פסקי דין על סביח נהאר | פסקי דין על חסן גדיר | פסקי דין על תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ

39282-05/17 תצ     07/11/2017




תצ 39282-05/17 סביח נהאר, חסן גדיר נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"צ 39282-05-17 נהאר ואח'
נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
07 נובמבר 2017



בפני

כב' השופט יגאל גריל
, שופט בכיר


המבקשים:

1
.
סביח נהאר

2
.
חסן גדיר
באמצעות אביו ואפוטרופסו הטבעי אמל גדיר

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד מ. ספורי ואח'


נגד


המשיבה:

תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלי אליאס ואח'





פסק דין


א.
בפני
י בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית, לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, וכן טיעון בכל הנוגע לפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד.

ב.
לטענת המבקשים, מרכז קבלת הקהל של המשיבה בכפר ביר אל מכסור איננו נגיש לאנשים בעלי מוגבלות.


נטען בבקשת האישור, כי בנו של מר אמל גדיר, סובל מנכות ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים, ואינו יכול לגשת למשרדי המשיבה, שכן הגישה למקום מחייבת טיפוס ב-20 מדרגות, ללא מעלית, וכאשר הובא הבן פעם אחת לסניף באמצעות אביו, היה מבחינתו קושי להגיע למשרדי המשיבה, ויתרה מכך אין במקום שירותים מתאימים לנכה.

לגבי המבקש, מר נהאר סביח, נטען בבקשת האישור, שהמדובר באדם הפעיל חברתית ומשקיע מזמנו לטובת הציבור, הסובל מבעיה אורתופדית, שאינה מאפשרת לו לעלות במדרגות דרכן מגיעים למשרדי המשיבה.

ג.
עמדת המשיבה ביחס לנטען בבקשת האישור, כעולה מבקשת ההסתלקות היא, שלפי סעיף 61(א) של כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה, והוראות בעניין הרמה, הטיב, והאיכות, של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011 (להלן: "כללי תאגידי המים והביוב"), אין המשיבה מחויבת להפעיל את מרכז קבלת הקהל נשוא בקשת האישור.

ואולם, המבקש סבור, כי משעה שהחליטה המשיבה להפעיל בישוב את מרכז קבלת הקהל נשוא בקשת האישור, היא מחויבת במילוי אחר תנאי הנגישות, כמפורט בבקשת האישור ובחקיקה הנזכרת בה.

ד.
בבקשת ההסתלקות המוסכמת צוין, כי מבלי שמי מן הצדדים יודה בטענות רעהו, הוסכם שעד יום 15.4.2018 תסגור המשיבה את מרכז קבלת הקהל שלה בכפר ביר אל מכסור.

לבקשת ההסתלקות מיום 17.10.2017 צורפו תצהיריהם של מר אמל גדיר (אפוטרופסו של המבקש חסן גדיר
) ומר נהאר סביח, על כך שלא קיבלו במישרין או בעקיפין טובת הנאה כלשהיא מן המשיבה, וכן תצהירו של בא כוחם.

ה.
בהמשך הגישו הצדדים את טיעוניהם לעניין תשלום גמול ושכר טרחת עו"ד.

לטענת המבקשים, הודעת המשיבה על כוונתה לסגור את הסניף ב-15.4.2018 מלמדת על כוונתה להנגיש את הסניף, או לחלופין, למצוא מקום חלופי נגיש, מה שיביא לשינוי לטובת אנשים עם מוגבלות. ואולם, גם אם הסניף יישאר סגור, עדיף הדבר על פני מצב בו אנשים עם מוגבלות מצויים במצב של חוסר שוויון לעומת אחרים.

ו.
לטענת המבקשים, הודעת המשיבה בדבר כוונתה לסגור את הסניף במקומו הנוכחי עד 15.4.2018 מהווה הודאה באי-חוקיות מעשיה.

לטענת המבקשים, הפיקו חברי הקבוצה תועלת מבקשת האישור, ומדובר בבקשה מוצדקת, וקיים קשר ישיר בין התובענה הייצוגית לבין הכוונה לסגור את הסניף ולשים קץ לסבלם של אנשים עם מוגבלות ולמנוע מהם הרגשת אי-נוחות, ולחלופין, למצוא מקום נגיש עבור הסניף במהלך התקופה עד 15.4.2018.

ז.
המבקשים מצביעים על הטרחה הכרוכה בהגשת הבקשה, התועלת העתידית, והודאתה של המשיבה במעשה האסור, והפסקתו עקב הבקשה.

המבקשים עותרים לפסיקת גמול בסכום של 41,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין לב"כ המבקשים בסכום של 230,000 ₪.

ח.
שונה עמדת המשיבה הטוענת, שכלל אין מקום לפסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין, בין היתר, גם משום שלא נעשתה פניה מוקדמת. אמנם נטען בבקשת האישור, שנעשתה פניה מוקדמת ביום 19.4.2017, שלא זכתה במענה, אך ללא פירוט, ומבלי שזו צורפה לבקשת האישור.
לחלופין, ככל שבוצעה פניה כזו, הרי הזדרזו המבקשים בהגשת בקשת האישור פחות מחודש לאחר הפניה המוקדמת, בעוד שמטרת הפניה המוקדמת היא לאפשר בדיקה הולמת של התשתית העובדתית והמשפטית (עע"מ 2978/13 מי הגליל -תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (23.7.2015), ואף ניתן היה לפנות למנגנון הפיקוח הפנימי הפועל כדין לבירור תלונות
על ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב.

ט.
עוד טוענת המשיבה, שאין למבקשים עילת תביעה אישית. לגבי מר גדיר נטען, שהוא "מפרנס בן עם מוגבלות", שבמקרה אחד הגיע עם בנו אל הסניף, ולגבי מר סביח נטען, שיש לו בעיה אורתופדית, והוא פעיל חברתית, ומשקיע מזמנו לטובת הציבור.
מכאן, כך לטענת המשיבה, שלא הוּכחה עילת תביעה אישית.

י.
לטעמה של המשיבה, הפיצוי הנטען בבקשת האישור בשיעור של 3 מיליון ₪, לפי 300 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה, אינו סביר, שהרי בכפר כולו 1,904 צרכנים, מהם 502 צרכנים הזכאים להטבה כתוצאה ממוגבלות. למעשה, המדובר בקבוצה קטנה שניתן היה בקלות לאתר את חבריה, ולא היה מקום להליך של תובענה ייצוגית.

י"א.
מעבר לכך: נכונות המשיבה לסגור את הסניף מעידה, לטענתה, על כך שניתן היה לבוא בדברים עמה ולהגיע להסדר, כך שהתביעה, כך נטען, נועדה לקידום אינטרס כלכלי גרידא. לחלופין טוענת המשיבה, שיש לפסוק לזכות המבקשים לכל היותר גמול ושכר טרחת
עורך דין על הצד הנמוך.

י"ב.
לטעמה של המשיבה, אין בכוונתה לפעול להנגשת הסניף, או להעמיד תחתיו סניף חלופי, הואיל ולפי כלל תאגידי המים והביוב, אין המשיבה מחויבת כלל בהפעלות הסניף נשוא הבקשה.

גם מבלי להנגיש את הסניף הקיים נשוא הבקשה, זכות הגישה של אנשים עם מוגבלות אינה נפגעת, הואיל ולרשותם עומד הסניף הנגיש בשפרעם. את הסניף הקיים בביר אל מכסור העמידה המשיבה, לטענתה, לנוכח בקשת המועצה המקומית ביר אל מכסור כדבר-מה נוסף. לכן, סגירתו של סניף זה, מבלי שיועמד תחתיו סניף חלופי, אינה נושאת רק תועלת, אם כי
מוסכם, כי מושגת תועלת שביטויה בקיום עקרונות ההנגשה.

לטענת המשיבה, ההפרה המיוחסת לה (מבלי שיש בכך הודאה), נגרמה אך מרצונה להיטיב, ולא מתוך התעלמות מצרכיהם של צרכנים הזקוקים לסניף מונגש (שכאמור לעיל קיים בשפרעם).

י"ג.
המשיבה מדגישה, כי בניגוד לטענת המבקשים אין בקשת ההסתלקות מהווה הודאה בטענות המבקשים.

י"ד.
באשר לשיקולי התשומה מציינת המשיבה, כי מדובר בתביעה הנדונה בסוגיה פשוטה ובתשתית עובדתית פשוטה: מושבים בלתי נגישים בסניף, שירותים בלתי נגישים לאנשים עם מוגבלות, והִעדר מעלית.
להוכחת טענות אלה כל שצורף לבקשת האישור הוא תצהיר ומספר תמונות.
עוד מדגישה המשיבה, שבקשת ההסתלקות הוגשה עוד בטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור.

באשר לשיקולי הכוונה ציבורית מציינת המשיבה, שהיא נעתרה לסגירת הסניף בביר אל מכסור, ולתוצאה זו ניתן היה להגיע ללא הליך ייצוגי (למשל, על ידי פניה מוקדמת), ולמעשה כל כוונת הליך זה אינה אלא השגת רווח אישי למבקש ולבא כוחו.

ט"ו.
המשיבה מדגישה, שקופתה היא קופת הציבור, ולכן פסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין היא בעלת משמעות בעת בחינת שיקולי ההכוונה הציבורית (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (27.12.2010)).

המשיבה טוענת, כי הפסיקה אליה מפנים המבקשים בעניין ת"צ (מחוזי תל-אביב) 16317-06-12 צוברי נ' עיריית תל אביב יפו (25.12.2013) (להלן: "עניין צוברי") דנה אמנם בסוגית נגישות, אך אין כל דמיון בין המקרה שבפני
נו לבין ענין צוברי.

לטעמה של המשיבה, על דרך החלופין, אין סכומי הגמול ושכר הטרחה אמורים לעלות על 5,000 ₪.

ט"ז.
לאחר שנתתי דעתי לנימוקים העומדים בבסיס בקשת ההסתלקות, ולטיעוניהם המפורטים של הצדדים בנוגע לפסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין, אני סבור, שיש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, וכך אני מחליט.

י"ז.
המבקשים הצביעו על עילת תביעה לכאורה, נוכח הקשיים הנגרמים להם מחמת אי-נגישותו של הסניף הקיים. התועלת שהושגה באמצעות בקשת האישור, היא מוגבלת, דהיינו, כפי שמציינת המשיבה בסעיף 7 של טיעוניה: "מנגד מוסכם כי מושגת תועלת שביטויה בקיום עקרונות דיני ההנגשה".

י"ח.
המבקשים מביעים תקווה, שהמשיבה תדאג להנגשת הסניף הקיים, או שתעמיד במקומו סניף חלופי, אך זו בשלב הנוכחי משאלה בלבד, כשמנגד טוענת המשיבה, שלפי כללי תאגידי מים וביוב אין היא חייבת בהעמדת סניף בביר אל מכסור, נוכח קרבתו לסניף שבשפרעם

(כ-10 ק"מ), שהוא סניף נגיש.

נוכח האמור, נראה לעת הזו, שהתועלת שהושגה מוגבלת, והיא באה לידי ביטוי בהעלאת המודעות לגבי חשיבות חובת ההנגשה וההקפדה על קיומה.
עוד יש להביא בחשבון, שמספר חברי הקבוצה אינו גדול.

י"ט.
יחד עם זאת, יש לדחות את טענת המשיבה בדבר הִעדר פניה מוקדמת, שהרי לבקשת האישור מצורף עותק פניה מוקדמת מיום 19.4.2017.

כ.
באשר לשיקולי תשומה סבורני, שהושקעה עבודה בהכנת בקשת האישור, אם כי מקובלת עלי טענת המשיבה, שהתשתית העובדתית והמשפטית לא הייתה סבוכה.

שיקולי ההכוונה הציבורית מתקיימים נוכח ההקפדה על החובה הברורה לקיים את דיני ההנגשה.

כ"א.
עוד יש להביא בחשבון, שההסכמה בדבר בקשת ההסתלקות הושגה עוד בטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, ואין ספק שנחסכו השקעת זמן ומשאבים, מה שהביא הן לחסכון בהוצאות הצדדים, והן בחסכון של זמן שיפוטי.

כ"ב.
בהציבי לנגד עיניי את אמות המידה שבסעיפים 22-23 של חוק תובענות ייצוגיות, ואת נימוקיהם וטיעוניהם של ב"כ שני הצדדים, אני מעמיד את תשלום הגמול המגיע למבקשים על סך של 3,000 ₪ (שיחולק בחלקים שווים בין שני המבקשים) ותשלום שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 13,000 ₪ (כולל מע"מ).

כ"ג.
אני פוטר את הצדדים מלפרסם מודעות ביחס להגשת בקשת ההסתלקות ומלנקוט בהליך לפי סעיף 11(ב) של תקנות תובענות ייצוגיות, וזאת בהתחשב בכך שאין בהסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין (זולת לגבי המבקש עצמו), ועיינו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010).

כ"ד.
על יסוד כל האמור לעיל, אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשים גמול בסכום כולל של 3,000 ₪ (בחלקים שווים בין שני המבקשים) ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של
13,000 ₪ (כולל מע"מ) לב"כ המשיבה.

התשלום יבוצע במשרד ב"כ המבקשים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

אני מורה על דחיית התובענה האישית של המבקש ועל מחיקתה של בקשת האישור.

המזכירות תמציא את העתקי פסק הדין לבאי כוחם של שני הצדדים.

ניתן היום,
י"ח חשוון תשע"ח, 07 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 39282-05/17 סביח נהאר, חסן גדיר נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/11/2017)