פסקי דין על חיים שקיפי | פסקי דין על עודד אגיב

44222-11/15 א     18/12/2017




א 44222-11/15 חיים שקיפי נ' עודד אגיב








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 44222-11-15 שקיפי נ' אגיב



לפני
כבוד השופטת הדס פלד


התובע:

חיים שקיפי


נגד

הנתבע
:
עודד אגיב
ע"י ב"כ עו"ד מאיר גבעתי


פסק דין


בפני
י תביעה ע"ס 100,000 ₪ בגין לשון הרע.

רקע

1.
התובע נהג ובעל מניות בחברת ארגון מוניות תל אביב קווים 4 ו-5 בע"מ (להלן: "החברה"), המפעילה קווי השירות בעיר תל אביב. הנתבע שימש כנהג שכיר בחברה, בתקופה שבין אוגוסט 2011 ועד אוקטובר 2014.

2.
נשוא המחלוקת הינו מכתב נושא תאריך 16.8.13, הממוען למשרד התחבורה, שענינו שינוי מסלול הנסיעה של קו שירות 5א' (להלן:"קו השרות"). המכתב אינו חתום, אך נושא את שמו ותעודת הזהות של התובע ובשוליו שמו של התובע כמי שכתב את המכתב (ת/1).

טענות התובע

3.
ביום 30.3.07 שלח התובע מכתב לחברי הנהלת החברה לעניין התחלת הפעלת קו שירות חדש בתל-אביב שמספרו 5א'. התובע הביע התנגדות להפעלת קו השירות בטענה כי מסלול הנסיעה שנקבע משרת מספר דל של נוסעים, מכביד על עבודת הנהגים ואינו רווחי לחברה. חברי הנהלת החברה דבקו בהחלטה ודחו את פניית התובע.

4.
בחלוף כשש שנים וללא כל סיבה נראית לעין, החל התובע לסבול ממעשי התנכלות והשמצות מצד חלק מחברי ההנהלה ועמיתיו לעבודה אשר הטיחו בו האשמות משוללות יסוד לפיהן פנה לרשויות מאחורי גבם כדי לכפות על החברה לחדול מהפעלת קו השירות.

5.
במהלך קיץ 2013 הגיע מנכ"ל החברה מר אבי גזית (להלן: "גזית") ובעודו אוחז ביד מכתב, הטיח בתובע אל מול יתר הנהגים ששהו אז במקום טענות לפיהן התובע שוב שולח מכתבים למשרד התחבורה. התובע שלא הבין את פשר טענותיו של גזית, דחה את הדברים. גזית הציג את המכתב לתובע והתובע ספג מטר קללות והשמצות מפי עמיתיו לעבודה אשר היו עדים להאשמותיו של גזית כלפי התובע.

6.
כל ניסיונותיו של התובע להבהיר למנהליו ולעמיתיו כי אין לו יד ורגל בשליחת המכתב עלו בתוהו.

7.
התובע הגיש סדרת תלונות למשטרה עקב מסכת ההתנכלויות והאיומים שספג (נספח ג' לכתב התביעה).

8.
התובע שנשא בעלבון כבד מנשוא פתח בחקירה קדחתנית כדי להתחקות אחר מקורו של המכתב. הנתבע מצא שעת כושר והתוודה כי הוא זה שחתם על המכתב בשמו, ללא ידיעתו וללא הסכמתו של התובע. במהלך חלק מהשיחות שניהלו התובע והנתבע הציע הנתבע לתובע פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו עקב זיוף המסמך על ידו (תמליל שיחה בין התובע לנתבע צורף כנספח ד' לכתב התביעה).

9.
התובע דרש מהנתבע להתייצב אל מול חברי הנהלת החברה ולקחת אחריות מלאה על משלוח המכתב ולנקות את שמו של התובע כמי שלא היה לו כל קשר למשלוח המכתב, אולם לא נענה לדרישות התובע.

10.
התובע פנה להנהלת החברה וביקש להעמיד את הנתבע לדין בגין זיוף המכתב. ביום 23.4.14 נערך לנתבע שימוע, בסופו הודה הנתבע במעשה והושת עליו קנס וכן השעיה על תנאי למשך שנה (פרוטוקול השימוע ותלונה במשטרה צורפו בהתאמה כנספחים ה' ו-ו' לכתב התביעה).

11.
התובע טוען כי מעשיו של הנתבע מהווים עוולת לשון הרע, הפרת חובה חקוקה ורשלנות ועותר לפיצוי בסך 100,000 ₪.

טענות הנתבע

12.
מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית.

13.
הנתבע לא הועסק בחברה עובר להחלטת הנהלת החברה להפעלת קו השירות והתנהלות התובע אל מול חברי ההנהלה אותה עת אינה מעניינו.

14.
התובע הצטייר בעיני הנתבע כאדם צעקן המסוכסך עם רבים מחבריו לעבודה ואולם הנתבע השתדל להתרכז בעבודתו השוטפת ולא להסתכסך עם איש.

15.
ביום 16.8.13 פנה התובע לנתבע וביקש שיסייע בידו לנסח מכתב בשמו, לאגף התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, למען יתערבו בהחלטת החברה להפעלת קו השירות, אשר אינו לרוחו של התובע.

16.
הנתבע בהיותו עובד צעיר, נעתר לבקשת התובע וסייע לו בכתיבת המכתב, ללא כל שכר ומסר את המכתב לתובע. הנתבע מעולם לא מסר ולא שלח את המכתב לאיש מלבד התובע.

17.
כשישה חודשים לאחר מכן, התקשר התובע אל הנתבע בשעות הלילה המאוחרות, העיר אותו משנתו והחל לטעון כי המכתב הגיע לידיעתו של גזית ובעקבותיו החל לקבל איומים על חייו, התבצעו בו לכאורה אירועי תקיפה אשר הובילו להגשת תלונות במשטרה ושמו הטוב נפגע. התובע החל לאיים על הנתבע כי תיפתח חקירה פלילית כנגדו, אם לא יתייצב בפני
ההנהלה ויודה במשלוח מכתב מזויף. הנתבע סרב להופיע בפני
הנהלת החברה ולהודות בבדיות אותן המציא התובע.

18.
התובע הינו עובד ותיק בחברה ומידת השפעתו גבוהה והנתבע חשש מהשלכות איומיו המפורשים כלפיו. לכן הציע לתובע, סכום כספי כפיצוי עבור "הנזקים" הנטענים על ידו, רק על מנת שהתובע יחדל ממסכת האיומים כלפיו כפי שעולה מתמליל השיחה.

19.
ביום 23.4.14 נערך לנתבע שימוע יחד עם נהגים אחרים בהנהלת החברה. בשל קשריו של התובע עם הנהלת החברה ואף שהנתבע כפר בטענותיו של התובע, נקנס הנתבע בסך 300 ₪ והושעה לתקופה של שנה בשל "הפרת כללי האתיקה הנהוגים בתחנה". אילו היה התובע מציג את פרוטוקול השימוע שנערך לנתבע היה הדבר מפריך את גרסתו השקרית.

20.
בחודש אוקטובר 2014 סיים הנתבע את עבודתו בחברה משיקוליו האישיים וללא קשר לנטען ע"י התובע.

מהלך הדיון

21.
הוגשו תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין. הנתבע אף צרף את תצהיר אמו, אשר שמעה את דברי הנתבע בשיחה המוקלטת עם התובע. בסיום דיון ההוכחות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה.
דיון והכרעה
22.
אין מחלוקת כי הנתבע הוא אשר כתב את המכתב. הנתבע אישר בעדותו כי איתר ברשת האינטרנט את תעודת הזהות של התובע המצוינת במכתב.

23.
גרסאות הצדדים באשר לנסיבות כתיבת המכתב שונות. אולם אין מחלוקת כי נערכה ביניהם שיחה במהלכה דובר על כתיבת המכתב.
התובע טוען כי הנתבע הוא אשר פנה אליו בענין זה ולנוכח פנייתו יעץ לנתבע לכתוב מכתב, להחתים את כל הנהגים ולהגיש את המכתב בצורה מסודרת להנהלת החברה. הנתבע טוען מנגד, כי התובע הוא שפנה אליו וביקש שיסייע בידו לנסח את המכתב. התובע משיב כי לא נדרש לעזרה מהנתבע והראיה המכתב שכתב בעצמו בשנת 2007.

24.
השוני בגרסה לעניין נסיבות כתיבת המכתב, אינו השוני העיקרי והמשמעותי בתיק זה. בבסיס עילת התביעה, טענת התובע כי הנתבע מסר את המכתב לגזית או למאן דהוא אחר בהנהלת החברה ואילו הנתבע, כופר בכך מכל וכל וטוען, כי מסר את המכתב לתובע וכי מלבד התובע לא מסר את המכתב לאיש.

25.
התובע הינו "המוציא מחברו" ועליו נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות. על התובע שנטל ההוכחה מוטל עליו, להוכיח את תביעתו מעבר למאזן הסתברויות היינו מעבר לסבירות של 50%. עליו להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל השכנוע.


26.
אין בפני
ראיה לפיה המכתב הופץ הלכה למעשה, או להתנכלויות מהן סבל התובע כתוצאה מכך. התובע טוען כי דבר משלוח מכתב בשמו נודע עת גזית בנוכחות נהגים נוספים, הטיח בו האשמות והציג את המכתב. אולם התובע לא זימן עדים להוכחת טענה זו.

27.
התובע צרף אישורים בדבר הגשת תלונות למשטרת ישראל (נספח ג' לכתב התביעה). לנספח ג' צורפה אף החלטת משטרת ישראל מיום 14.1.14 לסגור את התיק מהסיבה לפיה אין אשמה פלילית. התובע הגיש כנגד הנתבע תלונה למשטרת ישראל בגין זיוף. הנתבע העיד כי לא זומן לחקירה במשטרה;

28.
התובע צרף תמליל שיחה בינו לבין הנתבע ללא תאריך (נספח ד' לכתב התביעה); התובע צרף מסמך שימוע מיום 23.4.14 (נספח ה' לכתב התביעה).

29.
התובע טוען כי הנתבע הפיץ את המכתב לגזית, לא זימן את גזית, או כל גורם אחר בהנהלת החברה, לעדות, לתמיכה בטענתו העומדת בבסיס התביעה לפיה הנתבע הפיץ את המכתב הנושא את שמו. התובע אשר לא זימן את הנוכחים בשימוע ואת עורך המסמך אינו יכול להסתמך על תוצאות השימוע (נספח ה' לכתב התביעה). המסמך שצורף ממילא אינו מפרט את תוכן הטענות כנגד הנתבע ואינו קושר את הטענות כנגד הנתבע עם התובע דווקא. הנתבע חזר וטען כי גם במהלך השימוע דחה מכל וכל את הטענה כי הפיץ את המכתב.

30.
כך, תמליל השיחה בין התובע לנתבע בו תולה התובע יהבו, מעלה, כי הנתבע חזר וטען כי לא הפיץ את המכתב:
"חיים: וזה המכתב שלך.
עודד
: מה זאת אומרת?
חיים
: זה המכתב שאתה כאילו, אתה נתת למישהו צילום או שלא יודע, אתה העברת את זה ל,
עודד
: אני לא העברתי את זה לאף אחד.
חיים
: לאבי גזית העברת את זה.
עודד
: לא.
חיים
: מה לא, אז איך הגיע, זה אותו מכתב עודד.
עודד
: שקיפי, אני לא יודע, לא נתתי את זה לאף אחד."
(ע' 1 ש' 12-20).

31.
מהתמליל עולה כי הנתבע חוזר וטוען כי לא מסר את המכתב לאיש: "אני אין לי מושג... לא נתתי את זה לאף אחד" (ע' 2 ש' 11); "ובאמת זה, אני, אין לי מושג איך זה הגיע. אני לא נתתי את זה לאף אחד" (ע' 6 ש' 8).

32.
עולה אם כן כי התמליל אינו מסייע לתובע בהוכחת תביעתו.

33.
אכן, הנתבע אישר והדבר אף עולה מהתמליל, כי הציע לתובע פיצוי כספי. ההצעה לפצות את התובע, אינה מתיישבת על פני הדברים, עם טענתו לפיה לא הפיץ את המכתב.

34.
הנתבע אשר הותיר רושם של בחור צעיר חסר ניסיון ובטחון, הסביר בעדותו, כי הציע לתובע פיצוי כספי, לאור הלחץ בו היה נתון במהלך שיחתם בשעות הלילה, עת התובע אמר לו כי הגיש תלונות במשטרה (מהתמליל עולה כי התובע ציין בפני
הנתבע כי קיימת אפשרות שהוא ייעצר (ע' 2 ש' 22)) וכי עומדת לו האפשרות למשך שבע שנים להגיש כנגד הנתבע תביעה לבית המשפט (ע' 8 לתמליל).

35.
מהמקובץ עולה כי אין בראיות אותן הציג התובע, כדי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו, להוכחת הטענה כי הנתבע ניסח את המכתב שלא על דעתו, הפיץ אותו וגרם במעשיו לפגיעות הנטענות בתובע.

סוף דבר

36.
התביעה נדחית.

התובע יישא בשכ"ט עו"ד הנתבע בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
ל' כסלו תשע"ח, 18 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 44222-11/15 חיים שקיפי נ' עודד אגיב (פורסם ב-ֽ 18/12/2017)