פסקי דין על חוונה חווה חנה מזרחי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

60832-11/16 בל     16/11/2017




בל 60832-11/16 חוונה חווה חנה מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 60832-11-16


16 נובמבר 2017

לפני
:

כב' השופטת
חופית גרשון-יזרעאלי

המערערת
חוונה חווה חנה מזרחי

ע"י ב"כ עו"ד טל נוי
מטעם הלשכה לסיוע משפטי



-


המשיב
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד מושונוב



פסק דין




1.
התיק הועבר אלי לפני ימים אחדים לשם מתן

פסק דין
.

2.
לפני ערעור על החלטת ועדה לעררים (נכות כללית) מיום 10.8.2016 (להלן: "הוועדה"). הוועדה דחתה את עררה של המערערת, והותירה את נכותה המשוקללת בשיעור 49%.

3.
המערערת, ילידת 1959, סובלת ממספר מחלות בתחום האורולוגיה והאורתופדיה, ובתחום הנפשי.

4.
המערערת הופיעה לפני הוועדה לעררים ביום 10.8.2016. הוועדה בדקה את המערערת, וקבעה כי הנכות שהוענקה לה בתחום האורולוגי מתאימה למצבה. למערערת אין השגות בהקשר זה.

5.
אשר לפן הנפשי והאורתופדי, בדקה הוועדה את המערערת וסיכמה מסקנותיה כדלקמן (לאור העובדה כי הפרוטוקול לא הוקלד, חלקו אינו קריא):
"פסיכיאטר: התובעת לא נמצאת בטיפול פסיכיאטרי. נוטלת באופן לא מבוקר קרוב לוודאי תרופות נוגדות חרדה במינונים גבוהים וכדורי ___.
התנהגות התובעת __ בעליל, כעס רב, סף גירוי נמוך. בוחן מציאות שמור ולא היתה בבדיקה עדות לפסיכו פתולוגיה חריפה. סביר להניח שמדובר בתובעת שסובלת מהפרעת אישיות בלתי ספציפית. הוועדה סבורה שקיבלה נכות מתאימה.
אורטופד: מתהלכת עם קב הליכה, תנועות צוואר מלוות בכאב, סיבוב לימין, שמאל 60 מעלות, כיפוף 30 מעלות.
כוח גס בידיים 5/5. תחושה שמורה, תנועות כתף ימין חופשיות. תנועות כתף שמאל לא מתאפשר להתייחס לטווחי תנועות, מוסרת כי לא יכולה להרים את היד עקב כאבים בזרוע.
בעיון בתיעוד הרפואי לא נמצאו רישומים בגין פגיעה בכתף שמאל ואין עדות בהדמיה לפגיעה בכתף זאת.
תנועות גב תחתון כיפוף 70 מעלות הטייה לימין ושמאל 30 מעלות.
לסג 70 מעלות דו"צ. כוח גס ברגליים 5/5, תחושה שמורה. ברך שמאל ללא עיוות, ללא נפיחות. יישור 0 מעלות.
לא ניתן לבדוק יציבות הברך מכיוון ומחזיקה ברך בסיבוב פנימי ולא יכולה ליישר אותה בגלל כאבי גב תחתון.
הוועדה עיינה במכתב ד"ר גרטי אורטופד מ-4.5.15 מציין שעברה ארטוסקופיה לכריתת מניסקוס מדיאני וקרע חלקי של
acl
(רצועה צולבת קדמית). כ"כ הוועדה עיינה במכתב יחיד שצירפה מ-1.8.16 אורטופד כללית ד"ר קורן שמציין על כאבי צוואר וקרע במיניסקוס ברך שמאל לפי בדיקת
mri
מ-2008 ו

ct
ע"ש צווארי מ-2015 היצרות משמעותית בגובה

c 5-6
. לא מציין בעיות בכתף במכתבו.
מבחינה אורטופדית הוועדה מאשרת את הקביעה מדרג ראשון."

6.
החלטה זו היא נשוא הערעור שלפני.

7.
לאחר ישיבת ההערכה המוקדמת, הסכים המשיב להשיב את עניינה של המערערת לוועדה בכל הנוגע לברך שמאל, שכן הוועדה לא בדקה אם קיימת אי יציבות בברך שמאל אם לאו. המשיב ציין כי הסכמתו כפופה לשיתוף פעולה מלא של המערערת עם הוועדה בבדיקה הברך. ביתר הנושאים לא הייתה הסכמה, והמחלוקות נותרו להכרעה.

8.
המערערת
טוענת, כי הוועדה התעלמה ממגבלת התנועה שיש לה בכתף ימין, הנובעת מעמוד השדרה הצווארי.
כמו כן, במישור הנפשי שגתה הוועדה עת החליטה להותיר נכותה בשיעור 20% כאשר ד"ר חרמון, פסיכיאטר, בדק את המערערת ביום 6.9.2016, סמוך לאחר הוועדה, וקבע כי היא סובלת מהפרעת חרדה ודיכאון ונכותה 30 -50 אחוז. המערערת, שלא הייתה מיוצגת, מסרה לוועדה כי יש לה תור לפסיכיאטר ביום 5.9.16, בסמוך לאחר התכנסות הוועדה, והיה על הוועדה להמתין וליתן החלטתה לאחר הבדיקה.
9.
המשיב
סבור, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטה בכל הנוגע לכתף ימין והתחום הצווארי. הוועדה ערכה בדיקה קלינית, טווחי התנועה העידו על הגבלה קלה.
גם בתחום הנפשי ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה. מאחר שהתובעת אינה נמצאת בטיפול פסיכיאטרי, נוטלת כדורים על דעת עצמה ובוחן המציאות נמצא שמור, נקבעה נכות בשיעור 20%. הנכות בפן הנפשי סבירה בנסיבות העניין. לאור האמור, סבור המשיב כי בעניינים אלה לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

דיון והכרעה
10.
לאחר עיון במסמכים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כמפורט להלן.

11.
בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.
ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לבטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999).

12.
אחת החובות המוטלות על הועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה, שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ראו: דב"ע (ארצי) 1318/01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו 60). בית הדין הארצי פסק כי: "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יז 130).

13.
בענייננו, נכון עשה המשיב, כאשר הסכים להשיב את עניינה של המערערת בכל הנוגע לברך שמאל. בהקשר זה יצוין, כי הוועדה כתבה שמהמסמכים עולה כי למערערת קרע במיניסקוס שמאל, אולם לא נערך דיון האם קרע זה מקנה נכות.
14.
לא מצאתי ממש בטענות המערערת בכל הנוגע לכתף ימין. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית וציינה, כי לפי המסמכים הרפואיים ובדיקות ההדמיה לא קיים תיעוד באשר לכתף שמאל. הוועדה התייחסה בהקשר זה למכתב מטעם האורתופד ד"ר קורן. החלטת הוועדה בהקשר זה מנומקת וסבירה, ולא נפלה בה טעות משפטית המצדיקה התערבות מצד בית הדין.

15.
אשר לתחום הנפשי: המערערת ציינה בפני
הוועדה, בהתאם לפרוטוקול, כי היא מוזמנת לטיפול אצל פסיכיאטר. המערערת לא הייתה מיוצגת, והוועדה סיכמה את מסקנתה בתחום הנפשי מבלי להמתין לתוצאות הביקור אצל הפסיכיאטר, כשלושה שבועות לאחר מכן. אמנם, בפרוטוקול לא צוין מפורשות כי המערערת ביקשה להמתין לאבחון שיערוך הפסיכיאטר, אולם ברי כי לא בכדי ציינה המערערת לפני הוועדה את הבדיקה הצפויה ואת מועדה הקרוב, וסביר כי כוונתה הייתה
לבקש מן הוועדה להמתין מעט טרם מתן החלטה.

16.
ד"ר חרמון, הפסיכיאטר שבדק את המערערת ביום 6.9.2016 קבע, כי היא סובלת מהפרעת חרדה ודיכאון המקנה נכות של 30 -50 אחוז בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי. בנסיבות העניין, היה מקום כי הוועדה תמתין ותתייחס למפורט שם. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים שעה שאבחנת הוועדה בתחום זה אינה וודאית, שכן נקבע כי: "סביר להניח שמדובר בתובעת שסובלת מהפרעת אישיות בלתי ספציפית".

17.
סוף דבר, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים (נכות כללית) על מנת שתפעל כדלקמן:

א.
הוועדה תערוך בדיקה קלינית, ותקבע האם קיימת אי יציבות בברך שמאל. המערערת תשתף פעולה עם הוועדה בבדיקתה. בהתאם, תקבע הוועדה האם יש להעניק נכות בגין ברך שמאל.

ב.
הוועדה תתייחס לשאלה האם הקרע במיניסקוס שמאל, המוזכר במכתבו של ד"ר גרטי מיום 4.5.15, מקנה למערערת נכות.

ג.
הוועדה תתייחס למסמך הפסיכיאטר ד"ר חרמון, מיום 6.9.16, ותנמק האם יש בו כדי לשנות מהחלטתה במישור הנפשי.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערערת ובא כוחה יוזמנו לדיון בוועדה ויוכלו לטעון בפני
ה.

18.
משהמערערת הייתה מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ח, (16 נובמבר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 60832-11/16 חוונה חווה חנה מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 16/11/2017)