פסקי דין על ב.ל | פסקי דין על זיו בן חיים | פסקי דין על שלמה חברה לביטוח |

27406-04/16 א     27/12/2017




א 27406-04/16 ב.ל נ' זיו בן חיים, שלמה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בקריות



ת"א 27406-04-16


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הסגן נשיא
ערן נווה

תובע
ת
ב.ל
.



נגד

נתבעים
1.זיו בן חיים
2.שלמה חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.
אין מחלוקת, כי מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן:"החוק").

מדובר בתובעת ושתי בנות קטינות שנפגעו בתאונה.
ביחס לתובעות 2 ו- 3, הקטינות, נתן בית המשפט

פסק דין
חלקי ביום 13.6.17.
ביחס לתובעת 1 נשוא

פסק דין
זה מינה בית המשפט לבקשת התובעת מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי וזאת לאחר שהתובעת טענה לחבלות בצוואר ובגב תחתון.
המומחה ד"ר רייכל מיכאל קבע בחוות דעתו ביום 21.7.17 כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה.

כך כתב המומחה בסעיף "דיון":
"ל.ב.ח. היתה מעורבת בתאונת דרכים ביום 16.3.13. נחבלה בצוואר וגב תחתון. לאחר השגחה באשפוז טופלה בפיזיוטרפיה, היתה בחופשת מחלה מספר ימים. חל שיפור במצבה. הכאבים חלפו ללא תלונות כיום. בבדיקה הקלינית לא אותרו מגבלות תנועה כלשהן בעמוד שדרה צווארי ומותני ולא נמצאה עדות לפגיעה שורשית".

לא נשלחו למומחה שאלות הבהרה וגם הוא לא נתבקש להעיד על חוות דעתו והמשמעות היא שהתובעת למעשה השלימה עם חוות הדעת והצדדים הסכימו לסכם על בסיס חוות הדעת לפי סעיף 4 (ג') לחוק, כאשר לתובעת הנ"ל אין נכות.


התובעת בסיכומיה טוענת, כי מגיע לה פיצוי בגין ראשי נזק כדלקמן:
1.
בגין הוצאות רפואיות ונסיעות הכוללות בין השאר הגעה לטפולי פיזיוטרפיה וקניה של תרופות ומשככי כאבים – 4,000 ₪.
2.
עזרת צד ג' – עזרת צד ג' צמודה ומוגברת לחודשיים הראשונים לאחר התאונה ובהמשך לעזרת צד ג' חלקית – 8,000 ₪.
3.
כאב וסבל – התובעת מפנה לכך כי אושפזה מיום 16.3.13 עד יום 18.3.13 (יומיים אשפוז) ומבקשת לפסוק לה סך של 23,000 ₪ בראש נזק זה.
4.
הפסד שכר לעבר – מצורף אישור מעביד ממנו עולה כי התובעת נעדרה כחודשיים מעבודתה וכן תעודות מחלה המתייחסות לפרק זמן זה. שכרה עובר לתאונה היה 4,000 ₪ לחודש. אשר על כן הסכום המבוקש בגין הפסד השתכרות בעבר הוא 8,000 ₪.

סה"כ ראשי הנזק המבוקשים על ידי התובעת הינם בשעור של 43,000 ₪ בצירוף 11% שכר טרחת עו"ד + מע"מ ואגרה ששולמה.

הנתבעים בסיכומיהם
מפנים ראשית את בית המשפט להחלטתו מיום 4.1.17 לפיה היה וייקבע כי לא נותרה נכות לתובעת, יקוזז שכר המומחה מכל פיצוי.
לאור העובדה כי לא נקבעה נכות, מתבקש בית המשפט לקזז 5,000 ₪ ששולמו על ידי חברת הבטוח למומחה בית המשפט מכל פיצוי שיפסק לתובעת.

בסיכומיהן דוחות הנתבעות את טענת התובעת לפיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות וטוענות, כי חוץ ממספר בודד של ימי מחלה לא נותרה על פי חוות דעת המומחה כל השפעה על התאונה.
כן דוחות הנתבעות את הדרישה לעזרת צד ג' וטוענות כי אין לפסוק בגין עזרת קרובים שניתנה בהיקף סביר ומקובל גם אם ניתנה, מה שלא בטוח כלל שהיה כאן.
ביחס לראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר
- מדגישות הנתבעות כי האישור שצורף לסיכומי התובעת לפיה נעדרה כביכול התובעת מעבודתה אינו אומר דבר ולא מצויין במכתב כי התובעת לא קבלה שכר במהלך העדרותה, גם אם נעדרה. הדבר מתחזק לאור המנעות התובעת מצירוף תלושי שכר לחודשים מרץ -
אפריל – מאי – 2013 ובמיוחד חודש התאונה – 3/13.
התובעת גם לא פדתה יום מחלה או יום חופש אחד ומאחר ומדובר בנזק מיוחד שלא הוכח יש לדחות דרישה זו.
ביחס לראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל – טוענות הנתבעות כי מדובר ב"זוטי דברים" וספק כלל אם יש נזק גוף ומוצע לפצותה בסכום של 1,000 ₪.

לטענתן איפוא של הנתבעות – דין התביעה להדחות לאור העובדה שיש לקזז את שכר טרחת המומחה ששולם על ידן וכי יש לפסוק לה את הוצאות ההליך. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי "אין כל חובה
שכל תביעה שמוגשת לבית המשפט תסיים את דרכה בעולם לצידו של שיק".

לאחר שעברתי על סיכומי הצדדים, על המסמכים הרפואיים השונים שהוצגו לי, על תלושי השכר ואישור המעביד בלה חנן שצורף ועל האישור על התשלומים שבוצעו הן למד"א בשיעור של 407 ₪ ו"יד ביד
בגליל בע"מ" עבור טיפול פיזיוטרפיה בסך של 100 ₪ אני נותן בזאת את פסיקתי:

מדובר בתובעת ילידת 1978, בת 35 בזמן התאונה אשר נפגעה בתאונת דרכים מיום 16.3.13.
התובעת פונתה באמצעות מד"א לבית חולים נהריה שם אובחנה חבלת צוואר וחזה מימין ובגב, כאשר לאורך הצוואר ובגב נראו סימני חבלה ואודם. בדיקת הסי.טי היתה תקינה.
התובעת אושפזה בבית החולים נהריה מתאריך 16.3.13 עד 18.3.13, דהיינו יומיים.
בהמשך טופלה בקופת חולים, שם נמצאה רגישות מקומית במישוש עמוד שדרה צווארי ומותני ונפיחות בכף רגל ימין עם הגבלה קלה בתנועות.
לתובעת ניתנו תעודות אי כושר מיום 16.3.13 ועד יום 26.3.13.

החומר הרפואי אכן דל ובדיקות ההדמיה לא גילו ממצאים.
בנסיבות אלה, הציע בית המשפט במהלך הדיון ביום 4.1.17 לשקול האם יש מקום למינוי מומחה של אורטופד כפי שדרשה התובעת והורה על התייעצות עם אורטופד מטעמה.
בית המשפט כתב בהחלטתו במפורש ואני מצטט:
"תשומת ליבה של התובעת כי גם אם אמנה מומחה ואשית את שכרו על הנתבעת (בניגוד לדעתה של הנתבעת) הרי ששכר טרחתו של המומחה יקוזז במלואו אם יקבע 0% או העדר קשר סיבתי והתעוד הרפואי שמונח לפתחי הוא דל מאוד".
התובעת אכן עשתה התייעצויות וביום 1.3.17 הודיעה לבית המשפט כי היא עומדת על הבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי.
בנסיבות אלה ולאחר שאפשרתי לצדדים שלא הצליחו להגיע להסכמה לגבי זהות המומחה, ניתנה על ידי החלטה מיום 9.5.17 שבה כתבתי במפורש כי "בשכרו של מומחה בית המשפט ישאו הנתבעות אבל אם יקבע 0% נכות או העדר קשר סיבתי רפואי יקוזז מלוא שכר טרחתו של המומחה מסכום הפצויים שיפסק לתובעת 1".

לאור החלטות אלה אינני רואה דרך שלא לקזז את הסכום ששולם לד"ר רייכל בגין חוות דעתו על ידי הנתבעות ומכל סכום שיפסק לתובעת, אם יפסק, אקזז סך של 5,000 ₪ עלות שכר טרחתו.


לעניין ראשי הנזק השונים:
1.
בראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל יש לקחת בחשבון כי התובעת היתה מאושפזת להשגחה יומיים וכי עברה פגיעות בצוואר ובגב שהותירו אף סימנים של אודם וחבלות על גופה.
בהמשך נזקקה לטיפול קופת חולים ולביצוע טפולי פיזיוטרפיה- אני פוסק לה על סמך החומר שהוצג לי בראש נזק זה, סך של 8,000 ₪.
אינני סבור כי יש לקבל את עמדת הנתבעות כלל ועיקר כי מדובר בנזק שהוא בבחינת זוטי דברים והמסמכים הרפואיים מלמדים אחרת.
2.
הפסד השתכרות בעבר – מדובר ב- 10 ימי מחלה. לא ראיתי במסמכים שצירפה התובעת עצמה כל מסמך המעיד על חודשיים אי כושר או ימי מחלה והמסמך היחידי שצורף בעניין זה (צורפו 3 פעמים) הוא אישור מחלה מיום 24.3.13 המתייחס לתאריכים 17.3.13 ועד 26.3.13 חתום על ידי ד"ר ג'מאל עווד מומחה לרפואה פנימית של שירותי בריאות כללית).

העובדה שהתובעת צירפה מסמך של המעביד בלה חנן על העדרות של חודשיים מהעבודה,
אין בה כדי להכשיר תקופה של חודשים אי כושר עבודה בהעדר תעודות מחלה או מסמכים רפואיים התומכים בענין.
לאור ספקותיי, אני אפצה את התובעת בהתאם לתלושי השכר שהוצגו בראש נזק זה בסך של 3,000 ₪.
3.
עזרת צד ג' בעבר – ביחס לעזרת צד ג' כאשר עזרת צד ג' לעבר מוגבר למשך כחודשיים אני אפצה את התובעת בפיצוי גלובלי של 2,500 ₪.
4.
הוצאות – הוצגו בפני
2 קבלות בלבד בגין תשלום למד"א ובגין אישורי פיזיוטרפיה. אני אפצה את התובעת פיצוי גלובלי בסך של 1,500 ₪.

סה"כ ראשי הנזק מביאים לפיצוי של 15,000 ₪ ומתוכם אני אקזז סך של 5,000 ₪ שכר טרחתו של ד"ר רייכל ששולם על ידי הנתבעות.
הסכום שנותר הינו 10,000 ₪ כאשר לסכום זה יש להוסיף 11% שכר טרחת עו"ד + מע"מ וכן החזר אגרה ששולמה על ידי התובעת כנגד קבלה.
סכום זה תשלמנה הנתבעות לתובעת באמצעות ב"כ תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזה פטור מיתרת האגרה החלה.







המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.



ניתן היום,
ט' טבת תשע"ח, 27 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 27406-04/16 ב.ל נ' זיו בן חיים, שלמה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/12/2017)