Google

מוחמד סעד, יוסף סעד - גמאל אבו אלעסל, עיזבון המנוח רפיע אבו אלעסל, עאטף אבו אלעסל ואח'

פסקי דין על מוחמד סעד | פסקי דין על יוסף סעד | פסקי דין על גמאל אבו אלעסל | פסקי דין על עיזבון המנוח רפיע אבו אלעסל | פסקי דין על עאטף אבו אלעסל ואח' |

53811-06/17 א     13/12/2017




א 53811-06/17 מוחמד סעד, יוסף סעד נ' גמאל אבו אלעסל, עיזבון המנוח רפיע אבו אלעסל, עאטף אבו אלעסל ואח'








בית משפט השלום בנצרת



ת"א 53811-06-17 סעד ואח' נ' אבו אלעסל ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





לפני
כבוד השופט
אלעד טל


תובעים

1
.
מוחמד סעד

2
.
יוסף סעד


נגד

נתבעים

1. גמאל אבו אלעסל
2. עיזבון המנוח רפיע אבו אלעסל
3. עאטף אבו אלעסל
4. נביה אבו אלעסל








החלטה



לפני בקשה שהגיש הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לדחיית התביעה על הסף בהעדר עילה, ובהעדר סמכות עניינית.

1.
ביום 25.6.17 הגישו התובעים תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כגוש 16518 חלקה 42 (להלן: "המקרקעין"), שהיו בבעלות המנוח רפיע אבו אלעסל (להלן: "המנוח"), כנגד הנתבע שהינו בנו של המנוח; עזבון המנוח ; ועאטף
ונביה, נתבעים 3-4, שהינם אחיו של הנתבע .

2.
בין הצדדים התנהלו ומתנהלים תיקים בערכאות השונות, בנוגע
לעבודות המתנהלות במקרקעין, כאשר בפס"ד של כב' השופט ג'יוסי מיום 21.10.12 (תמ"ש 54902-01-17), בתביעה אותה הגישו סמיר, אחיו של המנוח, ובנו של סמיר כנגד הנתבע והנתבעים 3-4 כאן, נקבע כי
סמיר, הינו בעל מחצית הזכויות בשטח הקרקע עליו קיים המבנה , לרבות מחצית השטח עליו קיים מעלה המדרגות וכן הזכויות בשתי חניות.

3.
ביום
5.9.16 , מכר סמיר, שהינו הבעלים של 727/11990 בשטח של 72.7
את זכויותיו במקרקעין עליהם מצוי מבנה בן 3 קומות
על קרקע בשטח של 123.6 מ"ר, כאשר התובע 1 רכש את מחצית זכויותיו של סמיר במקרקעין ואת מלוא זכויותיו בדירה המצויה בקומה השניה של המבנה, והתובע 2 רכש את מחצית זכויותיו של סמיר במקרקעין ואת מלוא זכויותיו בחנות המצויה בקומת הקרקע. בהסכם המכר נקבע, כי לזכויותיו של סמיר במבנה צמודות שתי חניות לפחות.

4.
לטענת התובעים, הם החלו בביצוע עבודות שיפוץ בחנות ובשביל המוביל לבניין, בחדר המדרגות ובחניה , אולם הנתבע הביע התנגדותו לעבודות, ואף עתר לקבל צו מניעה קבוע
המונע מהם לבצע עבודות במקרקעין , בטענה שאין להם זכות במקרקעין (ת.א 56004-03-17).

5.
התובעים טענו, כי זכותם לממש את זכויותיהם במקרקעין אותן רכשו מסמיר, משכך, מבוקש להורות על פירוק השיתוף במקרקעין בהתאם לתוכנית החלוקה שהגישו.

6.
הנתבע טען בכתב ההגנה, כי
אינו מתנגד לפירוק שיתוף במקרקעין. לטענתו, התובעים מנסים להשתלט
בחוסר תו"ל על חלקים במקרקעין אותם לא רכשו, שכן כל שרכשו התובעים מסמיר הינו חלק מהמבנה, זכות גישה רגלית, כאשר בקשתם הינה
לפירוק שיתוף בחצר אשר אין להם בה כל זכות מלבד זכות חניה לשני רכבים.

7.
הנתבע כפר בסמכותו העניינית של ביהמ"ש לדון בתביעה. במקביל להגשת כתב ההגנה הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על הסף.

הבקשה שלפני
8.
הנתבע טען, כי יש לסלק את התביעה על הסף , שכן
1,199 מ"ר מהמקרקעין רשומים על
שם המנוח, עזבונו טרם חולק וטרם נרשמו היורשים כבעלים של חלק מהמקרקעין. בנסיבות אלה, ובהתאם להלכה הפסוקה, אין יורשי המנוח "שותפים" במקרקעין ולא ניתן להגיש כנגדם תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין בהתאם

לסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט -1969.

לטענתו, יש להמתין בהליך זה, עד לסיום ההליך המשפטי בעניין חלוקת נכסי המנוח המתנהל
בבית המשפט לענייני משפחה – ת"ע 54677-05-15.

9.
בנוסף, מאחר והרישום טרם הושלם, עסקינן בפירוק שיתוף של נכס מטלטלין, ששוויו מעל 2.5 מיליון ₪, ולכן לבימ"ש זה אין סמכות עניינית לדון בתביעה.

10.
התובעים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי אין בה ממש. בעיקרם של דברים, לטענתם, אין בחלוקת העזבון כדי


לעכב או לדחות את פירוק השיתוף במקרקעין, המתבססת על הבעלות המופיעה בנסח הרישום. ניתן לשלב את חלוקת העזבון עם התביעה שנן, מבלי לגרוע מטענות הצדדים שכן ממילא חלקם של התובעים אינו קשור לעזבון.

11.
לטענת התובעים, עסקינן בפירוק שיתוף במקרקעין בהתאם לזכויות קנייניות, כשלבית משפט זה הסמכות לדון.

דיון והכרעה
12.
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב זה, כל עוד לא נרשמו הזכויות במקרקעין על שם הנתבעים בלשכת רישום המקרקעין, אין מקום להורות על פירוק השיתוף.

13.

סעיף 37 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969

(להלן: "חוק המקרקעין"), קובע:
"(א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.

...".
ואולם,
בפסיקה נקבע כי רק בעלים של זכויות במקרקעין יכולים להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

ב
המ' (שלום עפולה) 936/94

ת.א. 1504/94
) רוטמנש חברה להשקעות בע"מ בפירוק מרצון נ' א.פ.י.א.ש.ר. פיתוח והשקעות בע"מ (פורסם ביום 4.4.95), דחה בית המשפט על הסף תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שהוגשה על ידי קונה אשר רכשה 2/3 מזכויות בעלות בחלקה, קיבלה חזקה ונרשמה לטובתה הערת אזהרה.
בית המשפט ציין כי
סעיף 27 לחוק המקרקעין
קובע כי שותף במקרקעין הינו מי שהוא הבעלים של חלק מן המקרקעין, וכי הזכות לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין שמורה אך ורק לשותף, דהיינו אך ורק למי שהינו בעלים, ואין חוק המקרקעין מכיר בזכות אובליגטורית לתביעת פירוק שיתוף במקרקעין על פי החוק.

ב
בש"א (מחוזי חי') 904/99
עזבון בינשטוק נ' א.א.חי חברה לפיתוח ובנין בע"מ (פורסם ביום
9.11.00 -להלן: "פרשת בינשטוק
")
התייחס בית המשפט לתביעה לפירוק שיתוף אשר בעת הגשתה לא היו כל התובעים בעלים רשומים של המקרקעין, וחלקם היה אמנם זכאי להירשם כבעלים אך זכותם זו טרם נרשמה:
".... אין
די בזכות אובליגטורית להירשם כבעלים כדי להקנות לבעל הדין את הזכות לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין. הזכות לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין,
על פי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין,
מוקנית אך ורק לבעלים הרשומים של המקרקעין. רק מי שבידו זכות קניינית זכאי לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין
".

בה"פ 802/05
(שלום י-ם)
בלזברג נ' ברנובר (פורסם בנבו),
דן בית המשפט בשאלה האם מוסמך בית המשפט להורות על פירוק שיתוף במקרקעין בשעה שחלק מ"השותפים" רשומים בפנקסי המקרקעין כ"בעלים בלתי ידועים":
"כדי שבית המשפט יורה על פירוק השיתוף, חייבים להיות כל בעלי הזכויות רשומים בפנקסי המקרקעין כבעלים. הרישום הוא יסוד לקיומה של שותפות במקרקעין ובהעדר רישום מלא של כל הזכאים, מנוע בית המשפט להורות על פירוק השיתוף. כך נוהג בית המשפט גם כאשר הבעלים הרשום הלך לבית עולמו והותיר יורשים, אשר טרם נרשמו בפנקסי המקרקעין. תחילה על היורשים להירשם כבעלים במקומו של מורישם, ולאחר הרישום זכאים הם לתבוע פירוק, או להיות צד להליך הפירוק. כך גם רוכש זכויות מהבעלים, אשר לטובתו רשומה הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין,
לא די ברישום הערת אזהרה לטובתו. תחילה עליו לסיים הליך הרכישה ברישום זכות הבעלות על שמו ורק לאחר מכן יהפך ל"שותף" לכל דבר ועניין. .... לאור כל האמור לעיל, אני דוחה הבקשה למתן פסק-דין לפירוק השיתוף במקרקעין הנדונים. עם זאת, אני קובע כי לא תהא מניעה שלאחר רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין על שם המשיבים הזכאים להירשם כבעלים, תוגש בקשה מחודשת לפירוק השיתוף
".



(וראה גם: בש"א (מחוזי חיפה) 904/00 הנ"ל)


14.
מהאמור
עולה
כי
ככלל, הזכות לתבוע פירוק שיתוף או להיות צד להליך פירוק מוקנית אך ורק לבעלים הרשומים של המקרקעין. הרישום הוא יסוד לקיומה של שותפות במקרקעין, ובהעדר רישום מלא של כל הזכאים, מנוע בית המשפט להורות על פירוק השיתוף. כך נקבע כי תחילה על היורשים להירשם כבעלים של מורישם ורק לאחר הרישום זכאים הם לתבוע הפירוק, או להיות צד להליך הפירוק.

15.
נמצא, כי

במקרה שלפני מדובר בתביעה שהוגשה נגד היורשים טרם רישום זכויותיהם,
ואין די בזכות אובליגטורית כדי להקנות לבעל הדין מעמד של בעלים בפירוק שיתוף במקרקעין. כנטען על ידי ב"כ המבקשת בהליך המתנהל בנוגע לחלוקת עזבונו של הנתבע 2 הגיעו הנתבעים 1 ו – 4 להסכמות. עם זאת, לא הוכח בפני
י כי זכויותיהם של הנתבע 1 והנתבע 4 נרשמו; ובכל מקרה, לא התבררו ולא הוסדרו זכויותיו של הנתבע מס' 3, עאטף אבו אל אסל בירושתו של הנתבע 2.
על יסוד האמור, אני קובע כי העדר רישום של המקרקעין
על שם הנתבעים כבעלים, מונע מתן פס"ד
לפירוק השיתוף.

16.
משקבעתי כך, מתיירת טענת הנתבע, בעניין הסמכות העניינית.

17.
בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת התובענה למתן

פסק דין
לפירוק השיתוף במקרקעין הנדונים. עם זאת, לא תהא מניעה שלאחר רישום הזכויות בפנקסי המקרקעין על שם הנתבעים, תוגש בקשה מחודשת לפירוק השיתוף.



ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ח, 13 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 53811-06/17 מוחמד סעד, יוסף סעד נ' גמאל אבו אלעסל, עיזבון המנוח רפיע אבו אלעסל, עאטף אבו אלעסל ואח' (פורסם ב-ֽ 13/12/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים