פסקי דין על טל עובדיהשמואל עובדיה |

12496-11/17 באש     05/12/2017




באש 12496-11/17 טל עובדיהשמואל עובדיה נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו

בא"ש 12496-11-17 עובדיה
נ' מדינת ישראל




לפני כבוד השופטת שרית קריספין

ה
מבקש
ים
:
1. טל עובדיה

2. שמואל עובדיה
ע"י ב"כ עו"ד ערד


נגד

ה
משיב
ה
:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד פינצי




החלטה


בפני
בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה, שעניינה, ביטול איסור השימוש ברכב, שניתן על רכבו של המבקש 2.
ביום 24.11.17,
הוצאה כנגד רכב המבקש 2 הודעת איסור שימוש ברכב, ל-30 יום, לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה.
הצו ניתן בהקשר לדו"ח מספר 20250653449, שעניינו, עבירה של נהיגה בשכרות, המיוחסת לבתו של המבקש, המבקשת 1.
הצדדים טענו לבקשה, כמפורט בפרוטוקול הדיון.

דיון והכרעה
תיק המשטרה הוגש לעיוני.
מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 24.11.17, בשעה 03:40 לערך, נעצרה המבקשת 1, בכביש 20 לדרום, ק"מ 14, בעת שנהגה ברכב כשהיא שיכורה, לכאורה, וזאת על פי בדיקה במכשיר "ינשוף", לפיה נמצאו בגופה, 341 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.
הראיות כנגד המבקשת 1 כוללות, בין היתר, את המסמכים הבאים: דו"ח הזמנה לדין, דו"ח עיכוב, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, פלטי בדיקות למכשיר ה"ינשוף", פלטי בדיקה, תעודת בלון כיול ואף את דברי המבקשת 1, שהודתה בלגימה ממשקה אלכוהולי, לטענתה, עובר לנהיגה.

מן האמור לעיל, עולה כי יש בידי המשיבה ראיות כאורה ואף למעלה מזה, להוכחת המיוחס לנהגת בכתב האישום שבנדון.


סעיף
57 ב (ב) קובע כי ביהמ"ש יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
1.
הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
2.
מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע נסיעה כאמור.
על פי ס' 57ב(ג) נתונה לבית המשפט הסמכות לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש:
" אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב..".
לעניין החריג ב-ב(2), נ
קבע
בבפ"מ (חי) 6063-08-08
וליר גרייב בע"מ נ' מ"י,:
"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

ברע"פ 1286/11 אמברם נגד מדינת ישראל
,
קבע כבוד הש' סולברג:
"נדמה כי דרישה מבעל רכב לעשות ככל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע עבירת הנהיגה בשכרות היא דרישה ראויה ובעלת חשיבות.
זהו צורך השעה
. כאשר אדם נוהג ברכב כשהוא שיכור, כלי הרכב משמש כנשק מסוכן. מי שנותן לאחר לנהוג ביודעו שהוא עלול לשתות משקה אלכוהולי, עליו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה ובכך להפחית את הסכנה הנשקפת לציבור. אין זה מובן מאליו שאב חייב באופן אוטומטי להתרצות לבקשת בנו ולתת לו את מפתחות מכוניתו. לבקשת הבן להשתמש במכוניתו של אביו יש
'תג מחיר' חינוכי ומשפטי
. גם סירוב הוא אופציה; גם הסכמה. אבל ההסכמה צריכה להיות מותנית בתנאים על מנת להפחית את המסוכנות".

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא התרשמתי כי המקרה שבנדון עומד באחת החלופות של הסעיף האמור.
אציין תחילה, כי המבקשת 1, לא טרחה כלל להתייצב לדיון.
באשר למבקש 2, הרי שזה נתן את הרכב לבתו, על מנת שזו תנהג בו ולא הוכח בפני
כי עשה כל שביכולתו על מנת למנוע נהיגתה בשכרות.
המבקשת 2 טען כי הזהיר את בתו באופן כללי, לגבי אופן נהיגתה, אך לא טען כי הזהיר אותה באופן ייחודי, מפני השילוב של שתיית אלכוהול ונהיגה.
לא נטען ולא הוכח כי המבקש בדק לאן יוצאת בתו ואם ידע מראש כי היא יוצאת למקום בו מקובל לשתות אלכוהול, יכול היה שלא לתת לה את הרכב.
לא נטען ולא הוכח כי נקבע "נהג תורן" וכי המבקש ידע על קביעת מי מהמבלים כנהג כאמור או שדרש זאת, כתנאי למסירת הרכב לבתו.
בנסיבות אלה, לא יצא המבקש ידי חובתו, כפי שנקבע בחוק ובפסיקה.

באשר לטיעוני המבקש בדבר פגיעה באביו החולה, הרי שמדברי ההסבר להצעת החוק, עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם בעבירות התנועה וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

יתרה מזו, מדברי המבקש 2, עולה כי קיימים נהגים נוספים במשפחה וקיים רכב נוסף, הנמצא בבעלות הוריו.
טענות הסנגור לגבי אי זימון המבקש 2 לשימוע ומתן צו איסור השימוש, במעמד המבקשת 1 בלבד, אין בהן כדי לפגוע בתוקף הצו או בשיקול הדעת של קצין המשטרה, מקום בו פעל הקצין על פי סמכותו בחוק.

במקרה שבפני
וכפי שפורט לעיל, נחה דעתי כי החלטת קצין המשטרה ניתנה

כדין ובסמכות, ואני דוחה את הבקשה.

זכות ערר כחוק.


ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.










באש בית משפט לתעבורה 12496-11/17 טל עובדיהשמואל עובדיה נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 05/12/2017)