פסקי דין על עבד אל מטלב אבו רמילה | פסקי דין על עבדאללה אבו רמילה | פסקי דין על בהגת אבו רמילה |

61909-01/16 תוב     31/12/2017




תוב 61909-01/16 מדינת ישראל נ' עבד אל מטלב אבו רמילה, עבדאללה אבו רמילה, בהגת אבו רמילה








בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים



תו"ב 61909-01-16 מדינת ישראל
נ' אבו רמילה ואח'




בפני

כבוד השופט פאול שטרק


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה


נגד


1.עבד אל מטלב אבו רמילה
2.עבדאללה אבו רמילה
3.בהגת אבו רמילה



הנאשמים


הכרעת דין


מזכה את הנאשמים מטעמי צדק.

כתב אישום

1.
ביום 24.01.2016 הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים לפיו:
בת"פ 3142/97 במסגרת גזה"ד מיום 24.06.1998, הוטל על הנאשמים לבצע הריסת מבנה מושא כתב האישום עד ליום 01.07.2000.
עולה מכתב האישום כי במהלך השנים בהתאם לבקשות לפי ס' 207 לחוק התכנון והבניה התשמ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), ניתנו ארכות לביצוע הצו. לפי הארכה האחרונה, היה על הנאשמים לבצע צו הריסה עד ליום 10.09.2015. מאחר והצו לא בוצע במועד, הוגש נגד הנאשמים כתב אישום.

הליכים לפי ס' 207 לחוק התכנון והבניה


2.
אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים לפיה, ביום 20.06.2015 הוגשה בקשת לפי ס' 207 לחוק התכנון והבניה.
ביום 13.07.2015 ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת תמר נמרודי, לפיה נדחה הבקשה, אולם ניתנה ארכה לצרכי התארגנות בלבד עד ליום 10.09.2015.


ביום 19.08.2015 הוגשה הודעת ערעור בע"פ 39099-08-15 על החלטת כב' השופטת נמרודי. ההודעה הוגשה בטרם כניסת הצו לתוקף ביום 10.09.2015, ללא בקשה לעיכוב ביצוע הצו.
ביום 14.04.2016 נדחה הערעור וניתנה ארכה לביצוע הצו עד ליום 01.10.2016.
בכתב האישום מיוחס לנאשמים עבירת אי קיום צו שיפוטי בין התאריכים 10.09.2015 ועד ליום 30.12.2015.

המחלוקת בין הצדדים

3.
הפלוגתא להכרעה היא בשני רבדים:
א.
האם הצו היה בתוקף בתקופה הנטענת בכתב האישום, כאשר מחד הוגשה הודעת הערעור בטרם כניסת הצו לתוקף ומאידך, חרף דחית הערעור, המאשימה הסכימה לארכה נוספת לביצוע הצו עד ליום 01.10.2016, לכן האם ההסכמה חלה מיום הגשת הבקשה לפי ס' 207 לחוק התכנון והבניה.

ב.
אפילו אם הצו היה בתוקף, מטעמי מצדק יש לבטלו ולזכות את הנאשמים. זאת מאחר וקיימת זיקה להסכמת המאשימה למתן ארכה לביצוע הצו מיום הגשת הודעת הערעור, אחרת הרשעת הנאשמים מהווה עיוות דין.
הסכמת המאשימה לארכה נוספת, היתה מבוססת על "עובדות שהתגלו לאחר החלטת ביהמ"ש קמא".
התניית המאשימה להסכמתה היתה דחית הערעור ללא הוצאות.

דיון והכרעה
4.
לפי ס' 149(10) לחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 נקבע:
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
(10) "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

5.
במקרה דנן עולה מפרוטוקול בע"פ 39099-08-15
ערכאת הערעור מיום 14.04.2016, כי בדברי המאשימה נתגלו עובדות לאחר מתן ההחלטה לדחית הבקשה לפי ס' 207 לחוק התכנון והבניה, האם מדובר בעובדות קיימות בעת דחיית הבקשה מיום 13.07.2015?
משמעות הצהרת המאשימה ניתנת לכמה פרשנויות. האחד מאחר והעובדות על פיהן הסכימה המאשימה לארכה נוספת לביצוע הצו לא היו ידועות למותב אשר דן בתיק. החלטה ניתנה כדין. לכן דין הערעור להדחות, ואילו העובדות אשר "נתגלו" היו ידועות למותב הדן בתיק, הבקשה היתה מתקבלת. מה שנותר כתעלומה הוא באילו עובדות מדובר והאם היו קיימות בעת מתן ההחלטה.

קיים תשריט אחר לפיו לאחר הגשת הודעת הערעור חלה התפתחות תכנונית. המאשימה השתכנעה כי יש מקום להסכים למתן ארכה נוספת ללא זיקה לבקשה המקורית לפי ס' 207 לחוק. הצהרת המאשימה נותרה עמומה בענין.

6.
בס' 34כא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 נקבע:
"ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין".

במקרה דנן ברמה הטכנית גרידא, יש לקבוע כי בהעדר כל עיכוב ביצוע הצו מושא כתב האישום, הצו נכנס לתוקף ביום 19.09.2015 , זאת כאשר התנהל הליך הערעור.

כאשר הצו נכנס לתוקף ומאחר והערעור נדחה, לא ניתן לייחס לארכה שנקבעה בהליך הערעור זיקה ממועד הגשת הודעת הערעור.

בדחית הערעור, ההחלטה נותרה על כנה ללא עוררין, התוצאה היא כי הצו היה בתוקף בעת מתן הארכה מיום 14.04.2016. אילו התקבל הערעור, התוצאה היתה ביטול ההחלטה ואז היה ניתן לקבוע זיקה בין הארכה המוסכמת לבקשה המקורית מיום 20.06.2015.

7.
במקרה של הליך התכנוני ניתן לקבוע קיימת חזקה כי לרשות יש את הידע הקולקטיבי בענין. מה שידוע למחלקת התכנון בידיעת המאשימה בכל בקשות אכיפה תכנונית. לכן אילו היו עובדות תכנוניות קיימות בעת הגשת הבקשה המצדיקות מתן ארכה לביצוע הצו, היה על המאשימה לחשוף אותן.
אם כך לא נעשה, וכל ההרשעה תהווה עיוות דין.

לחילופין, אילו מדובר בעובדות אשר נתגלו עקב התפתחות תכנונית לאחר מתן החלטה ביום 13.07.2015, לא נגרם עיוות דין מאחר ובהעדר עיכוב ביצוע, הצו נכנס לתוקף ביום 19.09.2015. כל טענה בענין ראוי לטיעונים לעונש.

8.
כאמור, הפרשנות הסבירה למילים "נתגלו עובדות", היא כי מדובר בעובדות נסתרות אשר היו קיימות בעת מתן ההחלטה, אולם נחשפו לאחר מתן ההחלטה.

כאשר ביהמ"ש נדרש לפרשנות, יש להעדיף את הפרשנות המטיבה עם הנאשם. במקרה דנן הפרשנות הסבירה אשר מטיבה עם הנאשם היא כי מדובר בעובדות ידועות בזמן אמת, ואילו היו בפני
המותב אשר נתן את ההחלטה, דין הבקשה להתקבל.

אילו היה מדובר בעובדות חדשות, היה על המאשימה להדגיש כך במסגרת ההסכמה מיום 14.04.2016.

לאור האמור,
אפילו אם ברמה הטכנית, הצו נכנס לתוקף ביום 19.09.2017 הרשעת הנאשם תגרום עיוות דין.

לאור האמור נוכח הספק הקיים ביחס להצהרת המאשימה בדיון מיום 14.04.2016 והשלכותיה, נחה דעתי כי יש לזכות את הנאשם מטעמי צדק כמפורט לעיל.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.


ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ח, 31 דצמבר 2017, במעמד הצדדים













תוב בית משפט לעניינים מקומיים 61909-01/16 מדינת ישראל נ' עבד אל מטלב אבו רמילה, עבדאללה אבו רמילה, בהגת אבו רמילה (פורסם ב-ֽ 31/12/2017)