פסקי דין על אברהם חדאד | פסקי דין על מרים חדאד | פסקי דין על דין חדאד ואח' | פסקי דין על גל-טל נכסים והשקעות בע"מ

29533-10/17 ברע     05/12/2017




ברע 29533-10/17 אברהם חדאד, מרים חדאד, דין חדאד ואח' נ' גל-טל נכסים והשקעות בע"מ








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 29533-10-17



ניתן ביום
05 דצמבר 2017


1
.
אברהם חדאד
2
.
מרים חדאד
3
.
דין חדאד
4
.
אליהו חדאד


המבקשים
-

גל-טל נכסים והשקעות בע"מ
המשיבה


לפני: השופטת לאה גליקסמן
, השופט אילן איטח
, השופט רועי פוליאק
נציג ציבור (עובדים) מר נתן מאיר, נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון גדעון

בשם המבקשים – עו"ד ארז כהן
בשם המשיבה – עו"ד גיא רוזנר



פסק דין


השופט רועי פוליאק

בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (סגנית הנשיאה אריאלה גילצר-כץ; סע"ש 22469-05-17), בגדרן נדחתה בקשת המבקשים, בהתאם לתקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), לאחד בין הדיון בתיק מושא הבקשה לבין ארבעה דיונים נוספים.

רקע וההחלטה בהליך הקודם

1.
ההליך שבפני
נו הוא קצה הקרחון בסכסוך משפחתי מצער, אשר החל בעקבות פטירת אם המשפחה והידרדרות במצבו הבריאותי של האב, ומתנהל גם, כעולה מכתבי הטענות, בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ומן הסתם נכונו לו, כפי שניתן להתרשם מהטענות ההדדיות, עוד עלילות בערכאות המשפטיות.

2.
המבקשים, הורים (המבקשים 1 ו – 2) ושני בניהם (המבקשים 3 ו – 4), הגישו תביעה לקבלת תשלומים מהמשיבה (להלן תכונה המשיבה – החברה), חברה בבעלות אביו של המבקש 1 (סבם של המבקשים 3 ו – 4), אשר ניהל בפועל את פעילות החברה במשך שנים ארוכות, עקב פיטוריהם הנטענים מהחברה. בין היתר נתבעו פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפקדות חלקיות לקרנות פנסיה ושחרור קופות בסכום כולל של 1,339,558 ₪, מהם 917,672 ₪ בגין המבקש 1.

3.
החברה, העוסקת בתחום ההובלה ומנוהלת כיום על ידי גיסו של המבקש 1 ואשר יועצה המשפטי הוא אחיו של המבקש 1, הכחישה בכתב ההגנה שהגישה את טענות המבקשים. בין היתר נטען, כי המבקשת 2 והמבקש 4 כלל לא עבדו בחברה אך שולמה להם משכורת וכי המבקשים התפטרו מעבודתם בחברה.

לצד טענות אלה, העלתה החברה טענות קשות כנגד המבקשים 1 ו – 3, לפיהן התברר לבני המשפחה האחרים, טרם סיום עבודת המבקשים, כי הם "חותרים משך פרק זמן ממושך תחת החברה, פועלים כנגדה, מפרים חובתם בשמירה על סודות מסחריים שלה לצורך תחרות שלהם בה, מפרים ברגל גסה חובת הנאמנות שלהם כעובדים וכמנהלים ... ופוגעים בה כלכלית תוך מטרה לקידום עסק מתחרה שלהם בה". נטען כי המבקשים הקימו באמצעות חברה בבעלותם עסק מתחרה ושידלו עובדים ולקוחות לעבור ולעבוד איתם בחברה החדשה, תוך מצגי שווא שהזמנות מתבצעות לטובת החברה וניצול מעמד החברה והמוניטין שלה לטובתם (סעיף 50 לכתב ההגנה). נסיבות אלה, כך נטען, "מצדיקות בכל מקרה שלילת פיצויים ושלילת דמי הודעה מוקדמת באופן מלא וכן מזכות את הנתבעת בשורת סעדים כנגד התובעים כגורם מעוול ומזיק לרבות בגין עוולות מסחריות" (סעיף 98 לכתב ההגנה).

4.
במקביל להגשת כתב ההגנה, הגישה החברה ארבעה כתבי תביעה נפרדים, אחד כנגד כל אחד מהתובעים, בגין מעשים ומחדלים שונים, המהווים, במידה רבה, את "תמונת הראי" של כתב ההגנה ומעבירים את החברה ממגננה למתקפה. טענות ההגנה הופכות, אפוא, לעילות תביעה למתן צווים ולחיוב כספי, כאשר המסכת העובדתית הנטענת היא מסכת אחת. כך, למשל, הטענות המהותיות של החברה על הקמת עסק מתחרה, המפורטות בסעיף 50 לכתב ההגנה (ראו: סעיף 3 לפסק הדין), מופיעות במתכונת של (כמעט) "העתק הדבק" בסעיפים 45 – 47 לכתב התביעה כנגד המבקש 1. יתר על כן, הגם שהוגשו ארבעה כתבי תביעה שונים, חלק מהעילות נעוצות באותן טענות ממש. כך, למשל, לצד הדרישה מהמבקשים 2 ו – 4 להשיב שכר ששולם להם מבלי שנדרשו לעבוד, נדרש המבקש 1 לפצות את החברה על תשלום אותו שכר. באופן דומה, עילות התביעה כנגד המבקש 3 הן, בעיקרן, חלק מעילות התביעה כנגד המבקש 1, אשר, כמתואר בסעיף 25 לכתב התביעה כנגד המבקש 3, עשה יד אחת עם המבקש 3 בהקמת החברה המשותפת.

5.
המבקשים הגישו, לפיכך, בקשה לאיחוד ההליכים לפי תקנה 120 לתקנות, אך בית הדין האזורי דחה את הבקשה בהחלטה קצרה, בפתקית, לפיה " ... קרבה משפחתית אינה סיבה לאחד את התיקים, התשתית העובדתית בכל תיק היא שונה (נסיבות העסקה, תקופת העסקה, תנאי העסקה) וחלק מן התיקים אף עולה שאלת יחסי עובד-מעסיק. אין באיחוד התיקים לייעל את ההליכים אלא לסרבל אותם". בקשה לעיון חוזר נדחתה.

בקשת רשות הערעור

6.
בבקשת רשות הערעור נטען כי איחוד הדיון הוא קריטי ומתבקש כדי למנוע מצב בו אותה מסכת עובדתית תידון חמש פעמים בפני
חמישה הרכבים שונים, "עם אפשרות לא בלתי סבירה, להתרשמויות שונות של כל שופט ושופט בהליכים הנפרדים". המבקשים מוסיפים ומציינים כי מדובר באותם צדדים בדיוק, המיוצגים על ידי אותם באי כח, כאשר המסכת העובדתית והמשפטית זהה וכל התיקים מצויים באותו שלב דיוני שלאחר הגשת כתב הגנה ולפני קדם משפט.

החברה מתנגדת לבקשה, תוך שהיא חוזרת על נימוקי ההחלטה וגורסת, ללא כל הנמקה ופירוט, כי לא מדובר באותה מסכת עובדתית ומשפטית וכי "לא קיימת זיקה עובדתית ומשפטית המצדיקה איחוד התובענות" או מצדיקה התערבות בשיקול הדעת הענייני של בית הדין האזורי.

דיון והכרעה

7.
לאחר בחינת הבקשה, התשובה לבקשה, התגובה לתשובה ומכלול החומר שבתיק בית הדין האזורי, ומשהודענו לצדדים על האפשרות לפיה נעשה שימוש בסמכות המסורה לנו בתקנה 82 לתקנות והם לא התנגדו לכך, החלטנו לדון בבקשה כערעור ולקבל את הערעור.

8.
אמנם, ככלל לא תתערב ערכאת הערעור בהחלטה דיונית מובהקת כהחלטה על איחוד דיון (ראו לאחרונה: בר"ע 19855-11-17 פוסטלוב – יזמקו חברה בע"מ (27.11.2017)), אך כמדומה שבנסיבות שבפני
נו אין מנוס מאיחוד הדיון משורה ארוכה של נימוקים ובהם יעילות הדיון, חיסכון זמן שיפוטי יקר, שירד לטמיון עקב פיצול מלאכותי של מסכת עובדתית ומשפטית אחת לחמישה תיקים שונים, ומניעת הכרעות עובדתיות ומשפטיות סותרות.

בהקשר זה נציין, כי דווקא אחד מנימוקי ההחלטה לפיו ב"חלק מן התיקים עולה שאלת יחסי עובד מעסיק" מבהיר את הקושי בהותרת המצב על כנו. כך, במצב הקיים, תעלה שאלת קיומם של יחסי עובד – מעסיק בין המבקשת 2 לבין החברה בלא פחות משלושה הליכים (תביעת המבקשים בגדרה טענת ההגנה היא כי לא התקיימו יחסי עבודה וממילא לא נצמחו למבקשת 2 זכויות מכוחם; התביעה כנגד המבקשת 2 להשבת תשלומים ששולמו לה שלא כדין בנסיבות בהן, כנטען, היא לא היתה עובדת; תביעת החברה כנגד המבקש 1 לפיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לה עקב ביצוע תשלומים על ידה מקופת החברה למי שאינה עובדת), בהם ישמעו עדים ותינתנה הכרעות שונות על ידי מותבים שונים. הדברים נכונים, כמובן, גם באשר לתביעת המבקש 4 ולתביעות החברה כנגדו וכנגד המבקש 1 עקב העסקתו ובאשר לעילות נוספות כגון עילת הפרת האמונים בגינה נטען בכתב ההגנה כי יש לשלול פיצויי פיטורים מהמבקשים 1 ו – 3 תוך שבמקביל הוגשו תביעות, חופפות בחלקן, נגד כל אחד מהם שליבתן באותם מעשים.

לא בכדי נפסק, כי "כפל הדיון הוא אכן בין התופעות שיש למנען" וכי לבית המשפט מסורה סמכות לאחד דיון אף מיוזמתו כדי למנוע דיון כפול (ע"א 14/81 תעשיות רוגוזין בישראל בע"מ נ' נילית בע"מ, פ"ד לז(1) 664, 666 (1983)). ממילא, גם למבקשים אינטרס כי עניינם לא יפוצל ללא כל צורך (לעניין האינטרסים השונים שיש לאזן ביניהם בבקשות לאיחוד דיון לפי תקנה 120 לתקנות, תוך התחשבות באינטרסים של בעלי הדין וביעילות הדיון, השוו: דב"ע (ארצי) נד/3-191 תה"ל תכנון המים לישראל בע"מ – אייזיק (26.5.1997); בר"ע (ארצי) 29168-11-11 אהרוני – האקסטרייק בע"מ (29.2.2012)).

9.
לצד אלה נציין את הזהות בין בעלי הדין ומייצגיהם, את השלב המוקדם והאחיד של הדיון, ואת הגשת הבקשה לאיחוד דיון בהזדמנות הראשונה. הנה כי כן, ההחלטה על איחוד הדיון לא תגרום לעיכובים ואינה צפויה לגרום, בנסיבות המקרה, לסרבול כי אם לייעול.

10.
נוסיף ונציין, כי כתבי התביעה שהגישה החברה כנגד כל אחד מהמבקשים עונים בכל מאפייניהם על "תביעה שכנגד", כמשמעה בתקנה 34 לתקנות, והוגשו במועד בו ניתן היה להגישם כתביעה שכנגד. החברה לא העלתה בתשובתה לבקשת רשות הערעור, כל טעם מבורר של ממש להגשת התביעות הנפרדות בכלל ולפיצול הדיון במסכת עובדתית אחת לחמישה הליכים נפרדים בפרט. קשה להימנע מהרושם, כי התכלית היחידה לתובענות הנפרדות היתה כוונה להכביד על המבקשים, תוך ניצול לרעה של הליכי משפט.

11.
אנו מורים, לפיכך, מתוקף הסמכות המסורה לנו בתקנה 120 לתקנות, על איחוד הדיון בין תיק סע"ש 22469-05-17 לבין תיקי סע"ש שמספרם 7358-07-17,

7374-07-17, 21918-07-17 ו – 21920-07-17.

12.
סוף דבר
– ניתנה רשות ערעור והערעור מתקבל בזה כאמור בסעיף 11 לפסק הדין. המשיבה תשא בהוצאות המבקשים ושכר טרחת עורך דינם בסכום (כולל) של 6,000 ₪ וכן תשא בהוצאות לטובת אוצר המדינה לנוכח האמור בסעיף 10 לפסק הדין בסכום של 4,000 ₪.


ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ח (05 דצמבר 2017) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






לאה גליקסמן
,
שופטת, אב"ד

אילן איטח
,
שופט

רועי פוליאק
,
שופט


מר נתן מאיר,
נציג ציבור (עובדים)







מר אמנון גדעון,
נציג ציבור (מעסיקים)









ברע בית הדין הארצי לעבודה 29533-10/17 אברהם חדאד, מרים חדאד, דין חדאד ואח' נ' גל-טל נכסים והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/12/2017)