פסקי דין על אמל חימי | פסקי דין על שלמה חימי | פסקי דין על הילל בן יתח ואח' | פסקי דין על עירית אילת | פסקי דין על מאיר יצחק הלוי ראש העירייה |

9211-04/17 עתמ     29/11/2017




עתמ 9211-04/17 אמל חימי, שלמה חימי, הילל בן יתח ואח' נ' עירית אילת, מאיר יצחק הלוי ראש העירייה








בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע



עת"מ 9211-04-17 חימי ואח'
נ' עירית אילת
ואח'






בפני

כבוד השופטת
חני סלוטקי

עותרים
1.אמל חימי

2.שלמה חימי

3.הילל בן יתח

4.אסתר עמר

5.ניניו יהודה

6.ויקטור בוחבוט

7.איבט בוחבוט

8.אבנר חורב

9.עבד אבו עבד

10.יצחק וגנר

11.אביבה דרחי

ע"י ב"כ עו"ד דרורה רחמים

נגד

משיבים
1.עירית אילת

2.מאיר יצחק הלוי ראש העירייה

ע"י ב"כ עו"ד חיים בן יעקב
ועו"ד שוקי הגלר



פסק דין



בפני
י עתירה ובקשה לצו ביניים שהגישו 11 סוחרי השוק העירוני באילת (להלן: "העותרים") כנגד החלטת המשיבים: עיריית אילת (להלן: "המשיבה") ראש העירייה, מר מאיר יצחק הלוי (להלן: "המשיב", להלן ביחד: "המשיבים") מיום 16.3.17 (להלן: "ההחלטה"), לפיה ייסגר השוק (להלן: "שוק הסנטר") באילת שפעל
בימי שני וחמישי בשבוע.
בבקשתם לצו ביניים, מבקשים העותרים מבית המשפט שיורה למשיבים להימנע מביצוע ההחלטה עד להחלטה סופית העתירה.
צו ביניים לא ניתן, אך בדיון הוברר כי שוק הסנטר טרם נסגר והוא ממשיך לפעול בימי חמישי בשבוע.

טענות העותרים
העותרים טענו כי ההחלטה היא שרירותית ואינה סבירה, כי היא פוגעת באינטרס ההסתמכות של העותרים, מהווה הפרת הסכם על פי נוהג ופגיעה בזכות המוקנית להם על פי דין והיא בלתי מידתית.
נטען גם לפגיעה בזכות השימוע.
באשר לפעילות בשדרות התמרים אשר על פי ההחלטה הוצע לעותרים להשתלב בה (להלן: "שוק השדרה"),
הרי שזו החלה לפעול בימי שישי בין השעות 09:00 ועד 13:00 והועברה לאחר כחודשיים לימי חמישי בין השעות 16:00 עד 20:00. פעילות זו מותנית ברישום מראש של הרוכלים הרוצים להשתתף בה וכי הפעילות מתקיימת על בסיס היענות, כך שככל שאין היענות, הפעילות אינה מתקיימת.
לטענת העותרים, פעילות מסוג זה אשר מותנית ברישום מראש והיענות הציבור אינה יכולה להוות תחליף לשוק העירוני המתחיל פעילותו בשעה 06:00 בבוקר.
הפעילות שמציעה המשיבה אינה יכולה להוות תחליף לפעילות שוק הסנטר ואינה יכולה ליתן מענה לרוכלי השוק המתפרנסים שנים רבות מרוכלות בשוק העירוני.
לטענתם, החלטת העירייה על פתיחת הפעילות בשדרות התמרים, באופן שאינו יציב ומלאכותי, היא החלטה בלתי סבירה ובלתי צודקת בנסיבות העניין ומהווה פגיעה ממשית באינטרס ההסתמכות של המבקשים.
בדיון טענה ב"כ העותרים כי הדוכנים אותם מפעילה המשיבה אינם "שוק" כאמור בסעיף 239 לפקודת העיריות, מכמה טעמים.
ראשית, לאור שעות וימי הפעילות של הדוכנים, אין מדובר בשוק;
הפעילות משתנה בהתאם לעונת השנה, כך שבקיץ הפעילות שונה מזו שבחורף ואין תוכנית עבודה המוצגת במקום כלשהו, גם לא בפני
הרוכלים. בנוסף, מדובר בשעות מעטות ומוגבלות ביחס לפעילות של שוק רגיל.
עוד טענה ב"כ העותרים, הפעלת שוק צריכה לעמוד בתקנים מסוימים ובהסכמת השלטונות, כלומר, אישורי משטרה, כיבוי אש ומשרד הבריאות. אלו לא נדרשים בענייננו ועל כן, לטענתה, אין מדובר בשוק.
לטענתה, בענייננו מדובר במסגרת של פעילות אומנותית, יותר מאשר בפעילות של שוק רגיל.
באשר לטענת המשיבה ביחס להפסדים שנגרמו לה בהפעלת שוק הסנטר, טענה ב"כ העותרים כי העירייה איננה גוף למטרות רווח וכי פעילות השוק היא פעילות ציבורית הנותנת מענה לתושבי העיר אילת.
ביחס לפעילות העותרים אשר הצטמצמה, טענה כי הדבר נגרם בשל העובדה כי המשיבה פגעה בוודאות של העותרים באשר להמשך קיומו של השוק. העותרים נמנעים מלרכוש מוצרים ולהעשיר את הסחורה שלהם משום שאינם יודעים בוודאות אם יישארו בשוק או לא.
לטענת ב"כ העותרים "החלופה הגרועה הזו של שישי בשדרה" שהמשיבה מפרסמת אינה חלופה לשוק עירוני, בהתאם לסעיף 239 לפקודת העיריות.
מדובר בפעילות מוגבלת וחסרת יציבות הבאה לידי ביטוי בשינוי ימי הפעילות- מיום חמישי ליום שישי, וכן בשינוי שעות הפעילות.

תגובת המשיבים
לטענת המשיבים ההחלטה לסגור את שוק הסנטר לא חרגה ממתחם הסבירות.
לטענת המשיבים, שוק הסנטר, בו פעלו העותרים, במתכונתו ואופיו, גרם וגורם לנזק מערכתי ותדמיתי.
תחת שוק הסנטר יזמה והקימה העירייה את שוק השדרה, שהוא שוק חדיש ופעיל, ואילו שוק
הסנטר, בן 8 דוכנים בשיאו, הלך ודעך, ללא קשר לעירייה. כמו כן, אחזקתו גורמת להפסדים כבדים הממומנים מכספי משלם המיסים.
לטענת המשיבה קיים חשש אמיתי לחוסר תום לב מצד העותרים ובנוסף, ספק גדול אם בכלל ייגרם נזק אמיתי למי מהעותרים.
עוד הוסיפה המשיבה, כי פרט לשוק הסנטר, הקימה ומקיימת המשיבה 2 שווקים עירוניים אחרים: שוק השדרה והשוק הקבוע (או "שוק מתחם 40").
העירייה השקיעה הון רב בהקמתם ותפעולם של שווקים אלו, לרבות ברכישת עגלות דוכנים, בפיקוח וניהול מתחמי השווקים ובפתרון צרכים קבועים ומשתנים.
בנוסף, הסחורה המשווקת בשוק הסנטר משווקת גם בשווקים האחרים ולמעשה, אותה סחורה ממש משווקת גם בחנויות השונות באילת ואין כל הבדל בתמחור המוצרים.
המשיבה טענה כי כל העותרים הוזמנו ומוזמנים לפעול בשוק השדרה הפועל בימי חמישי בקיץ ובימי שישי בחורף, ובו כמות מבקרים עצומה, לעומת הכמות בשוק הסנטר.
לטענת העירייה, כל המבוקש בעתירה זו, הוא למעשה לכפות על העירייה את מיקום השוק העירוני ואופיו.
מעבר לכך, שוק הסנטר פוגע משמעותית בחנויות הסנטר. בעניין זה טענה העירייה, כי ראוי היה כי העותרים יצרפו את סוחרי הסנטר הנפגעים כמשיבים לעתירה.
ב"כ המשיבים השיב לטענות העותרים בדיון וטען כי על פי רישיונות העסק של שוק השדרה, פעילות של ממכר מזון מותרת.
ב"כ המשיבים טען כי המשיבה מפעילה בעיר אילת שני שווקים. שוק אחד הוא זה שבמתחם 40 ובו 59 דוכנים הפועלים במהלך כל השבוע, וכמעט בכל שעות היום.
השוק השני הוא "שוק השדרה", בעניינו הפנה ב"כ המשיבה לתשובה לעתירה לעניין ימי פעילות השוק, שם נאמר "לפי שיקולי העירייה". לטענתו, השוק פעיל באופן קבוע בתקופות של קיץ וחורף.
כמו כן , מתוך העותרים שהם למעשה 8 דוכנים, שניים הם בעלי דוכנים במתחם 40, מכאן שענייננו בסך הכל בשישה דוכנים. יתירה מכך, מתוך אלו, פעלו 4 דוכנים בלבד, ביום חמישי האחרון ב-23 בנובמבר.
לטענתו המתחם היה שומם גם בשלושת השבועות שקדמו, ונספרו שם 5 דוכנים ופעם אחת 6.
לטענתו, דוכן הירקות עליו מרבים העותרים לדבר לא פעל כלל בשבועות האחרונים בשוק אותו המשיבה מבקשת לסגור.
ב"כ המשיבה הדגיש, כי ההחלטה על סגירת השוק התקבלה לפני למעלה משנה. בדיון שהתקיים בעניין, בבית משפט השלום באילת בחודש אפריל 2016 הוסכם, לפנים משורת הדין, לאפשר לרוכלים להתארגן בצורה נאותה, ולהמשיך להפעיל את השוק עד לדצמבר 2016, כפי שנרשם בפרוטוקול.
המשיבה הפנתה לתחשיבים הכלכליים שצירפה וטענה, כי הפעלת השוק המבוקשת על ידי העותרים כרוכה בעלויות גבוהות של שמירה ואבטחה ושל סגירת מתחם החנייה הפוגע בפרנסת בעלי החנויות הסמוכות, והכל בעבור שוק שומם.
למרות ההפסד האמור, המשיבה לא מימשה זכותה לביצוע מהלך מהיר ואפשרה לעותרים זמן התארגנות.
כיום אנו נמצאים שנה וחצי לאחר החלטה בדיון בבית משפט השלום, והמשיבה הוציאה מאות אלפי שקלים לחינם.
ב"כ המשיבים פרש בפני
בית המשפט את הצעת המשיבה לעותרים; לטענתו המשיבה הציעה לרוכלים להכפיל את גודל דוכן הירקות והפירות מ- 1.8 מטר, ל- 3.6 מטר בצורת ר'.
כמו כן, המשיבה מסכימה, לבקשת הרוכלים, להקדים את שעות פעילות השוק משעה 09:00 לשעה
07:00, זאת בתנאי שיהיו 6 דוכנים לפחות שיתחייבו להגיע בשעה המוקדמת המבוקשת.
עניין הרישום הוא מחויב המציאות על מנת שהעירייה תדע כיצד להיערך מבחינה טכנית, לכמות דוכנים, חיבורי חשמל ועוד.
המשיבה הדגישה, כי מעולם לא בוטלה פעילות מתוכננת בעקבות רישום מועט של רוכלים.
המשיבה טענה כי היא סבורה שעשתה ומילאה, מעל ומעבר, את הדרישות הקיימות מבחינתה בניהול שוק.
אין זה מתפקידו של בית המשפט להחליף את שיקול דעתה של העירייה ולהיכנס לרזולוציות שממילא אין לו את הכלים או הסמכות לבחון אותם או לשנותם.

דיון והכרעה
התשתית הנורמטיבית בענייננו, הוא סעיף 239 לפקודת העיריות העוסק בתפקידי המשיבה ביחס להפעלת שווקים בעירה:
"שווקים, מכירות פומביות ומצרכי מזון
239. בעניין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם – תעשה העיריה פעולות אלה:
(1)
תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;
(2)
תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה."
כאמור, העותרים טוענים כי המשיבה פועלת בניגוד לסעיף האמור מאחר והיא אינה מפעילה שוק, שכן ה"דוכנים" שהיא מפעילה במתחם 40 ובשוק השדרה, אינם "שוק".
ואולם, טענה זו של העותרים לא נתמכה בחיקוק כלשהו או בפסיקה הקובעת כיצד על המשיבה להפעיל את השוק מבחינת ימי ושעות הפעילות ושאר הנושאים בעטיים טוענים העותרים כי אין מדובר בשוק.
"שוק הוא רחוב או כיכר בעיר שבני אדם עוסקים שם במקח וממכר של מצרכי מזון וסחורות אחרות".
(מילון אבן שושן המרוכז- 2007).
לעיתים פועל השוק דרך קבע ולעיתים, הוא נפתח רק ביום מסוים בשבוע או בימים מסוימים.
העירייה מפעילה שני שווקים, כאמור, האחד מהם מונה 59 דוכנים הפועלים במהלך כל השבוע וכמעט לאורך כל היום. מכאן שאין לקבל את טענת העותרים לעניין הפעילות המוגבלת בשוק מתחם 40. נכון אומנם כי בשוק זה אין מכירת ירקות, אך מתוך העותרים רק שניים הם בעלי דוכן ירקות, ובשוק השדרה הפועל בימי חמישי אחר הצהריים בקיץ ובימי שישי בחורף, אפשרית מכירת ירקות. כך שהעותרים שאינם עוסקים במכירת ירקות יכולים להשתלב בכל אחד מהשווקים, ואילו העותרים העוסקים במכירת ירקות, יכולים להשתלב בשוק השדרה.
שוק השדרה אומנם לא פועל בימי שני, אך מזה זמן רב, שוק הסנטר גם הוא לא פועל בימי שני, ככל הנראה כתוצאה מההסכמות בין הצדדים בדיון בבית משפט השלום.
יצוין כי ההחלטה להפעיל את שוק השדרה בימי חמישי בקיץ, בשעות אחר הצהריים והערב, ובימי שישי בחורף החל משעות הבוקר, היא סבירה נוכח תנאי האקלים באילת.
לעניין טענת העותרים בדבר הגבלה על מכירת מזון, בדיון האחרון הציג ב"כ המשיבה רישיונות עסק על פיהם, מכירת מזון מותרת במתחם שוק השדרה. בנוסף לכך, ב"כ המשיבה ציין כי אחת הסיבות לדרישת הרישום המוקדם היא העובדה כי הפעלת דוכני מזון מצריכה אישורים מיוחדים.
כפי שנטען על ידי המשיבה ולא נסתר על ידי העותרים, השוק אותו מבקשים העותרים להמשיך ולהפעיל הוא שוק המונה 6 דוכנים לכל היותר, וישנם מקרים בהם לא כל ששת הדוכנים פעילים.
מדובר בפעילות דלילה בלשון המעטה הדורשת מהמשיבה הוצאות גבוהות של כספי ציבור.
בהפעלת שוק מתחם 40 ושוק השדרה, עומדים המשיבים בחובתם על פי פקודת העיריות לקיום שוק בעיר אילת.
לעותרים אין זכות קנויה לכך שהשוק ימשיך להתקיים במתכונת ובמקום שהיו בשוק הסנטר. כאמור לעיל, מדובר בשוק שתפס שטח של חנייה לפני חנויות והחזקתו, שהצריכה הוצאות של שמירה ואבטחה, גרמה להפסדים כספיים לעירייה ולמעשה לציבור. ההנמקה של המשיבים לסגירת שוק הסנטר, בשל הפסדים כלכליים, כפי שניתנה עוד בדיון בבית משפט השלום, היא הנמקה עניינית וסבירה ואף מתבקשת בנסיבות העניין. כך גם לעניין ההנמקה של הרצון לשפר את פני העיר.
ההחלטה שעניינה סגירת שוק הסנטר וההצעה לעותרים להשתלב בשני השווקים האחרים אינה פוגעת בזכות כלשהי של העותרים.

כאמור לעיל, נהגה המשיבה בהגינות כלפי העותרים כאשר אפשרה להם להמשיך ולהפעיל את שוק הסנטר עד מתן פסק הדין בעתירה וזאת אף שלא ניתן צו מניעה בעניין.

לאור האמור לעיל, ובכפוף למימוש הצעות המשיבים בדבר הגדלת היקף שעות הפעילות בשוק השדרה וגודל הדוכנים, אין להתערב בהחלטת העירייה, בהיותה סבירה.
העתירה נדחית.

בנסיבות העניין לא מצאתי לחייב העותרים בהוצאות.

ניתן היום,
י"א כסלו תשע"ח, 29 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 9211-04/17 אמל חימי, שלמה חימי, הילל בן יתח ואח' נ' עירית אילת, מאיר יצחק הלוי ראש העירייה (פורסם ב-ֽ 29/11/2017)