פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל | פסקי דין על גאדו סלאמה

27949-12/15 תוב     20/11/2017




תוב 27949-12/15 ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל נ' גאדו סלאמה








בית משפט השלום בקריות



תו"ב 27949-12-15 ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל
נ' סלאמה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים


המאשימה


ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל

נגד

הנאשם


גאדו סלאמה


החלטה

1.
ביום 19.6.12, הנאשם הודה, הורשע
וניתן נגדו גזר דין במסגרת תו"ב 47306-08-11 בבית משפט השלום בקריות (לפני כב' השופטת לובנה שלאעטה- ח'לאילה) שעניינו בניה לא חוקית ושימוש במבנה הטעונים היתר, ללא היתר ובסטיה מתוכנית, במקרקעין הידועים כגוש 19227, חלקה 67, ביישוב כסרא (להלן: "המקרקעין"). על המקרקעין חלה תכנית מפורטת ג/6540 לפיה ייעוד המקרקעין הנו חקלאי. במסגרת גזר הדין ניתן צו המורה לנאשם להרוס את המבנה שהקים במקרקעין ללא היתר בנייה עד ליום 19.6.2013. גזר הדין ניתן במעמד הנאשם (להלן: "גזר הדין").

2.
פרוטוקול הדיון נרשם באמצעות תוכנית
word"
" , ככל הנראה בשל תקלה במערכת נט המשפט. בסיום הדיון, גזר הדין נחתם והוחתם בחותמת בית המשפט ידנית
(כב' השופטת שלאעטה – ח'לאילה) והעתק ממנו נמסר לידי הצדדים ונסרק לתיק בית המשפט (ראו: ת/6 אשר צורף לתיק המוצגים מטעם המאשימה ביום 19.9.2016, ונספח ג' לסיכומיה מיום 25.11.16).

3.
בתאריך 14.12.15, הוגש נגד הנאשם כתב האישום שלפניי, בגין עבירה של אי קיום צו הריסה שיפוטי למבנה - עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). על פי עובדות כתב האישום, צו ההריסה אשר ניתן במסגרת גזר הדין מיום 19.6.2012 נכנס לתוקף ביום 19.6.2013. החל מיום 19.6.2013, הנאשם לא קיבל היתר בניה כחוק, ולא הרס את המבנה על פי הוראות גזר הדין. בכתב האישום נטען כי

הנאשם מפר צו בית משפט באופן שהוא אינו הורס את הבניה כאשר אין בידיו היתר בנייה כדין.


4.
בדיון ההקראה אשר התקיים לפניי ביום 18.9.16, טען ב"כ הנאשם כי קיבל לידו מאת ב"כ המאשימה את חומר החקירה ובכלל זה העתק מגזר הדין שניתן נגד הנאשם. לאחר העיון התברר לו כי המדובר בגזר דין ללא חתימה וחותמת בית המשפט. ב"כ הנאשם טען כי במעמד הדיון לפניי, קיבל גזר דין אשר נחתם באותו יום לאחר שנציג ב"כ המאשימה פנה לכב' השופטת שלאעטה- ח'לאילה אשר ישבה בדיונים באולמה וביקש כי תחתום על העתק גזר הדין.
לטענתו
מאחר וגזר הדין לא היה חתום, יש לבטל את כתב האישום העומד לפניי מן הנימוק, כי גזר הדין לא היה בתוקף והוא קיבל תוקף אך ורק במועד בו נחתם - ביום 18.9.16. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי המועד לביצוע צו ההריסה טרם הסתיים, וכי הצו טרם הופר מאחר וגזר הדין נחתם ביום 18.9.16. המאשימה ביקשה לדחות את טיעוני ב"כ הנאשם וציינה כי הנאשם קיבל את גזר הדין חתום לידו כבר בשנת 2012.

5.
לאור הטיעונים שהועלו על ידי הצדדים ובהסכמתם, ועל מנת לאפשר לצדדים לבחון את טיעוניהם ולעיין בתיק החקירה, ובתקווה לחסוך זמן שיפוטי יקר, ניתנה להם אפשרות להגיש את טיעוניהם בכתב כאשר ניתנה הוראה למאשימה להעביר לתיק בית המשפט ולעיון ב"כ הנאשם את תיק החקירה המלא טרם יגיש טיעוניו. אציין כי ב"כ הנאשם, הסכים כי בית המשפט ייתן הכרעת דין על סמך חומר החקירה הקיים בתיק, ולאחר השלמת טיעונים מטעם הצדדים.

6.
הצדדים הגישו את טיעוניהם בכתב בצירוף האסמכתאות הרלוונטיות. על פי החלטתי, באת כוח המאשימה הגישה ביום 19.9.16
תיק מוצגים המכיל את כל חומר החקירה עליו בכוונתה
להסתמך, ובכלל זה גזר הדין אשר ניתן בעניינו של הנאשם ביום 19.6.12 ואשר סומן ת/6.

7.
הנאשם, לאחר עיון בתיק המוצגים, עמד על טיעוניו והגישם במסגרת סיכומים בכתב. לטענתו,
גזר הדין שניתן נגדו אינו בתוקף מאחר ואינו חתום על ידי המותב שנתן אותו – כב' השופטת לובנה שלאעטה- חלאילה. על כן, לדידו, לא ניתן להאשים אותו בגין הפרת צו שיפוטי. בדיון מיום 18.9.16, הציגה ב"כ המאשימה את גזר הדין בתיק המקור ללא חתימה, ורק לאחר פנייתה לאולמה של כב' השופטת שלאעטה-ח'לאילה, חתמה השופטת על גזר הדין ונציג המאשימה הציג
לעיון בית המשפט מסמך של גזר הדין שנחתם ביום 18.9.16. לעמדתו, גזר הדין החתום שהוצג לו על ידי המאשימה הינו מיום 18.9.16, ולא מיום 19.6.12. משכך, גזר הדין אמור להיכנס לתוקף ביום 18.9.16. עוד טען הנאשם כי לא הוצגה על ידי המאשימה כל ראיה לכך שגזר הדין אכן נחתם בחתימה אלקטרונית ביום 19.6.12.

8.
לשיטת הנאשם, גזר הדין שהוטל על הנאשם לא ניתן
על פי הוראות סעיף 193 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982, הקובע כי על בית המשפט לבצע שלוש פעולות מצטברות בתום גזירת דינו של נאשם: לקרוא את גזר דינו של הנאשם; לחתום עליו; ולסמן את תאריך קריאתו. הנה כי כן, עולה כי דרישת החתימה של שופט על גזר הדין הניתן על ידו, הינה דרישה קונסטיטוטיבית הקבועה במפורש בדין, כתנאי, שבלעדיו אין לו תוקף.

9.
המאשימה השיבה כי חומר הראיות שהגישה לתיק בית המשפט ביום
19.9.16 (מסמכים ת/1 - ת/18) מלמד כי הנאשם לא קיים את צו ההריסה השיפוטי שניתן במסגרת גזר הדין מיום 19.6.12. לטענתה, ביום 19.6.12 ניתן גזר הדין לאחר שהצדדים טענו לעונש, ובשום שלב החל ממועד מתן גזר הדין, הנאשם לא ערער ו/או השיג בדרך אחרת על הכרעת הדין ו/או על גזר הדין שניתנו במעמדו. זאת ועוד, הנאשם שילם באופן מלא הן את הקנס והן את אגרת הבנייה כפי שנקבע במסגרת גזר הדין (הוגש פלט מחשב המפרט את תשלומי הקנס – נספח א' לטיעוני המאשימה). למעשה, רכיב הענישה היחיד שבו לא עמד הנאשם, הוא הנמצא במוקד התיק שבעניינו, אי קיום צו ההריסה שניתן ביחס למבנה.

10.
המאשימה טענה כי גם העדר חתימה על גזר הדין אינו מביא לביטולו, וככל שמדובר בליקוי טכני שאינו פוגע במהותו של עניין ואין כל חשש לפגיעה בזכויות הנאשם או לגרימת עיוות דין – אין כל סיבה לבטלות ההליך הקודם בעניינו.

דיון והכרעה:

11.
סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 קובע כדקלמן: "בתום הטענות לענין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם
;
בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי
,
יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו
.
"

12.
עין בתיק החקירה אשר הוגש לפניי על ידי המאשימה מלמד כי הנאשם הודה והורשע, לאחר שאישר כי הבין את משמעות הודאתו, גזר הדין ניתן לפניו, נחתם בחתימת ידה של כב' השופטת שלאעטה- חלאילה ונחתם בחותמתה, והנאשם פעל על פיו לעניין ביצוע התשלומים הנדרשים ממנו.

13.
אציין כי מוטלת החובה על סניגור להציג בפני
בית המשפט מידע אמין ומדיוק ולאחר שערך את הבירורים הסבירים הנדרשים, ובכלל זה פנייה למזכירות בית המשפט ועיון בתיק
27949-12-15 לפני העלאת טענה לפיה לא נחתם כתב האישום כנדרש על פי דין. כאמור, גזר הדין שניתן ביום 19.6.12 נערך על גבי מסמך "
word
" ונחתם באותו יום על ידי כב' השופטת שלאעטה – ח'לאילה בחתימת ידה וחותמת בית המשפט ונסרק לתיק. בירור בפני
מזכירות בית המשפט מעלה כי גזר הדין החתום נסרק לנט המשפט ביום 20.6.12.

14.
משנאמרו הדברים לעיל אציין כי לא מן הנמנע כי הודפסו העתקים נוספים של גזר הדין במעמד הדיון אשר אינם חתומים על ידי בית המשפט, אך הימצאותם של העתקים נוספים לא חתומים אינה פוגמת בתוקפו של גזר הדין. אינני נדרשת לטענות הצדדים בעניין החתימה על העתק נוסף של גזר הדין ביום 18.9.16, שכן השאלה העומדת לפניי איננה נוגעת להימצאותם של עותקים נוספים של גזר הדין, ואף לא לתקפו של

פסק דין
שאיננו חתום,
אם כי לתוקפו של גזר הדין מיום 19.6.12 – אשר כפי שקבעתי לעיל, נחתם במועד שבו ניתן ונסרק לתיק יום למחרת.

15.
אציין כי הנאשם לא הכחיש כי שילם את מלוא הקנס שהוטל עליו, ובהתאם, חזקה עליו כי ידע על גזר הדין והבין את תוכנו, ומשידע על הקנס הרי כי הייתה לו ידיעה ברורה על המועד לביצוע צו הריסת המבנה בהתאם לגזר הדין.

16.
בקשת הנאשם כפי שהובאה לפניי במעמד הדיון ביום 18.9.16 מעלה תמיהות רבות. הנאשם נתלה בטענות בגין העתק שאינו חתום של גזר הדין שניתן בעניינו כאשר בפועל, בחומר החקירה שהועבר אליו קיים גזר דין חתום מיום 19.6.12. לא בכדי נתבקשה באת כוח המאשימה להגיש תיק החקירה לעיוני ולעיון ב"כ הנאשם פעם נוספת בתקווה לחסוך זמן שיפוטי יקר.

17.
טענות הנאשם כפי שהועלו לפניי, גרמו לבזבוז זמן התדיינות ויש לומר, שלאור העובדות העולות מהתיק כפי שעמדו לפני הנאשם ובא כוחו, לרבות המסמכים הקיימים בתיק החקירה, הן אף מועלות בחוסר תום לב במיוחד מקום שניתנה לנאשם פעם אחר פעם הזדמנות לבחון את עמדתו.

18.
לאור כל האמור לעיל - הבקשה נדחית.

19.
אציין כי חרף בזבוז הזמן היקר אשר נגרם בעקבות הגשת הבקשה, ולאור נתוני הנאשם המיוצג על ידי עו"ד מטעם הסניגוריה הציבורית, איני רואה מקום ליתן צו להוצאות.

20.
הנאשם יהיה ערוך להשיב לכתב האישום במועד הדיון הקבוע.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים בפקס.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ח, 20 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.










תוב בית משפט שלום 27949-12/15 ועדה מקומית לתכנון מעלה הגליל נ' גאדו סלאמה (פורסם ב-ֽ 20/11/2017)