פסקי דין על מיכל זהר | פסקי דין על נירית בן דור | פסקי דין על גיא בן דור | פסקי דין על אירית בר כוכבא ואח' |

4813-09/10 א     31/10/2017




א 4813-09/10 מיכל זהר נ' נירית בן דור, גיא בן דור, אירית בר כוכבא ואח'








בית משפט השלום בנצרת


ת"א 4813-09-10 מזרחי(המנוח) נ' בן דוד ואח'




תיק חיצוני: מפה- לשכת השופט





מספר בקשה:
85

בפני

כבוד השופט
דניאל קירס


המבקשת (הנתבעת 13)

מיכל זהר
ת.ז 024429359

באמצעות
ב"כ עוה"ד מרואן מויס


נגד


משיבים (נתבעים)

משיב (התובע
(


1. נירית בן דור
2. גיא בן דור
3. אירית בר כוכבא
4. יאיר בר כוכבא
5. יצחק בן דור
באמצעות ב"כ עוה"ד רונן יאיר

6. דורית סיון
7. יצחק סיון
8. אלדד סיון
9. שושנה בורשטיין
באמצעות ב"כ עוה"ד נדב קנימח

10. ארבילי ויצמן
11. שמעון עמר
12. לורנס עמר

13. עיזבון יונה מזרחי ז"ל
באמצעות ב"כ עוה"ד דני זמיר




החלטה

1.
התביעה שבכותרת היא תביעת פירוק שיתוף במקרקעין (גוש 13995 חלקה 2, להלן: החלקה). החלקה היא כמלבן, שצדו המזרחי מוטה לכיוון צפון וצדו המערבי מוטה לכיוון דרום; אולם למען פשטות הצגת הדברים, אתייחס אל החלקה כמלבן הפרוס, ללא הטיה כאמור, ממזרח למערב. ביום 15.12.2015 ניתן, בידי המותב הנכבד הקודם כבוד השופטת ר' גלפז מוקדי, החלטה (הנושאת כותרת "

פסק דין
חלקי", ולהלן: ההחלטה). נקבע בהחלטה כי המנוח יונה מזרחי ז"ל ודודו המנוח זכריה שרנשי ז"ל היו שותפים בבעלות בחלקה, והם חילקו את החלקה ביניהם כך שמר מזרחי זכאי לחלק המערבי של המגרש ושרנשי זכאי לחלקה המזרחי.

2.
אין מחלוקת כיום בענין החלק המערבי של החלקה (פס' 4 להחלטה).

3.
בענין החלק המזרחי של החלקה (להלן: החלק המזרחי), נקבע בהחלטה כי שרנשי נתן חלק ממנו לנתבעים 1 ו-2 (להלן גם: נירית וגיא) וחלק ממנו לנתבעים 3 ו-4 (להלן גם: אירית ויאיר) (פס' 29 להחלטה). נקבע בנוסף, כי לגיא ולנירית זכויות נוספות בחלקה מכוח ירושה, וכי הם רכשו חלק נוסף מהזכויות בחלקה משושנה בורשטיין (פס' 41, 49). בית המשפט עמד בהחלטה על מפה המכונה "מפת בן דור". נקבע, כי מפת בן דור אינה מהווה הסכם חלוקה קניינית. עם זאת, קבע בית המשפט, על בסיס הראיות והעדויות שעמדו בפני
ו בענין ידיעתם, הסכמתם והשלמתם של הנוגעים בדבר, כי אירית ויאיר זכאים לקבל בפירוק השיתוף מגרש בחלק הצפוני של החלק המזרחי, מקום בו הם כבר בנו את ביתם; כי הזכויות שקיבלו נירית וגיא במתנה משרשני (להלן: שטח המתנה לנירית ולגיא) יוגשמו גם כן בחלק הצפוני של החלק המזרחי, במקום שהם בנו את ביתם; וכי נירית וגיא יקבלו את החלק הנוסף בחלקה שהם זכאים לו, מכוח הזכויות הנוספות שהם קיבלו בירושה ומרכישה מגב' בורשטיין, "ככל שניתן", בצמוד לשטח המתנה לנירית ולגיא. כך קבע בית המשפט בהחלטה בענין החלק המזרחי של החלקה מושא ענייננו:

"א.
2 דונם, מתנתו של שרנשי המנוח לגיא ונירית (הנתבעים 1-2), בחלקה הצפוני של החלקה, במקום המסומן ב-103 במפת בן דור, באזור הכולל את ביתם של גיא ונירית.
ב.
2.5 דונם, מתנתו של שרשני המנוח ליאיר ואירית, בחלקה הצפוני של החלקה, במקום המסומן ב-102 במפת בן דור.
ג.
יתרת השטח, יחולק בין כל השותפים, בהתאם לזכויותיהם הרשומות.
ד.
ככל שניתן, יתרת השטח המגיע לגיא ונירית, בהתאם לזכויותיהם כיורשי בן דור וכרוכשים משושנה בורשטיין, יינתן בצמוד לחלק המתנה דלעיל.
לצורך כך, ימונה מודד" (פס' 56).

4.
אינג' חוראני נביל מונה כמודד מטעם בית המשפט. בחוות דעתו שהוגשה ביום 29.11.2016, הוא הציע שלוש אפשרויות בענין חלוקת החלק המזרחי. בכל אחת משלוש האפשרויות בחוות הדעת מטעם בית המשפט -

בהתאם לעקרון א' המצוטט לעיל מתוך ההחלטה, מגרש 2/3 המוצע בפינה הצפון מזרחית של החלקה, מוקצה לנתבעים 1, 2 (נירית וגיא) ו-5 (יצחק, אביו של גיא). מדובר כאמור בחלק המשקף את המתנה שקיבלו נירית וגיא משרשני (להבדיל מהחלק הנוסף שהם זכאים לו מכוח ירושה ומכוח רכישה מגב' בורשטיין, מושא עקרון ד' המצוטט לעיל);

בהתאם לעקרון ב' המצוטט לעיל מההחלטה, מגרש 2/2 המוצע בקצה הצפוני של המגרש והצמוד ממערב למגרש 2/3 הנזכר לעיל, מוקצה לנתבעים 3 ו-4 (אירית ויאיר).

ההבדלים בין שלוש אפשרויות החלוקה בחוות דעתו של המודד מטעם בית המשפט הם כדלקמן:

א.
לפי אפשרות חלוקה 2, מגרשים 2/3 ו-2/2 הנזכרים יחולקו כאמור לעיל; אולם החלוקה המוצעת לגבי יתר החלק המזרחי של החלקה תהיה, לעת הזו, חלוקה לצורך חזקה ושימוש בלבד. זאת, מאחר ומדובר באדמה חקלאית שטמון בה פוטנציאל תכנוני עתידי משמעותי, באופן אשר יתברר רק בעתיד.

ב.


אפשרות חלוקה 1 ואפשרות חלוקה 3, עניינן פירוק שיתוף קנייני של כל החלקה. אפשרות חלוקה 3 מתבססת על התשריט שהכין המודד מטעם בית המשפט בקשר לאפשרות חלוקה 2 המתוארת לעיל, אולם באפשרות 3 מדובר כאמור בפירוק קנייני של כל החלקה לפי אותו תשריט (חלף הותרת החלק החקלאי בחלק המזרחי כשטח משותף תוך חלוקת החזקה והשימוש בו בלבד לעת הזו).

ג.
ההבדל בין התשריט של אפשרות חלוקה 1 לתשריט של אפשרות חלוקה 2 (שהוא כאמור גם התשריט של אפשרות חלוקה 3) עניינו רוחבה של דרך פרטית אשר רצה מדרום לצפון בערך באמצע של החלק המזרחי של החלקה, עד למרחק של כ-2/3 מהחלקה מדרום לצפון.


5.
לנתבעת 13 הוקצו בשני התשריטים בחוות הדעת של המודד מטעם בית המשפט, מגרשים מוצעים 2/5 ו-2/6. מגרש 2/5 המיועד לנתבעת 13 מצוי דרומית למגרש 2/2, המצוי כאמור בקצה הצפון-מערבי של החלק המזרחי והמיועד לאירית ויאיר. מגרש 2/6 המיועד לנתבעת 13 מצוי דרומית לשטח שהוקצה לנירית לגיא וליצחק בחלק הצפון-מזרחי של החלק המזרחי (מגרשים 2/3 ו-2/4). שני המגרשים 2/5 ו-2/6 המיועדים לנתבעת 13 מצויים באלכסון זה לזה (והם אף אינם נוגעים בפינותיהם הרלוונטיות, אלא קיים מרחק קטן ביניהם ומפרידה ביניהם דרך (המרחק הנזכר שונה בכל אחד משני התשריטים). המודד מטעם בית המשפט נחקר על חוות דעתו, והנתבעת 13 הגישה את הבקשה שבפני
, להורות למודד להציע חלוקה אחרת בה יוענק לה חלק מוגדר בעל רצף טריטוריאלי, ולמנות שמאי.

6.
בבקשה, מתנגדת הנתבעת 13 לאפשרות חלוקה 2 שעניינה הותרת השטח החקלאי בבעלות משותפת. שכן, לטענתה הצעה זו נוגדת את תכליתו של הליך פירוק שיתוף במקרקעין שהיא – לפרק את השיתוף ולא להותיר בעקבותיו מצב של שיתוף. לטענת הנתבעת 13, מגרש 2/4 מוצע, שהוא המגרש הצמוד מדרום לשטח המתנה לנירית ולגיא
(מגרש 2/3) והמבטא את הזכויות הנוספות של נירית, גיא ויצחק, כולל בחובו כ-255 מ"ר של שטח ביעוד המאפשר בניה. לטענת הנתבעת 13, אין כל הגיון או מוסר בכך שנירית גיא ויצחק אשר קיבלו מגרש עם זכויות בניה ללא צורך לשלם בעדן תשלומי איזון (כלומר, מגרש המתנה 2/3) ימשיכו ויקבלו זכויות בניה נוספות אך כי הן מצויות בשטח הצמוד לאותו מגרש, ואילו הנתבעת 13 האמורה לקבל זכויות "חקלאיות", תקבל שני מגרשים מפוצלים תוך פגיעה כמעט וודאית בפוטנציאל ההשבחה שלהם. לטענת הנתבעת 13, כללים אלמנטריים של צדק מחלק מחייבים כי מגרש 2/4 הצמוד מדרום לשטח המתנה לנירית ולגיא לא יחולק לאלה שכבר קיבלו זכויות בניה. הנתבעת 13 טוענת כי היא גם הראויה ביותר לקבל את מגרש 2/4 תוך התאמת שטחים, כי הדבר יחסוך קטע דרך. עוד טוענת הנתבעת 13 כי אותו צדק מחלק מחייב מינוי שמאי מקרקעין על מנת שישום כל מגרש ויקבע טבלת איזון לגבי כל חלוקה מוצעת. הנתבעת 13 מציינת כי בתורת השמאות ניתן אף לשום פוטנציאל השבחה ביעוד שטרם מומש ושייתכנותו אינה ברורה.

7.
הנתבעים 6-10 הותירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. הנתבעים 11-12 לא הגישו כתב הגנה ולא השתתפו בהליך (פס' 26 להחלטה).

8.
הנתבעים 1-5 (נירית, גיא, אירית, יאיר ויצחק) מתנגדים לבקשתה של הנתבעת 13. לטענתם, כל תכלית הבקשה היא ניסיון נפסד לערוך מקצה שיפורים לסיכומים שהיא הגישה לקראת ההחלטה הנזכרת של השופטת גלפז מוקדי ומקצה שיפורים למחדליה בהליכי בירור תביעה זו, המתנהלים כבר למעלה משבע שנים ולאחר שמונה מודד בהסכמת הצדדים. נטען, כי המודד מטעם בית המשפט ביקש מבאי כוח הצדדים ומהצדדים להתייצב לביקור בשטח לפני שהכין את חוות דעתו. נטען כי הביקור היה המעמד להעלאת טענות השגות ושאלות, אלא שהנתבעת 13 בחרה להימנע מלהגיע אליו, ושלחה נציג שאינו עורך דינה. הנתבעים 1-5 מזכירים כי הם אף שילמו את חלקה של הנתבעת 13 בשכר טרחת המודד לאחר שהיא נמנעה מלשלם את חלקה בשכר הטרחה. הנתבעים 1-5 טוענים כי היעתרות לבקשה תוביל להימשכות ההליך ולסרבולו. נטען כי הנתבעת 13, בניגוד ליתר השותפים שהם בני משפחה אחת, רכשה את זכויותיה בשנים האחרונות ורכשה קרקע חקלאית להשקעה עתידית בזמן לא ידוע ובמיקום לא ידוע, וכעת טוענת לצדק מוסרי אל מול זכויות הבניה וזכויות הירושה של הנתבעים 1-5, שהוענקו להם לפני עשרות שנים על ידי בני משפחה ואושרו בהחלטה. עוד טוענים הנתבעים 1-5, בקשר לבקשה למנות שמאי לשם עריכת טבלת איזון, כי בניסיון לשום פוטנציאל עתידי של מקרקעין טמונים כשלים ומכשולים.

9.
הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להורות למודד מטעם בית המשפט להציע חלוקה אחרת להידחות, וכי את בקשה למנות שמאי לצורך הכנת טבלת איזון, יש לקבל באופן חלקי. כפי שאפרט, אין מקום לכך שהנתבעים 1-5 יידרשו לשלם תשלומי איזון לגבי מגרשים 2/2 ו-2/3, שהם המגרשים המהווים מימוש מתנות שרנשי להם לצרכי בניית בתים. לעומת זאת, יש מקום לטבלת איזון לשם איזון בין המגרשים הנוספים בחלק המזרחי של החלקה מושא ענייננו, לרבות מגרש 2/4 המוקצה לגיא, נירית ויצחק.

הבקשה להורות למודד להכין הצעת חלוקה אחרת

10.
כאמור, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להורות למודד מטעם בית המשפט להציע חלוקה אחרת, להידחות. אמנם, הנתבעים 1-5 לא הפנו למקום שבו הסכימו הצדדים על מינוי מודד מטעם בית המשפט (בית המשפט הורה על מינוי המודד בסוף ההחלטה, ראו פס' 56 להחלטה המצוטטת לעיל). עם זאת, מקובלת עלי, לענין הוראה על חלוקה אחרת, טענת הנתבעים 1-5 לפיה הבקשה שבפני
מהווה ניסיון למקצה שיפורים ביחס לסיכומי הנתבעת 13 לקראת מתן ההחלטה בידי השופטת גלפז מוקדי. שכן, בכל הנוגע לחלוקה בעין, הנתבעת 13 לא טענה בסיכומיה הנזכרים נגד חלוקה בעין לפיה שהנתבעים 1-5 יקבלו מגרשים בחלק הצפוני של המגרש שבו זכויות הבניה. אדרבא: היא טענה מפורשות שאין לה כל עמדה נחרצת בענין הדרך שבה המקרקעין יחולקו בעין, וטענה רק לזכות לקבל תשלומי איזון:

"כבר עתה ייאמר כי מיכל אמביוולנטית לגבי השאלה היכן היא תקבל את חלקה המוגדר בחלקה, ובאותה נשימה היא מקבלת על עצמה את הגזירה של תשלום או קבלת תשלומי איזון כפי שייקבע" (פס' 10 לסיכומי הנתבעת 13 מיום 22.3.2015).

נוכח טענה חד משמעית זו בענין ויתור על טענות בענין הדרך שבה יחולק בעין החלק המזרחי של החלקה מושא ענייננו, והעלאת טענות בענין תשלומי איזון בלבד, בקשתה הנוכחית להורות למודד מטעם בית המשפט להכין הצעת חלוקה אחרת בעין היא אכן, כטענת הנתבעים 1-5, ניסיון למקצה שיפורים ביחס לאותם סיכומים. הנתבעות 13 הרי כבר ויתרה בסיכומיה הנזכרים על טענות בענין חלוקה בענין זו או אחרת (מבלי שוויתרה על טענות לתשלומי איזון).

הבקשה למנות שמאי – בקשר למגרשים 2/2 ו-2/3

11.
אין מקום לתשלומי איזון בקשר למגרשים 2/3 ו-2/4. מדובר כאמור במגרשים אשר מוצעים בידי המודד מטעם בית המשפט כהגשמתן של המתנות שנתן שרנשי ז"ל לנירית וגיא מזה ולאירית ויאיר מזה. בהחלטה, קבעה השופטת גלפז מוקדי:

"אשר לנתבעת 13, זו רכשה את זכויותיה מן התובע, כאשר המחלוקת בין הצדדים כבר היתה ברורה וידועה ואף מפת בן דור היתה נגד עיניה כחלק מהסכם המכר. נתבעת זו לא העידה בהליך, כאשר מנגד, העיד מנהל העזבון, כי הובהר לה הבהר היטב, כי זכויותיה הן בקרקע חקלאית בלבד ובהתאם המחיר. הנתבעת 13 לא טרחה להעיד ולהזים טענות אלו. בפועל, הצטרפה לטענותיהם של נתבעים 6-10, טענות אשר נדחו אחת לאחת לעיל" (פס' 53 להחלטה).

הנתבעת 13 לא העלתה בבקשה שבפני
טענות נגד אותה קביעה. כשלעצמי, אבסס את דחיית הבקשה למינוי שמאי לצורך תשלומי איזון בקשר למגרשים 2/3 ו-2/4 על כך, שעיון בסיכומי הנתבעת 13 לקראת ההחלטה של השופטת גלפז מוקדי מעלה, כי זו כלל לא העלתה טענות שעניינן ההבדל בין נתבעים אחרים, בני משפחה שהיו בינם לבין עצמם הסכמות, מצגים וכד' ויורשיהם, לבינה, כצד שלא היה בו חלק בהתנהגויות אלה, אלא רכשה – במישור הקנייני –
מעזבון מזרחי זכויות קנין רשומות ובלתי מסויגות במקרקעין. היא גם לא טענה בענין שאלת התחולה, מישור הקנייני, של הבהרות מנהל עזבון מזרחי אשר מכר לה את זכויותיה, ביחסיה מול בעלי זכויות אחרים בחלקה שאינם עזבון מזרחי. אדרבה, הנתבעת 13 טענה בסיכומים הנזכרים לשאלה אם מפת בן דור מהווה הסכם חלוקה מחייב אם לא, ולא טענה כי אף אם הנתבעים האחרים, בני משפחה, הסכימו שמפת בן דור מחייבת אותם בענין חלוקה, הסכם חלוקה כזה ממילא אינו מחייב אותה כמי שרכשה זכויות-בעלוּת רשומות בחלקה מבלי להיות צד להסכם החלוקה. נקבע בהחלטה, כאמור, ממילא, כי מפת בן דור אינה מהווה הסכם חלוקה; דבריי כאן מכוונים לכך, שעולה מקו הטיעון של הנתבעת 13 בסיכומיה לקראת ההחלטה שהיא ראתה את עצמה כנכנסת לנעלי המוכר שלה לכל דבר וענין (שהוא – עזבון מזרחי אשר ירש בתורו משרנשי ז"ל, ראו פס' 3 להחלטה), ולא נקטה בקו טיעון בענין העדר כבילתו של קונה צד שלישי להסכמים בין השותפים הקודמים אף אם היו הסכמים כאלה. על רקע זה יש לקרוא גם את טענותיה באותם סיכומים לפיהם יש למנות שמאי לשם עריכת תשלומי איזון, ומשנקבע בהחלטה כי נירית וגיא מזה ואירית ויאיר מזה קיבלו משרנשי מתנה לשם בניית בית, אין מקום לתשלומי איזון בקשר למגרשים בהם מוגשמות אותן מתנות (וזאת, להבדיל מענין מגרש 2/4 בו אדון כעת).

שמאות בקשר למגרשים אחרים

12.
בשונה מהמגרשים הבאים להגשים את המתנות לשם בנייה (מגרשים מוצעים 2/2 ו-2/3), בקשר למגרש 2/4 והמגרשים הנוספים המוצעים, הגעתי למסקנה כי דין בקשת הנתבעת 13 בענין מינוי שמאי לצורך טבלת איזון ותשלומי איזון, להתקבל. עמדתי לעיל על הבסיס לקביעה לפיה מגרשים לבניה 2/2 ו-2/3 יוקצו לאירית ויאיר ולגיא ונירית (בהתאמה): מתנות שרנשי לאותם נתבעים, לצורך בניית בתיהם. טעם זה, היפה כאמור לעיל הן לענין מקומם של שני המגרשים הללו הן לענין אי-תשלום תשלומי איזון בעניינם, אינו יפה לענין מגרש מוצע 2/4. כאמור, מוצע להקצות מגרש 2/4 לגיא לנירית וליצחק כהגשמת זכויותיהם מכוח ירושה ורכישה (מעבר למתנת שרנשי ז"ל). קיבלתי לעיל את טענות הנתבעים 1-5 לפיה טענת הנתבעת 13 נגד חלוקה בעין זו או אחרת אינה אלא ניסיון מקצה שיפורים לסיכומיה הנזכרים. עם זאת, כאן המקום לציין, במישור השאלה של תשלומי איזון, שלהבדיל ממגרשים מוצעים 2/2 ו-2/3 שהוקצו כמגרשים לבניה מאחר ושרנשי ז"ל ביקש להקנות לגיא ונירית ולאירית ויאיר מגרשים בגדלים אלה לצרך בניית בתיהם, טעם זה אינו המצדיק הענקת אפשרות בניה נוספת לנירית לגיא וליצחק במגרשם הנוסף, מגרש 2/4 המוצע, ללא תשלומי איזון. קביעתה של השופטת גלפז מוקדי בהחלטה, לפיה ככל הניתן השטח הנוסף המגיע לגיא ונירית (כיורשים ורוכשים) יהיה לצמוד לחלק המתנה, נקבעה על רקע הסכמתם של בני משפחה אחרים לכך שהשטח הנוסף המגיע לנירית וגיא (מעבר למתנת שרנשי ז"ל) יהיה בשטח שסומן במפת בן דור כמגרש 103, בו אכן מצוי מגרש מוצע 2/4 (ראו מפת בן דור נ/4; תשריט המודד מטעם בית המשפט; פס' 48
ו-51 להחלטה). הימצאותו של שטח מסוים בייעוד המאפשר בנייה במגרש זה אינה נגזרת רעיונית של מתנת שרשני ז"ל בענין בנייה, ולא מצאתי מקום בנוגע לערכו הכלכלי, להפלות בין השותפים. ודוק: עולה מסקירת הראיות של השופטת גלפז מוקדי בהחלטה כי בני משפחה אחרים הסכימו לכך שמגרש המתנה לנירית ולגיא לצורך בניית ביתם הוא במגרש 103 במפת בן דור (פס' 51 להחלטה); כי חלק ממגרש 103 הוא בייעוד לבניה וכי גיא ונירית יבנו "על חלק" ממגרש 103 במפת בן דור (פס' 48 להחלטה). אמנם מגרש מוצע 2/3 (המשקף את מתנת שרנשי ז"ל לגיא ונירית) ומגרש 2/4 (המשקף את זכויותיהם הנוספות של גיא נירית ויצחק) מצויים שניהם בשטח הכלול במפת דור במגרש הקרוי בו 103; אולם בשונה ממגרש מוצע 2/3 הבא להגשים את מתנת שרנשי לצורך בניה, לא נקבע בהחלטה כי לנירית, גיא או יצחק זכות לאפשרות בנייה על חשבון השותפים האחרים מעבר למתנת שרנשי. השופטת גלפז מוקדי קבעה בהחלטה לגבי שותפים אחרים כי "אם נותרה, כירושה, אדמה חקלאית בלבד, אזי זו ירושתם, והיא בלבד" (פס' 51 להחלטה). אולם מהאמור בפסקה זו עולה כי נוכח אפשרות בניה במגרש מוצע 2/4, שאינו כלול במגרשים המגשימים את מתנת שרנשי ז"ל לצורך בניה, אכן נותרה כירושה לא רק אדמה חקלאית, אלא גם שטח מסוים בייעוד המאפשר בניה, והשותפים שנותרו להם זכויות לאחר גריעת מגרשים מוצעים 2/2 ו-2/3 לטובת הנתבעים 1-5, זכאים לחלק את הערך הכלכלי שלו שווה בשווה בהתאם להיקף זכויותיהם בחלקה.

13.
הנתבעת 13 כאמור מלינה על כך שלפי כל אפשרויות החלוקה בחוות דעתו של המודד מטעם בית המשפט, היא מקבלת שני מגרשים מפוצלים זה מזה ללא רצף טריטוריה ביניהם. כבר עמדתי על כך שהנתבעת 13 ויתרה בסיכומיה לקראת ההחלטה של השופטת גלפז מוקדי על טענות בענין הדרך שבה תחולק החלקה בעין.

אוסיף, אך בבחינת למעלה מן הצורך, כי אין בטענות הנתבעת 13 כדי להביא לפסילת חוות דעתו של המודד מטעם בית המשפט כפי שהיא, כיום. בענין טענת הנתבעת 13 לפיה יש מקום להקצות לה את מגרש מוצע 2/4 בשינויים, המודד מטעם בית המשפט נשאל בענין זה והשיב, בצדק, כי החליט להקצות את מגרש 2/4 לגיא לנירית וליצחק לאור ההחלטה, בה נקבע כי ככל הניתן, זכויותיהם הנוספות יתגשמו בצמוד למגרש המתנה לנירית ולגיא; כי שקל, כשיקול בעל משקל נמוך יותר, את מצב החזקה בפועל; וכי הקצאת מגרשים מפוצלים לנתבעת 13 נבעה מאילוץ הקשור בקו מתח גבוה (פרוטוקול 5.4.2017 ע' 95 ש' 20-30). המודד מטעם בית המשפט אמנם אישר לשאלת ב"כ הנתבעת 13 כי לקח בחשבון את חזקתו של גיא על סמך דבריו של גיא בשטח (ע' 96 ש' 5-6). הנתבעת 13 לא טענה כי הנציג מטעמה בביקור בשטח בנוכחות המודד טען כי גיא אינו מחזיק כאמור. אולם גם אם אתעלם משיקול החזקה בפועל, חלוקת מגרש 2/4 לנירית לגיא וליצחק על ידי המודד מטעם בית המשפט, עומדת על כנה מכוח הנחיית השופטת גלפז מוקדי בהחלטה, והנתבעת 13 לא הראתה שהמודד טועה, מבחינה מקצועית, בעדותו לפיה בנסיבות, פיצול מגרשים 2/5 ו-2/6 הוא בגדר אילוץ. מאחר וכאמור הנתבעת 13 ממילא ויתרה בשלב קודם על חלוקה בעין כזו ואחרת (תוך שהיא עומדת על טענה לתשלום תשלומי איזון), דברים אלה לגוף חוות דעת המודד נאמרים, כאמור, ממילא, בבחינת למעלה מן צורך.


נותר להתייחס לטענות בענין העדר רצף טריטוריאלי במישור הכלכלי בלבד, בנוגע לתשלומי איזון. מקובל עלי, בנוסף לאמור לעיל בענין ערכו של השטח לבניה במגרש מוצע 2/4, כי אם הגיע המודד מטעם בית המשפט למסקנה כי נדרש, משיקולים תכנוניים, כי הנתבעת 13 תקבל מגרשים שאינם בני רצף טריטוריאלי, היא זכאית לתשלומי איזון ביחסים בין מגרשיה לבין המגרשים האחרים (למעט מגרשים 2/2 ו-2/3 כמוסבר לעיל) ככל שפיצול גיאוגרפי זה מוליד חסרון כלכלי עבורה.

14.
כן מקובל עלי, כי בבואו של השמאי לערוך טבלת איזון בענין המגרשים (למעט מגרשים 2/2 ו-2/3 כאמור), הוא יעריך את כל היבטי ערכם הכלכלי של המגרשים מושא טבלת האיזון, לרבות, וככל שהדבר אפשרי מבחינה מקצועית, ערך הנובע מצפי תכנוני שטרם הגיע לידי אישור.

סיכום

15.
בטרם ימונה שמאי להכנת טבלת איזון בהתאם להחלטה זו, ניתנת בזאת הזדמנות לצדדים להשמיע טענות בשאלה איזו מבין שלוש אפשרויות החלוקה בחוות דעת המודד מטעם בית המשפט, עדיפה. לאחר בחינת טענות אלה, אקבע את אפשרות החלוקה על-פיה תבוצע החלוקה בעין ורק אז, תינתן החלטה בדבר מתן אפשרות לצדדים להגיש שמאות מטעמם ומינוי שמאי מטעם בית המשפט. זאת, על מנת שהשמאי (או השמאים, לפי הענין) יכינו טבלת איזון בענין אפשרות החלוקה האחת שלפיה תבוצע החלוקה.

16.
הצדדים רשאים להגיש תוך 14 יום את עמדתם בענין אפשרות החלוקה העדיפה בעיניהם מבין שלוש אפשרויות החלוקה בחוות דעתו של המודד מטעם בית המשפט.

17.
הנתבעת 13 תשלם לנתבעים 1-5 שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך של 1200 ₪.

18.
למעקב המזכירות בענין הנזכר בסעיף 16 לעיל.


ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.


דניאל קֵירֹס
, שופט









א בית משפט שלום 4813-09/10 מיכל זהר נ' נירית בן דור, גיא בן דור, אירית בר כוכבא ואח' (פורסם ב-ֽ 31/10/2017)