פסקי דין על עזריאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ | פסקי דין על אברהם שרעבי | פסקי דין על תמר שרעבי |

912/03 הפ     22/06/2005




הפ 912/03 עזריאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' אברהם שרעבי ,תמר שרעבי




1
בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
הפ 000912/03
בפני
:
כב' השופטת ברון צפורה

תאריך:
27/06/2005
בעניין:
עזריאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
ראובני

מבקש

נ ג ד
1. אברהם שרעבי

2. תמר שרעבי

ע"י ב"כ עו"ד
אלברק

משיבים
פסק דין
המשיבים, בני הזוג שרעבי (להלן יכונו שניהם ביחד "שרעבי") הינם חברים באגודה המבקשת – עזריאל מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "האגודה").

בין הצדדים התקיימו מספר הליכים בבתי משפט. הסכסוך הכספי ביניהם נמסר להכרעתו של עו"ד יורם וסרצוג, שנתמנה כ"משקם" על פי חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב – 1992, להלן "חוק ההסדרים".

המשקם דחה את תביעת האגודה נגד שרעבי, קבע את גודל חובה של האגודה לשרעבי והעביר את הטיפול בחוב – למשקם הוצל"פ.

האגודה הגישה בתיק זה, בקשה לבטל את החלטותיו של המשקם. העתקי ההחלטות שביהמ"ש מתבקש לבטל צורפו לבקשה כנספחים א' עד א-5 וכן העתק החלטה לתיקון טעות דפוס מיום 3.2.03.

הביטול מבוקש בהסתמך על הוראות סעיף 28 בחוק ההסדרים, בו הוסמך בית המשפט המחוזי לבטל פסק של המשקם בשל אחד מאלה: -
1. המשקם חרג מסמכותו;
2. עילה מהעילות המנויות בסעיף 24(4)(5)(9) ו – (10) לחוק הבוררות;
3. טעות גלויה על פני הפסק.

לטענת האגודה נתקיימו בעניין דנן כל שלוש עילות הביטול המנויות בסעיף 28 בחוק ההסדרים. ככל שמדובר בעילת הביטול על פי סעיף 24 בחוק הבוררות- טוענת האגודה שנתקיימו בענייננו העילות על פי סעיפי משנה (4) ו – (10) שבסעיף 24, דהיינו – לא ניתנה לאגודה הזדמנות נאותה לטעון את טענותיה או להביא את ראיותיה (סעיף משנה (4)).
קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל

פסק דין
סופי שאין עליו ערעור עוד (סעיף משנה (10)).

בהתחשב בכך שעל פני הדברים, נראה היה שהסכסוך בין הצדדים מחייב בדיקת חשבונות, מונה בשלבי הברור הראשונים רואה חשבון, מר נברון (להלן: "המומחה").
המומחה בדק את הרישומים במערכת החשבונות של האגודה, את המסמכים שקיבל מר שרעבי ונתן למשקם חוות דעת.
כפי העולה מהחלטותיו של המשקם, הוא קיבל את ממצאיו ואת המלצותיו של המומחה.
להלן פרוט החלטותיו של המשקם:
נספח א' - החלטה מיום 3.9.02

"1) האגודה תבצע את הרישומים הנדרשים בכרטיסו של שרעבי ותמציא את המצב הנכון לאחר ביצוע לפי החלטת רו"ח נברון.
2) הצדדים יסכמו לעניין החיובים וגו'

נספח א'-1 החלטה מיום 5.11.02

"1) האגודה תבצע את האמור בסעיף 1 להחלטתי מיום 3.9.02 תוך 10
ימים מהיום.
2) הסיכומים יוגשו בתום המועד הנ"ל.

נספח א'-2 החלטה מיום 22.1.03
בסעיף 11 בהחלטה זו נאמר:

"11) עד למועד כתיבת החלטתי זו, לא מצאה לנכון האגודה לבצע את
החלטתי מיום 5.11.02 ו/או לא הגישה לי בקשה כלשהי, לפיכך אין
לי אלא לקבוע שדרישת החוב של האגודה כנגד החבר בטלה
ומבוטלת בזאת.
משבוטלה דרישת החוב מתייתר הצורך להחליט לעניין השגת
החברים.

בהמשך ההחלטה נאמר שלאחר מחיקת דרישת האגודה משרעבי נותרו החיובים על פי פסקי דין שניתנו בבתי משפט ולאחר קיזוז הדדי שפורט בהחלטה, נותרה יתרת חוב לזכות שרעבי כפי שנקב המשקם.

לאחר זמן קצר, ביום 3.2.03 הוציא המשקם תיקון טעות דפוס בהחלטתו מיום 22.1.03, העתק ההחלטה המתוקנת מצורפת לנספח א'-2.

נספח א'-3 החלטה מיום 18.2.03

"ניתנת לאגודה אורכה אחרונה בהחלט לביצוע התיקונים הנדרשים,
בכרטיס החבר עד 15.3.03 וגו'

נספח א'-4 החלטה מיום 26.3.03

"האגודה תבצע את החישוב בהתאם לחומר הרצ"ב של רו"ח נברון וזאת
תוך 10 ימים מהיום... וגו'

נספח א'-5 החלטה מיום 17.6.03
"להעביר לטיפול משקם הוצל"פ שיקבע יו"ר הועדה למינוי משקמים.

בסעיף 5 בבקשה הבהירה האגודה שהבקשה לביטול מכוונת בעיקרה כנגד ההחלטה מיום 22.1.03, בה מחק המשקם את הוכחת החוב שהגישה האגודה נגד שרעבי.
לטענת האגודה החליט המשקם על מחיקת תביעתה כאקט של ענישה.
אני דוחה טענה זו של האגודה.

תביעתה של האגודה נגד שרעבי היתה מבוססת על יתרת חוב לפי הרישומים במערכת החשבונות של האגודה.
המומחה שנתמנה על ידי המשקם מצא שהרישומים אינם נכונים והמליץ למשקם לחייב את האגודה לתקן את רישומיה. המשקם מצא לנכון לקבל את ממצאיו והמלצותיו של המומחה.
לא הוכח כל פסול במסקנה זו של המשקם.
המשקם הבהיר לאגודה בצורה חד משמעית, שאין הוא מוכן לסמוך על רישומי האגודה במערכת החשבונות שלה, כל עוד לא יתוקנו כפי ממצאיו של המומחה.

האגודה לא תיקנה את רישומיה, זאת משום שהתיקון שנדרש לא תאם את תביעתה נגד שרעבי.
התביעה של האגודה נגד שרעבי היתה מבוססת על היתרה כפי שהיתה רשומה בספרי האגודה. מכיוון שרישומים אלה לא שיקפו נכונה את מצב חובם של שרעבי, לא היתה האגודה יכולה להוכיח את תביעתה וזו היתה צריכה להדחות ממילא בשל חוסר הוכחה.

האגודה טוענת בבקשתה כי היא לא קיבלה את החלטת המשקם מיום 5.11.02 (נספח א'-1) שבה קצב לה עשרה ימים לביצוע תיקון הרישומים.

מצאתי לנכון להתעכב בעניין זה ולבחון את הטענה היטב.
מסתבר כי פניות הצדדים בקשר לבירור שנערך בפני
המשקם הועברו באמצעות המינהלה להסדרים במגזר החקלאי. מינהלה שהוקמה על פי חוק ההסדרים.

גם החלטותיו של המשקם נמסרו לצדדים או לבאי כוחם באמצעות המינהלה.
כל עוד לא הוכח אחרת, חזקה שהמינהלה קיימה נהלי מסירה תקינים.

על פני הנספחים השונים שהוגשו בתיק זה מצויים רישומים בכתב יד וחותמות "נתקבל" שנחזה מהם לכאורה שבוצעה מסירה ראוייה.
האגודה לא הביאה ראייה ממשית להוכחת טענתה שהיא לא קיבלה את ההחלטה מיום 5.11.02.
יתירה מזו, בכל משך הבירורים בפני
המשקם היתה האגודה מיוצגת על ידי עורכי דין.
אחרי ההחלטה מיום 5.11.02 נתן המשקם לאגודה בהחלטה מיום 18.2.03 אורכה לביצוע תיקון הרישומים. האגודה אינה מכחישה שקיבלה החלטה זו. אילו לא ידעה האגודה את האמור בהחלטה מיום 5.11.02, סביר שעורכי הדין של האגודה היו מפנים את תשומת לבו של המשקם לעובדה זו שההחלטה מיום 5.11.02 לא נמסרה לאגודה ובמקרה הצורך היו מבקשים זמן נוסף לביצוע התיקונים.

המשקם ציין במפורש בסעיף 11 בהחלטתו מיום 22.1.03 שלא הוגשה לו כל בקשה מטעם האגודה בקשר להחלטה מיום 5.11.02. לפיכך הנני דוחה את טענת האגודה שההחלטה מיום 5.11.02 לא נמסרה לה.

כמו כן נראה לי שאין לטענה זו כל נפקות לאור העובדה שהמשקם נתן לאגודה אורכה לביצוע תיקוני הרישומים.

האגודה מבקשת לקבוע כי הבירור בפני
המשקם היה פגום משום ששרעבי ובא כוחם ניסו להשפיע על החלטותיו בכך שפנו אליו באיומים ובדרישה שיפסול את עצמו.
האגודה ציינה כי דבר הפניות, נודע לאגודה ולב"כ רק לאחר מתן החלטותיו של המשקם. האגודה העלתה חשש שהחלטות המשקם הושפעו מהלחץ שהפעילו עליו שרעבי ובא כוחם.

אכן היו פניות למשקם מצד שרעבי ובא כוחם והוא אף נדרש לפסול את עצמו. בקשת הפסילה לא הוגשה כראוי ולא נמסר עליה לב"כ האגודה. על כך ראויים שרעבי ובא כוחם לגינוי ולהתחשבות בשיקול חיובי הוצאות.

חשוב להדגיש שהתנהגותו של המשקם היא הרלבנטית לבחינת התנהלות הבירור שנתקיים בפני
ו ולא התנהגותו של אחד מהצדדים לבירור.

בענייננו הגיב המשקם בצורה ראוייה על הפניה אליו בבקשה שיפסול את עצמו, התרשמתי שפניות אלה של שרעבי ובא כוחו, לא השפיעו על שיקוליו והחלטתו של המשקם.

מהטעמים דלעיל, הגעתי למסקנה שבענייננו לא הוכחה עילה המחייבת או מצדיקה ביטול החלטותיו של המשקם או התערבות כלשהי בהן.

בקשת האגודה נדחית.

בבואי לשקול צו להוצאות אני מתחשבת באמור לעיל בעניין התנהגות המשיבים – בפני
ותיהם למשקם.
כמו כן יצויין כי ב"כ המשיבים השתמש בסגנון בוטה בסיכומיו ולא ערך הגהה מספקת לסיכומיו. בסיכומים שגיאות דפוס, שגיאות לשון רבות באופן שגרם קושי לקרוא את טענותיו.

לפיכך הנני מקטינה את סכום ההוצאות.

אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות משפט כפי שהוצאו בפועל ושכ"ט עו"ד בסך -.10,000 ₪ בצרוף מע"מ.

המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום ט"ו בסיון, תשס"ה (22 ביוני 2005), בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים

ברון צפורה
, שופטת
מותר לפרסום/הפצה מיום: 27.6.05
קלדנית: אילנית ג.









הפ בית משפט מחוזי 912/03 עזריאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' אברהם שרעבי ,תמר שרעבי (פורסם ב-ֽ 22/06/2005)