פסקי דין על שלום לנקרי | פסקי דין על עו"ד רן אורן

1532-07/14 א     21/11/2017




א 1532-07/14 שלום לנקרי נ' עו"ד רן אורן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 1532-07-14 שלום לנקרי
נ' עו"ד רן אורן



לפני
כבוד השופט יאיר דלוגין


התובע
:

שלום לנקרי
ע"י ב"כ עו"ד יפעת בן-אבי בראון


נגד


הנתבע
:

עו"ד רן אורן



פסק דין


לפני תביעה כספית בסך של 700,000 ₪, בגין נזקים שלפי טענת התובע נגרמו לו עקב רשלנות מקצועית של הנתבע.

רקע

1.
הנתבע ייצג את התובע בשורה של עניינים במהלך השנים 2008 עד 2011. ביום 30.5.11, חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו
"הסדר תשלומים סופי"
, שהתייחס לכל התיקים שבהם טיפל הנתבע עבור התובע.

2.
בהסדר, נקבע, בין היתר, כי יתרת חוב שכר הטרחה של התובע כלפי הנתבע, בגין כל העניינים שטיפל עבורו התובע עד לאותו מועד, תעמוד על סכום של 65,000 ₪ וכי סכום זה ישולם בעשרים ושישה תשלומים שווים, החל מיום
15.6.11.

3.
כמו כן, נקבע בהסדר כי סכום החוב המוסכם הנ"ל, לא כולל את מלוא שכה"ט עבור מספר תיקים שצוינו וגם לא כולל הוצאות אדמיניסטרטיביות בגין כל התיקים שבהם טיפל התובע עבור הנתבע.

4.
כן נקבע כי כנגד ההסדר, מסולקות כל הטענות והתביעות של התובע כלפי הנתבע.

5.
ההסדר לא הפסיק את ייצוג התובע על ידי הנתבע, אשר היה אמור להימשך בחלק מהנושאים, שטרם הסתיים הטיפול בהם.

6.
דא עקא, התובע שילם שלושה תשלומים בלבד מתוך עשרים ושישה שנקבעו בהסדר ולאחר מכן חדל לשלם תשלום נוסף כלשהו. בשלב זה, נוצרו מחלוקות בין הצדדים, כאשר הנתבע מלין על כך שהתובע לא עומד בהסדר התשלומים ואילו התובע מלין על הייצוג של הנתבע. הנתבע הוציא לתובע מכתבי התראה, אולם ללא הועיל. משלא עמד התובע בהסדר, התפטר הנתבע מייצוגו ביתרת התיקים שהיו עדיין תלויים ועומדים.

7.
כמו כן, הגיש הנתבע בחודש דצמבר 2011, תביעה בסדר דין מקוצר כנגד התובע (ת.א. 20157-12-11), בטענה כי התובע הפר את ההסדר ובתביעה לחייב אותו לשלם את יתרת החוב לפי ההסדר, שעמד על 57,500 ₪ וכן סכומים נוספים שהתווספו לאחר מכן ואשר לפי ההסדר מגיעים לנתבע ובסה"כ 68,056 ₪.

8.
הנתבע הגיש בקשת רשות להגן, במסגרתה טען שורה של טענות כדלקמן: (1) כי שכר

את

שרותי

הנתבע לאור

מצגיו

לעניין

יכולותיו

המקצועיות וכי בין

הצדדים

נוצרו

אף

יחסי

אמון

וחברות, אלא

שלימים

הסתבר

כי

התנהלותו

של

הנתבע בטיפול

בענייניו

אינה

מקצועית

ועולה

כדי

רשלנות, כי הנתבע איחר

בהגשת

כתבי

טענות

ובקשות

לבית

המשפט ואף

לא

התייצב

לדיונים, כי בית

המשפט

ביקר

אותו

על

התנהלותו

ואף

השית

הוצאות

על

התובע; (2) כי התובע נאלץ

להתפשר

בתביעה

שהגיש

נגדו

בנק

הפועלים

זאת

נוכח

כישלונו

של

הנתבע בהליכי

המשא

והמתן, כי הנתבע שידל

את

התובע למכור

את

ביתו

מבלי

שערך

בדיקות

מוקדמות

ובסיסיות

הנדרשות

עובר

ליעוץ

בעניין

זה, כי הנתבע הפגין

זלזול

ושם

ללעג

את

כל

מבוקשו

של

התובע בניסיונותיו

לקדם

את

ענייניו; (3) כי התובע לא

הפר

את

הסכם

שכר

הטרחה

ואף

לא

פיטר

את

הנתבע מטיפול

בענייניו; (4) כי הנתבע בהתנהלותו

הפר

את

הסדר, כי הפסיק

את

הטיפול

המשפטי

בענייניו

של

התובע, תוך

שהסב

לתובע נזקים, שיבש

ומנע

ממנו

המשך

טיפול

בענייניו; (5) כי התובע נאלץ

לשאת

בתשלומים נוספים

לעורכי

דין

אחרים, כי הנתבע חייב

את

התובע בגין

שירותים

משפטיים

שלא

יצאו

לפועל; (6) כי התובע שילם

לנתבע 22,000 ₪ בגינם

לא

קיבל

חשבונית

או

קבלה

וכן

שילם

על

חשבון

הסדר התשלומים סך 16,849 ₪ ולא 7,500 ₪ כנטען


על ידי הנתבע וכי סכומים אלה יש לקזז מכל סכום שייפסק לנתבע.


9.


בית המשפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת הדס פלד), בהחלטתו מיום 12.6.12, דחה את הבקשה לרשות להגן, כאשר קבע כי אין לתובע ולו הגנה לכאורה מפני התביעה וזאת, בין היתר, מקום שכל האירועים אשר הוא טוען לגביהם כי הנתבע התרשל, אירעו לפני הסדר התשלומים, כאשר בהסדר הצהיר התובע כי
"...חתם

על

הסכם

זה,


לאחר

פגישה

ממושכת

שנערכה

במשרדו

של

עו"ד רן אורן
ולאחר

שקרא

והבין

את

המשמעות

של

כל

סעיף

וסעיף, והינו

מוותר

בזה

באופן

סופי

ומוחלט

על

כל

טענה

ואו

דרישה

ואו

תביעה

כנגד

הסדר

זה"
. כמו כן, נקבע כי טענותיו של התובע לא פורטו כדבעי בכל מקרה, לא לעניין הטענות על ייצוג רשלני ולא לעניין התשלומים שלפי הטענה שילם לאחר ההסדר.

10.
בערעור שהוגש על ידי התובע על ההחלטה הנ"ל, הגיעו הצדדים ביום 10.9.13 להסכמה, שלפיה יפקיד התובע 40,000 ₪ וכי סכום זה, יחד עם העירבון שהופקד לצרכי הערעור, בסך של 10,000 ₪, יהוו תנאי למתן רשות להגן, אולם לא יורשה לתובע להגיש כתב הגנה.

11.
הנתבע הפקיד את הסכום הנדרש. כמו כן, עתר בפני
בית המשפט לקבל אישור להגשת תביעה שכנגד, אולם נדחה בנימוק שלפיו משלא הותר לו להגיש כתב הגנה, גם אין מקום להתיר לו הגשת תביעה שכנגד, אשר הזכות להגשתה כפופה להגשת כתב הגנה.

12.
כעבור מספר חודשים ממתן ההחלטה הנ"ל, בחודש יולי 2014, ובעוד תביעת הנתבע כנגד התובע מתנהלת, הגיש התובע את התביעה דנא כנגד הנתבע.

13.
בהמשך ולאחר שהצדדים כבר הגישו תצהירי עדות בתביעה של הנתבע כנגד התובע, הוצא צו כינוס כנגד התובע. על כן, בית המשפט עיכב את הליכי התביעה. בהמשך, נתן בית המשפט המחוזי צו להעברת הכספים שהפקיד התובע בתיק הנ"ל לקופת הפש"ר של התובע וכך נעשה.

14.
התביעה של הנתבע כנגד התובע לא הגיעה, אפוא, לכלל מיצוי בבית המשפט והתיק נסגר בטרם הוכרעו טענות הצדדים. עם זאת, לאחר זמן, התקבלה תביעת החוב שהגיש הנתבע כנגד התובע חלף התביעה בבית המשפט והתביעה אושרה על סכום של 100,000
₪. אין מחלוקת כי הנתבע קיבל מקופת הפש"ר בגין תביעתו הנ"ל את מלוא הסכום שאושר לו כנזכר לעיל.

15.
התובע עותר בכתב התביעה בתיק דנא לחייב את הנתבע בסכום של 700,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו עקב רשלנות הנתבע בייצוגו. הסכומים שלפי טענת התובע מגיעים לו מאת הנתבע הנם כדלקמן: 84,800 ₪ בגין הוצאות שחויב על ידי בתי המשפט השונים בשל רשלנות הנתבע וכן הוצאות שהוצאתן נדרשה כדי לתקן את מחדלי הנתבע; 113,640 ₪ בגין השבת מלוא סכומי שכר הטרחה ששילם התובע לנתבע במשך השנים עבור ייצוגו; לטענת התובע, נזקיו הממוניים הנ"ל, יחד עם נזקיו בגין עגמת הנפש שנגרמה לו ובגין אובדן הסיכויים לזכות בהליכים ואובדן הסיכוי להליך ראוי, מגיעים, יחד, לסכום של 1,294,842 ₪, אולם לצרכי אגרה, התובע מעמיד את תביעתו על 700,000 ₪.

16.
הנתבע, בכתב הגנה מפורט, שבו הוא מתייחס לכל אחת ואחת מטענות התובע, דוחה מכל וכל את טענותיו. לטענתו, לא נפל פגם מהותי, אם בכלל, בהתנהלותו ומכל מקום לא נגרם לתובע נזק כלשהו עקב הייצוג. הנתבע גם מפנה להסדר התשלומים וטוען כי עצם חתימת הנתבע עליו והמשך עבודה עמו לאחר מכן, מעידה על שביעות הרצון שלו מהייצוג ומכל מקום, משתיקה את הנתבע מלטעון אחרת וזאת משהצהיר בהסדר הנ"ל כי אין לו כל טענה או תביעה כנגד הנתבע.

17.
בתיק דנא שמעתי את עדויות התובע והנתבע. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון

18.
להלן אדון בטענות התובע בדבר רשלנות הנתבע ביחס לכל אחד ואחד מהעניינים אשר בהם ייצג אותו ואשר נזכרים בכתב התביעה וכסדרם ותוך כך, אתייחס לשאלה האם עומדת לתובע זכות לחיוב הנתבע בסכום כלשהו בגין ראשי הנזק השונים של התביעה.

19.
עם זאת, תחילה אעיר מספר הערות מקדימות. ככלל, לקוח שקיבל ייצוג מעו"ד ואשר טוען לרשלנות מקצועית במהלך הייצוג, אינו זכאי, ודאי לא אוטומטית, גם אם יש ממש בטענת הרשלנות, לקבל חזרה לידיו את שכר הטרחה ששילם. ככלל, משניתן הייצוג, גם אם היה רשלני, אין בדרך כלל עילה להשבת שכר הטרחה המוסכם ששולם עבור הייצוג, שכן התמורה עבור שכר הטרחה (הייצוג) ניתנה.

20.
התרופה במקרה כזה הנה קבלת פיצוי על הנזק שנגרם ללקוח עקב הרשלנות, ככל שנגרם נזק. יהיו מקרים שבהם רשלנות של עו"ד בייצוג לא תגרום נזק ובמקרה כזה גם לא ייפסק כל פיצוי ולא יוחזר כמובן שכר טרחה כלשהו. כמו כן, ברי כי על הלקוח להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק הנטען.

דחיית התביעה להחזר שכר טרחה וכן לשאר הסעדים נוכח הסדר התשלומים הסופי

21.
מרבית תביעת התובע דינה להידחות בראש ובראשונה לנוכח הסדר התשלומים הסופי שנחתם בין הצדדים.

22.
כפי שיפורט, הסדר זה מונע מהתובע לתבוע מהנתבע החזר שכר טרחה ו/או פיצוי בגין הוצאות ששילם התובע במסגרת ההליכים בהם יוצג על ידי הנתבע ו/או פיצוי בגין עגמת נפש או אובדן סיכויים בהליכים וזאת ביחס לכל העניינים שהייצוג בהם הסתיים במועד כריתת הסדר התשלומים.

23.
גם לגבי עניינים שטרם הסתיים הטיפול בהם במועד ההסדר, דין התביעה להידחות ככל שעסקינן בטענות אודות התנהלות הנתבע לפני חתימת ההסדר.

24.
כאמור, התובע חתם ביום 30.5.11 על מסמך שכותרתו
"הסדר תשלומים סופי"
, בו סוכמו סכומי שכר הטרחה שישלם התובע לנתבע עבור כל העניינים שבהם טיפל הנתבע עבור התובע. בשל חשיבות ההסדר לעניינינו, להלן ציטוט מלוא הוראות ההסדר (ההדגשות הנן במקור):

"בהמשך להסכם שנכרת בינינו ביום 8 בפברואר 2011, ולאור הסכמי שכר הטרחה שנכרתו בינינו בענין בנק הפועלים, עיריית אשדוד, עיריית קריית מלאכי, לנה טיאפוץ', תמר לנקרי, אמרי גז, סטקייה, תביעה נגד שירביט, וכל הסכם אחר, סוכם בינינו סופית כדלקמן:
1.
הטיפול בבנק הפועלים בע"מ הסתיים בהצלחה.
2.
הטיפול בתיק לנה טיאפוץ' הסתיים בצורה סבירה, ובשל תוצאות ההליך ניתנה הנחה משמעותית.
3.
הטיפול של משרדנו בענין קריית מלאכי הסתיים, והתיק מוחזר לרשותך, ושכר הטרחה ששילמת בגינו קוזז מכל חוב באשר, הסכם זה נכרת לאחר ההתחשבנות הכספית בגינו. למען הסר כל ספק, מובהר כי אין לך כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כלפי משרדנו בענין זה.
4.
לאחר ביצוע כל ההתחשבנות הכספית הרלוונטית לרבות, אך לא רק, שכר הטרחה הבסיסי בענין אמיר גז, בענין תמר לנקרי (להבדיל מהבונוסים והישיבות), הבונוס בגין הטיפול בבנק הפועלים, והאמור בהסכם מיום 8 בפברואר 2011, סוכם בין הצדדים כי החוב של מר לנקרי למשרדנו עומד על סך של 65,000 ₪, נכון להיום, כולל מע"מ.
5.
סכום זה כולל גם את הטיפול בגין התיק נגד גילה רייזנר, ולוקח בחשבון את כל הסכומים והתשלומים ששולמו למשרדנו עד היום, כולל החזר אגרת בית המשפט בגין בנק הפועלים וכן, לוקח בחשבון את הפתק שנרשם בנוגע לעו"ד נתנאל מויאל שייצג אותך בעבר בענין תמר לנקרי.
6.
הסך של ה- 65,000 ₪ הנ"ל אינו כולל את הסכומים הבאים:
6.1
אינו כולל ישיבות בגין התיקים של עירית אשדוד ותמר לנקרי, ואינו כולל את שאר החיובים המופיעים בהסכמי שכר טרחה אלו לרבות, הבונוסים וההוצאות האדמיניסטרטיביות.
6.2
אינו כולל את שכר הטרחה שנפסק בתיק של אמיר גז, אשר הינו בהתאם להסכם שכר הטרחה שנכרת בין הצדדים.
6.3
אינו כולל הוצאות אדמיניסטרטיביות בגין כל התיקים לרבות, אך לא רק, הוצאות אדמיניסטרטיביות הנוגעות לניהול תיק ההוצאה לפועל נגד אמיר גז.
7.
הסך של 65,000 ₪ הנ"ל ישולם באמצעות 26 תשלומים חודשיים ע"ס של 2,500 ₪ כל תשלום, וזאת
החל מיום 15 ביוני 2011 ועד ליום 15 באוגוסט 2013 (כולל). שאר החיובים ישולמו רק לאחר מכן.
8.
בנוסף לכך
, מוסכם בין הצדדים כי על מר לנקרי להעביר למשרדו של עו"ד אורן סך של 3,000 ₪ ע"ח ההוצאות האדמיניסטרטיביות הדרושות בענין תיק ההוצאה לפועל של אמרי גז.
9.
מוסכם בין הצדדים, כי כל סכום שייגבה בפועל מאמיר גז ו/או יועבר מקופות בית המשפט בקרית גת (בענין לנה טיאפוץ') יקוזז מהחוב של לנקרי.
10.
לפנים משורת הדין, מוסכם על ידי עו"ד רן אורן
, כי היה ומר לנקרי ישלם לו, בין באופן ישיר, ובין באמצעות התשלומים מהתיק של אמיר גז ו/או החזר מבית המשפט בקריית גת, סך של 48,000 ₪, וזאת עד ליום 31 בדצמבר 2011, אזי, יופטר מר לנקרי מיתרת החוב בסך של 17,000 ₪.
11.
למען הסר כל ספק, מוב
רכי בכל מקרה של סתירה בין הסכם זה לבין, הסדרי תשלומים שנעשו בעבר בין הצדדים, אזי, יגברו הוראותיו של הסכם זה.
12.
שלום לנקרי
מצהיר כי חתם על הסכם זה, לאחר פגישה ממושכת שנערכה במשרדו של עו"ד רן אורן
, ולאחר שקרא והבין את המשמעות של כל סעיף וסעיף, והינו מוותר בזה באופן סופי ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד הסדר זה".

25.
הנה כי כן, התובע נתן במסגרת ס' 12 להסדר את ההתחייבות הבאה, אשר אף נרשמה באותיות גדולות ובהדגשה: "שלום לנקרי
מצהיר כי חתם על הסכם זה, לאחר פגישה ממושכת שנערכה במשרדו של עו"ד רן אורן
, ולאחר שקרא והבין את המשמעות של כל סעיף וסעיף, והינו מוותר בזה באופן סופי ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד הסדר זה".

26.
המשמעות הברורה של ההסדר כמכלול וכן של התחייבות הנתבע בסעיף 12 להסדר בפרט, הנה כי התובע מושתק ומנוע מלהעלות כל טענה או תביעה כנגד הנתבע ובפרט מנוע מלתבוע חזרה סכומי שכר טרחה כלשהם, בין אם מדובר בסכומי שכר הטרחה אשר התובע התחייב לשלם לפי ההסדר ובין אם מדובר בכאלה ששולמו קודם להסדר וראה לעניין זה ס' 5 להסדר שקובע (ההדגשה בקו שלי): "
סכום זה כולל גם את הטיפול בגין התיק נגד גילה רייזנר, ולוקח בחשבון את כל הסכומים והתשלומים ששולמו למשרדנו עד היום, כולל החזר אגרת בית המשפט בגין בנק הפועלים וכן, לוקח בחשבון את הפתק שנרשם בנוגע לעו"ד נתנאל מויאל שייצג אותך בעבר בענין תמר לנקרי"
.

27.
ההסדר, כשמו כן הוא, "הסדר תשלומים סופי" ומשמעות הדבר, סילוק תביעות וטענות של התובע כלפי הנתבע, כפי שנקבע במפורש
"...והינו מוותר בזה באופן סופי ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד הסדר זה"
.


28.
הנה כי כן, בתמורה להסדר (וכפי שנרשם
"כנגד הסדר זה"
), התחייב התובע שלא להעלות כל טענה או תביעה כנגד הנתבע. זאת ועוד – במסגרת ההסדר בוצעה הפחתה משמעותית מחובו של התובע לנתבע. ראה לעניין סכומי החוב המקוריים, אשר הגיעו לכדי 83,906 ₪ ₪, כמפורט בס' 34 לתביעת התובע כנגד הנתבע (תיק 20157-12-11 הנ"ל, נספח ב/1 לתצהיר העדות של הנתבע). הנתבע לא הביא גרסה אחרת לסכום החוב המקורי ולא סתר את טענת הנתבע כי במסגרת ההסדר נעשתה הפחתה של החוב.

29.
משהסכים הנתבע לוותר על כל טענה ותביעה בתמורה לחתימת ההסדר ובין היתר הפחתת חובו לנתבע, הוא אינו יכול לאחר מכן, לפעול בניגוד להסדר המחייב, אשר מעולם לא בוטל ואשר אף הוכח כי הופר על ידי התובע, אשר הפסיק את תשלומי ההסדר לאחר שלושה תשלומים בלבד.

30.
סילוק התביעות והטענות נוסח בצורה גורפת. ברור כי משסיכם התובע עם הנתבע כי יתרת חובו עומדת על 65,000 ₪, לא כולל שכר טרחה עבור בונוס וישיבות בתיקים אחדים, התובע אינו יכול, כיום, לעתור להחזר כלשהו של שכר הטרחה ששילם בעבר לנתבע, שכן אם סבר שיש מקום לקבלת החזר של שכר הטרחה, היה צריך מלכתחילה להימנע מלחתום על הסדר התשלומים הסופי, שכולל סילוק טענות ותביעות ושמשמעותו, שלא רק אין הנתבע חייב לתובע החזר של שכר טרחה, אלא להפך, התובע הוא זה אשר חייב לנתבע סכומים.

31.
לדידי, ההסדר, בנוסחו הקיים והגורף (ס' 12), גם משתיק את התובע מלהעלות טענות אודות הטיפול המשפטי שנתן הנתבע לתובע. סילוק הטענות והתביעות לא הוגבל לנושאי שכר טרחה בלבד ולא הוגבל בכלל, אלא כאמור, נרשם בצורה גורפת.

32.
הגשת תביעה כנגד הנתבע בטענות לרשלנות מקצועית ובדרישה להחזר שכר טרחה ותשלום נזקים נוספים נטענים, אינה מתיישבת עם הוראות ההסדר שעליו חתם התובע ואף נוגדת את לשונו ואת רוחו.

33.
הדבר היחיד שההסדר לא מונע הנו העלאת טענות על התנהלות הנתבע בייצוג במועד שלאחר חתימת ההסדר במסגרת מספר עניינים שהטיפול בהם נמשך, אולם כפי שנראה להלן, גם כאשר בוחנים את טענות התובע בעניינים אלה, יימצא כי דינן להידחות.

34.
לבסוף, בכתב התביעה שהגיש התובע בתיק דנא ובתצהיר העדות הראשי שהגיש (ואשר מהווה למעשה "העתק הדבק" של כתב התביעה), לא התמודד התובע כהוא זה, עם טענות הנתבע אודות הפרת הסדר התשלומים ואפילו נמנע מלהעלות את הטענות שהעלה בבקשת הרשות להגן בעניין זה, כגון ששילם סכומים במזומן מעבר לאותם שלושת התשלומים הראשונים שהנתבע מודה כי שולמו.

35.
הנתבע גם לא טען טענות כנגד תוכנו של הסדר התשלומים והלכה למעשה התעלם לחלוטין מהסתירה שבין הגשת התביעה שהגיש ולבין התחייבויותיו בהסדר. הנתבע גם לא הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה של הנתבע בתיק דנא, שם העלה הנתבע, בין היתר, את הטענה שלפיה התובע מושתק מלתבוע אותו על רקע ההסדר שנכרת בין הצדדים (ס' 31 – 38 לכתב ההגנה).

36.
לא רק שהנתבע לא התייחס בתצהיר העדות שלו לטענות הנתבע בכתב הגנתו בקשר להסדר התשלומים, אלא שגם לא התייחס לתשובותיו המפורטות של הנתבע לטענות התובע בקשר לרשלנות בייצוג ובחר להסתפק בהגשת תצהיר עדות שאינו אלא שכפול כתב התביעה. כך, ראיותיו נעדרות כל התייחסות להגנת הנתבע בנושא העיקרי של התביעה, הלא הוא נושא הרשלנות בייצוג.

37.
עצם הגשת התביעה דנא, הנה, אם כן, בעיקרה, בבחינת הפרה בוטה של ההסדר על ידי התובע ואף התנהלות שלא בתם לב.

38.
מרבית התביעה דינה, אפוא, להידחות ולו בשל כך שהתובע מנוע מלעלות כל טענה כנגד הנתבע, בין אם בענייני שכר טרחה ובין אם בענייני אופן הייצוג.

39.
למעלה מן הדרוש, אתייחס להלן לכל אחת ואחת מטענות התובע, שדינן כאמור להידחות נוכח הסדר התשלומים, וכפי שיסתבר, דינן להידחות גם לגופן.

התביעה של בנק הפועלים נגד התובע בת.א. 29397/07

40.
מדובר בתביעה שהגיש בנק הפועלים כנגד התובע בסכום של 115,000 ₪ בסדר דין מקוצר. אין מחלוקת כי התובע שכר תחילה את שירותיו של עו"ד אחר (שלפי טענת התובע הסתבר כמתחזה וכמי שאינו בעל רישיון עו"ד). גם אין מחלוקת כי ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד התובע ואף נפתח תיק הוצל"פ ורק לאחר מכן פנה התובע אל הנתבע, כדי שייצגו ויגיש מטעמו בקשה לביטול פסק הדין.

41.
התובע טוען כי הסדר שכר הטרחה בעניין זה, מיום 28.3.08, קבע שכר טרחה בסיסי של 15,000 ₪ מע"מ עבור הגשת בקשה לביטול פסק הדין וייצוגו בהליך, לרבות הגשת תביעה כנגד הבנק. כן נקבע שכר נפרד פר ישיבה וכן בונוס בדמות 20% מהסכום שיופחת מהחוב כתוצאה מהייצוג ומהסכום שייפסק לטובת התובע, אם ייפסק, בניכוי הוצאות ושכ"ט ששולמו לנתבע לפי הסדר שכר הטרחה.

42.
לטענת התובע, הנתבע התרשל בכך שלא הגיש בקשה לביטול פסק הדין במועד ועקב כך חויב בהוצאות בסכום של 4,000 ₪ + מע"מ. עוד נטען כי הנתבע כפה על התובע פשרה בסכום של 58,000 ₪, שלא הייתה מקובלת עליו ואשר התובע נאלץ לקבל, משכשל הנתבע במו"מ והתובע מצא את עצמו בלחץ רב, נוכח תיק ההוצל"פ שנפתח. אם לא די בכך, טוען התובע כי סכום הפשרה הנ"ל שולם על ידי התובע לידי הנתבע, אולם האחרון לא העביר את הכספים לבנק.

43.
הנתבע מנגד טוען כי חובו של הנתבע לבנק הגיע כבר לכדי כ-200,000 ₪ בתיק ההוצל"פ. לאחר טיפול מוצלח של הנתבע, פסק הדין בוטל, הוגשה בקשת רשות להגן שהתקבלה ובסופו של יום, החוב אף הופחת משמעותית במסגרת הסכם הפשרה ל-58,000 ₪ בלבד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובסה"כ ל-64,000 ₪.

44.
הנתבע מכחיש מכל וכל כי קיבל מהנתבע 58,000 ₪ לצורך העברת הסכום לבנק. לגבי ההוצאות שנפסקו, בסכום של 4,000 ₪ + מע"מ, טוען הנתבע בחקירתו הנגדית כי למיטב זכרונו הוא זה שהעביר לבנק המחאה בגין הסכום הנ"ל, שאמנם לא נפרעה, שכן היה על התובע לשלם סכום זה, אולם למיטב זכרונו גם הוא לא שילם אותו וכי מכל מקום, התובע לא צירף כל אסמכתא לתשלום הוצאות אלה לבנק.

45.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, נחה דעתי כי התובע לא זכאי להחזר שכר טרחה כלשהו בגין הייצוג בתיק זה וגם לא לשיפוי מאת התובע בגין ההוצאות הנטענות שכביכול שילם התובע.

46.
ראשית, דין טענת התובע להחזר שכר טרחה בתיק זה להידחות בשל תוכנו של הסדר התשלומים, כפי שכבר פורט בהרחבה לעיל ואין צורך לחזור על כך גם כאן.

47.
זאת ועוד – לעניין תיק בנק הפועלים, יש לדחות את טענותיו של התובע ביחס להחזר שכר טרחה וגם ביחס לרשלנות הנתבע בטיפול בתיק, גם בשל ההצהרה המיוחדת שניתנה בהסדר בקשר לתיק זה ואשר לפיה נרשם בסעיף 1 להסדר:
"הטיפול בבנק הפועלים בע"מ הסתיים בהצלחה"
.

48.
העובדה שחרף הסדר התשלומים הסופי וחרף ההצהרה המיוחדת הנ"ל, ביחס לסיום מוצלח של תביעת בנק הפועלים, התובע בחר לכלול בתביעתו גם תביעה להחזר שכר טרחה בעניין זה, תוך העלאת טענות הנוגדות לחלוטין את הצהרותיו בהסדר התשלומים, מעידה במידה רבה על התנהלות הנתבע וחוסר תם הלב שלו.

49.
חתימת הנתבע על ההסדר וההצהרות שלו במסגרתו, גם מונעים מהתובע להעלות טענה כלשהי כנגד הנתבע ביחס להוצאות שבית המשפט חייב בישיבת יום 14.12.08, עקב אי הגשת הבקשה לביטול

פסק דין
עד לאותו מועד (ובהגינותו של הנתבע, הוא מודה והודה גם בזמנו בדיון עצמו, כי מדובר היה במחדל שלו, אשר נגרם עקב העדר רישום ביומן).

50.
הסדר התשלומים הסופי, שמסדיר את כל נושא ההוצאות ושכר טרחה, חל גם על נושא מעין זה. ככל שרצה התובע לקבל שיפוי בגין הוצאות אלה, היה עליו לכלול עניין זה במסגרת ההסדר ומשלא עשה כן, אינו יכול לטעון לכך כעת.

51.
יתרה מכך – גם לו סברתי כי ההסדר לא מונע את העלאת הטענה בנושא ההוצאות, דין הטענה היה להידחות, שכן התובע לא הוכיח כי שילם את ההוצאות לבנק ומשכך, אינו זכאי בכל מקרה לשיפוי מאת התובע, אשר למיטב זכרונו, ההוצאות לא שולמו לבנק בסופו של דבר. לא הייתה כל מניעה לכך שהתובע, ככל שלא שמר אסמכתא לכך, יפנה אל באי כוח הבנק ויבקש מהם אסמכתא לתשלום זה.

52.
גם הטענה שלפיה לא הוגשה כביכול התביעה כנגד הבנק, דינה להידחות, שכן לא יכולה להיות מחלוקת כי הוגשה תביעה שכנגד במסגרת התביעה ולצורך כך די לעיין במסמכי התיק.

53.
לבסוף, גם הטענה שלפיה התובע שילם לנתבע את סכום הפשרה שהיה אמור לשלם לבנק והנתבע לא העביר את הכספים לבנק, דינה להידחות. ראשית, התובע לא הביא ראיה ממשית ובעלת משקל להוכיח טענה זו. הטענה נטענה בצורה לאקונית וסתמית בסעיף 19 לתביעה ובסעיף 24 לתצהיר, ללא אסמכתא כלשהי, המוכיחה כי הועברו כספים לנתבע וללא פירוט מתי, היכן וכיצד הועברו הכספים.

54.
הנתבע הכחיש מכל וכל את הטענה וגרסתו אמינה עליי ועדיפה עליי לאין שיעור על גרסת התובע. זאת ועוד – הנתבע ואף חקר את התובע בחקירה נגדית בעניין זה (עמ' 10 ש' 25 עד עמ' 11 ש' 4). התובע העיד כי הסכום שולם בשנת 2010, אולם אין מחלוקת כי ההסדר עם בנק הפועלים לתשלום 58,000 ₪ וריבית והצמדה נעשה בשנת 2011.

55.
לנתבע לא היה הסבר ממשי לסתירה העולה מעדותו. גם אם נעיין בשאר עדותו של הנתבע בנושא הסכום שהועבר כביכול אל התובע עבור הפשרה עם בנק הפועלים (בעמ' 10, 11 ו-12) ניווכח כי התובע אינו עונה לעניין, כפי שעשה גם לגבי נושאים אחרים שנחקר עליהם.

56.
לבסוף, אם הנתבע קיבל את סכום הפשרה ולא העביר אותו לבנק הפועלים, כיצד יתכן כי הבנק לא פנה אל התובע בדרישה לתשלום סכום זה והרי התובע אפילו לא טוען זאת. נקל להבין, אפוא, עד כמה גרסת התובע חסרת בסיס.

57.
לסיכום, התובע אינו זכאי לקבל מהנתבע סכום כלשהו כהחזר או פיצוי בגין הטיפול והייצוג בתיק בנק הפועלים.

תיק תמ"ש 4051/05 תמר לנקרי נגד שלום לנקרי

58.
התובע טוען כי שילם לנתבע 20,000 ₪ כשכ"ט בגין ייצוג בתיק משפחה, שבו אשתו של התובע תבעה אותו. התובע טוען כי הנתבע הפציר בו לתת לו לייצגו גם בתיק זה, למרות שאינו מתמחה בתחום המשפחה. התובע טוען כי הושמטו פרטים מהותיים מכתב ההגנה שהכין הנתבע עבורו בתיק זה. עוד נטען כי הנתבע זנח את הטיפול בתיק בטרם הסתיים והתובע נאלץ לשכור את שירותיו של עו"ד אחר, בתמורה לסכום של 13,000 ₪ עבור המשך הטיפול.

59.
הנתבע טוען מנגד כי התובע הוא זה שהפציר בו לייצגו, כי הדבר נעשה לאחר שהחל סכסוך משפטי ממושך בין התובע לבין בא כוחו הקודם, עו"ד נתנאל מויאל, כי תחילה סירב לייצג את הנתבע, אולם לאחר מכן נענה להפצרותיו, משלא היה מדובר בתיק מורכב ושעה שילדי בני הזוג כבר היו בוגרים והסכסוך היה ממוני ורכושי בעיקרו.

60.
לפיכך, טוען הנתבע, נכרת הסכם שכר טרחה ביום 20.1.11. הנתבע טוען כי ייצג את התובע נאמנה, ביצעה עבודה מרובה במסגרת התיק, הגיש תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, שלא היה חלק מהסדר שכר הטרחה וללא גביית שכר נוסף. ייצוג הנתבע את התובע בתיק המשפחה ובתביעת הגירושין נקטע, לאחר שהנתבע הגיש בקשות לשחררו מייצוג, לאחר שהתובע הפר את הסדר התשלומים. הנתבע טוען כי הסדר התשלומים כלל רק את יתרת השכר הבסיסי שהוסכם בסך של 20,000 ₪ ולא את סכומי הבונוס שנזכרו בהסדר, שאותם לא תבע ואינו תובע.

61.
לאחר עיון, גם כאן דין טענות התובע ודרישותיו להחזר שכ"ט ושיפוי בגין שכר טרחה ששילם לעו"ד אחר, להידחות.

62.
אכן, כמוכח מכתב התביעה שהגיש הנתבע כנגד התובע בתיק 20157-12-11, סכום התביעה שם, כלל סכום של 20,000 ש"ח + מע"מ בגין שכר הבסיס לפי הסדר שכר הטרחה בקשר לייצוג בתיק התמ"ש.

63.
מכאן, שטענת התובע שלפיה הוא כבר שילם לנתבע את הסכום הנ"ל, דינה להידחות, שכן הסכום לא שולם, אלא היה חלק מההסדר תשלומים, אשר הופר על ידי הנתבע לאחר ששילם 3 תשלומים בלבד ואמנם נגבה, אולם רק לאחר זמן רב, עם אישור תביעת החוב שהגיש נתבע בתיק הפש"ר של התובע ועם התשלום שקיבל הנתבע מקופת הפש"ר בסכום של 100,000 ₪ כאמור.

64.
אמנם, תיק התמ"ש טרם הסתיים בעת החתימה על הסדר התשלומים הסופי, כך שבמובן זה, לא ניתן לומר כי התובע מנוע מלתבוע את החזר שכר הטרחה עקב הסדר התשלומים
וזאת משהפסיק הנתבע את הייצוג לאחר שנחתם הסדר התשלומים ובטרם ניתן

פסק דין
בתיק, בעוד לפי הסדר שכר הטרחה, השכר הבסיסי שולם בגין הייצוג מתחילת התיק ועד סופו.

65.
עם זאת, הנתבע אינו זכאי להחזר שכר הטרחה הבסיסי ביחס לתיק התמ"ש וזאת משהוכח על ידי הנתבע כי השקיע עבודה רבה בתיק (ס' 87 עד 90 לכתב ההגנה שלו ו-57 לתצהירו) וכי הפסקת הטיפול בתיק נגרם על ידי התובע, עת הפר את הסדר התשלומים.

66.
התובע מנגד לא טען אחרת לגבי פועלו ועבודתו של הנתבע בתיק. טענותיו ביחס לרשלנות מצד הנתבע הועלו בצורה כללית ובלתי מפורטת. הטענה על כך שלקח על עצמו את הטיפול חרף העדר התמחות בתחום, דינה להידחות וזאת שעה שבהסדר שכר הטרחה עצמו, נרשם במפורש כי התובע מודע לכך שהנתבע אינו מתמחה בדיני משפחה (ס' 4). כמו כן, הנתבע לא הוכיח רשלנות כלשהי מצד הנתבע בטיפול בתיק. גם הטענה של העלמת פרטים מהותיים בכתב ההגנה לא פורטה וכאמור, גם לא הוכח כי נגרם נזק עקב כך.

67.
גם לו הייתי מגיע למסקנה כי בנסיבות זכאי התובע להחזר חלקי של שכר הטרחה הבסיסי בתיק זה, הרי שלכל הפחות, היה על הנתבע, כמי שמוציא מחברו, להביא חוות דעת או להביא בדרך אחרת אסמכתא מקצועית מינימאלית, לשכר הראוי שהגיע לנתבע עבור העבודה שכן ביצע ואשר יש מקום להפחיתו משכר הטרחה הבסיסי ששולם, אולם גם זאת לא עשה. הטענה להחזר מלא של שכר טרחה לא יכולה לעמוד, מקום שהוכח כי נעשתה עבודה מרובה וכאמור, הפסקת הטיפול הייתה באחריות ובאשמת התובע.

68.
ודאי הטענה לחייב את הנתבע לשפות את התובע עבור שכר הטרחה ששילם לעו"ד אחר, לצורך המשך הטיפול בתיק התמ"ש, אינה במקומה, שכן בנסיבות, בהן הנתבע עצמו גרם להפסקת הייצוג, משהפר את הסדר התשלומים, אין כל עילה לחיוב מעין זה.

69.
אם לא די בכך, התובע גם לא הוכיח את הטענה שלפיה סיכם או שילם 13,000 ₪ לעו"ד אחר, שאת שמו אפילו לא פירט, שלא לדבר כך שלא צירף את הסכם שכר טרחה שלו עם עוה"ד האחר ולא צירף קבלות או אסמכתאות אחרות, המעידות על כך ששילם לו 13,000 ₪ או כל סכום אחר.

70.
גם כאן, התובע אינו זכאי, אפוא, לקבל מהנתבע סכום כלשהו כהחזר או פיצוי בגין הטיפול והייצוג.
תיק תא"מ 1404/08 לנקרי נגד רייזנר בבית המשפט השלום באשקלון

71.
בעניין זה טוען התובע כי התיק לא טופל, כי לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב, בניגוד לתיקים האחרים שבהם טיפל הנתבע עבור התובע, כי הנתבע נקב סכום של 5,000 ₪ בע"פ, כי הנתבע לא הגיש תצהירי עדות ראשיים כעולה מפר' הדיון של יום 1.6.11, הנתבע זנח את הטיפול בתיק והתובע חטף

פסק דין
ואף נאלץ לשאת בהוצאות של 6,000 ₪.

72.
הנתבע מנגד טוען כי לא היה צורך לערוך הסדר שכר טרחה בכתב לגבי הסיכום על תשלום 5,000 ₪ בגין תיק זה, מקום שנרשם במפורש בהסדר התשלומים הסופי (ס' 5), כי שכר הטרחה בגין הטיפול בתיק זה (רייזנר), נכלל בסכום ההסדר (שעמד כאמור על 65,000 ₪), כי שכר הטרחה שנקבע היה מינימאלי וסביר, כי הנתבע למד את החומר והתייצב לדיון, אשר היה דיון ענייני, כי אין ממש בטענות התובע כי לא הוגש תצהיר עדות ראשית וכי הייצוג בתיק הופסק עקב מחדלי התובע מלשלם את שכר הטרחה המוסכם.

73.
לאחר עיון, גם כאן נחה דעתי כי יש לדחות את טענות התובע. ראשית, התובע אינו יכול להתלונן על סכום שכר הטרחה, גם אם לא נרשם בהסדר נפרד, מקום שאין מחלוקת כי הסכים לסכום של 5,000 ₪ ומקום שגם הסכים בהסדר התשלומים לשלם את שכר הטרחה עבור תיק זה, אשר נכלל לפי ההסדר בסכום הכולל של ההסדר, שעמד כאמור על 65,000 ₪.

74.
זאת ועוד - לא הוכחה רשלנות כלשהי מצד הנתבע בטיפול בתיק זה. לפי פר' הדיון שצורף לכתב התביעה נספח ה', עולה שהנתבע הצהיר כי התצהיר שתמך בהתנגדות התובע להמחאות שהוגשו לביצוע, ישמש כתצהיר עדות ראשית, כי בית המשפט אימץ זאת ולא מצא לנכון להורות על דחיית התביעה עקב כך ואף קבע כי אם לא יגיעו הצדדים להסדר, התיק ייקבע להוכחות.

75.
אין מחלוקת כי לאחר דיון זה, הנתבע כבר לא ייצג את התובע, הנתבע לא צירף כל ראיה ולא העלה כל טענה שמכוחה ניתן להגיע למסקנה כי התובע הפסיד בתיק זה עקב מעשים או מחדלים של הנתבע.

76.
לפיכך, אין כל עילה לחייב את הנתבע לפצות את התובע על ההוצאות שחויב בהן עם סיום התיק, מה גם שגם כאן לא הוכיח הנתבע כי שילם את ההוצאות.

77.
גם אין מקום בנסיבות שבהן הייצוג הופסק עקב הפרת הסדר התשלומים על ידי התובע, להורות על השבת חלק כלשהו של שכר הטרחה, אשר אכן נראה כי היה מינימאלי ביותר. גם כאן, הנתבע, כמי שעותר להשבת שכר טרחה, לא הביא ראיות כלשהן (כגון חוות דעת על שכר ראוי עבור העבודה שכן בוצעה), כדי שבית המשפט יוכל לבסס על פיהן טענה להחזר חלקי של שכר הטרחה וזאת גם לו סברתי שהיה לכך מקום.

78.
גם כאן, התובע אינו זכאי, אפוא, לקבל מהנתבע סכום כלשהו כהחזר או פיצוי בגין הטיפול והייצוג.

תיק חברת הביטוח שרביט

79.
התובע טוען כי במסגרת תביעה שרצה להגיש כנגד חברת שירביט עקב העלמת תיק שעניינו ביטוח כרטיסי טיסה, שולם על ידי חברת הביטוח לנתבע 1,534 ₪, אולם הנתבע הפקיד את הסכום בחשבונו ולאחר שנשאל בעניין זה, טען כי 580 ₪ הועברו בגין שכ"ט ו-954 ₪ בגין חוב עבר.

80.
הנתבע מנגד טוען כי סוכם על שכ"ט של 500 ₪ + מע"מ בגין משלוח מכתב התראה לחברת הביטוח וכי שכר הטרחה ייגבה מהסכום שתשלם חברת הביטוח. הנתבע טוען כי מתוך הסכום של 1,534 ₪ שהתקבל מחברת הביטוח, 580 ₪ קוזזו כשכר טרחה כמוסכם ואילו היתרה, בסך 954 ₪, קוזז בגין חוב עבר של הנתבע, דבר שנקלח בחשבון לצורך חישוב יתרת חוב שכר הטרחה של התובע לפי הסדר התשלומים.

81.
התביעה להחזר שכר הטרחה בעניין זה, דינה להידחות בראש ובראשונה לנוכח הסדר התשלומים שנחתם ואשר כולל את סילוק התביעות והטענות הגורף ואשר גם מציין במפורש ברישא שלו, את הנושא של חברת שירביט, כעניין שההסדר חל עליו, עניין שהטיפול בו הסתיים עוד בחודש מרץ 2011 והרבה לפני הסדר התשלומים שנערך בסוף מאי.


82.
דין טענות התובע להידחות גם לגופן. ראשית, אין כל התייחסות בטיעוני התובע בכתב התביעה, לעובדה שהנתבע ייחס את הסכומים לשכר טרחה. כלומר, התובע מתאר את מה שארע (היינו ייחוס הסכום לשכר טרחה ולחוב עבר), אולם אינו מתייחס לכך ולא מסביר מדוע בכך הנתבע פעל שלא כדין. די בכך כדי להביא לדחיית תביעתו בעניין זה על הסף בהעדר עילה.
83.
אולם יתרה מכך – התובע גם לא נותן את גרסתו ואת התייחסותו לדברים אלה בתצהיר העדות הראשית שלו אשר בעת הגשתו, כבר היו מונחות לפניו טענות הנתבע, אשר הועלו בכתב ההגנה ואשר פורטו על ידי לעיל.

84.
אם לא די בכך, עיון במכתב הנתבע לתובע נספח ו' לתביעה, מעלה כי אכן סוכם על שכר טרחה של 580 ₪ כולל מע"מ. כמו כן, מעיון בכתב התביעה שהגיש הנתבע כנגד התובע (ס' 34.9) עולה במפורש כי את יתרת הסכום מתוך ההמחאה שהתקבלה מחברת שירביט ייחס הנתבע לקיזוז חוב עבר ובהעדר כל טענה, גרסה או התייחסות של התובע לעניין זה, יש לאמץ את גרסת הנתבע.

85.
גם כאן, התובע אינו זכאי, אפוא, לקבל מהנתבע סכום כלשהו כהחזר או פיצוי בגין הטיפול והייצוג.

תיק הסטקייה/ריטיינר

86.
התובע טוען כי הנתבע קיבל לטיפול במסגרת הסכם ריטיינר, עסק שעניינו סטקייה/דוכן פלאפל ואשר עבורו היה אמור לתת יעוץ שוטף. לטענת התובע, הנתבע לא ביצע אף פעולה שהתחייב לעשות ולא כלל הגשת תביעות בהסכם הריטיינר, דבר אשר מנוגד להסכם מסוג ריטיינר.

87.
התובע טוען כי לאחר הטיפול הכושל של הנתבע בתיק זה, פנה התובע אל עורכי דין אחרים (באי כוחו בתביעה דנא), ונדרש לשלם 5,000 ₪ עבור כך. התובע צירף לכתב התביעה כנספח ט', דרישת תשלום חוב ארנונה, שנשלחה אליו בשנת 2014, לפי פק' המיסים גבייה ואשר לא ברור מה הקשר שלה לטענות התובע כלפי הנתבע.

88.
הנתבע מנגד טוען כי נחתם הסכם שכר טרחה בתחילת חודש מרץ 2010 לתקופה של 12 חודשים, כי טיפל בכל מה שהתבקש לטפל בעניין זה, קיים שיחות והתייעצויות עם הנתבע, הכין מכתבים שונים, לרבות כאלה שלא היו קשורים לנושא, ניהל מו"מ עם אדם ששמו יעקב ארגמן ובקיצור עשה מלאכתו נאמנה. עוד מוסיף הנתבע כי הסכום של 1,000 ₪ בלבד לחודש, לא מקובל שיכלול ייצוג משפטי בערכאות.

89.
גם כאן דין התביעה להידחות בראש ובראשונה נוכח סילוק הטענות בהסדר התשלומים וגם כאן יש לציין כי הנושא אף מוזכר בהסדר התשלומים במפורש ברישא להסדר, כעניין שההסדר חל עליו (מוגדר שם כ"סטקייה") כאשר לפי הסכם הריטיינר, הוא נקבע לתקופה של 12 חודש, כעולה ממספר התשלומים והסתיים למעשה בסוף חודש פברואר 2011, הרבה לפני הסדר התשלומים.

90.
מעבר לכך, דין התביעה והטענות להידחות גם לגופן. טענות התובע בדבר אי ביצוע אף פעולה שהתחייב הנתבע לבצע ובדבר טיפול כושל, נטענו בצורה כללית וסתמית, ללא פירוט ויציקת תוכן לטענות אלה, עד כדי כך שניתן למעשה לדחות את התביעה בעניין זה בהעדר עילה.

91.
כפי שטענה להפרת הסכם, שאין בצידה פירוט עובדתי של ההפרה, כמוה ככתב תביעה שנעדר עילה, כך גם כתב תביעה אשר טוען לאי ביצוע התחייבויות וטיפול כושל, מבלי לפרט את אותן ההתחייבויות ואת הטיפול הכושל. כך או אחרת, משלא פורטו הטענות, ודאי דינן להידחות, לכל הפחות ולו בשל כך שלא הוכחו.

92.
גם הטענה שלפיה לא מקובל שהסכם ריטיינר לא כולל ייצוג בתביעות, דינה להידחות, ראשית, משום שמה שמקובל לא רלוונטי, מקום שהתובע הסכים להסדר ריטיינר אשר מתייחס רק לייעוץ וכו' ולא כולל ייצוג בערכאות ושנית, משום שהטענה לגופה, לא רק שלא הוכחה, אלא שגם אינה נכונה בכל מקרה.

93.
הסכמי ריטיינר קיימים מסוגים שונים ובהם הסכמי ריטיינר שמתייחסים רק ליעוץ מחוץ לכותלי בית המשפט ואינם כוללים ייצוג בערכאות. למעלה מן הדרוש, אציין כי הסכום שהוסכם, בסך של 1,000 ₪ לחודש, הנו סכום נמוך ביותר על כן אין להתפלא כי הוסכם כי לא יכלול ייצוג בערכאות.

94.
לפיכך, התובע אינו זכאי להחזר שכר טרחה כלשהו ששילם עבור עניין זה וגם לא לשיפוי או פיצוי על שכר הטרחה ששילם לעורכי הדין האחרים שפנה אליהם בנושא לאחר מכן ואשר גם אותו נמנע מלהוכיח כי שילם.

תיק מכירת הדירה ברחוב אור החיים 10 באשדוד

95.
התובע טוען כי חתם בשנת 2009 על הסדר שכר טרחה, שלפיו הנתבע ייצג אותו בעסקת מכירת דירתו ודירת פרודתו, בתמורה לסך של 18,000 ₪, אשר נקבעו שרירותית ללא ביצוע הערכה של הדירה. עוד נטען כי ההסכם היה כפוף להסכמת פרודתו לביצוע העסקה וכי בסופו של דבר היא סירבה לבצעה ועל כן העסקה לא יצאה כלל אל הפועל. חרף זאת, דרש הנתבע מאת התובע 4,000 ₪ כשכר טרחה, למרות שלא ביצע פעולה משמעותית וזאת עבור הכנת טיוטת הסכם, אשר התובע לא ראה מעולם.

96.
הנתבע מנגד טוען כי התבקש על ידי התובע להכין את טיוטת החוזה כדי שיוכל להציג אותה בפני
פרודתו וכדי שיוכל לשכנע אותה לבצע את העסקה. התשלומים נקבעו בהסדר לפי שלבים והסכום המדובר, של 4,000 ₪, הנו סכום שנרשם בהסכם, כסכום שישולם לאחר הכנת טיוטת ההסכם ועל כן לא ברור לנתבע על מה מלין התובע.

97.
גם כאן דין התביעה להידחות בראש ובראשונה נוכח סילוק הטענות בהסדר התשלומים, שהרי הטיפול המשפטי בעניין זה הסתיים עוד בשנת 2009 לערך, ודאי הרבה לפני החתימה על הסדר התשלומים.

98.
טענות התובע דינן להידחות גם לגופן וזאת שעה שאמינה עליי גרסת הנתבע, שלפיה הנתבע התבקש להכין את הטיוטה עוד לפני שהתברר אם פרודתו של התובע מסכימה לעסקה (שהרי אחרת, מדוע כלל פנה התובע אל הנתבע בעניין זה לפני קבלת הסכמת פרודתו) וכן שעה שמההסכם עצמו עולה כשכר הטרחה אכן חולק לשלבים וכאשר אין מחלוקת כי שלב הכנת הטיוטה מזכה את הנתבע בסכום המדובר וכן שעה שהוכח כי הטיוטה, אשר התובע טוען כי לא ראה אותה מימיו, הוכנה ואף צורפה לכתב התביעה על ידי התובע עצמו וכן שעה שהוכח מתצהיר הנתבע, כי נעשתה עבודה גם מול בא כוח הקונים, עו"ד אלעד שהרבי וגם מול פרודתו של התובע עצמה.

99.
לפיכך, גם כאן התובע אינו זכאי להחזר שכר טרחה כלשהו.

תיק 792/08 לנקרי נגד טיאפוץ לנה ואח' בבית המשפט השלום בקרית גת

100.
התובע טוען כי הנתבע התרשל בייצוגו בתיק זה, עת לא הגיש תצהירי עדות ראשיים ועקב כך חויב התובע בהוצאות של 1,500 ₪ לכל אחד מהנתבעים ובסה"כ 3,000 ₪.

101.
הנתבע מנגד טוען כי מדובר בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד אחרת בשם התובע (עו"ד אורנה כלב), לפיצוי כספי עקב סירובה של הנתבעת להינשא לו. הנתבע טוען כי אמר לתובע כי התביעה חסרת סיכוי מלכתחילה, שכן הנתבעת הייתה נשואה בזמנו. חרף זאת, ביקש התובע את הייצוג, אך כדי להציק לנתבעת ולבעלה.

102.
הנתבע טוען כי אכן לא הגיש תצהיר עדות ראשית במועד עקב שגגה, אולם לאחר מכן, הגם שהיה ביכולתו של התובע להמשיך בדיון ולהגיש תצהיריו, בחר לקבל את המלצת הנתבע, להסכים לדחיית התביעה ללא צו להוצאות.

103.
לפיכך, התובע אף לא שילם בפועל את ההוצאות שנפסקו וחרף זאת הסכים הנתבע לעשות לתובע הנחה בשכר הטרחה בתיק זה, כפי שגם צוין במפורש בהסדר התשלומים.

104.
גם כאן, אפוא, דין תביעת התובע להידחות. אין עילה לחייב את הנתבע לשלם לתובע את סכום ההוצאות שנפסקו לחובת התובע עקב אי הגשת תצהירי העדות במועד וזאת הן בשל העובדה שהסדר התשלומים הסופי מונע ומשתיק כל תביעה בעניין זה ובפרט כאשר ישנה אף התייחסות מפורשת ומיוחדת לתיק זה, בסעיף 2 להסדר, בו נקבע כי:
"הטיפול בתיק לנה טיאפוץ' הסתיים בצורה סבירה, ובשל תוצאות ההליך ניתנה הנחה משמעותית"
.

105.
דין התביעה כאן להידחות גם בשל העובדה שלא הוכח על ידי התובע כי שילם את ההוצאות בפועל (לא צורפה כל אסמכתא בעניין זה) ושעה שלא ניתנה כל גרסה מצד התובע, לטענת הנתבע, שלפיה התביעה נדחתה בהסכמה ללא צו להוצאות ולא שולמו גם ההוצאות שנקבעו בדיון המדובר.

106.
לפיכך, גם כאן התובע אינו זכאי לתשלום כלשהו מאת הנתבע.

תיק 1479/07 עיירית אשדוד נ' לנקרי

107.
התובע טוען כי הנתבע התרשל גם בתיק זה, עת לא הגיש במועד כתבי טענות ותצהיר תשובה לשאלון ואף הודה במחדלים אלה וטען כי הדבר נבע מעומס עבודה. לטענת התובע, תיק התביעה עומד על 300,000 ₪, כאשר העירייה מבקשת להתמנות ככונס נכסים על בית מגוריו.

108.
הנתבע טוען כי קיבל את הייצוג לאחר שכבר ניתן

פסק דין
בהעדר כנגד הנתבע ובקשה לביטול פסק הדין נדחתה. בזכות ייצוג הנתבע, שהגיש ערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין, פסק הדין בוטל, התובע קיבל רשות להגן בלתי מותנית כנגד התביעה, אולם הייצוג הופסק, עת הפר התובע את הסדר התשלומים ועל כן אין לתובע אלא להלין על עצמו. עוד טוען הנתבע כי כל הדחיות בתיק נבעו ממדיניות מפורשת של התובע לדחות את ההכרעה בתיק עד כמה שניתן.

109.
מתגובת המשיב שניתנה בהליך המדובר ואשר צורפה כנספח יג' לתביעה, לא ברור עד כמה היה מחדל מצד הנתבע, שכן מחד הוא אמנם מתנצל שם בפני
באת כוח העירייה ומאידך טוען כי לפי ההסדר הדיוני לא חלף המועד להגשת תצהיר התשובה לשאלון ולהעברת המסמכים.

110.
כך או אחרת, לא הוכח על ידי התובע כי נגרם לו נזק כלשהו עקב כך. התובע לא הגיב לטענות הנתבע בנושא זה ואפילו לא צירף את החלטת בית המשפט שניתנה בנושא ובעקבות תגובת הנתבע, כך שנותרנו עם הטענות בכתב התביעה, שהן עצמם, לא מקימות עילה לחיוב כספי כלשהו וזאת משלא נטען אפילו על ידי התובע כי נגרם נזק כספי ממשי כלשהו (כגון חיוב בהוצאות), לא כל שכן הוכח.

111.
בשולי הדברים נציין כי מפר' הדיון וההחלטה בתיק הפש"ר שצורף על ידי התובע, עולה כי תביעת החוב של העירייה התקבלה על סכום של 322,000 ₪.

112.
לפיכך, גם כאן התובע אינו זכאי לתשלום כלשהו מאת הנתבע.

תיק 398/08 לנקרי נ' אמיר גז

113.
התובע מלין על כך שלאחר שניתן

פסק דין
לטובתו על סכום של 40,877 ₪, הנתבע לא עשה דבר כדי לגבות את החוב, למעט משלוח מכתב התראה.

114.
הנתבע טוען כי לא פתח את התיק ההוצאה לפועל משום שהתובע לא העביר לו את סכום האגרה שהיה צורך לשלמה, עבור פתיחת התיק. הנתבע טוען כי התובע ביקש ממנו לשלם את האגרה במקומו ולגבות אותה מהסכומים שייגבו מהחייב, אולם אין בכך כדי לגרוע מחובתו של התובע לשלם הוצאות אלה, כפי שאף התחייב בסעיף 6.3 להסדר התשלומים, שם נרשם:
"
אינו כולל הוצאות אדמיניסטרטיביות בגין כל התיקים לרבות, אך לא רק, הוצאות אדמיניסטרטיביות הנוגעות לניהול תיק ההוצאה לפועל נגד אמיר גז"
.

115.
גם כאן דין התביעה להידחות בראש ובראשונה לנוכח המניעות שיוצר הסדר התשלומים, אשר לבד מסילוק הטענות הכללי שלו בסעיף 12, התייחס במפורש גם לתיק גז, עת צוינה בסעיף 6.3, התחייבותו של הנתבע לשאת בהוצאות לצורך ניהול תיק ההוצל"פ נגד אמיר גז.
116.
גם כאן התובע נמנע מלתת גרסת עובדתית כלשהי בתגובה לגרסת הנתבע שניתנה גם בכתב ההגנה וגם בתצהיר העדות הראשית שלו, כך שגרסת הנתבע, שעולה ממנה שהוא לא הסכים לשאת על חשבונו באגרת תיק ההוצל"פ, נותרה על כנה, ללא גרסה נגדית, שלא לדבר על כך שמהסדר התשלומים עולה כי סוכם שהנתבע ישלם את ההוצאות הנ"ל.

117.
הרבה למעלה מן הדרוש, אציין כי גם לו הייתי מגיע למסקנה כי הוכח שהנתבע הסכים לשלם את אגרת פתיחת התיק על חשבונו וחרף זאת לא פתח את התיק, לא נטען ולא הוכח
כי נגרם נזק כלשהו לתובע עקב כך, מה גם שאם הנתבע לא פתח את תיק ההוצל"פ, יכול היה התובע לעשות כן באמצעות עו"ד אחר ובכך להקטין כל נזק שעשוי היה להיגרם לו עקב אי פתיחת התיק. התובע גם לא פירט מה עשה עם פסק הדין בסופו של דבר, האם פתח תיק הוצל"פ בגינו, אם כן מה תוצאות הגבייה וכו'.

118.
לפיכך, ברור כי גם כאן, התובע אינו זכאי לכל תשלום מאת הנתבע, לא בגין נזק נטען שלא הוכח כלל וגם לא להחזר שכר טרחה ששולם עבור ניהול תיק גז בבית המשפט (שכר טרחה עבור פתיחת תיק ההוצל"פ לא נטען כלל כי שולם).

תיק ע.ב. 1355/04 לנקרי נ' עיריית קריית מלאכי בבית הדין לעבודה בתל-אביב

119.
התובע טוען כי שכר את שירותיו של הנתבע לצורך הגשת ערעור על

פסק דין
שניתן בתביעתו כנגד העירייה בה עבד במשך 12 שנים. לטענתו, אחז בטענות כנגד העירייה בסכום של כ-674,000 ₪. התובע שילם לנתבע שכר טרחה מלא עבור כך בסך של 15,000 ₪, אולם הנתבע, הגם שהכין ושלח לנתבע טיוטות של הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ושל הערעור, לא הגיש את הערעור או את הבקשה מעולם.

120.
הנתבע מנגד טוען כי מדובר ב

פסק דין
שניתן בשנת 2007 ואשר התובע ביקש מהנתבע להגיש ערעור עליו בשנת 2009. ביום 6.10.09 נערך הסכם שכר הטרחה בעניין זה. הנתבע הכין את כתבי הטענות והשקיע שעות עבודה רבות. ברם, בסופו של יום ועוד בטרם הוגשו כתבי הטענות, התגבשה אצל הנתבע המסקנה הסופית והנכונה שהערעור חסר סיכוי גם לגופו וכי אין ברצונו לקבל שכר טרחה שלא לצורך.

121.
הנתבע טוען כי ספג את מלוא שעות העבודה אשר הקדיש וגם הסכום היחיד ששולם לו, בסך של 1,000 ₪, הוחזר לתובע על דרך קיזוז מחובו קודם לעריכת הסדר התשלומים והנתבע מפנה בעניין זה לסעיף 3 להסדר התשלומים.
122.
אכן, צודק הנתבע, כי טענות התובע בעניין זה מדגימות במיוחד את חוסר תם הלב של הנתבע.

123.
ראשית, התובע מושתק ומנוע מלתבוע את הנתבע על סכום כלשהו בגין עניין זה וזאת נוכח סעיף הסל של סילוק התביעות והטענות בהסדר (ס' 12), אולם גם לנוכח הסעיף הספציפי שבהסדר, אשר התייחס במפורש ובמיוחד לתיק זה ואשר קבע במפורש, כי אין לתובע כל טענה או תביעה כנגד הנתבע:
"הטיפול של משרדנו בענין קריית מלאכי הסתיים, והתיק מוחזר לרשותך, ושכר הטרחה ששילמת בגינו קוזז מכל חוב באשר, הסכם זה נכרת לאחר ההתחשבנות הכספית בגינו. למען הסר כל ספק, מובהר כי אין לך כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כלפי משרדנו בענין זה"
.

124.
שנית כל, לא הוכחה כל עילה גם לגופו של ענין וזאת שעה שלפי גרסת הנתבע, שלא נסתרה, הפנייה אל הנתבע נעשתה כשנתיים לאחר שניתן פסק הדין, אשר כבר הפך לחלוט. במצב דברים זה, גם אלמלא הויתור המפורש בהסדר התשלומים הסופי וגם אם הייתי מגיע למסקנה כי הנתבע התרשל בכך שלא הגיש את הערעור ואת הבקשה להארכת מועד, הדרך ארוכה מאוד עד למסקנה כי יש לחייב אותו בסכום כלשהו, שכן התובע יכול היה להעביר את התיק לעו"ד אחר שיגיש את הערעור ואת הבקשה במקום הנתבע ובכל מקרה, היה צריך התובע להוכיח בתיק דנא, כי לו הבקשה הוגשה, הייתה מתקבלת וכי הערעור גם היה מתקבל והרי הנתבע לא הוכיח דבר מדברים אלה ואפילו (כהרגלו), לא הגיב בתצהירו על טענות הנתבע בנושא זה.

125.
לפיכך, ברור כי גם כאן, התובע אינו זכאי לכל תשלום מאת הנתבע.

סוף דבר

126.
משהוכח כי אין עילה לחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום כלשהו בגין החזר שכר טרחה או הוצאות שחויב התובע לפי טענתו ולאחר שהוכח כי אין עילה להשבת שכר טרחה כלשהו ששילם התובע לנתבע ולאחר שגם הוכח כי אין עילה לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין ראשי נזק שהוגדרו כאובדן סיכויי תביעה או אובדן סיכוי להליך ראוי וכי ממילא לא הוכחו נזקים נטענים אלה, הרי שברור כי גם אין כל עילה לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי לא ממוני כלשהו בגין עגמת נפש.

127.
הוכח כי הנתבע ייצג את התובע כדבעי וכי לא נפל פגם בייצוג, למעט אי אילו איחורים בהגשת כתבי בי דין, שממילא לא גרמו לתובע נזק ממשי, אם בכלל וגם כאשר נגרם נזק בדמות של חיוב בהוצאות, הנתבע לקח אחריות והתחשבן עם התובע על כך בדרך של קיזוז או הפחתת שכר טרחה.

128.
אשר על כן, התביעה נדחית.

129.
לעניין ההוצאות, על רקע התוצאה, היקף התביעה הכספית, שהיה משמעותי (טענה לחוב ונזקים בסך של כ-1,300,000 ₪, כשלצרכי אגרה נתבעו 700,000 ₪), היקף העבודה שנצרך לה הנתבע בתיק זה (ראה כתבי טענותיו ותצהיר העדות הראשי עב הכרס שהוגש), העובדה שהתביעה הוגשה רובה ככולה בחוסר תם לב מוחלט ובניגוד להתחייבויות מפורשות של התובע בהסדר התשלומים, למעשה כמשקל נגדי מלאכותי לתביעה הנתבע כנגד התובע, כמו גם על רקע אוזלת היד הגובלת בזלזול, של הנתבע בהליך זה, עת נמנע מלתת התייחסות כלשהי בתצהירו לטענות הנתבע, משל התובע עצמו, מלכתחילה, לא מייחס כביכול רצינות יתרה לתביעתו הוא, אני מעמיד את שכר הטרחה שעל התובע לשלם לנתבע, על סכום של 70,000 ₪, אשר ישולם תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבע.

ניתן היום,
ג' כסלו תשע"ח, 21 נובמבר 2017, בלשכתי.













א בית משפט שלום 1532-07/14 שלום לנקרי נ' עו"ד רן אורן (פורסם ב-ֽ 21/11/2017)