פסקי דין על יעקב לוגסי | פסקי דין על חנא עודה | פסקי דין על ענבל חברה לביטוח |

202/89 א     06/10/1991




א 202/89 יעקב לוגסי נ' חנא עודה, ענבל חברה לביטוח בע"מ





בבית משפט המחוזי
ב נ צ ר ת

תיק אזרחי: 202/89

בפני
כבוד השופט: סהל ג'ראח


בענין:

יעקב לוגסי

ע"י ב"כ עוה"ד נשר ואח'

מחיפה
התובע
נ ג ד - -
.1 חנא עודה

.2 ענבל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ויסגלס ואח'

מתל-אביב
הנתבעים

פ ס ק - ד י ן

.1 זוהי תביעת נזיקין שמקורה בתאונת דרכים. התאונה קרתה ביום 10.9.88
כאשר התובע היה נוסע ברכב נהוג על ידי הנתבע ( .)1הנתבעת ( )2הינה
המבטחת של הרכב.

אין מחלוקת בין הצדדים כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין הנזקים
שנגרמו לו בתאונה הנ"ל. המחלוקת ביניהם היא על גובה הפיצוי.

.2 בית המשפט מינה מומחים רפואיים שבדקו את התובע לאחר התאונה וקבעו
את הנכויות הבאות:
א. ד"ר רופמן, מומחה בתחום האורטופדי, קבע שנותרה לתובע %10
נכות צמיתה בגין התאונה. הוא גם ציין כי היו לתובע שינויים
פתלוגיים בעמוד השדרה עוד לפני התאונה.
ב. פרופסור נירמן המומחה בתחום רפואת העיניים קבע כי לא נותרה
לתובע נכות כלשהיא בתחום זה כתוצאה מהתאונה.
ג. ד"ר שרף, מומחה בתחום הנוירולוגיה קבע שיש לתובע % 10נכות
צמיתה בתחום זה. הוא גם ציין בחוות דעתו כי מהבדיקות השונות
שעבר התובע, עולה כי אין בסיס אורגני לתלונותיו. כלומר,
הנכות שהוענקה לתובע ניתנה על בסיס תלונותיו הסובייקטיביות.
באת כח הנתבעים טענה בסיכומיה שספק בעיני הנתבעים אם אמנם
נשארה לתובע נכות של % 19לצמיתות מאחר שמחצית נכות זו, זו
הנוירולוגית, נקבעה על סמך תלונותיו הסובייקטיביות של התובע.
לחילופין היא טענה גם נגד משקלה התפקודי של נכות זו.
אינני יכול לקבל את הטענה הנ"ל. המומחה הרפואי, ד"ר שרף מונה
על ידי בית המשפט. הוא מומחה אובייקטיבי ואם הוא קבע לתובע
נכות של % 10בתחום הנוירולוגי, אין לי אלא לכבד את קביעתו,
כי הרי הוא קבע מה שקבע לאור בדיקות שערך והתרשמות שהתרשם
מהתובע בעת הבדיקות.
לכן אני קובע, שבהתאם לחוות דעתם של המומחים הרפואיים, נותרה
לתובע נכות צמיתה של %.19
.3 לפני שאתחיל לדון בפרטי הנזק, אציין תמונה כללית למכלול הענינים
הסובבים את התביעה כפי שהתבהרו מעדויותיהם של העדים.
מטעם התובע העידו ( )4עדים: התובע עצמו, אחיו, העובד במסגריה
והמורה שלו מבית הספר המקיף בנצרת עילית, ואילו מטעם הנתבעים העיד
עד אחד בלבד, הוא חוקר שהתחקה אחרי עבודתו של התובע.
אתייחס לעיקר הדברים ולסתירות שהתגלו:

א. ענין הספק העבודה של התובע

עד התביעה מספר ( , )1אריה סימסולוב, הגזים מאוד בהספק
העבודה של התובע, לפני התאונה. שיא הגזמותיו היה כאשר העיד,
בעמוד ,6כי התובע עבד 17-15שעות ביממה, כשהתובע עצמו העיד,
בעמוד ,2כי לפני התאונה עבד 14-10שעות ביום.

ב. ענין הבעלות על העסק לפי עדותו של העובד של התובע

עד התביעה מספר ( )2הינו העובד של התובע ו/או של אח התובע.
עדותו מושפעת מהעובדה הנ"ל וגם מיחסי הידידות שיש לו עם
מעבידיו. על דוכן העדים, עד זה העיד כי רק האח משה הוא
הבעלים של העסק, ואילו בתמליל השיחה נ/ ,6הוא אמר שלמעשה,
שני האחים, התובע ואחיו הם בעלי הבית של המסגריה.

ג. ענין המכונית שהיתה לתובע לפני התאונה

האח העיד בעמוד 15כי לפני התאונה היתה לתובע מרצדס ,86
ואילו התובע עצמו העיד בעמוד ,11כי עובד לתאונה היתה ברשותו
פז'ו 504מודל .1985

בהקשר הנ"ל, האח העיד שאחרי התאונה התובע קנה ב.מ.ו חדשה.
דבר זה מצביע על הטבה במצבו של התובע, ולא על ירידה כפי
שניסה האח לטעון. אם אכן היתה לתובע, לפני התאונה מרצדס ,86
הרי קניית ב.מ.ו מהווה ירידה, אולם הוכח מדברי התובע עצמו,
שלפני התאונה היתה לו מכונית פג'ו 504מודל .1985קניית
ב.מ.ו חדישה אחרי התאונה מצביעה על הטבה ולא על ירידה במצבו
הכלכלי של התובע.

ד. ענין הדיור של התובע

מעדותו של התובע, בחקירתו הראשית, יוצא כביכול כי בשל
מגבלותיו של התובע ובשל מצבו הכלכלי הקשה לאחר התאונה, הוא
התגורר עם הוריו, אך בחקירתו הנגדית, בעמוד ,6הוא העיד:
"זה נכון שאני לא דייקתי בדיוק כאשר
אמרתי שאני גרתי עם ההורים אחרי
התאונה, כי למעשה אני גרתי איתם
תקופה רבה לפני כן".
בנוסף לנ"ל, קשה לקבל את גרסתו של התובע לפיה, בשל מוגבלותו,
היה גר אצל אחיו, כי בחקירתו הנגדית של האח, שהתקיימה ביום
,19.12.90אמר האח כי לתובע דירה משלו. כמו כן, העיד כי
למרות שהתובע גר אצל אחיו במשך כשנה, הרי דירתו עומדת עדיין
ריקה ואינה מושכרת.
כאשר התובע העיד, ביום ,30.1.91כלומר כחודש וחצי אחרי עדותו
של אחיו, התמונה משתנה:
"אני לא התגוררתי בדירה ברחוב הדסים.
היא נשארה ריקה עד לפני חודש, חודש
וחצי, ואז השכרתי אותה. אני מקבל דמי

שכירות של -. 1,400ש"ח לחודש עבור
הדירה הזו"
פה עולה תמיהה: אם מצבו הכלכלי של התובע היה כה עגום, כיצד
הוא ויתר על הכנסה של -. 1,400ש"ח לחודש במשך כשנה, ובחר
להשאיר את דירתו ריקה.
המסקנה היא כי התובע התגורר כל הזמן בדירתו הנ"ל ולא עזב
אותה. כל ענין העדות בקשר למגוריו אצל האח, לא נועד אלא
להציג בפני
בית המשפט מצג לא נכון של מוגבלות פיזית וכלכלית.
כאשר גילה התובע בישיבת יום 19.12.90כי הנתבעים יודעים על
דירתו, הוא מיהר להשכירה.

ה. ענין תאונותיו הקודמות של התובע:

בחקירתו הראשית, העיד התובע בעמוד ( )7כי לפני התאונה:
"אף פעם לא היתה לי הפסקת עבודה"
אולם בחקירתו הנגדית הוא הודה כי היתה לו תאונהת עבודה
בתחילת אוגוסט ( 1988נ/ ,)1שהוא לא עבד עד סוף אוגוסט 1988
ושבגלל אותה תאונה הוא לא היה מסוגל לעשות כל עבודה פרט
לעבודה ניהולית.
התובע גם לא זכר שהיו לו תאונות עבודה נוספות, ורק נוכח
המסמכים שהוצגו לו, אישר שיתכן והיו לו תאונות קודמות בשנת
1984ו-.1985

ו. נושא אי היכולת להמשיך בעבודה שקיבל בקרית שמונה בגלל התאונה
הנוכחית:
בעמוד 7העיד התובע:
"היתה לי עבודה שקיבלתי בקרית שמונה

והתחלתי בה, אולם בגלל התאונה , לא
יכולתי להמשיך".
עדות זו איננה מתיישבת עם הנאמר ב-נ/ ,1כי הרי מ-נ/ 1עולה כי
כבר ביום ,7.8.88בשל תאונה העבודה שארעה לו, חדל התובע לבצע
כל עבודה פיזית שהיא, ולכן, אם נאלץ התובע להפסיק את העבודה
בקרית שמונה מסיבה כלשהיא, הרי זו בוודאי תאונת העבודה ההיא
ולא התאונה נשוא תביעה זו, שקרתה, כאמור, ביום .10.9.88

ז. נושא הבעלות על העסק:
בעמוד 2העיד התובע:
"לפני התאונה העסק היה שייך לי.
לאחר התאונה ומאחר שלא יכולתי
לתפקד, החלטתי להעביר את העסק
לאחי".
גם אחיו של התובע, עד התביעה ( )3אישר שהמסגריה הועברה לאח,
אחרי התאונה.
אף אם באופן פורמלי, התובע אכן העביר את העסק על שם אחיו,
הרי שישנה פיקציה בהערכת שווי הנכס וגם בעצם ההעברה. העסק,
באופן מעשי, עדיין שייך לתובע והוא הרוח החיה בניהולו, ביעוץ
ובהשגת העבודות.
זה בלתי סביר שאדם יעביר עסק משגשג, רווחי וכו' רק בגלל שנותרה לו
נכות של % .19הוא יכול להמשיך לנהל את העסק, ולהעסיק את אחיו בו
כמו שהיה מקודם. אני קובע שהעברת העסק לשם האח נעשתה אך ורק לצורך
התביעה הנוכחית. אם ניקח בחשבון שהעסק הועבר לאח,
שהוא בעל נכות צמיתה של % 15כתוצאה מפגיעה בידו, ברור שצריך הסבר
מניח את הדעת, איך האח הנ"ל מסוגל לנהל את העסק, ואילו התובע
איננו מסוגל לעשות כן.

לאור כל הנ"ל, אני חושב שהתובע הינו אדם כשיר לעבודה, אכן מבצע
עבודות בפועל, מתייעץ ומביא עבודות לעסק, והמוצגים התמונות נ/,13
נ/ 4ו-נ/ 5מראים אותו מבצע עבודות פיזיות בפועל.
עדותו של החוקר, עד ההגנה מספר ( ,)10אפי פיטרו, בקשר לעדויותיו
של התובע נראתה לי אמינה ואני מקבל אותה.

.4 מכאן אעבור לדון בפריטי הנזק:

באת כח התובע המציאה דיווחים של התובע למס הכנסה בשלוש השנים
1987 ,1986ו- 1987ומהם עולה כי שכרו של התובע גבוה משילוש השכר
הממוצע במשק. היא ביקשה שזה יהיה הבסיס המלא לחישוב נזקיו של
התובע. לעומתה טענה באת כח הנתבעים כי מכיוון שתובע מסוגל לבצע
עבודות, ואכן מבצע עבודות במסגריה, הרי שאת החוסר שנגרם בגלל
נכותו אפשר למלא על ידי העסקת פועל פשוט, ולכן היא ביקשה לחשב את
הנזק על בסיס % 19משכרו של פועל.

אני בדיעה ששתיהן הגזימו. באת כח התובע הגזימה לכיוון הגבוה,
ואילו באת כח הנתבעים הגזימה לכיוון הנמוך. נראה לי שיש להתחשב
בשכרו הגבוה של התובע מלפני התאונה, ולקחת אותו כבסיס, אולם ההפסד
הממשי של התובע יהיה % 19מאותו שכר, שהוא פי שלוש מהשכר הממוצע
במשק. על בסיס זה אני אחשב את נזקיו של התובע. השכר הממוצע במשק
היום הוא 2,690ש"ח. יש להכפילו ב-( ,)3ואז מגיעים ל-. 8,070ש"ח.

א. הפסד השתכרות בעבר:

בגין התקופה מיום התאונה ועד סוף חודש אפריל 1989שבה התובע
היה כשיר בכלל לעבודה:
התקופה של 7.5חודשים x 8,070.-ש"ח = -.60,525 ש"ח
בגין התקופה מ-1.10.91-1.5.89
תקופה של 29חודש234,030 = 8,070 x
% 19מזה = -.44,465 ש"ח
ס ה " כ = -. 104,990ש"ח

ב. הפסד השתכרות בעתיד:

התובע בן .34יש לו 31שנים עד שיגיע לגיל .65לכן הפסדו
הוא:
ההפסד החודשי % 19מסך -. 8,070ש"ח = -.1,533 ש"ח
-.( 241.9952 x 1,533מקדם ההיוון ל- 31שנה) = -. 369,453ש"ח
מהסכום הנ"ל יש להוריד % 25מס הכנסה
ולכן תישאר יתרה של % 75שהם: = -. 277,089ש"ח

ג. כאב וסבל:

( 19% )1נכות:
% 65,000.- x 19ש"ח = -.12,350 ש"ח

( 12 )2ימי אשפוז לפי 2פרומיל מהסכום המקסימלי
x 12 65,000.- x 0.2% 1,560.- = ש"ח

סה"כ כאב וסבל: = -.13,910 ש"ח
לסכום הנ"ל יש להוסיף ריבית של %8
מיום התאונה ( 16.9.88שלוש שנים) =_-.3,338 ש"ח
-.17,248 ש"ח

ד. הוצאות עבור טיפולים רפואיים

התובע העיד שהטיפולים נעשו במסגרת קופת חולים.
הם גם ייעשו כך בעתיד. לכן אין לפסוק לתובע
כל סכום בגין ראש נזק זה, פרט לסך של 900ש"ח
שהתובע הוציא עבור אורטופד. -.900 ש"ח

ה. הוצאות נסיעה:

באת כח הנתבעים, בסיכומיה, הציעה להכיר בסך של
-. 3,000ש"ח, שנתבע בכתב התביעה. אני מסכים
להצעתה ופוסק לתובע סך של -. 3,000ש"ח בגין
הוצאות נסיעות הן בעבר והן בעתיד. -.3,000 ש"ח

ו. נזקי צד ג':

התובע לא הוכיח את נזקו זה, ולכן אינני פוסק
לו דבר לפי ראש נזק זה.

ז. עבור הפסד פנסיה לעתיד:

התובע לא תבע לפי ראש נזק זה דבר בכתב התביעה.
לכן אין להרחיב את התביעה ולפסוק לו דבר שהוא
לא תבע. הפעם הראשונה שענין זה עלה, היתה
בסיכומיה של באת כח התובע, ולכן אני דוחה את
תביעתו של התובע לפי ראש נזק זה.
.5 להן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים
הבאים:

א. בגין הפסד השתכרות בעבר: -. 104.990ש"ח
ב. בגין הפסד השתכרות בעתיד: -. 277,089ש"ח
ג. בגין כאב וסבל: -.17,248 ש"ח
ד. בגין הוצאות רפואיות: -.900 ש"ח
ה. בגין הוצאות נסיעה: -.3,000 ש"ח
סה"כ -. 403,207ש"ח

סך זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום. בנוסף לנ"ל אני
מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בכל הוצאות הטיפול הרפואי
בעבר בבתי חולים ובקופת חולים לעובדים לאומיים שקיבל התובע בגין
התאונה. חיוב זה כפוף לכך שהנתבעים טרם עשו כן.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של % 13מהסך הנ"ל
בתור שכ"ט עו"ד. סך זה הוא -. 52,000ש"ח + מ.ע.מ.סך זה ישא ריבית
והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום.

אני גם מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הוצאות המשפט, מיום שהוצאו
על ידו בפועל, בתוספת ריבית והצמדה כחוק מאותו היום.

6.10.91 סהל ג'ראח
, שופט









א בית משפט מחוזי 202/89 יעקב לוגסי נ' חנא עודה, ענבל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/10/1991)