרץ חיפה. לטענתם, ובניגוד למצג הנ"ל ולהתחייבויות הנתבעת, נבנה בסמוך פרוייקט בנייה נוסף על ידי חברת "כ.א.ן גולן בע"מ" אשר בנייניו חוסמים את הנוף המובטח. לפיכך, כך טוענים התובעים, ירד ערך דירותיהם.

3. התובע מס' 1 (להלן: "קלאוזנר") טוען גם כי בדירה אותה רכשה מהנתבעת נמצאו ליקויי בנייה שונים ולכן עתר לחייב את הנתבעת לפצותו בגין תיקונם.

4. בטרם אדון בטענות הצדדים אציין כי בתיק זה אירעו מספר תקלות שמנעו סיומו בשלב מוקדם יותר.

ביום 12.1.03 ניתן תוקף להסדר דיוני שהושג בין הצדדים ולפיו יגישו בעלי הדין סיכומי טענות ללא צורך בשמיעת ראיות.

מסיבות שאינן ברורות לי התיק נסגר במזכירות והועבר לארכיב התיקים הסגורים. רק לאחר שהוגשה בקשה להחשת

פסק דין
בחודש 12/04 התבררה התקלה. משהובא התיק לעיוני לא נמצאו בו סיכומי טענות הצדדים על אף שהצדדים טוענים כי טרחו והגישו את סיכומיהם במועד. לפיכך ניתנה הוראה על הגשה חוזרת של הסיכומים.

עד היום לא אותרו הסיכומים המקוריים שנטען כי הוגשו ואין לי אלא להצטער על התקלה.

ולגופם של דברים.

עיקרי הטענות
5. בכתב התביעה המקורי שהגישו התובעים נטען כי הנתבעת הציגה להם מצג בדבר הנוף הצפוי והתחייבה כי דירותיהם תיוותרנה פתוחות לנוף על אף הבנייה הצפויה בסמוך. כן נטען כי בניגוד להתחייבויות אלו של הנתבעת הסכימה הנתבעת כי חברת "כ.א.ן גולן בע"מ" תבנה בניינים שגובהם עולה על התכנון המקורי ובכך איפשרה את חסימת הנוף. לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית התברר כי התובעים חוזרים בהם מטענה זו ומבססים את תביעתם על מצג של הנתבעת בלבד, אשר כלל גם מצג ולפיו גובה הבניינים שבפרוייקט הסמוך לא יעבור את גובה רצפת דירות התובעים.

בעקבות כתב התביעה המקורי נשלחה הודעה לצד שלישי כנגד "כ.א.ן גולן בע"מ" בשל החריגה בגובה. לאחר הגשת התצהירים ולאור החלטתי בעניין הרחבת החזית הכלולה בהם, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן. עם הגשת כתב התביעה המתוקן הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן והודיעה כי הינה מוותרת על משלוח הודעה לצד ג'.

בהתאם אתייחס בפסק דיני אך ורק לטענות העולות מכתבי הטענות המתוקנים.

התביעה לעניין הפגיעה בנוף
6. התובעים רכשו כאמור את דירותיהם מהנתבעת. כל חוזי הרכישה נחתמו בשנת 94.

-התובע מס' 1, קלאוזנר, רכש את דירתו בהסכם מיום 14.8.94, מדובר בדירה בקומת קרקע במגרש 12.

-התובע מס' 2, בן הרוש, רכש את דירתו ביום 11.8.94. מדובר בדירה בקומת קרקע במגרש 12.

-התובע מס' 3, זוהר שמואל
, רכש את דירתו ביום 11.8.94. מדובר בדירה בקומת קרקע במגרש 13.

-התובע מס' 4, מאירי יוסף
רכש את הדירה ביום 23.8.94. מדובר בדירה בקומה ראשונה במגרש 13.

-התובע מס' 5, סלנט שלמה
, רכש דירה בקומת קרקע במגרש 14 (הסכם הרכישה לא צורף).

-התובע מס' 6, בר ששת יוסי, רכש את דירתו ביום 24.8.94. מדובר בדירה בקומה הראשונה במגרש 14.

-התובע מס' 7, ניצן צבי, רכש את דירתו ביום 2.10.94. מדובר בדירה בקומה ראשונה במגרש 11.

-התובעת מס' 8, ברסלב כוכבה, רכשה את דירתה ביום 12.4.95. מדובר בדירה בקומת קרקע במגרש 11.

7. התובעים טוענים כי בטרם רכשו את הדירות ראו פרסומים של הנתבעת וכן קיבלו לידיהם פרוספקט שהפיצה הנתבעת לרוכשים פוטנציאליים. במודעת הפרסום נרשם: "דירות 4, 5, חדרים מפוארות מול נוף פנורמי מרהיב!". בפרוספקט נרשם "הדירות פונות לכוון נוף פנורמי מרהיב של מפרץ חיפה, הרי הגליל ועד לראש הנקרה בצפון" (נספח א' לסיכומי התובעים).

8. התובעים כולם מצהירים כי במהלך המו"מ עם נציגי הנתבעת (אנשי המכירות) נאמר להם מפורשות כי כל הדירות יהנו מהנוף המרהיב. מר קלאוזנר הצהיר כי ביקש לברר האם יבנו בתים נוספים על הרכס הפונה לנוף והוסבר לי כי אכן צפויה בנייה נוספת. עם זאת הבהיר לו נציג המכירות של הנתבעת כי הבנייה המתוכננת לא תסתיר את הנוף וכי שיא הגובה של גג הבנייה הנוספת יגיע לכל היותר עד לגובה מרפסת הדירה (סעיף 12 לתצהיר).

במועד חתימת ההסכם, כך הצהיר, שוב עלה נושא הנוף ונציגי הנתבעת הציגו בפני
ו תוכנית בניין עיר והסבירו מפורשות כי גובה הבתים שיבנו לא יעבור את גובה רצפת מרפסת דירתו (סעיף 17).

9. מר זוהר שמואל
ומר בן הרוש שמעון
הצהירו גם הם כי נציגי המכירות הבטיחו להם שהבתים שיבנו לא יעברו את גובה הרצפה. מר שמואל אף סיפר כי החליט להחליף דירה כדי לרכוש דירה בבניין סמוך המצוי במקום גבוה יותר (סעיף 12.1 לתצהיר). מר בן הרוש מספר כי נציג המכירות הצביע בפני
ו על הנוף שנראה ממשרד המכירות והבהיר לו כי כך יראה גם הנוף מדירתו (סעיף 10 לתצהיר).

10. מר מאירי מצהיר על גרסה דומה. כן הצהיר כי בחר דירה אחת ולאחר מכן החליף לדירה אחרת נמוכה יותר ולכן שב והתעניין בנוף. לדבריו נציגי המכירות הבהירו לו כי הנוף לא יוסתר וכי הדירות שייבנו במורד ההר לא יעברו את גובה רצפת דירתו. מר מאירי מוסיף ומצהיר כי לאחר שהחלו עבודות הבנייה של "כ.א.ן גולן בע"מ" פנה לעיריית חיפה וביקש לעיין בתוכניות. לדבריו הובהר לו כי על פי התוכניות יעבור גובה הבנייה את קומת העמודים של הבניין שבו רכש את דירתו. מר מאירי מצהיר כי ביקש לעניין שכנים בהגשת תביעה כנגד "כ.א.ן גולן בע"מ" לשם עצירת הבנייה אך נמסר לו כי אין לכך כל סיכוי שכן התוכניות אושרו. אין פרטים לגבי הפעולות שעשה לבירור היקף הבנייה וגובה בבתים של "כ.א.ן גולן בע"מ". אין גם כל פרטים לגבי מועד אישור תוכניותיה של כ.א.ן גולן בע"מ.

11. מר סלנט מצהיר כי לאחר שהוסבר לו כי הבתים שנבנו לא יסתירו את הנוף פנה לעיריית חיפה ועיין בתוכניות המתאר. על פי הנתונים שהוצגו לו בעירייה וכעולה מהתוכניות, גובה הבנייה העתידית לא היה אמור להסתיר את הנוף לדירתו (סעיף 9) ולמרות זאת המשיך לקנן בלבו חשש שמא הבתים יסתירו את הנוף ולכן בטרם חתם על ההסכם שב ושאל את נציגי הנתבעת ואלו מסרו לו כי אין לו ממה לחשוש (סעיף 12).

12. גם מר בר-ששת מצהיר כי נמסר לו שהנוף לא יחסם על ידי הבתים שבונה "כ.א.ן גולן בע"מ". דברים אלו נאמרו לו הן במהלך הפגישה עם נציגי המכירות והן בטרם החתימה על החוזה. גם מר בר-ששת מצהיר כי היה נסיון להתארגן לעצירת הבנייה של "כ.א.ן גולן בע"מ" אך הובהר לו, כך נטען, כי אושרה ל"כ.א.ן גולן בע"מ" חריגה בגובה (סעיף 20).

דברים דומים מצהירים גם מר ניצן צבי והגב' כוכבה ברסלב.

13. כל התובעים טוענים כי כיום, בניגוד למצג שהוצג להם, מוסתר הנוף ברובו על ידי הבתים שבנתה חברת "כ.א.ן גולן בע"מ". התובעים צירפו צילומים של הנוף הנשקף מבתיהם ואין ספק כי עולה מהצילומים שהבתים מסתירים כי מרבית שדה הראייה (נספח ד' לכתב התביעה). אין בפני
י כל ראייה מי צילם את התמונות ומהיכן צולמו. לעומת זאת מציגה הנתבעת תמונות שצולמו על פי האמור בתצהירו של מר מחרז, על ידו, ממפלס הרחוב (סעיף 19 לתצהיר). מהצילומים (נספח ג' לתצהיר) ניתן לראות כי מול הבתים ברח' דולצ'ין 23, 25 אין כמעט הסתרה של הנוף ואילו מול הבתים ברח' דולצ'ין 27, 29 יש הסתרה נרחבת יותר של הנוף אך אין הסתרה מלאה.

16. התובעים צירפו חוות דעתו של השמאי גלעד יצחקי. בחוות דעתו הוא מציין כי הוצגו בפני
ו נתנוי מדידה שערך המודד בני שפירא (מפות המדידה לא הוצגו). מנתוני מדידה אלו מתברר כי הבתים במגרשים 18-16 ברח' יעקב חזן שנבנו על ידי "כ.א.ן גולן בע"מ" "חרגו בגובהם מתוכניות הבנייה המאושרות וכתוצאה מכך חלק מהנוף ממנו יהנו דיירי הבניינים ברח' דולצ'ין הוסתר" (עמ' 2 לחוות הדעת בפרק "הגדרת הבעיה") לחוות הדעת צירף מר גלעד יצחקי את חוות דעתו של מר שפירא המפרט את החריגות בדירה בבתים שבנתה "כ.א.ן גולן בע"מ". מדובר בחריגות בכל הבניינים הרלוונטיים. כן ראוי לזכור כי המדידה נעשתה בשלבי הבנייה.

בחוות דעתו של מר גלעד יצחקי מצויין כי כתוצאה מחריגות הבנייה הנ"ל והסתרת הנוף לדירות התובעים פחת ערך דירתם בסכומים הנעים בין 5,000 דולר ל-12,000 דולר.

17. הנתבעת אינה כופרת בכך שבפרסומים צויין הנוף. עוד הינה טוענת כי לכל הרוכשים ניתן הסבר בדבר הבנייה הצפויה על ידי חברת "כ.א.ן גולן בע"מ". מר מחרז מבהיר כי כל נציגי המכירות היו מצויידים בתוכנית העמדת המבנים ממנה ניתן היה ללמוד בדיוק את היחס בין הבניינים בפרוייקטים. על התוכנית (נספח ב' לתצהירו) מצויין גובה הבתים הצפויים להבנות על ידי "כ.א.ן גולן בע"מ". מר מחרז מבהיר כי לכל הרוכשים הוצגו הנתונים המדוייקים בסעיף 11 לתצהירו הינו מציין את הגבהים שהיו צפויים לבניינים שתבנה "כ.א.ן גולן בע"מ" לטענתו כל דירות התובעים היו מתוכננות בגובה העולה על גובה הבתים הנ"ל כך שעל פי תכנון אכן כל רצפות דירות התובעים היו צפויות להיות גבוהות מבנייני חברת "כ.א.ן גולן בע"מ" (סעיף 12).

מר מחרז מצהיר שאינו יודע את הגובה המדוייק של הבניינים שבנתה חברת "כ.א.ן גולן בע"מ" בפועל והאם אכן מדובר בסטייה, כטענת המודד מר שפירא. מכל מקום אין כל קשר בין הנתבעת לסטייה בגובה, אם אכן זו קיימת. לגרסתו כל המצגים שיצרה הנתבעת היו מדוייקים, על פי המידע שבידה.

18. מר פרץ, שהיה אחד מנציגי המכירות, מבהיר בתצהירו כי המידע שנמסר על ידי כל הנציגים לרוכשים היה מדוייק על פי הנחיותיו של מר מחרז. לדבריו כל רוכשי הדירות בקומות התחתונות (קרקע וראשונה) קיבלו את תוכנית החתכים עליה סומנו הגבהים השונים של הבניינים הצפויים להבנות (סעיף 6 לתצהיר). כמו כן היו בין הרוכשים כאלו שפנו לעירייה לקבלת נתונים.

הנתבעת מבהירה עוד כי במחירי הדירות תומחרה תוספת עבור נוף רק לדירת שבקומות העליונות, דהיינו בדירות של התובעים לא נכלל כל מרכיב של נוף.

19. מר פרץ מבהיר כי המחירים השונים בין הדירות במבנים השונים אינם נעוצים בגובה ובנוף הצפוי אלא הדירות שהוצאו למכירה ראשונית תומחרו במחירים נמוכים יותר וככל שהתקדמה המכירה כך הועלו המחירים.

20. התובעים מבססים את תביעותיהם על שני ראשים; האחד, המצג העולה מהפרוספקט והפרסום המהווה חלק מהתחייבויות הנתבעת; והאחר, מצג רשלני או מטעה במהלך המו"מ.

לאור הראיות שפורטו לעיל אבחן טענות אלו כסדרן.

הפרוספקט והפרסומים
21. התובעים מפנים את בית המשפט להלכת בית המשפט העליון בע"א 6025/92 צמיתות(81) בע"מ נ' חרושת חומר בע"מ ואח', פד"י נ(1), 826. שם נקבע, כך נטען, כי לפרוספקט שניתן לרוכש דירה במהלך משא ומתן יש מעמד מחייב, אלא אם נכללה הסתייגות מפורשת בהסכם גופו.

טענה זו דינה להדחות. פסק הדין בפרשת צמיתות התייחס לנסיבות מיוחדות בהן בהסכם המכר שבין הקבלן לרוכשים לא נקבעו הוראות בדבר שטח הדירה. בית המשפט, באותו מקרה, מצא לנכון להשלים את החסר בעזרת המצג העולה מהפרוספקט שנמסר במהלך המשא ומתן. פסיקה, מאוחרת יותר, הבהירה כי לא כל מצג שנמסר במהלך משא ומתן, לרבות בפרוספקט, הופך מיד לחלק מההתחייבויות החוזיות. בע"א 8737/00 שלפרד חברה לפיתוח ובניין בע"מ נ' יוסף ז'אק, פד"י נו(4), 662, דן בית המשפט העליון בטענה כי מכוחו של הפרוספקט יש לקרוא התחייבות של הקבלן כי שטח הסמוך לדירות שנמכרו ישאר שטח ציבורי פתוח. בית המשפט דחה את הטענה והדגיש כי "המצג - אם היה כזה - אינו עולה בקנה אחד עם המסגרת החוזית". ובהמשך מציין השופט י. אנגלרד:

"השאלה מתמקדת, אפוא, לא במצג של מספר היחידות המתוכננות, אלא בתיאור השטח הירוק כשטח פנוי כפי שהופיע בדגם, בפרוספקט ובמודעות. האם יש בתיאור זה של השטח הירוק כשטח פנוי משום התחייבות מצד חברת שלפרד כי השטח יישאר פנוי? לדעתי, התשובה היא שלילית, וזאת ממספר טעמים המשלבים בתוכם את המבחנים הפרגמטיים הקובעים את המעבר ממצג להתחייבות חוזית. ראשית, אין בחוזה התחייבות כלשהי כי השטח הירוק יישאר פנוי. לטעמי, אם הקונים חפצו כי השטח יישאר פנוי, היה עליהם להתנות זאת במפורש בחוזה המכר. התחייבות מעין זאת היא בעלת משמעות כלכלית גדולה, לרוב לשני הצדדים, ולכן יש לפרטה בהסכם במילים מפורשות. שנית, בעת חתימת החוזה הראשון, השטח הירוק מיועד היה לעירייה, ובעת חתימת יתר החוזים הוא כבר היה שייך לה. והנה, בית המשפט קובע כי עובדה זו הייתה ידועה לקונים (פיסקה 14 לפסק הדין). בנסיבות אלה, אין זה מתקבל על הדעת כי חברת שלפרד התכוונה לקבל על עצמה התחייבות כי השטח יישאר פנוי, כי הרי אין לה שליטה על מעשי העירייה. נמצא, כי הן לפי מבחן הכוונה, הן לפי מבחן אובייקטיבי אין לראות כאן מצג שהפך להתחייבות חוזית. שלישית, החוזה הפנה במפורש לתב"ע הר1551/ שבה נאמר, בין היתר, כי השטח המועבר לעירייה מיועד לבניית יחידות דיור. לדעתי, מוטל היה על הקונים, אם גורל השטח הירוק היה חשוב להם, לבדוק את ייעוד השטח בתוכנית המתאר. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט זה בפרשת ע"א 838/75 חיים ספקטור נ' יוסף צרפתי פ"ד ל"ב(1) 231, 243, מפי מ"מ הנשיא מ' לנדוי:

לא נראה את התמונה השלמה, אם לא נצרף לעובדות שכבר הזכרתי גם זאת שלקונה הייתה הזדמנות לבדוק בעצמו את תכונותיה של החלקה ואת מצבה התכנוני. נמסר לו נוסח של החלקה וכשם שהלך המתווך פאר למשרד העירייה (הוועדה המקומית לתכנון ולבניה) כדי לקבל משם את הטופס, שהכיל פרטים מלאים על החלקה...כן היה גם הקונה יכול לעשות כמוהו ולגלות פרט זה שהיה כה חיוני עבורו."

(ראה גם א. זמיר, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, עמ' 277-276 וכן ע"א 9085/00 שטרית אברהם נ' אחים שרבט חברה לבניין בע"מ, פד"י נז(5), 462, 473).

22. בהסכמי המכר שבין התובעים לנתבעת לא נכללה כל התחייבות מפורשת לנוף. במהלך המשא ומתן בין הצדדים נדון נושא הנוף והובהר לתובעים כי צפויים להבנות בניינים נוספים על הרכס. קשה להניח כי בנסיבות כאלו, אומד דעת הצדדים היה לכלול את הנוף כחלק מהתחייבויות הנתבעת. זאת ועוד, הנתבעת יכלה לכל היותר להתחייב למצב התכנוני הידוע במועד הוצאת הפרוספקט אך ברי כי לא יכלה להתחייב לגבי מצב תכנוני עתידי שאינו בשליטתה. השיקולים שהביאו את בית המשפט בפרשת שלפרד למסקנתו כי הקבלן לא התחייב להותרת השטח הירוק הסמוך יפים גם בענייננו.

המצג כמו"מ
23. בשונה מפרשת שלפרד הנ"ל מבססים התובעים טענותיהם גם על המצגים שנמסרו להם להם במהלך המשא ומתן. התובעים כולם מאשרים כי במהלך המשא ומתן נאמר להם כי חברת "כ.א.ן גולן בע"מ" צפויה לבנות בניינים במגרש הסמוך. כל התובעים טוענים כי נאמר להם שגובה הבניינים הצפוי לא יעבור את גובה רצפת קומת הקרקע.

מחוות הדעת של המודד שפירא ושל השמאי גלעד יצחקי עולה כי "כ.א.ן גולן בע"מ" חרגה מהגובה המתוכנן. אין בחוות הדעת הנ"ל כדי ללמד האם הגובה על פי התוכניות המאושרות לחברת "כ.א.ן גולן בע"מ" עמד במצג שהציגו נציגי הנתבעת אם לאו.

24. התובעים טוענים כי הנתבעת הציגה מצג ולפיו לא יעבור גובה בניה של "כ.א.ן גולן בע"מ" את קו רצפת הדירות בקומת הקרקע. אין בחוות הדעת שהוצגו בפני
י מטעם התובעים, כל התייחסות למדידת הגובה והאם אכן עבר הגובה את קו הרצפה ואם כן בכמה. חוות דעתו של המודד שפירא עורכת השוואה רק בין הגובה המתוכנן לגובה הבנייה בפועל, ללא כל השוואה לגובה רצפת דירות התובעים.

25. כפי שראינו, מלכתחילה סברו התובעים כי ה"אשם" בהסתרת הנוף נעוץ בבנית בתים ע"י "כ.א.ן גולן בע"מ" מעבר לגובה המותר על פי התוכניות. בתחילה נטען כי "אשמה" של הנתבעת נעוץ בהסכמתה לשינוי התוכניות. מטענה זו של הסכמה לשינוי התוכניות חזרו התובעים.

מהשתלשלות עניינים זו ברור כי התובעים ידעו והבינו כי חברת "כ.א.ן גולן בע"מ" תבנה בתים וידעו שיש בבנייה זו כדי להסתיר או לצמצם את הנוף, אלא שעם סיום הבנייה התברר כי בתים אלו נבנו בגובה רב יותר.

אם אכן כך הדבר, הרי אין בבנייה מתוך חריגה מסטייה מהתוכנית על ידי "כ.א.ן גולן בע"מ" כדי להצביע על מצג שווא רשלני או הטעיה מצדה של הנתבעת.

הנתבעת הציגה לתובעים טרם הרכישה נתונים לגבי תוכניות הבנייה של "כ.א.ן גולן בע"מ". חלק מהתובעים אפילו בדק את התוכניות בעירייה. תשומת הלב מופנית גם למכתבו של מר קלאוזנר לעיריית חיפה (נספח י' לתצהירו של מר מחרז) שם הוא מציין כי "בזמן שרכשנו את הדירות הסתמכנו על התוכניות שהוצגו לנו ע"י לשכת מהנדס העיר ובתוכניות אלו גגות הבתים שממולנו היו אמורים להשיק לגובה רצפת המרפסת שלנו, ובהסתמך על זה החלטתי להשקיע את מיטב כספנו ולרכוש את הדירות מהקבלן פבר".

הנה רואים אנו כי ההסתמכות לא היתה רק על מצגי הנתבעת אלא על תוכניות המתאר. בהמשך קבל הכותב על חריגת הגובה בבתי "כ.א.ן גולן בע"מ". משמע, התובעים הבינו כי לא מדובר במצג שווא או הטעיה מצד הנתבעת אלא בחריגה בגובה מצידה של "כ.א.ן גולן בע"מ".

26. גם טענות התובעים לעניין תימחור הדירות בשל הנוף לא הוכחו. מנספח ו' לתצהירו של מר מחרז עולה כי רק בקומות העליונות נדרשה תוספת מחיר עבור הנוף. לא שוכנעתי כי ההשוואה בין הבניינים מלמדת כי הנוף היווה מרכיב בהפרשי המחירים בין הדירות. העובדה שהדירות בבניינים המערביים יותר הם יותר יקרות אינה מלמדת בהכרח כי השוני נעוץ בנוף.

סיכום
27. מן האמור מתחייבת המסקנה כי תביעת התובעים לירידת ערך דירותיהם בשל הסתרת הנוף, ככל שהיא מבוססת על מצגים של הנתבעת, דינה להדחות. לא שוכנעתי כי הנתבעת התחייבה לנוף או כי הציגה מצגי שווא רשלניים או מטעמם. מראיות התובעת עולה כי הנוף נחסם בשל סטייה של הקבלן "כ.א.ן גולן בע"מ" מהגובה שאושר בתוכניות וברי שאין לנתבעת כל אחריות לסטיות שכאלו.

28. לאור האמור דין התביעות בגין ירידת ערך הדירות בשל חסימת הנוף להדחות.

תביעת התובע 1 לליקוי בנייה
29. התובע 1, קלאוזנר, טען כי בדירתו נותרו ליקויי בנייה. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של המהנדס, מר שמעון גבור, שהעריך את עלות תיקון הליקויים שנמצא בסך של 38,493 ₪.

בית המשפט מינה את המהנדס ישראל דיאמנט, כמומחה מטעמו. המומחה העריך כי עלות תיקון הליקויים שמצא, שלגביהם אין מחלוקת, בדבר אחריות הנתבעת, הינה 6,634 ₪ (כולל מע"מ) (נכון למדד 7/01).

למעשה הצדדים אינם חלוקים לגבי מרבית קביעות אלו ונותר לבחון את האחריות לגבי 3 ליקויים שנקבעו על ידי המומחה, מבלי שהכריע בעניין אחריות הנתבעת לכל אחד משלושת העניינים שנותרו לברור.

גופי תאורה
30. המומחה מצא כי לגופי התאורה בשירותי הורים ובחדרי האמבט חסרות ארמטורות. המומחה מציין כי במרפסת הותקנו ארמטורות שכאלו. המומחה לא ידע לקבוע האם אלו סופקו והוסרו על ידי הדיירים או שמא לא סופקו כלל.

קשה לקבוע בדבר שכן התובע מצהיר שאלו לא סופקו וכאמור התובע לא נחקר. הנתבעת לא צירפה כל מסמך המעיד על אספקה. לפיכך נראה לי לקבל את טענת התובעים. בהתאם יש לצרף סך של 60 ₪ + מע"מ לסכום חוות הדעת.

גובה אביזרי חשמל
31. המומחה מצא כי בשני מקומות גובה אביזרי החשמל אינו זהה דבר המהווה פגם אסתטי. הנתבעת טוענת כי התובע ביצע שינויים ולכן הועתקו האביזרים ממקומם.

הנתבעת מפנה לפרוטוקול המסירה ולתלונות התובע על ליקויים. בכל אלו לא נזכר גובה אביזרי החשמל.

דומה שהצדק עם הנתבעת שכן גובה לא אחיד של אביזרים אינו דורש מומחיות וכל אדם יכול להבחין בכך. עוד נזכיר כי המומחה אינו סבור שזהו פגם תפקודי אלא רק אסתטי ואם הדבר היה מפריע לתובע לבטח היה מפנה את תשומת הלב לכך כבר בעת קבלת הדירה או ברשימת הליקויים שהעביר.

לפיכך אין מקום לפסוק פיצוי בפריט זה.

ריצוף מרפסת הסלון
32. המומחה מציין כי במרפסת הסלון רוצפה הרצפה במרצפות טרצו. סוג זה אינו מתאים למרפסת פתוחה שכן נוצרים גוונים שונים של המרצפות. עוד מציין המומחה כי הריצוף הינו בשיפוע לא מתאים והדבר גורם לפגיעה בניקוז.

הנתבעת מדגישה כי כבר במפרט נרשם כי המרפסת תרוצף באריחי טרצו. כן מציינת הנתבעת שהסוג נבחר על ידי האדריכל. לבסוף מבהירה הנתבעת כי אין כל מניעה, על פי התקנים הרלוונטיים, לריצוף מרפסת באריחי טרצו.

בעניין זה יש לקבל את טענות התובע. ראשית, ברי שהנתבעת אחראית לליקוי בשיפועים; שנית, דומה שעמידה בתקנים אינה מחסנת את הקבלן מפני אחריות להתנהגות בלתי סבירה. חובתו של קבלן לפעול במיומנות ובסבירות. על פי חוות הדעת אריחי ריצוף מסוג טרצו נוטים לשינויי גוון ולכן אין זה סביר לעשות בהם שימוש במרפסת פתוחה. ברי שהנחת מרצפות כאלו מהווה מעשה רשלני של הנתבעת. אוסיף כי אין טענה שהנתבעת יידעה את התובע בדבר שינויי הגוון הצפויים בריצוף ולכן העובדה כי חתם על המפרט אינה יכולה להואיל לה.

על כן יש לחייב את הנתבעת בסך של 5,400 ₪ + מע"מ.

סיכום הליקויים
33. לאור האמור זכאי התובע 1, קלאוזנר, לפיצוי בגין עלות תיקון הליקויים בסך של 6,634 ₪ בצירוף 70.20 ₪ עבור הארמטות ובסך של 5,967 ₪ בגין הריצוף, ובסה"כ 12,671.20 ₪ (נכון למדד 7/01).

34. אוסיף כי איני מוצא מקום לבצע הפחתה כלשהי בשל העובדה כי הנתבעת מסכימה לבצע את התיקונים בעצמה ובעלות מופחתת. מקובלת עליי גישת התובעים לפיה אין מקום לנתבעת לבצע תיקונים נוספים לאחר שכבר ביצעה תיקוני שנת בדק. אין גם לקבל את הטענה בדבר איחור במתן הודעה לנתבעת. הנתבעת שלחה נציגים לבדוק את הדירה והיה עליה לגלות את הליקויים בעצמה.

35. יש לחייב את הנתבעת לפצות את התובע 1 גם בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו בסך של 3,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

סוף דבר

36. לאור כל האמור, הנני דוחה את תביעת כל התובעים לפיצוי בגין הסתרת הנוף.

בתביעת התובע 1, קלאוזנר דוד, לליקויים בדירתו, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 12,671 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה ממדד 7/01 ועד לתשלום בפועל.

כן תשלם לו הנתבעת סך של 3,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעים מס' 8-2 ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ + מע"מ כל אחד. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

כן ישיבו הנתבעים 8-2 לנתבעת, ביחד ולחוד, שבע שמיניות מהסכום שבו חוייבה בתשלום הוצאות לצדדי ג', כאמור בהחלטתי מיום 12.1.03. ההשבה תבוצע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.1.03 ועד ליום ההשבה בפועל.

הואיל ותביעת התובע 1 לפיצוי בגין הסתרת הנוף נדחתה, ומנגד התקבלה תביעתו לפיצוי בגין ליקויים בדירה, רק באופן חלקי, איני נותן צו להוצאת מי מהצדדים וכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ד בסיון, תשס"ה (21 ביוני 2005)

ר. סוקול
, שופט

שם הקלדנית: סיגל. ה.








א בית משפט שלום 22934/00 דוד קלאוזנר, בן הרוש שמעון, זוהר שמואל, מאירי יוסף, סלנט שלמה, בר-ששת יוסי נ' אינג' אליהו פבר - חברה לבניין והנדסה אזרחית בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/06/2005)