פסקי דין על בינר מירב | פסקי דין על בינר אלון | פסקי דין על מיקי גיא ייזום והשקעות בע"מ

13523/00 א     28/06/2005




א 13523/00 בינר מירב, בינר אלון נ' מיקי גיא ייזום והשקעות בע"מ




1
בתי המשפט

א 013523/00
בית משפט השלום חיפה
28/06/2005
תאריך:
כב' השופט יעקב וגנר

בפני
:

1. בינר מירב

2. בינר אלון

בעניין:
התובעים
א. שמואלי ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
מיקי גיא ייזום והשקעות בע"מ
הנתבעת
ר.ברנט ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין


1. התובעים הגישו תביעתם זו בגין לקויי בנייה ואי התאמות אשר נתגלו לטענתם בדירה שרכשו מאת הנתבעת ברחוב דרך רבין 12, קריית אתא (להלן:"הדירה") . לכתב התביעה צרפו התובעים חוות דעת ערוכה על ידי המהנדס מרדכי שטיינר. סכום התביעה עמד ע"ס 183,755 ₪.

2. הנתבעת כפרה בטענות התובעים הן באחריותה או בהיקף הנזקים שנגרמו לתובעים. כמו כן הגישה הנתבעת חוות דעת ערוכה על ידי המהנדס דן ברלינר אשר אמד את היקף הנזקים בדירה בסך של 2,808 ₪.

3. בהסכמת הצדדים, אשר מצאה ביטויה בהודעתם מיום 22.4.02, מונה באותו מועד, מומחה מטעם בית המשפט. זהותו של המומחה נקבעה על ידי בית המשפט. לאור התנגדות התובעים למומחה שמונה, מונה מומחה אחר תחתיו בהחלטה מיום 23.5.03 . מינויו של זה האחרון בוטל בשל העדר התקדמות בעריכת חוות הדעת משך זמן רב, וביום 5.9.03 מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס ישראל דימנט אשר הגיש את חוות דעתו, מיום 16.12.03 ביום 16.2.04 וכן הוגשו לתיק תשובות לשאלות הבהרה שנשלחו אליו מיום 13.6.04.
דיון:
4. הצדדים הודיעו על הסכמתם להכרעה בתיק זה על יסוד סיכומים שיוגשו, תוך ויתור על חקירות העדים. עיון בסיכומים מעלה כי הצדדים סמכו ידם על ממצאי המומחה מטעם בית המשפט. אומנם לטענת התובעים תוקנו חלק מן הליקויים על ידם ולפיכך לא נמצאו על ידי המומחה מטעם בית המשפט, וכן טענו התובעים כי המומחה לא התייחס להפרת התחייבויות הנתבעת שבאו לידי ביטוי במפרט בדבר התקנת ברז מים במטבח והתקנת מקלחון ('פינת דוש'), אך למעט עניינים אלו לא טענו כנגד חוות דעתו.
התוצאה היא כי יש לקבל ממצאי המומחה ישראל דימאנט, המפורטים בחוות דעתו בדבר הליקויים בדירת התובעים ובדבר עלות תיקונם. באשר לטענות התובעים בדבר היעדר ברז במטבח, הרי שעיינתי במפרט ומצאתי כי אומנם התחייבה הנתבעת להתקין במטבח ברז אלא שלטעמי הברז המדובר במפרט הוא ברז כיור המטבח זאת בעוד התובעים מכוונים להעדרו של ברז דלי במטבח. לא מצאתי כי אומנם התחייבה הנתבעת להתקין ברז דלי או כי מקובלת התקנתו של ברז כזה, בנסיבות העניין.

5. באשר לפינת הדוש; עיון במפרט מעלה כי זו מוזכרת בו. עלות ההתקנה הוערכה על ידי המומחה מטעמם והמומחה מטעם בית המשפט בסך של 1000 ₪ (ראה סעיף 1.2.4.לחוות דעת המומחה מטעם התובעים אשר צורפה לכתב התביעה ותשובה 4 לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה מטעם בית המשפט אשר צורפו כנספח ד' לסיכומי התובעים). הערכה זו אקבל, ויש לפסוק סכום זה לתובעים.

6. עוד הוסיף המומחה וקיבל, בתשובותיו לשאלות ההבהרה, ממצאי המומחה מטעם התובעים בעניין הצורך להתקין נקודת חיבור נפרדת עבור הכבלים והעלות שנקבעה על ידו בסך של 200 ₪, וקבע עלות התקנת מושב אסלה חדש בחדר רחצה של ההורים בשל בעיה ביציבותו בסך של 50 ₪, ואף עלויות נוספות אלו יש להוסיף לסכום הפיצוי.

7. באשר לטענת התובעים בדבר ליקויים שתוקנו על ידם הרי שלא הוצגה ולו קבלה אחת שיש בה להעיד על ביצוע כאמור, ויתרה מכך, על עלותו. לפיכך מצאתי לדחות את טענתם לפסוק פיצוי בעניין זה על דרך האומדן.

8. התוצאה היא כי עלות תיקון הליקויים, ללא פיצוי בגין ליקויים שלא ניתן לתקנם (בסך של 1,250 ₪) בהתאם לחוות דעת המומחה מסתכמת להיום לסך של 18,875 ₪. הסכום כולל מע"מ ותוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת ועד היום.

הטענה לאי מתן הזדמנות לנתבעת לבצע התיקונים בעצמה
9. בכתב הגנתה ובסיכומיה ביקשה הנתבעת לאפשר לה ביצוע תיקון הליקויים. את בקשתה זו סומכת הנתבעת על סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), תשל"ג - 1973 לפיו "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".

התובעים מצדם מבקשים לבצע את תיקון הליקויים בעצמם. לטענתם פנו אל הנתבעת מספר פעמים טרם הגשת התביעה בבקשה לתקן את הטעון תיקון וזו סירבה לעשות כן. במצב דברים זה, כך סבורים התובעים, מיצתה הנתבעת זכותה האמורה ואין ליתן לה הזדמנות נוספת לעשות כן.

10. עיון במסמכים הרלוונטיים אשר צורפו לסיכומי הצדדים מעלה כי ביום 9.7.99 נערכה בדיקת הדירה במסגרת שנת הבדק ונמצאו מספר ליקויים שנדרש תיקונם. הנתבעת התחייבה לבצע תיקון הליקויים עד תום אותו חודש (צורף כנספח ה-1 לסיכומים). מעיון ברישום נוסף של ליקויים שנערך ביום 26.12.99 עולה כי ליקויים שנמצאו בבדיקה הקודמת לא תוקנו. כך לא תוקן חלון הממ"ד, ליקוי נוסף שנמצא במקלחת ההורים וליקויי הריצוף (צורף כנספח ה- 2 לסיכומים). לטענת התובעים סירבו לאפשר תיקון הריצוף מאחר והנתבעת הציע לבצע תיקון הליקוי באמצעות אריחים בעלי גוון לא מתאים והתנתה עוד את ביצועו בחתימה על כתב ויתור מטעמם (צורף כנספח ח' לסיכומיהם). טענתם זו של התובעים לא נסתרה.

בשים לב לאמור לעיל ולהערכה, שנעשתה על ידי המומחה מטעם בית המשפט בדבר עלות תיקון הליקויים, שאינה גבוהה, לא מצאתי לאפשר תיקון הליקויים על ידי הנתבעת. דומני כי ייטב בנסיבות לסיים הסכסוך והקשר בין הצדדים על דרך של פסיקת פיצוי תחת מתן אפשרות לתיקון.

העדרו של טופס 4 :
11. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הדירה נמסרה לתובעים ביום 27.12.98 בעוד 'טופס 4' ניתן לבניין בו נמצאת דירת התובעים רק ביום 27.3.01. לטענת התובעים חובר הבניין, לרבות דירתם, לחיבורי מים וחשמל זמניים ולא בוצע חיבור לרשת הטלפון. כתוצאה מכך סבלו, לטענתם, מתקלות תכופות ברשת החשמל, נדרשו לשלם עבור שירותים אלו, על ידי הנתבעת, סכומים גבוהים מאלו הנדרשים על ידי הספקים האמורים במצב בו החיבור נעשה באופן מוסדר, ובכללו נגרמה להם גם עוגמת נפש רבה.

הנתבעת טענה כי לא ניתנה מצידה כל התחייבות שעניינה מועד קבלת 'טופס 4' לבניין והכחישה עוגמת נפש או הוצאות שנגרמו לתובעים בשל החיבורים הזמניים לשירותי החשמל והמים.

12. עיינתי בחוזה שנערך בין הצדדים ביום 2.1.97 (צורף כנספח א' לכתב התביעה) ומצאתי כי הנתבעת התחייבה בו "למסור את הדירה לקונה כשהיא גמורה וראויה למגורים" (סעיף 2 לחוזה). לטעמי מסירת הדירה, כשהיא מחוברת באופן זמני לרשת החשמל והמים ובלא שניתנה לה תעודת גמר המעידה על בנייתה בהתאם להיתר הבניה (ראה תקנה 21 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970) אינה עולה כדי מילוי החובה למסור הדירה כשהיא "גמורה וראויה למגורים". לא נסתרה טענת התובעים בדבר תקלות שאירעו והצורך להשתמש בטלפונים סלולריים, בהעדר אפשרות להתקין קו טלפון קבוע.
עם זאת אין מדובר בנזק ממוני מוכח שנגרם לתובעים ולפיכך עניין זה יילקח בחשבון בעת פסיקת הנזק הלא ממוני.

ירידת ערך הדירה
13. עיקר טענת התובעים בעניין זה יסודה בהפרת התחייבות הנתבעת למסור להם חניה מקורה. לטענתם התחייבה הנתבעת למסור להם חניה כאמור, אלא שבסופו של דבר נמסרה להם חניה בלתי מקורה וזאת בשל היתר בניה חדש אשר ניתן על סמך תוכניות בניה אחרות שנמסרו על ידי הנתבעת לועדה לתכנון ולבניה.
הנתבעת לא הכחישה עניין זה, אלא שלטענתה אין מקום לפסוק פיצוי כאמור בהעדר חוות דעת שמאית. עוד טענה הנתבעת כי התובעים חתמו על כתב ויתור לפיו ויתרו על תביעות עתידיות בנוגע לשינוי האמור שחל בעניין החניה ומשכך מנועים הם מלטעון בעניין זה כעת (כתב הויתור צורף כנספח ה' לכתב ההגנה).
התובעים מצידם טענו כי עניין השינוי בחניה הודע להם ביום שנקבע למסירת החזקה בדירה ואז התבקשו הם לחתום על כתב הויתור וזאת כתנאי למסירתה של הדירה. בנסיבות אלו, כך לטענת התובעים, אין ליתן כל תוקף לחתימתם על כתב הויתור.

שקלתי את טענות הצדדים. טענותיהם האמורות של התובעים בעניין תקפו של כתב הויתור הועלו לראשונה בסיכומיהם ולאחר שלא טרחו לציין בכתב תביעתם כי חתמו על כתב ויתור בעניין החניה ומאליו מבלי שפירטו בו, כפי שראוי היה לעשות, טענותיהם לעניין תוקפו. בנסיבות אלו לא מצאתי להידרש לטענות שהועלו עתה.

עם זאת מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בגין ליקויים שלא ניתן לתקנם. מעיון בחוות הדעת של המומחה עולה כי זה מצא מספר ליקויים שלא המליץ על תיקונם אלא על מתן פיצוי בגינם. המומחה העריך את הפיצוי המגיע בגין אלו אלא שהערכתו זו בוודאי אינה בתחום מומחיותו ובדעתי לפסוק לתובעים פיצוי נוסף על מה שנקבע על ידי המומחה, וזאת על דרך האומדן, וסך הכל להעמיד הפיצוי על סך של 5,000 ₪.
נזק לא ממוני (עוגמת נפש)
14. בשים לב לליקויים שנמצאו, היקפם, אי הנוחות שתיגרם בעת התיקון והגריעה בהנאה ובשימוש שהיו, ובחלקם עוד יהיו, מנת חלקם של התובעים בשל הליקויים שנמצאו, לרבות אי מסירת הדירה עם טופס 4 במועד בשל העדר חיבורים קבועים לחשמל ולמים, כמפורט לעיל, מצאתי ולהעמיד הפיצוי המגיע על סך של 10,000 ₪.
התוצאה היא שאני מחייב הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של סך של 33,875 ₪ בצירוף 30% הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"א בסיון, תשס"ה (28 ביוני 2005).

יעקב וגנר
, שופט
קלדנית: דליה ב.ח.








א בית משפט שלום 13523/00 בינר מירב, בינר אלון נ' מיקי גיא ייזום והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/06/2005)