פסקי דין על סמי ברוך | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

47686-04/15 בל     19/11/2017




בל 47686-04/15 סמי ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 47686-04-15


19 נובמבר 2017

לפני
כב' השופט
דורי
ספיבק



המערער:
סמי ברוך


ע"י עו"ד סמי ברוך




נגד

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי


ע"י עו"ד צחי פרום


פסק דין


1.
פקיד התביעות של המוסד החליט לדחות תביעה שהגיש התובע להכרה במחלת עור בה לקה כפגיעה בעבודה. מכאן תביעה זו.
התשתית העובדתית המוסכמת
2.
בדיון שהתקיים ביום
9.1.17
הודיע הנתבע שהוא מסכים למינוי מומחה- יועץ רפואי, שיתבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי על יסוד העובדות המוסכמות הבאות
:

"התובע יליד 1938, הינו בהיר עור ושיער, בעל עיניים כחולות. התובע הינו טכנאי מכונות וחשמל במקצועו. החל משנת 1978 ועד לשנת 2002, עבד התובע כאיש מכירות טכני ומייעץ ללקוחות והוא נהג לנסוע אל הלקוחות ברכבו ולתת להם ייעוץ במקום. במהלך עבודתו ותפקידו נחשף התובע לשמש במשך 3 שעות ביום בממוצע (כל יום). התובע לבש בגדי עבודה רגילים ולא השתמש באמצעי הגנה כלשהם."

3.
על בסיס העובדות המוסכמות שלעיל, הועבר התיק למתן חוות דעתו של ד"ר לאוניד מזור, מומחה ברפואה תעסוקתית.

בחוות דעתו ציין ד"ר מזור שהתובע סובל משני סוגי סרטן העור
basal cell carcinoma
(
bcc
) ומסוג
squamous cell carcinoma
(
scc
), ובנוסף מנגעי עור טרום סרטניים מסוג
solar keratosis

(
actinic
). המומחה הבהיר שהבסיס המשותף לכל מחלות אלה הוא פגיעה בתאי אפידרמיס בשם
keratinocytes
, והיותן נחשבות לנזקי שמש. עוד הבהיר שהגורם העיקרי והמרכזי לסרטן העור בכלל, ומסוג
bcc
ו-
scc
בפרט, הוא חשיפה לשמש. המומחה ציין שלתובע נטייה לפתח נגעי עור מסוג
bcc
,
scc
ו-
solar keratosis
, בהיותו בעל עור בהיר. המומחה ציין, כי לא מצא נתונים נוספים אודות קיומם אצל התובע של גורמי סיכון נוספים לסרטן העור, שפורטו בחוות דעתו, ובכלל זה, חשיפה מסיבית לשמש או כוויות עור בילדות, תחביבים הכרוכים בשהות ממושכת בשמש, ורקע משפחתי. משכך, הגיע ד"ר מזור למסקנה כי הגורם העיקרי והמרכזי למחלת סרטן העור ונגעי העור שהופיעה אצל התובע הוא חשיפה ממושכת משך שנים רבות לשמש, בעבודתו.
4.
באשר לקיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל, לרבות על דרך החמרה, קבע המומחה כך:
"בהתחשב בחשיפתו הממושכת והאינטנסיבית של התובע לקרינת שמש שהינה מהווה גורם מרכזי מוכר ומוכח למחלתו בלוח זמנים סביר של עשרות שנות חשיפה (זמן חביון) מתחילת חשיפה ועד לאבחנת סרטן העור, ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל."

מחלתו של התובע נגרמה על דרך של פגיעות זעירות (חשיפות חוזרות ונשנות לקרינת השמש) כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה למחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

השפעת העבודה על מחלתו של התובע הייתה משמעותית והנני מעריך אותה בשיעור העולה על 20% בגרימת מחלתו."

ד"ר מזור הבהיר, במענה לשאלת הבהרה שהופנתה אליו, כי: "בהנחה כי אזורים של כתף, גב, חזה ימין ושוק היו מכוסים בבגדי העבודה של התובע, סביר להניח כי מקור הנגעים בעורו של התובע
באזורים הללו
הינו בחשיפה לשמש אך מחוץ לשעות העבודה." (ההדגשה במקור – הערה של הח"מ). עוד הבהיר במענה לשאלת הבהרה נוספת כי תקופת החביון של הנגעים הממאירים נעה בין 20 לבין 30 שנה, ומאחר שהתובע עבד כסוכן מכירות בשנים 1978-2002, והנגעים בעור מתועדים בשנים 2002-2015, הרי ש"חשיפה לשמש בשנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה הקודמת בהחלט מתאימה להיות קשורה להופעת הנגעים אצל התובע". כמו כן, הבהיר שחשיפת התובע לשמש בגיל מבוגר יחסית (40) לא מהווה קושי לקביעת קשר סיבתי בין מחלת התובע לעבודתו היות ומחלתו תוארה לראשונה ב-2002 (בגיל 64) ותקופת החביון (20-30 שנה) מתאימה למתואר בספרות המקצועית.
טענות הצדדים
5.
התובע
טוען שהמומחה קובע בחוות דעתו, לרבות בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, ובצורה חד משמעית, כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע בשמש, וחשיפתו המצטברת לשמש במהלך השנים במסגרתה, לבין הופעת גידולי עור מסוג
bcc, scc
, ומסוג
solar keratosis
.
הנתבע
טוען שמחוות הדעת של המומחה, לרבות מתשובותיו לשאלות ההבהרה, עולה שלא ניתן להפריד בין השפעת החשיפה לשמש במהלך העבודה לבין מחוצה לה, ועל כן הסבירות לקשר סיבתי בין עבודת התובע ומחלתו אינה יכולה להגיע ל-50%. לשיטתו, מחוות הדעת ניתן להסיק רק שמחלת התובע נגרמה מחשיפה לשמש. כפועל יוצא, לא ניתן לקבוע שקיים קשר סיבתי במידה הנדרשת בין העבודה לבין המחלה.
דיון והכרעה
6.
קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה, או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית. עם זאת, על פי הפסיקה על בית הדין ליתן משקל רב לחוות דעת שמוגש על ידי המומחה היועץ הרפואי שמונה על ידו. בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (עבל 388/05
וידר
נ'
המוסד לביטוח לאומי

(28.2.06); עבל 310/07
בשארה
נ'
המוסד לביטוח לאומי

(4.2.08); עבל 1035/04
ביקל
נ'
המוסד לביטוח לאומי

(6.6.05); עבל 64257-12-14
יהוד
נ'
המוסד לביטוח לאומי

(9.8.16)).
הפסיקה קבעה שלא ניתן ליישם את סעיף 83 סיפא לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995,
העוסק בחזקת הסיבתיות, לקביעת קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה, במקרה של פגיעה מסוג מיקרוטראומה. על רקע האמור, אומץ על ידה מבחן "ההשפעה המשמעותית" לקביעת הקשר הסיבתי האמור. לפיו, השפעה של תנאי העבודה המצדיקה הכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה, משמעה השפעה בסדר גודל של 20% ומעלה (עבל 659/06
המוסד לביטוח לאומי

נ'
טנוס
(10.3.08)); עבל 11174-05-11
זרעיני
נ'
המוסד לביטוח לאומי

(26.12.12, והאסמכתאות שם).
7.
במקרה שלפנינו, המומחה קבע בחוות דעתו המנומקת, שניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% את קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל. המומחה הבהיר שקיומו של קשר זה מבוסס על החשיפה הממושכת והאינטנסיבית של התובע לקרינת שמש במהלך עבודתו, על פני שנים. עוד קבע, בהמשך לקביעתו בדבר היות המחלה ליקוי שנגרם "על דרך של פגיעות זעירות" (חשיפות חוזרות ונשנות לקרינת השמש)", שהשפעת העבודה על המחלה הייתה משמעותית, ומוערכת על ידו, כגורם למחלה, בשיעור של למעלה מ- 20%. המומחה סייג קביעותיו אלה רק בנוגע לאזורי גוף שלא נחשפו לשמש בעבודת התובע, לגביהם סביר בעיניו להניח שמקור הנגעים הוא בחשיפה לשמש מחוץ לשעות העבודה. לא מצאנו כל סיבה שלא לאמץ חוות דעתו של המומחה.
סוף דבר
8.
התביעה מתקבלת. מחלת סרטן העור מסוג
basal cell carcinoma
(
bcc
) ומסוג
squamous cell carcinoma
(
scc
), וכן נגעי העור מסוג
solar keratosis
,
שאובחנו אצל התובע, באזורי הגוף שהיו נתונים לחשיפה לשמש במהלך עבודתו, מוכרים כפגיעה בעבודה.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
על

פסק דין
זה ניתן לערער בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. ערעור יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלתו.
ניתן היום, א' כסלו תשע"ח, (19 נובמבר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.








בל בית דין אזורי לעבודה 47686-04/15 סמי ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/11/2017)