פסקי דין על לאה אלוק | פסקי דין על דורון אפרת | פסקי דין על אפרת אפרת |

7986/17 עא     14/11/2017




עא 7986/17 לאה אלוק נ' דורון אפרת, אפרת אפרת




החלטה בתיק ע"א 7986/17
בבית המשפט העליון



ע"א 7986/17



לפני:

כבוד השופט נ' הנדל


המערערת:
לאה אלוק



נ


ג


ד



המשיבים:
1. דורון אפרת


2. אפרת אפרת


בקשת המערערת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 10.07.2017 בה"פ 30554-09-14; בקשת המשיבים לדחיית הערעור על הסף

בשם המערערת:
עו"ד אוריאל בן אסולי
בשם המשיבים:
עו"ד גיל אור בר-און
; עו"ד עומרי בירותי


החלטה

1.
מונחות לפני שתי בקשות, העוסקות בהיבטים שונים, אך משיקים, של הערעור שבכותרת. מן העבר האחד, מבקשת המערערת לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.7.2017 (ה"פ 30554-09-14; השופטת
מ' אגמון-גונן
) – שעל פיו, עליה לפנות לאלתר את "נכס המריבה" בו היא מתגוררת – עד להכרעה בערעורה (להלן:
בקשת העיכוב
). מן העבר האחר, המשיבים מבקשים לדחות את הערעור האמור על הסף (להלן:
בקשת הדחייה
) – צעד שישמוט, מיניה וביה, את הקרקע מתחת לבקשת העיכוב.

רקע וטענות הצדדים

2.
בשנת 2012 התקשרו הצדדים בהסכם, במסגרתו רכשה המערערת את זכותם של המשיבים להירשם כחוכרים בנכס המקרקעין שבמוקד ההליך – מגרש שעליו עמד בשעתו שלד לבית מגורים – ובתמורה נדרשה, בין היתר, לסלק את חוב המשכנתא שרבץ על הנכס. מחלוקות שונות שהתגלעו בין הצדדים הובילו לגיבוש הסכם פשרה, שבו ניתנה למערערת הזדמנות להשלים את ביצוע הרכישה, בכפוף לסילוק מלוא חוב המשכנתא עד ליום 27.7.2014. דא עקא, הסכם זה – לו ניתן תוקף של

פסק דין
(ה"פ 24371-11-13; להלן:
הסכם הפשרה
) – לא שם קץ למחלוקות בין הצדדים. בהמרצת פתיחה שהגישה ביום 11.9.2014, טענה המערערת כי החוב אמנם לא סולק במועד, אך זאת בשל הפרת הסכם הפשרה על ידי המשיבים. לדבריה, הסכום הנחוץ היה בידיה, אלא שהמשיבים סירבו למסור לה את המסמכים הנחוצים לרישום הערת אזהרה לזכותה – וכך מנעו ממנה לחתום על כתב התחייבות לרישום משכנתא לטובת הגורם המממן, ולהעביר את הכסף. לעומתה, המשיבים סמכו את יתדותיהם על סעיף 6 להסכם הפשרה, הפוטר אותם מביצוע "פעולה כלשהי בקשר לפירעון יתרת התמורה לסילוק המשכנתא או בכל הנובע מפירעון זה", כאשר מקור המימון הוא חוץ בנקאי.


בפסק הדין מושא הערעור שבכותרת, קיבל בית המשפט קמא את עמדת המערערת וקבע כי הסכם הפשרה יצר חיובים שלובים. דהיינו, על מנת לאפשר למערערת לעמוד בהתחייבותה ולפרוע את חוב המשכנתא, "יש לקרוא לתוך הסכם הפשרה התחייבות מכללא של המשיבים לאפשר למשיבה לרשום הערת אזהרה לטובתה". מאחר והמערערת הייתה נכונה למלא את התחייבותה, אלא שהמשיבים הציבו מכשולים בדרכה, נעתר בית המשפט המחוזי לסעד המבוקש, והורה על אכיפת הסכם הפשרה באופן הבא: המערערת תעביר לידי כונס הנכסים, עד ליום 7.9.2017, "שיק בנקאי בגובה הסכום הנדרש לסילוק חוב המשכנתא" – ועם קבלתו, ימסרו המשיבים את המסמכים הנחוצים להשלמת העסקה. ברם, ככל שהשיק הבנקאי האמור לא יופקד במועד, יבוטל הסכם הרכישה והמערערת "תתפנה מהנכס מאופן מיידי". המערערת לא עמדה במועד שקצב לה בית המשפט קמא, ומכאן הערעור שבכותרת.

3.
בערעורה, משיגה המערערת על הסעד האופרטיבי שהעניק לה בית המשפט המחוזי וטוענת כי הוא חותר תחת תכלית החיובים השלובים, כפי שהוצגה בפסק הדין עצמו. זאת, משום שלא ניתן להמציא שיק בנקאי עובר להסדרת הביטחונות לגורם המממן – פעולה המחייבת מסירה מוקדמת של המסמכים, לצורך רישום הערת אזהרה לזכות המערערת. כאמור, בד בבד עם הגשת הערעור עתרה המערערת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורה. המערערת סבורה כי סיכויי ערעורה גבוהים, ומוסיפה כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לזכותה – בראש ובראשונה, משום שענייננו בפינויה מדירת מגוריה. ביום 19.10.2017 עוכב זמנית ביצוע פסק הדין, והמשיבים התבקשו להשיב לבקשת העיכוב.


בתשובתם, טענו המשיבים כי דין הערעור להידחות על הסף – מן הטעמים שפורטו בבקשת הדחייה שהגישו ביום 5.11.2017 – ומכאן שאין בו כדי לעכב את הביצוע. על פי השקפתם, המערערת קיבלה את הסעד המלא לו עתרה, העברת המסמכים כנגד קבלת שיק בנקאי, כך שהיא נעדרת זכות ערעור. זאת ועוד, חומר הראיות מלמד, לטענתם, שהמערערת לא מילאה אחר תנאי סף נוספים שהציב הגורם המממן – מלבד העברת המסמכים העומדים במוקד הליך זה – כך שערעורה נושא אופי אקדמי גרידא. עוד טוענים המשיבים במישור זה, כי הערעור "עומד בסתירה להתחייבות מפורשת של המערערת" בהסכם הפשרה, במסגרתו ויתרה על זכויותיה והסכימה כי כל הליך שבמסגרתו תתנגד לפינויה יידחה על הסף. לחלופין, גורסים המשיבים כי דין בקשת העיכוב להידחות עקב סיכוייו הדלים במיוחד של הערעור ונטיית מאזן הנוחות לטובתם. לדידם, בבעלות המערערת או בעלי זיקה אליה דירת מגורים חלופית, כך שפינויה לא יותיר אותה ללא קורת גג. מנגד, מצבה הכלכלי הרעוע של המערערת מעורר, לדעת המשיבים, חשש ממשי שלא יהיה בידם להיפרע ממנה בעתיד את נזקיהם, לרבות אלה הנובעים מהפסקת תשלומי המשכנתא החודשיים על ידי המערערת מאז חודש יוני 2017. עיכוב ביצוע פסק הדין, בעוד חוב המשכנתא תלוי ועומד ופוגע בפעילותם, כרוך, אפוא, בנזק כבד ובלתי הפיך למשיבים. "לחילופי חילופין" מבקשים המשיבים כי המשך עיכוב הביצוע יותנה בהעמדת ערבויות גבוהות, לרבות כיסוי תשלומי משכנתא ותשלום שכר דירה מוסכם.

הכרעה

4.
אפתח ואומר כי דין בקשת הדחייה – לדחייה. אכן, כשלים פרוצדוראליים "עצמאיים" בהגשת הערעור, דוגמת חריגה מן המועדים הקבועים בחוק, עשויים להביא לסילוקו על הסף. ברם, טענות המשיבים בענייננו נוגעות במובהק לתוכנם ומהותם של ההליכים – ומכאן שראוי כי ייבחנו על ידי ההרכב שידון בערעור לגופו. במילים אחרות, למרות האצטלה הפרוצדוראלית שעוטות חלק מטענות המשיבים ("העדר זכות ערעור"), לא ניתן לבודד אותן לצורך הכרעה בשלב מקדמי זה, מבלי להיכנס בעובי הקורה של בירור הערעור לגופו (ראו והשוו ע"א 4873/16
כאשי נ' בנק לאומי לישראל
(4.5.2017)). אל למשיב בערעור לצפות כי ערכאת הערעור תספק לו מעין
“pre-ruling”
, או, למצער, קיצור דרך בדמות ניהול "הליך בתוך הליך". הגשת בקשה לדחיית הערעור על הסף, שלא מטעמי סדרי דין מובהקים, אינה יעילה או ראויה.

5.
משהערעור נותר על כנו, יש להכריע בבקשת העיכוב. כידוע, על המבקש לעכב ביצוע

פסק דין
להוכיח
שני תנאים מצטברים: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לזכותו. בהתאם למודל "מקבילית ה
כוחות", ככל שסיכויי הערעור מוצקים יותר, משקל מאזן הנוחות פוחת, ולהפך
– אך נהוג לראות במאזן הנוחות את "אבן הבוחן המרכזית" להכרעה (ע"א 7932/17
מונטגי יעוץ ושיווק ביטחוני בע"מ נ' בי.אי.טי יזום ופיתוח נדל"ן בע"מ
(6.11.2017)).


בענייננו, מבקשת המערערת למנוע את פינויה המיידי מן הבית שבו היא מתגוררת בשנים האחרונות. אמנם, גם בנסיבות אלה אין מקום לעיכוב ביצוע גורף ו"אוטומטי" (רע"א 782/13
פלונית נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
(21.2.2013)), אך "כלל מושרש הוא בפסיקה כי מאזן הנוחות בכגון דא נוטה לטובת המבקש לעכב את הליכי מימוש דירת המגורים" (ע"א 4756/10
משעל נ' אדיבי
(4.8.2010)). הטענות השונות שהעלו המשיבים, אינן מצדיקות חריגה מכלל זה ואין בהן כדי להטות לזכותם את מאזן הנוחות. כך, למשל, הטענה כי "בבעלות המערערת ו/או בעלה ו/או חברת סגיב שבבעלותם" בית מגורים נוסף, מבוססת על הסכם הפשרה שנחתם בחודש יוני 2014 – ומטבע הדברים, הרלוונטיות שלו למצבה הנוכחי של המערערת מוטלת בספק. מנגד, טענות המשיבים בדבר הנזקים הבלתי הפיכים שעלולים להיגרם להם אם יעוכב ביצוע פסק הדין אינן מפורטות דיין, וביסוסן חלקי. כך, למשל, ההתייחסות למצבה הכלכלי הרעוע של המבקשת נשענת, במידה רבה, על ראיות לא עדכניות הקשורות בבן זוגה. יתר על כן, המשיבים הסתפקו באמירות כלליות בדבר "נזק בלתי הפיך לעסקם ולמעמדם מול הבנקים בישראל, לאור החובות הנערמים" – אך נמנעו מלהציג פירוט ממשי של הנזקים האמורים, ולא הבהירו את טיב איומי הפינוי שהשמיעו, לדבריהם, הבנקים. בנסיבות אלה, החשש מפני נזק מסוים למשיבים נסוג מפני הפגיעה הוודאית במערערת כתוצאה מפינוייה – ומכאן שיש לעכב את ביצוע פסק הדין אף מבלי להיכנס בעובי הקורה של סיכויי הערעור.


אף על פי כן, די בחומר שהוצג כדי ללמד שחששותיהם של המשיבים – הן במישור העלויות הכרוכות בהמשך המצב הנוכחי, והן בנוגע ליכולת הפירעון העתידית של המערערת – אינם מופרכים. לפיכך, עיכוב הביצוע מותנה בהפקדת ערבות בנקאית (ולחלופין, שיק בנקאי או מזומן בשובר דואר) בסך 100,000 ₪ על ידי המערערת, לא יאוחר מיום 23.11.2017. זאת,
בנוסף ומעבר
לתנאים שנקבעו בהחלטתי מיום 19.10.2017, שעודם בתוקף – לרבות הפקדה של 75,000 ₪.

6.
סוף דבר, הבקשה לדחיית הערעור שבכותרת על הסף נדחית, ואילו הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת, בתנאים שפורטו לעיל. נוכח התוצאה אליה הגעתי בעניין עיכוב הביצוע, אין צו להוצאות. תינתן עדיפות מסוימת לשמיעת הערעור.


ניתנה היום, כ"ה בחשון התשע"ח (14.11.2017).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


17079860_z05.doc

מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






עא בית המשפט העליון 7986/17 לאה אלוק נ' דורון אפרת, אפרת אפרת (פורסם ב-ֽ 14/11/2017)