פסקי דין על מלכה ששון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

22616-04/16 בל     15/11/2017




בל 22616-04/16 מלכה ששון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 22616-04-16


15 נובמבר 2017

לפני
:

כב' השופט תומר סילורה
נציג
ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

ה
תובעת
מלכה ששון
ע"י ב"כ: עו"ד איתן ליברמן
– מטעם הסיוע
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי




פסק דין


1.

לפנינו תביעת התובעת, להכיר בפגיעה באגודל שמאל כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה, כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "
החוק
"). בתאריך 27.5.15 נדחתה תביעתה לנתבע מהטעם של היעדר תשתית למיקרוטראומה והיעדר קשר סיבתי רפואי (להלן: "
ההחלטה
"). מכאן התביעה שלפנינו.

רקע כללי
2.

התובעת, ילידת 1952, עובדת מאז שנת 2000 במחלקת מערכות מידע מטעם חברת זוקו שילובים בע"מ. במסגרת תפקידה מבצעת עבודה רוטינית וללא הפסקה של הקלדה ושימוש בעכבר המחשב בין 9-10 שעות עבודה ביום.
3.

לאחר שלא יכלה עוד לעשות שימוש ביד ימין, היד החזקה, בסביבות שנת 2012 החלה להשתמש בידה השמאלית בביצוע מטלותיה. לטענתה, עקב הפעילות האינטנסיבית המתוארת נגרמה שחיקה גם בידה השמאלית.
4.
בשנת 2008 התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה נטענת ביד ימין כפגיעה בעבודה ותביעתה נדחתה. ביום 30.6.16 הגישה התובעת תביעה חדשה. במכתב מיום 13.7.14 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה נדחתה הואיל והגישה תביעה זהה שנדחתה בשנת 2008.
5.

כנגד החלטה זו הגישה התובעת תביעתה לבית הדין במסגרת הליך ב"ל 28645-12-14. ביום דחייתה ביום 26.11.08) ובכל הנוגע ליד שמאל - הנתבע חוזר מדחייתו ויבחן התביעה לגופו של עניין.
6.

ביום 8.3.15 ניתן פסק דינה של כבוד השופטת טרכטינגוט בו נקבע:
"ככל שתדחה התביעה בקשר עם יד שמאל, תוגש תביעה בעילה שונה. אשר על כן ניתן תוקף של

פסק דין
להודעת הנתבע."



פסק דין
זה הינו חלוט.
7.

ביום 27.5.15 הודיע הנתבע לתובעת על דחיית תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה באגודל שמאל, שכן על פי המסמכים שבידיו לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה, משום שמבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין מחלתה לבין תנאי עבודתה ומאחר ומחלתה התפתחה על רקע מצב רפואי תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
טענות הצדדים
8.

לטענת התובעת, טענת הנתבע לאי הכרה בתשתית עובדתית למיקרוטראומה נעוצה ב"עבודתה המגוונת". אין לעמדה זו שום בסיס בחומר הראיות ועבודתה מונוטונית, רוטינית, חוזרת ונשנית ורציפה במישור הזמן. מהודעת החקירה של מנהלה, מר עמיר אבירם, עולה כי עיקר עבודתה היה פיתרון תקלות למשתמשים באמצעות השתלטות מרחוק וכי הייתה מעל 90% מזמן עבודתה מול המחשב.

בנוסף, האורתופד המטפל, ד"ר אורון, שמכתבו צורף לתביעתה, העריך בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי בין מצב האגודלים בשחיקת סחוסים מתקדמת ועבודתה על מחשב משך שעות רבות, וכי קיימת החמרה מתמשכת משך השנים נוכח תנועות חוזרות ונזק מיקרוטראומתי מתמשך.
9.
חקירתה הנגדית של התובעת התמקדה בעניינים סמנטיים כשהתובעת מכנה מפרק יד וכוונתה לבסיס האגודל, מציינת שתי ידיים וברור שהכוונה גם ליד שמאל. עדותה לא שינתה דבר מהאמור בתצהיר.
10.
לגישת התובעת, משהתביעה יוחדה ליד שמאל (בשל התיישנות) - השאלה הרלבנטית לענייננו היא ממתי החלה לעבוד באמצעות יד שמאל.

בשים לב שתביעתה החוזרת לנתבע הוגשה ביום 30.6.14, אזי זכרונו של מר אבירם כי עברה לעבוד עם יד שמאל שנתיים טרם עדותו (קרי במהלך שנת 2015) בגד בו או שלא היה מודע לאופן בו התובעת מתפעלת את המחשב. משכך, אין לייחס לתשובתו משקל לעניין זה. מהצהרת המעסיק במסגרת התביעה משנת 2014 עולה, כי המעבר ליד שמאל היה קודם למועד הגשת התביעה החוזרת.

תשובת התובעת לשאלת מועד המעבר לעבודה עם יד שמאל, לעומת זאת, מתיישבת עם חומר הראיות וראוי לייחס לה משקל הולם.
11.
הנתבע מבקש כי טענות התובעת בכל הנוגע ליד ימין ידחו על הסף מחמת התיישנות.

בכל הנוגע לאגודל יד שמאל טוען הנתבע כי החלטתו בדין יסודה, שכן התובעת לא הוכיחה קיומה של פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק ולא הוכיחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע.

לחילופין, טוען הנתבע כי אין קשר בין עבודת התובעת ו/או תנאי עבודתה הנטענים לבין הפגיעה המוכחשת באגודל שמאל ומדובר במצב תחלואתי טבעי.

לחילופי חילופין, טוען הנתבע כי השפעת העבודה הנטענת על הפגיעה פחותה מהשפעת גורמים אחרים.
12.

בנוסף, טוען הנתבע כי התובעת אינה טוענת למחלת מקצוע (שאינה קיימת) אלא למיקרוטראומה. על אף טענתה זו, התיאור שמסרה אינו תואם את תורת המיקרוטראומה כפי שגובשה בהלכה המחייבת, שכן מדובר בתנוחה קבועה וסטטית של האגודל ולא בתנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה וברצף. בהתאם להלכה, תנוחה סטטית שוללת אפשרות של מיקרוטראומה.
13.
בשנת 2008 הנתבע דחה את תביעת התובעת כי עבודה מהסוג שתיארה בהודעה לחוקר מהווה תשתית לאפשרות של מיקרוטראומה. אם כך, חלה התיישנות על טענת התובעת הנוכחית, לפיה היא עובדת המון עם מחשב, ללא אזכור תנועה חוזרת ונשנית ותוארו סימפטומים בלבד, והיא מנועה מלטעון כי עבודה מהסוג הנדון מהווה תשתית לאפשרות של מיקרוטראומה.
14.
יתרה מכך, בתביעה שהגישה התובעת לנתבע בשנת 2014 כלל לא טענה לפגיעה באגודל כף יד שמאל אלא לפגיעה בשורשי כף יד שמאל והוסיפה כי עברה ניתוח באגודל יד ימין. אגודל יד שמאל לא עלה כטענה כלל עד הודעתה לחוקר מיום 20.4.15, לאחר מתן פסק הדין שהחזיר את העניין לנתבע לצורך דיון לגופו של עניין. טענותיה בפני
בית הדין הן טענות מאוחרות ובלתי מהימנות.
15.
לבסוף, טוענת התובעת כי החלה לעשות שימוש ביד שמאל, לכל המוקדם, בשנת 2012. את תביעתה לנתבע הגישה בשנת 2014 ולכן העבודה הרלבנטית היא לכל היותר שנתיים. תקופה זו כלל אינה מתאימה לתורת המיקרוטראומה כפי שגובשה בהלכה. מה גם, שמר אבירם טוען כי החלה לעשות שימוש ביד שמאל רק בשנת 2015, קרי לאחר הגשת התביעה לנתבע ועל כן לא יתכן כי העבודה היא שגרמה למצב יד שמאל.
16.
בסיכומי תשובתה טוענת התובעת כי טענת הנתבע לכך שמדובר בתנועה קבועה וסטאטית של האגודל עלתה לראשונה בסיכומי הנתבע ולכן הינה בגדר הרחבת חזית. גם לגופו של עניין לא ברור כיצד טענה זו מתיישבת עם עבודה טכנית במהלכה נעשית עבודה עם העכבר שעות רבות וכאשר כל תזוזה של העכבר מערבת בהכרח את האצבע התומכת והחזקה - האגודל.

נוסף על כך, אין כל קשר בין דחיית התביעה בשנת 2008 באשר ליד ימין לטענה כי הדחייה נובעת מהיות עבודתה סטאטית ולטענה זו לא הובאה כל ראיה.

גם הטענה לעניין כף יד שמאל ולא אגודל שמאל היא טענה המהווה הרחבת חזית, מה גם שעיון בכתבי הטענות מעלה שהנתבע ידע כי מדובר בתביעה לעניין אגודל שמאל.
דיון והכרעה
17.

סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
18.
תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל 57714-11-12
המוסד - אסתר נוח
, 22.12.14).
19.
עוד נפסק כי:
"מיקרוטראומה הינה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום. כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע"
(עב"ל 454/06
רחל ברוך - המוסד
, 1.2.2007).




20.

עוד נפסק כי הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא כי ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל 465/07
עופר יהודאי - המוסד
, 30.12.2007).
21.
מכאן, כי על התובע היה להוכיח קיומן של פגיעות זעירות, אשר במצטבר הביאו לפגיעה של ממש בכושר עבודתו. בעב"ל 30813-11-13
ערמי - המוסד
, 11.3.15, סוכמה ההלכה הפסוקה בנושא תורת המיקרוטראומה באופן הבא:
"לצורך גיבוש העילה על המערער להוכיח, לפי הפסיקה, כי ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי
(28.7.02)). בהקשר זה, תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
- אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000)), ופעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו (עב"ל 7807-10-12 מוניר ג'בור - המוסד לביטוח לאומי
(14.1.14))".

22.

עוד נקבע בפסיקה כי התנועות צריכות להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת. לעניין תדירות התנועות החוזרות ונשנות, נקבע אומנם כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך יש צורך בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר שיש בו לפגוע בכושר עבודתו של הנפגע.




23.
אכן, כעמדת הנתבע, פסק בית הדין הארצי כי תנוחה סטאטית שאינה תנועה לא תקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה:
"מקובלת עלינו טענת המוסד שלפיה, העובדה שלא מדובר בתנועה בה היה המשיב בעת עבודתו אלא בתנוחה, הרי שבכך לא מתקיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה בה נדרש שתהיינה תנועות חוזרות ונשנות, וברי כי תנוחה איננה תנועה.
אנו סבורים כי אין מקום להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה, כפי שנפסק בעבר על ידי בית דין זה (עב"ל 63/03 יעל עמנואל אדרי - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 23.8.05; עב"ל 9683-12-11 איאד בארוד - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 16.9.13). בעניין זה נשוב ונדגיש, כי פריצת גדר בנושא תורת המיקרוטראומה צריכה להיעשות על ידי המחוקק, כפי שנקבע בעניין קורין גל אור (עב"ל 38875-09-10 קורין גל אור - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 24.1.13) כי 'פריצה שכזאת של גדרי המיקרוטראומה כפי שנפסקו על ידינו, תיתכן אך ורק בהתערבות המחוקק שייתן שימת לבו גם להיבט הביטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן."
(עב"ל 19905-02-13
המוסד - יניפיליז
, 3.7.14; עב"ל (ארצי) 33746-01-14
שרעבי - המוסד
, 9.12.14).

24.

אם כן, השאלה היא האם עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית הכוללת קיומן של פעולות חוזרות ונשנות, דומות במהותן, בתדירות גבוהה ולמשך זמן.
25.
לאחר ששמענו את עדות התובעת ובחנו את כלל הראיות שהוצגו בפני
נו לא שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית הדרושה ליישום תורת המיקרוטראומה. נבאר מסקנתנו.



26.
התובעת בתצהירה מתארת שגרת עבודה יומיומית הכרוכה בביצוע עבודות מול מחשב באמצעות העכבר, וכך בתצהירה:
"במסגרת מטלותיי אני נדרשת לנהל את כל נושא ההרשאות של העובדים שמשמעותו מבחינת עבודתי הרוטינית עם עכבר המחשב - לבדוק לכל עובד חדש ולכל עובד שעזב פתיחת הרשאות וסגירת הרשאות וזה אומר כמות עבודה ולחיצות על העכבר בכמות גדולה... הייתי מבצעת הדרכה במשרדי על התוכנות שיהיו בשימושם, הדרכה שהיתה נעשית על המחשב שלי, בתדירות של פעמיים בשבוע, שעה כל פעם וגם במסגרת זו הייתי צריכה להשתמש באופן חוזר ונשנה בהקלדה ובעכבר המחשב...
כמו כן עבודתי נעשית באמצעות השתלטות מרחוק על מחשבי הקצה של המשתמשים, על שרתים ובמסגרת זו אני נותנת תמיכה לעובדים, מענה לקריאות שירות ומיילים, טיפול בתקלות ומתן פתרונות וכיו"ב פעולות אשר דורשות פעילות בלתי פוסקת רצופה ואינטנסיבית מהלך כל שעות עבודתי בעכבר ובמקלדת..."

27.
בעדותה תיארה התובעת את הפעולות שעושה עם יד שמאל כך:
"אותן פעולות של יד ימין, החזקת העכבר ותנועות אינטנסיביות של העכבר. הכוונה ללחיצות על העכבר. אני מחזיקה את העכבר עם האגודל. התנועה עם האצבע..."

28.

מעדות זו של התובעת עולה כי אצבע האגודל הייתה סטטית במהלך מרבית מזמן עבודתה ודווקא האצבע המורה היא שהייתה בתנועה. בהתאם להלכה שצוטטה לעיל, תנוחה סטטית שאינה תנועה לא תקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
29.

מכל האמור לעיל עולה כי התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולא הוכח כי קיימת בעבודתה של התובעת פעולת חוזרת ונשנית או פעולה ספציפית במהלך עבודתה שניתן לבודד אותה, וכן לא הוכח כי מדובר בפעולה חוזרת ונשנית בתדירות קבועה החוזרת על עצמה באופן יומיומי. משכך דין התביעה להידחות.


סוף דבר:
30.

התביעה נדחית.
31.
משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.


זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.



ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ח, (15 נובמבר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.










נ.צ. מר יהונתן דקל,
עובדים

תומר סילוורה, שופט

נ.צ. מר חיים הופר, מעסיקים













בל בית דין אזורי לעבודה 22616-04/16 מלכה ששון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/11/2017)