פסקי דין על אבן טוב תנחום | פסקי דין על קרן אביב השקעות בע"מ

4769/04 דמ     20/06/2005




דמ 4769/04 אבן טוב תנחום נ' קרן אביב השקעות בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
דמ 004769/04
בית דין א.לעבודה ת"א
20/06/05

כבוד השופטת יהלום הדס

נ.צ.ע. - גב' מאשה לובלסקי
נ.צ.מ. - מר בני גז'בין
בפני
:

אבן טוב תנחום

בעניין:
התובע
ויסמן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
קרן אביב השקעות בע"מ
הנתבעת

פסק דין
1. הוגשה תביעה נגד חברת קרן אביב השקעות בע"מ
(להלן - קרן אביב) לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את טענות התובע.

3. העובדות העולות מחומר הראיות הן כדלקמן:
א. התובע הועסק ע"י חברת קסם חניונים בע"מ (להלן - קסם), מיום 15/1/03 (סע' 1 לכתב התביעה).
ב. תפקידו של התובע היה מנהל חניונים. במסגרת זו ניהל חניונים של קסם וכן חניונים של קרן אביב.
התובע בעדותו פירט באילו חניונים עבד תחת כל אחת מהחברות.
ג. חברת קסם חניונים נמכרה.
ד. התובע עבר לעבוד בחברת קרן אביב. תלושי שכר מחברת קרן אביב הוצאו לתובע החל מחודש 7/03.
ה. בתלוש 7/03 נרשם כי מועד תחילת העבודה בקרן אביב הוא 1/7/03.
בתלוש שלאחריו, לחודש 8/03 נרשם מועד תחילת העבודה בקרן אביב - 15/1/03.
ו. התובע אוחז במכתב פיטורים מיום 12/1/04 מאת חברת קרן אביב, בו הודע על הפסקת עבודה החל מיום 12/2/04.

4. לטענת התובע, על הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, זאת משבוצעו חילופי מעבידים בחודש 7/03, ומשהתובע המשיך לעבוד באותה עבודה "עבור אותה נתבעת" תוך שמירה על רציפות תנאי העסקתו.

5. בפני
נו העיד התובע ובנו, וכן העידו מנהל החשבונות של קרן אביב (שעבד קודם לכן כמנהל חשבונות של קסם) וכן מר ירון בן עובדיה, שחברת קרן אביב נמצאת בבעלות אשתו ואשר הגדיר עצמו כ"יועץ לחברה".

6. לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בחומר שהוצג לנו, להלן פסק הדין.

7. זהות החברות
חברת קרן אביב בע"מ וחברת קסם חניונים בע"מ, הן שתי חברות נפרדות בעלות אישות משפטית נפרדת.
התובע טען כי שתיהן נמצאות באותם משרדים ברח' החשמונאים 117 ת"א. עדי הנתבעת טענו כי מדובר באותו בנין משרדים אך לא באותו משרד, אך טענה זו הובהרה כבעיתית משהוכח כי מסמך שנשלח בפקס מקרן אביב, נשלח מאותו מספר פקס ששימש את קסם, והעד מטעם הנתבעת לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך.

יחד עם זאת, אף שמדובר באותו משרד, אין בכך כדי להוות הוכחה לכך שמדובר ב"אותה חברה" שעה שהוכח, ואף התובע פירט זאת בתביעתו, כי מדובר בשתי חברות שונות.
בכתב התביעה לא נטענה טענת הרמת מסך.

8. רציפות זכויות
מעדות התובע עולה כי הן בתקופת עבודתו בקסם חניונים והן בתקופת עבודתו בקרן אביב, עבד במספר חניונים זהים והם - חניון יקנעם, יגאל אלון, 2 חניונים בישראל בק, דוד חכמי, ילין מור, רח' השרון, נחלת בנימין, בית הלל, השחר 8, החשמל, לבונטין, התבור.

מעדות התובע עולה כי מדובר בחניונים קטנים באופן משמעותי מהחניונים שבהם עבד עבור קסם.
אין בכך דבר.
מבחינת התובע, מקום עבודתו היה ונותר חניונים אלה. העובדה שלפני המעבר לקרן אביב עבד בחניונים נוספים, אינה מעלה ואינה מורידה.

בנוסף, מתלושי השכר עולה כי העבודה עבור קרן אביב היתה המשך ישיר של העבודה עבור קסם חניונים, וכי לא היתה הפסקה בין שתי התקופות.

לטענת הנתבעת ההתקשרות בינה לבין התובע היתה בעלת אופי שונה מזו של קסם חניונים, אך גם בכך אין די.

משעבד התובע באותו מקום עבודה והתחלפו המעבידים, הרי שחלות הוראות סע' 1 לחוק פיצויי פיטורים, באופן שהמעביד האחרון הוא זה שחייב בתשלום פיצויי פיטורים בגין כל תקופת העבודה, מיום 15/1/03 ועד למועד הפסקת העבודה.
9. האם התובע פוטר
התובע אוחז במכתב פיטורים.
לטענת הנתבעת באמצעות מנהל החשבונות, המכתב נמסר לתובע לבקשתו, ואף נמסרו לו שני מכתבים בעלי נוסחים שונים, והדבר נעשה על מנת שהתובע יוכל להשתמש בהם לקבלת דמי אבטלה.
התובע הכחיש עובדה זו מכל וכל.
יאמר כבר עתה, כי אף אם נכונה טענת הנתבעת, הרי שהמעשה שעשתה אינו כשר, ובנסיבות אלה מושתקת היא מלטעון לכך שלא פיטרה את התובע.
מכל מקום, לא הובאה ראיה נוספת לעניין זה מעבר לעדותו של מנהל החשבונות, אשר העיד כי "טעה" גם בעניין רישום ימי חופש ו"טעה" גם בעניין עדכון מועד תחילת העבודה, ולפיכך עדותו אינו אמינה.

מכאן שהנתבעת לא הוכיחה כי התובע לא פוטר.

10. משפוטר התובע, ומשעבד ברצף באותם מקומות עבודה תחת שני המעבידים, הרי שעל הנתבעת - מעבידתו האחרונה, לשלם לו פיצויי פיטורים.

11. חישוב הפיצויים
עיון בתלושי השכר מעלה כי בתקופת העבודה בקסם, קיבל התובע שכר חודשי קבוע. השכר האחרון עמד על 6,068 ₪.
בתקופה שעבד בקרן אביב קיבל שכר המחושב על פי שעות עבודה.
משבוצע החישוב בכתב התביעה על פי ממוצע השכר לכל תקופת העבודה, הרי שיש לקבל חישוב זה, המביא בחשבון את שינויי השכר.
לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 6,310 ₪.


12. שעות נוספות
התובע צירף לתביעתו כרטיסי נוכחות שאותם מילא.
הנתבעת טענה כי הרישום כולל את שעת היציאה מהבית ולא את שעות העבודה ולראיה התובע לא העלה דרישה בענין זה במהלך תקופת העבודה.
התובע לא נחקר על כך בחקירה נגדית. התובע העיד בחקירה ראשית כי הרישום שערך משקף את שעות עבודתו בפועל.
טענת הנתבעת בענין זה לא הוכחה.
התובע זכאי לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות, כמפורט בתביעתו בסך 551 ₪.

13. דמי הבראה
קבענו לעיל כי התובע עבד בשתי תקופות, בכל פעם אצל חברה אחרת, בעלת אישיות משפטית נפרדת.
עבור כל אחת מהחברות עבד התובע פחות משנה.
ב"כ התובע הפנה לפסקי דין הקובעים כי לצורך רכיב זה, יש להתיחס למקום ביצוע העובדה בפועל.
שעה שהוכח כי התובע הועסק באותו מקום עבודה וכי הנתבעת לקחה על עצמה את ויתקו של התובע אצל מעבידתו הקודמת, כפי שעולה מתלושי השכר, הרי שאנו מוצאים לנכון לחייב את הנתבעת - המעסיקה האחרונה, לשלם לתובע דמי הבראה עבור כל תקופת עבודתו.
על הנתבעת לשלם לתובע דמי הבראה בסך 1,657 ₪.
14. פדיון חופש
התובע טוען לזכאות לתשלום פדיון חופש עבור כל תקופת העבודה, לרבות התקופה שבה היה עובד של קסם.
התובע מפנה בענין זה להוראות חוק חופשה שנתית שם נאמר:
"אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד..."
מתלוש השכר לחודש ינואר 2004 עולה כי שולם לתובע עבור 6.4 ימי חופש.
לטענת התובע, אין הנתבעת רשאית להוציאו לחופשה שנתית ללא הסכמתו.
לכך יש להוסיף את שנקבע בעניין עע 131/98 ארבל נ' h.p.h. פד"ע לב 156, לפיו אין לחייב עובד לצאת לחופש בתקופה של הודעה מוקדמת לפיטורים.
התובע זכאי, אם כן, לפדיון חופש עבור 13 חודשי עבודה, סה"כ 13 ימים (בכתב התביעה תבע עבור 15 ימים).
על הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופש בסך 2,523 ₪.

15. הודעה מוקדמת
התובע זכאי להודעה מוקדמת עבור התקופה בה הועסק על ידי הנתבעת בלבד. אין הוא זכאי להודעה מוקדמת עבור התקופה שלא הועסק על ידה.
הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס"א - 2001, עוסקות במעביד ולא במקום עבודה.
בנסיבות אלה זכאי התובע ל- 7 ימי הודעה מוקדמת. בחודש ינואר שולם לתובע עבור 6.4 ימי חופש, אשר קבענו לעיל כי שולמו שלא כדין.
סכום זה יש להפחית מהסכום שלו זכאי התובע כהודעה מוקדמת.
16. סיכום
התביעה מתקבלת באופן שאנו מורים לנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:
פיצויי פיטורים בסך 6,310 ש"ח.
שכר שעות נוספות בסך 551 ₪.
דמי הבראה בסך 1,657 ₪.
פדיון חופש בסך 2,523 ₪.

16. איננו מוצאים לנכון לחייב הנתבעת לשלם לתובע פיצויי הלנה, בשל חילוקי דעות של ממש באשר לקיומו של החוב, וכן טעות כנה.
הסכומים שבפסק הדין ישאו הפרשי הצמדה וריבת כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

17. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪ בצרוף מע"מ, צמודים כחוק מהיום.

ניתן היום י"ג בסיון, תשס"ה (20 ביוני 2005) בהעדר הצדדים

_________________
__________________
________________
נ.צ.מ. - מר גז'בין
נ.צ.ע. - גב' לובלסקי
יהלום הדס
, שופטת
תשובה חן-קלדנית.









דמ בית דין אזורי לעבודה 4769/04 אבן טוב תנחום נ' קרן אביב השקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/06/2005)