פסקי דין על חברת אליעזר בן-חיים | פסקי דין על אהרון שירי | פסקי דין על אביבה שירי |

44767-12/16 תאמ     18/12/2017




תאמ 44767-12/16 חברת אליעזר בן-חיים נ' אהרון שירי, אביבה שירי




לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת: חברת אליעזר בן-חיים
(תאגיד עריכת דין)

נגד

הנתבעים: 1. אהרון שירי

2. אביבה שירי
נוכחים
ב"כ התובעת עו"ד דוד בן חיים

ב"כ הנתבעים עו"ד רוני גנזיה

הנתבעים בעצמם
פסק דין
1. לפני תביעה שהחלה על דרך הגשת כתב תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 75,000 ₪.

2. התובעת, חברת עורכי דין שהוקמה על ידי המנוח, עורך דין אליעזר בן חיים
ז"ל תבעה מכוח המחאת זכות של אשת המנוח גב' בן חיים
כיורשת כל רכושו של המנוח.

3. התביעה מתבססת על נספח ג' הוא הסכם בכתב יד בו התחייבו הנתבעים לשלם למנוח סך של 15,000$ בתוספת מע"מ. עוד סוכם, כי אם ישולם סך של 10,000$ + מע"מ תוך 3 חודשים ייחשב החוב כמסולק.

4. הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן בה טענו טענות שונות כגון חוסר יריבות, שיהוי וכן טענו, כי החוב סולק וגם אם לא סולק הרי המועד לתשלומו היה שנת 2004 ולכן כל החוב התיישן.

5. במוקד הבקשה יש לראות את האמור בס' 9 שם טענו הנתבעים: "לא נמסרו לנו חשבוניות בדבר הסכומים ששילמנו במשך שנים רבות, בעיקר סכומים ששילמנו בדולרים ובתכשיטים לפני שנת 2004 ולאחר שנת 2004".

6. התקיים דיון בבקשה ביום 24.9.19 למתן רשות להתגונן בו נחקרו הנתבעים וכן עד נוסף מטעמם מר מחפוד.

7. בתום הדיון ניתנה רשות להתגונן בהסכמה ונקבע, כי התביעה תישמע בסדר דין מהיר והבקשה למתן רשות להתגונן תשמש ככתב הגנה.

8. ביום 14.11.17 התקיים דיון לצורך הכנת התיק לשמיעת ראיות ולחילופין להגעה להסכמות, מכיוון שלא הושגה הסכמה התיק נקבע לשמיעת ראיות היום.

9. היום נחקר עו"ד דוד בן חיים
מטעם התובעת והנתבעים נחקרו שוב. התובעת הודיעה כי מוותרת על חקירה נוספת של מר יאיר מחפוד.

10. בתום שמיעת הראיות הצדדים סיכמו בעל פה ונעשה ניסיון להגיע להסכמות שלא עלה יפה.

11. כמצוות התקנות הנוגעות לסדר דין מהיר, פסק הדין יינתן באופן תמציתי.

דיון והכרעה

12. כאמור לעיל, התביעה מבוססת על מסמך שבו עגנו הצדדים את הסכמתם לפיה חוב של הנתבעים למנוח יסולק בשני אופנים חלופיים, או תשלום של סך של 15,000$ בתוספת מע"מ שישולם החל משנת 2005 או תשלום של 10,000 $ בתוספת מע"מ תוך 3 חודשים שתשלומו יהווה סילוק החוב.

13. כאמור לעיל, הטענה המרכזית של הנתבעים שאינם כופרים בכך שהם אלה החתומים על ההסכם מ 3.12.04, כי שילמו לטענתם מידי חודש תשלומים כאלה ואחרים וכי סילקו את החוב.

14. מכאן, שהמצב המשפטי הוא של הודאה והדחה, כאשר נטל הבאת הראיות והשכנוע חל על הנתבעים ולא על התובעת.

15. בעניין זה בית המשפט מציין כי לאחר ששמע את הראיות הגיע למסקנה, כי לא היה בעדויות הנתבעים פירוט מתאים כנדרש בפסיקה של מועדי התשלומים, סכומים וחישוב מדויק של סכום החוב. אין לבימ"ש, אלא לשוב על הפסיקה הענפה הקובעת שבמצב זה יש לדחות את טענת הקיזוז.
ע"א 507/85 - בדר פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חשל) בעמ, פד מג(1), 106(19/03/1989), 544/81 - קיהל בע"מ נ. סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד ל"ו (526-527, 518 (3, וע"א 82/81 - דו-עץ בע"מ נ. וייסנברג (בפשיטת רגל), פ"ד ל"ז(359 ,355,(2).

16. למעלה מן הדרוש, בית המשפט ידון בטענות נוספות שעלו במהלך הדיון.

17. הנתבעים ניסו לשכנע את בית המשפט, כי התובעת חדלה כאשר לא זימנה לחקירה נוספת את מר מחפוד. בעניין זה בית המשפט בדק את חקירתו של מר מחפוד בעת הדיון בבר"ל והתברר שבתום חקירתו כאשר התבקש לחדד ולהבהיר מה התאריכים המדויקים בהם נכח בביצוע תשלומים ענה: "אמרתי בין השנים לא זוכר תאריך מדוייק".

18. אין די בכך שכן ככל שהתשלומים בוצעו לפני שנת 2004 אין בכך כדי להועיל לנתבעים והרי כבר צוין שנטל הבאת הראיות והשכנוע, כי החוב סולק, על הנתבעים.

19. גרסת הנתבעים מעלה קושי במובן זה שהיא משחירה את פני המנוח ומבקשת מבית המשפט לקבוע, כי המנוח היה עבריין מס סדרתי כביכול, שקיבל לידיו תשלומים בדולרים או בתכשיטים ללא הוצאת חשבוניות.

20. כבר נקבע בפסיקה שכאשר מייחסים לפלוני ביצוע עבירות בהליך אזרחי, נטל הבאת הראיות והשכנוע גבוה ואף יותר ממאזן ההסתברות הרגיל.

21. מן הראיות עולה, שמי שעשה את עבודת הנתבעים הייתה דווקא התובעת שהעמידה ריכוז הנח"ח ובו פירטה תשלומים שהתקבלו מאת הנתבעים. לא זו אף זו, אף היום התובעת מצאה לתקן ולהוסיף מיוזמתה סכום נוסף של 350 ₪ שהתקבל מהנתבעים.

22. גרסת הנתבעים הינה בגדר טענה כבושה, שכן בראשית שנת 2009 הם מקבלים מכתב שבו נטען, כי לא שילמו המגיע לתובע. מצופה היה שהנתבעים כפי שעשו כאשר קיבלו את כתב התביעה התכבדו ויענו בצורה מפורטת, לרבות יחלקו על סכום התביעה הנקוב באותה פניה.

23. לא רק שהם לא חלקו על תוכן המכתב במכתב מצדם, אלא שיש תיעוד של תשלום שסותר את גרסתם לפיה לא היו אמורים לשלם דבר, שהרי כבר סילקו את החוב.

24. לא זו אף זו, במכתב הראשון והיחיד שיש לבית המשפט בראיות הצדדים והוא מיוני 2015 שם נכתב כדלהלן: "ידידי בן חיים
שלום
אני מקווה שאתה מרגיש טוב.
אני כותב לך מהלב עברנו שנים קשה מאוד עם בתי קרן
נקווה לטוב. אני מקווה שתתחשב במצבי אני כבר בן 79 שנה
לא עובד
חי מביטוח לאומי והכנסת השלמה מהביטוח הלאומי
ולראיה תראה את המסמכים של הביטוח הלאומי
של בתי קרן
אני מודה לך מראש שתתחשב בי מקווה לטוב
בתודה וכבוד אהרן שירי".

25. מכאן, שגם כאשר הנתבעים מעלים גרסתם על הכתב אין זכר להשחרת זכרו של המנוח כעבריין מס ולטענה כי החוב סולק.

26. אין אלא להצטער שלאחר שהמנוח אינו יכול להתגונן ולהגן על שמו הטוב, מצאו הנתבעים להטיל בו דופי ולנסות לפגוע בשמו הטוב.

27. לאחר שבית המשפט שמע את הנתבעים ואת עדויותיהם ובשים לב לגרסה הכבושה, אין הוא מאמין להם.

28. יתכן שהנתבעים מבקשים להיצמד לתשלומים שבוצעו לפני חתימת ההסכם ומשנים לשיטתם את תמונת המציאות על ידי ייחוס תשלומים שבוצעו לפני חתימת ההסכם למועדים מאוחרים.

29. יצוין, שיש ראיות שהתובע הוציא חשבוניות מס הן כאשר קיבל כספים מהנתבעים והן מחבר וגם עובדה זו אינה מתיישבת עם הניסיון להציגו כעבריין מס סדרתי.

30. היו ניסיונות להמציא גרסאות נוספות כגון שהמנוח כביכול הכתיב את המכתב משנת 2015 ועוד ועוד. אין להשלים עם מצב בו מצד אחד הנתבעים מעידים שהיו יחסי אמון בינם לבין המנוח ומצד שני טוענים שהוא כביכול כפה עליהם את ההסכם משנת 2004 וכן כפה עליהם מצב בו הוא מסרב באופן סדרתי במשך שנים לנפק קבלות ואף מפליג עשות ומכתיב להם בניגוד לרצונם נוסח מכתב בו הם מפרטים את הקשיים בו הם מצויים.

31. מכיוון שבסדר דין מהיר עסקינן נסתפק בזאת.

32. לאחר שנדחתה הטענה לקיזוז יש להידרש לסוגיה מהו סכום החוב. בעניין זה בית המשפט לא מקבל את חישובי התובעת לפיהם יש לקחת את הסכום הדולרי משנת 2004 ולבצע חישוב תוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מאז.

33. מכיוון שעסקינן בחוזה שנוסח על ידי עורך דין, הפרשנות המתאימה בנסיבות העניין היא כי עד שנת 2009 מועד בו נשלח המכתב בסוף 2008 ההצמדה הייתה דולרית בין אם התובע פעל לגבות את החוב ובין אם לאו.

34. מרגע שהעמיד החוב לפרעון יש לבצע הצמדה כדין ומנגד גם להצמיד כדין את הסכומים ששולמו על ידי הנתבעים.

35. אין לבית המשפט את התחשיב המדויק שכן התחשיב של התובעת הוא כאמור לעיל לפי הפרשי הצמדה וריבית משנת 2004.

36. בית המשפט חישב לפי שער הדולר במועד כתיבת המכתב בסוף שנת 2008, הפחית את הסכומים ששולמו על ידי הנתבעים לרבות הסכום הנוסף בסך 350 ₪ שהוסף היום ומצא שהחוב הוא נכון ליום הגשת התביעה הינו הסך של 45,000 ₪ + מע"מ.

סוף דבר

37. מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 45,000 ₪ + מע"מ נכון ליום הגשת התביעה בתוספת הצמדה כדין עד מועד התשלום.

38. לעניין חיוב בהוצאות, יש להוסיף את האגרות ששילמה התובעת. לעניין פסיקת שכ"ט, אמנם כאשר עורך דין תובע יש לשלם לו שכ"ט, אולם בית המשפט לוקח בחשבון את העובדה שהעד המרכזי הוא עורך דין והתובעת היא חברת עורכי דין וכן, גם אם הוא מסתייג מהתנהלות הנתבעים, נגע לליבו מצבה הבריאותי של הבת של הנתבעים והוא מחשיב זאת לזכות הנתבעים מתוך חמלה, גם אם אינו מסכים לדרך בה ניסו להתחמק מתשלום החוב.

39. אשר על כן בית המשפט מסתפק בקביעת הסכום על הרף הנמוך בסך של 6,000 ₪ בלבד שכ"ט ב"כ התובעת, צמוד כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן והודע היום ל' כסלו תשע"ח, 18/12/2017 במעמד הנוכחים.
____________________________
עדי הדר
, שופט

בית משפט השלום בתל אביב - יפו
תא"מ 16-12-44767 אליעזר בן-חיים נ' שירי ואח' 18 דצמבר 2017








תאמ בית משפט שלום 44767-12/16 חברת אליעזר בן-חיים נ' אהרון שירי, אביבה שירי (פורסם ב-ֽ 18/12/2017)