Google

עמיחי טויטו, חנה טויטו - ס.י.אבן יזמות בע"מ

פסקי דין על עמיחי טויטו | פסקי דין על חנה טויטו | פסקי דין על ס.י.אבן יזמות בע"מ

24409-07/17 תק     11/12/2017




תק 24409-07/17 עמיחי טויטו, חנה טויטו נ' ס.י.אבן יזמות בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה



ת"ק 24409-07-17 טויטו ואח' נ' בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט בדימוס
הרווי גרובס


תובעים

1.עמיחי טויטו

2.חנה טויטו


נגד


נתבעת

ס.י. אבן יזמות בע"מ




פסק דין


בפני
י תביעה לפיצוי כספי עקב איחור בגין מסירת החזקה בדירה שרכשו התובעים מאת הנתבעת ביום 7.10.15.

הסכום הנתבע הינו 24,000 ₪ בגין ארבעה חודשי שכירות שהתובעים נאלצו לשלם לקונה של דירתם בגובה 6,000 ₪ לחודש כתוצאה מהאיחור האמור.

גרסת התובעים:
על פי הסכם הרכישה הובטח לתובעים שיקבלו את החזקה בדירה לאחר אישור אכלוס עד לתאריך 31.12.16. יש להדגיש, עפ"י ההסכם הוגדר המועד האמור כ "יום המסירה הצפוי". התובעים הסתמכו על החוזה ולכן מכרו את דירתם והתחייבו לפנותה עד לתאריך האמור. מאחר ולא קיבלו את החזקה בדירה, נאלצו לשלם לקונה שלהם שכר דירה עבור ארבעה חודשים.

התובעים קיבלו את החזקה בדירה ביום 20.3.17. חודשיים וחצי לאחר המועד המוסכם בין בעלי הדין. לטענת התובעים, הדירה לא נמסרה בגלל התקשרות כושלת של היזם מול חברות הביצוע וכי אין הם אחראים לעיכוב האמור. וכך מסרה תובעת מס' 2 לבית המשפט:

"קיבלנו הודעה בחודש אוגוסט כי ביום 15.9.16 צפויה כניסה לדירה ואמרו שמי שמשלם מקבל את הדירה. דאגתי להעביר את כל הכסף והתחייבתי לקונה שלי פינוי... באוקטובר נפלה החברה של היזם, אני הייתי אמורה לקבל קודם את הדירה, ואז החלו כל העיכובים. מיום 1.12 שילמתי שכר דירה, בפועל הוצאנו 24,000
₪". (ע"מ 1 לפרוטוקול, שורות 10-13).



גרסת הנתבעת שונה היא:
לטענתה, המועד הצפוי למסירת הדירה אשר נקבע בחוזה המכר, הינו 31.12.16. למועד זה יש להוסיף, בהתאם לחוזה המכר, לא פחות מ171 ימי עיכוב בהתאם לתנאי ההסכם. בהסכם המכר עצמו התעדכן מועד המסירה המוסכם עד ליום 20.6.17 ואינו מזכה את התובעים בפיצוי. לטענת הנתבעת, החזקה בדירה נמסרה לתובעים עוד בטרם המועד האמור ולכן הם אינם זכאים לפיצוי
כלל.

הנתבעת התקשרה עם חברת מליבו בניה בע"מ (להלן: "הקבלן המבצע") על מנת שתבנה בעבורה בניין. אולם בחודש אוקטובר 2016 נקלע הקבלן לקשיים, הפסיק את עבודתו באתר וביום 26.10.16 ניתן צו הקפאת הליכים ע"י ביהמ"ש המחוזי. ב2.11.16 הוצא צו מניעה כנגד הנתבעת אשר צוותה ע"י ביהמ"ש להימנע מהמשכת עבודות הבניה ע"י קבלן חלופי אחר וזאת עד ליום 23.12.16.
וכך מסר נציג הנתבעת לבית המשפט:

"אין מחלוקת לגבי העובדות.... אני אומר כי פשיטת הרגל של הקבלן המבצע שלנו מהווה הגנה מוחלטת לתביעה זו".
(ע"מ 1 לפרוטוקול, שורות 16-18)

לטענת הנתבעת, פעלה בהתאם להוראות צו המניעה והפסיקה את העבודות באתר הפרויקט מיום קבלת הצו ועד ל7.1.17. הצו האמור הינו בבחינת "נסיבות שאין בשליטת המוכר ו/או כוח עליון", הנכנס לגדרם של סעיפים 15.5 ו-15.6.2 לחוזה המכר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, ולהלן הנימוקים לכך:

1. הנתבעת טוענת לעיכוב מוצדק של 73 ימים בעקבות צו הפקעה ו\או צו המניעה. כמו כן, הנתבעת טוענת שעפ"י המוסכם בחוזה המכר, יש לה 60 ימי חסד כך שאם היא מאחרת תקופה זאת, הדבר לא מזכה את התובעים בפיצוי. לכן, גרסת הנתבעת היא שעפ"י הנסיבות היא הייתה זכאית לדחיית המועד המסירה ב133 ימים. הנתבעת מחשבת את המועדים מ31.12.16, אולם היא מתעלמת מהעובדה שעל פי הודעתה, המועד הצפוי למסירה עפ"י ההסכם הוקדם ליום 15.9.16. זאת עפ"י הודעת הנתבע מיום 10.7.16. לכן חישובי הנתבעת חייבים להתחיל מתאריך 15.9.2016 ולא מתאריך 31.12.2016. אם בית המשפט מוסיף 133 ימים ליום 15.9.2016,אנו מגיעים
עד לתאריך 26.1.2017. לאור כך, האיחור הוא בדיוק חודשיים פחות מספר ימים כאשר הדירה נמסרה מיום 23.3.17.

2. מקובלת על בית המשפט הטענה שצו המניעה שניתן כנגד הנתבעת ע"י בית המשפט המחוזי מיום 2.11.16, מהווה איסור מוחלט של הנתבעת לקדם את הבנייה. לא כך המקרה של צו הכינוס של הקבלן. צו הכינוס מהווה כישלון עסקי של שותף התובע עקב קשיי נזילות ואין להגדירו בבחינת "כוח עליון". כמו כן, אירוע כזה לא הוזכר בסעיף הרלוונטי בהסכם המגדיר מהו "כוח עליון".

3. אין מחלוקת על כך שהחל מיום 1.12.16, התובעים נאלצו לשלם דמי שכירות עקב
אי מסירת הדירה לידיהם כאשר המועד הצפוי למסירה היה בחודש ספטמבר עפ"י הודעת הנתבעת. התובעים נאלצו להמשיך ולשלם את דמי השכירות עד המסירה בפועל ביום 23.3.2017. לכן, התובעים זכאים לקבל פיצוי בגין התקופה שבין 26.1.17 עד 23.3.17. לצורך הדיון אני קובע שדובר על 60 ימים.

4. בפועל, בגין אותם 60 ימים, התובעים שילמו דמי שכירות בסכום של 12,000 ₪.


אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 12,000 ₪ ועוד 750 ₪ הוצאות הדיון. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ואם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.



ניתן היום,
כ"ג כסלו תשע"ח, 11 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 24409-07/17 עמיחי טויטו, חנה טויטו נ' ס.י.אבן יזמות בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/12/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים