פסקי דין על בני קדוש | פסקי דין על אשל לחמים בע"מ

19217-09/17 תט     28/12/2017




תט 19217-09/17 בני קדוש נ' אשל לחמים בע"מ








בית משפט השלום ברמלה


28 דצמבר 2017
ת"ט 19217-09-17 אשל לחמים בע"מ
נ' קדוש




בפני

כב' הרשם הבכיר נועם רף


מבקש

בני קדוש


נגד


משיבה

אשל לחמים בע"מ



החלטה

כללי:

1.
בפני
התנגדות לביצוע שטר חוב על סך של
25,000 ₪.

2.
ביום 13.9.2017 הודיעה המשיבה שאין בדעתה לחקור את המבקש על תצהירו, ובהתאם לכך הצדדים הגישו את סיכומים בכתב.

טענות המבקש:

3.
שטר החוב נמסר למשיבה כאשר תאריך הפירעון וסכום הפירעון נותרו ריקים למילוי.

4.
ביום 12.6.2016 פנתה אליו המשיבה בדרישה לתשלום חוב בגין אספקת סחורה.

5.
המבקש ביקש לקבל תעודות משלוח כדי לברר מהם חובותיו עבור החודשים פברואר עד מאי באותה שנה
,
מאחר ובכרטסת הנהלת החשבונות שנשלחה אליו מהמשיבה עבור החודשים נובמבר ודצמבר התגלה שהמשיבה חייבה אותו בכמויות גדולות מאלה שנרשמו בחשבוניות.

6.
המשיבה סירבה, והגישה את שטר החוב נשוא תובענה זו לביצוע.

7.
לטענת המבקש, השטר נשוא תובענה זו הוא "שטר ביטחון", וטרם התקיים התנאי להצגתו לפירעון.

8.
המבקש מוסיף וטוען כי תעודות המשלוח נשלחו סמוך למועד הגשת הסיכומים, ואף אחת מהן לא חתומה על ידו. די באמור כדי לדחות את טענות המשיבה.

9.
המבקש טעון בנוסף לכישלון תמורה מלא, כאשר המשיבה לא זיכתה אותו בגין משלוחים של סחורה פגומה, אף שפנה למשיבה בנושא.

טענות המשיבה:

10.
שטר החוב נחתם על ידי המבקש לשם הבטחת תשלום חובותיה של חברת "בן קדוש ניהול בתי קפה בע"מ" שבשליטת המבקש.

11.
המבקש בחר להתנער מסכום חובו כלפי המשיבה ולכפור בו, תוך העלאת טענות סתמיות בגין מוצרים שסופקו לו זה מכבר.

12.
המשיבה שלחה למבקש עותק מכל תעודות המשלוח אשר נדרשו על ידו ביום 27.10.2017. המבקש לא התייחס בסיכומיו לאמור בתעודות המשלוח.

13.
המבקש טוען שבחודשים נובמבר-דצמבר חויב בסכומים שאינם בהתאם לתעודות המשלוח, אך לא טרח לפרט באילו סכומים מדובר ולא הביא ראשית ראיה לצורך הוכחת טענה זו.

14.
כמו כן, המבקש לא פירט לגבי המשלוחים שנזרקו לפח: באיזה משלוחים מדובר, מתי סופקו
ומתי פנה למשיבה בבקשה לקזז את החיוב.

15.
המבקש לא הכחיש את חשבוניות המס אשר פורטו בכרטסת שנמסרה לו. בהיעדר הכחשה, אין למבקש טענות הגנה שראויות להתברר.

16.
על המבקש להיכנס לפרטי הגנתו והמבקש לא עמד בנטל זה.

דיון והכרעה:

17.
בע"א 248/89
החברה הכללית למוסיקה נ'
warner
, פ"ד מו
(2) 273, 277 וע"א 527/07

מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ
(פורסם בנבו)) נקבע:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".

18.
הזכות להתגונן הינה זכות מהותית הנובעת מההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית. מגמת הפסיקה הינה להקל עם מבקשים רשות להתגונן.

19.
בע"א 10189/07
ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ
(פורסם בנבו) נקבע:

"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנילווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו."

20.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיותיהם הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות להתגונן להתקבל.

21.
ראשית, המשיבה ויתרה על זכותה לחקור את המבקש על תצהירו. המלומד, דוד בר אופיר בספרו סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 עמ' 273 ואילך, מתייחס לסוגיה זו באומרו:

"הימנעות מלחקור מצהיר על עניין הכלול בתצהירו עשויה, בדרך כלל, ללמד כי החוקר אינו חלק על דברי המצהיר בעניין זה. אולם כאשר התצהיר כולל טענות סתמיות ללא כל פרוט, ואיננו מגלה כלל את מהות ההגנה, אין צורך בחקירה נגדית וההימנעות מנה איננה מצביעה על הסכמה לתוכן הכתוב".

22.
במסגרת התנגדותו מעלה המבקש טענה כי פנה למשיבה בבקשה לקבל את תעודות המשלוח והושב בשלילה.
23.
על פי הפסיקה הנוהגת אי המצאת מסמכים היא כשלעצמה טעם מספיק למתן רשות להתגונן (ר' לדוג' תא"ק (ת"א) 39058-01-14 שנור נ' דה סטייט בנק אוף אינדיה (פורסם בנבו)).

24.
משהוגשה בקשה לבית המשפט בעניין המצאת המסמכים, המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה ואך לאור החלטת בימ"ש מיום 27.10.17, המציאה המשיבה את המסמכים למבקש.

25.
המבקש מתייחס לתעודות המשלוח שהוצגו בפני
ו לאחרונה בסיכומיו וטוען כי אלו אינן חתומות.

26.
מעיון בתעודות המשלוח אכן נחזה שאלו אינן חתומות ע"י המבקש או מי מטעמו.

27.
משכך, מכחיש המבקש את החוב הנטען למשיבה.

28.
די באמור כדי ליתן למבקש רשות להתגונן והאמור מהווה הגנה לכאורה ולו בדוחק.

סוף דבר:

29.
ניתנת בזאת למבקש רשות להתגונן.

30.
תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה.

31.
לאור סכום השטר יידון התיק בסדר דין מהיר.

32.
המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותתאים את ההליך להליך בסדר דין מהיר, בהתאם
להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.
מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום, יביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת
(אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

33.
המבקש יתאים את ההליך להליך בסדר דין, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

34.
תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הניסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור, ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות בלבד.

35.
תזכורת פנימית למזכירות ליום
10.3.18 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.


ניתנה היום,
י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 19217-09/17 בני קדוש נ' אשל לחמים בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/12/2017)