פסקי דין על בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) | פסקי דין על שלמה פרץ | פסקי דין על יעקב נצר

2581-05/17 א     01/01/2018




א 2581-05/17 בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ, שלמה פרץ נ' יעקב נצר








בית משפט השלום בנתניה


ת"א 2581-05-17 נצר נ' בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני







מספר בקשה:
6

בפני

כבוד השופט
עוז ניר נאוי


המבקשים (הנתבעים):

1. בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ
2. שלמה פרץ



נגד

המשיב (התובע):
יעקב נצר


החלטה


לפני בקשת הנתבעים, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ
ומר שלמה פרץ
(להלן: "בורסי" או "המבקשים" או "הנתבעים") לסילוק על הסף של תביעת המשיב, מר יעקב נצר
(להלן: "נצר" או "התובע"), משום העדר עילה.
א.
תמצית התביעה
1.
עניינה של התביעה הוא הסכם נטען בין הצדדים, במסגרתו סוכם כי הנתבעים יפעלו כנגד שלוש קבוצות של מפרי זכויות יוצרים של התובע, בספרי הכנה רשמיים של משרד התחבורה למבחני תיאוריה.
2.
כנטען, מדובר בספר אשר התובע כתב (יחד עם אחר), צילם את תמונותיו, עיצב ותכנן איורים ורישומים בו ואילו הנתבעים הפיקו אותו, כטענתו. בין הצדדים הוסכם כי הנתבעים יגישו שלוש תביעות כנגד המפרים,
וכי התובע ישתתף ב- 18% מן ההוצאות ויזכה ל – 18% מכל סכום בו יזכו הנתבעים.
3.
התובע מבקש בתביעתו לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצויים בסך 182,460 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהחלטתם של הנתבעים שלא להגיש ערעורים בשניים מן ההליכים, אשר ניהלו נגד המפרים, גם בשמו (מבלי שהיה צד פורמאלי להליך).
4.
זאת כאשר בשני ההליכים האמורים נפסקו לטובת הנתבעים פיצויים והוצאות, והנתבעים שילמו לתובע, עובר להגשת כתב התביעה, את הסכומים להם היה זכאי [סעיף 4, 8 ו-9 לכתב התביעה].
5.
יודגש כבר עתה כי התובע עותר לקביעה כי ערכאת הערעור הייתה מקבלת את הערעורים על פסקי הדין באופן מלא, ובהתאם פוסקת לטובת הנתבעים, בהכרח, סכומי כסף גבוהים בהרבה מהסכומים שפסק בית משפט קמא; בהתאם דורש התובע כי בית משפט זה יורה לנתבעים לשלם לו את חלקו, כאילו הערעורים התקבלו במלואם.
6.
במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 15.11.2017 הוצע לתובע, אשר אינו מיוצג, להסתייע בשירותי עריכת דין, אולם זה עמד על זכותו לנהל את ההליך בעצמו.
ב.
טענות הצדדים
עיקר טענות המבקשים (הנתבעים)
7.
הנתבעים טוענים כי אפילו יוכיח התובע את כלל העובדות הנטענות בכתב התביעה, לא יהא זכאי לסעד המבוקש.
8.
אמנם ידוע כי בתי המשפט נוטים להשתמש בסמכותם למחיקת התביעה במשורה, אולם, במקרה דנן העדרה של עילה הוא ברור, ולפיכך מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו זו כבר עתה, ובטרם ייגרמו הוצאות נוספות לצדדים.
עיקר טענות המשיב (התובע)
9.
הנתבעים העלו את בקשתם בעל פה בלבד, ולא הגישו בקשה בכתב המגובה באסמכתאות ובתצהיר כדין; בהעדר תצהיר נמנעת מהתובע זכות החקירה הנגדית שהיא זכות יסוד.
10.
המבקשים לא הוכיחו כי אין ולו סיכוי קלוש לקבלת התביעה, וממילא אין לסלק את התביעה על הסף משום שנדרש בירור ראייתי.

ג.
דיון והכרעה
התקנות מסמיכות את בית המשפט לסלק תביעה על הסף אף בהעדרה של בקשה בכתב
11.
בפתח הדברים יצוין, כי אינני מקבל את טענת התובע לפיה יש לדחות את הבקשה אך משום שלא הגישו המבקשים בקשה נפרדת לסילוק על הסף, אלא העלו את טענותיהם רק בכתב ההגנה ובעל פה בעת הישיבה המקדמית.
12.
כידוע, הוראות תקנה 143(8) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א") קובעות כי בקדם משפט מוסמך שופט "לסלק תביעה על הסף על יסוד אחד הנימוקים המנויים בתקנות 100 ו-101".
13.
הוראות תקנה 144 לתקסד"א קובעות באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "בענינים האמורים בתקנה 143 יהיו לשופט בקדם-משפט כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי כל דין והוא רשאי להחליט בהם ללא צורך בבקשת בעל דין."
14.
אם כן, אם לשופט סמכות לסלק תביעה על הסף ללא בקשת בעל דין, ודאי שמוסמך הוא לדון בבקשה לסילוק על הסף שהועלתה בכתב ההגנה, ונטענה בעל פה בישיבת קדם המשפט. יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א (ירושלים) 4286/01 מיכל גיל נ' איילון ירדן (19.12.2001) (להלן: "עניין גיל"):

"בקדם המשפט רשאי בית המשפט לתת החלטות ביניים אף ביזמתו הוא, ולהיזקק לבקשות שבעלי הדין העלו לפניו אף ללא בקשות בכתב, ובלבד שניתנה לבעל הדין שכנגד אפשרות סבירה להגיב. לפיכך רשאי היה השופט המלומד להיזקק לבקשה להארכת המועד אף ללא בקשה פורמלית, ואפילו ללא תצהיר, אם אך הצדיקו נסיבות המקרה את הדבר" (ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2) 706). הוא הדין לעניין הדיון בטענת ההתיישנות שהועלתה, בכתב ההגנה, כבר קודם לישיבת א' ריבלין 54678313-4286/01 קדם המשפט. תקנה 143 לתקנות סדר הדין מסמיכה שופט בקדם משפט לסלק תביעה על הסף, על יסוד אחד הנימוקים המנויים בתקנה 101, אשר מצדה, מתירה דחייה על הסף בגין כל נימוק אשר על-פיו סבור בית המשפט כי ניתן לדחות מלכתחילה את התובענה (ובכלל זה - התיישנות התביעה). תקנה 144 מורה כי סמכות זו נתונה לשופט גם בלא צורך בבקשת בעל דין. יודגש, כי עמדתם של המבקשים, בעניין התיישנות תביעתם, נשמעה בכתב ובעל פה, ועל כן גם אין לומר כי קופחו זכויותיהם או כי נגרם להם עיוות דין."
15.
כאמור בעניין גיל הנזכר לעיל, אין מניעה אף לדון בבקשה בהעדרו של תצהיר, בעיקר במקרה כבעניינו, בו עסקינן בבקשה הנסמכת על טענות משפטיות בלבד, וממילא תצהיר נדרש רק מקום בו יש לאמת עובדות המשמשות יסוד לבקשה [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12, 2015), בעמ' 346 (להלן: "סוגיות בסדר דין אזרחי")].
16.
במקרה דנן, טוענים המבקשים, כי לצורך הבקשה אין הם חולקים על העובדות להן טוען התובע, ואין הם מעלים טענות עובדתיות אחרות, אלא כל שהם טוענים הוא כי העובדות שבבסיס תביעתו של התובע, אינן מקימות לו עילת תביעה; משכך אין כל צורך בתצהיר.

כתב התביעה במתכונתו אינו מגלה עילה
17.
לגופה של בקשה, סבורני כי אכן עסקינן במקרה חריג בו אין צורך לקיים ברור ראייתי, משום שאין כתב התביעה מגלה עילת תביעה כלשהי נגד הנתבעים, אשר עשויה לזכות את התובע בסעד המבוקש, בנוסחו של כתב התביעה כעת. השופט אורי גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי מבהיר כך:

"תובענה היא נעדרת עילה כאשר גם אם יוכיח התובע את כל העובדות המפורטות בה, הוא לא יהא זכאי לסעד המבוקש"
ובהמשך:
"החלטה למחוק תובענה בהעדר עילה מבוססת על קביעה, שלפיה גם אילו היו העובדות שהובאו לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה"



[שם, בעמ' 346]
18.
התובע מפרט בתביעתו על פני עמודים רבים, את הכשלים שלטענתו נפלו בפסקי הדין אשר יצאו תחת ידיו של בית משפט השלום, בשני ההליכים מושא התובענה.
19.
כך טוען הוא, כי בת"א 6343-11-08 במסגרתו נפסקו לנתבעים 126,000 ₪ "בלבד" כנטען, ולא נפסקו הוצאות בגין דחיית התביעה שכנגד, קיפח בית המשפט את הנתבעים ב"סכומי פיצוי של מאות אלפי שקלים, המהווים נימוקי ערעור כבדי משקל שאילו בורסי באשמם היו מגישים את הערעור המתחייב – כי אז התובע היה זוכה בסכום פיצוי נכבד ביותר אשר נמנע ממנו".
20.
לטענת התובע, לו היו מגישים הנתבעים ערעור, היה בית המשפט שלערעור פוסק לטובת הנתבעים 424,011 ₪
[סעיף 12 לכתב התביעה] וכן פוסק הוצאות של "כ – 80,000 ₪ לפחות" [סעיף 25 לכתב התביעה]. לפיכך דורש התובע מן הנתבעים פיצוי בסך 90,721 ₪, שהוא חלקו היחסי.
21.
גם באשר לת"א 6364-11-08, במסגרתו נפסקו לטובת הנתבעים 143,000 ₪ "בלבד" כנטען, טוען התובע כי בית המשפט שלערעור היה פוסק לטובת הנתבעים סך נוסף של כ - 500,000 ₪, בתוספת הוצאות בסך של כ – 100,000 ₪ בגין דחיית התביעה שכנגד. לפיכך, דורש התובע מן הנתבעים פיצוי בסך 91,739 ₪ נוספים.
22.
התובע טוען כי בכך שלא הגישו ערעור, חרף דרישתו כי יעשו כן, חייבים הם לשלם לו את הסכומים האמורים, הן משום ש"הפרו את חוזה השותפות שבין הצדדים" והן מכוחה של עוולת הרשלנות.
23.
איני סבור כמותו. ודוק.
כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה חוזית
24.
כאמור, התובע טוען בתביעתו כי בינו לבין הנתבעים נוצרו קשרי שותפות כמובנם בפקודת השותפויות "שכן בסיס ההתקשרות ביניהם היה כי התובע ישתתף בכל הוצאה הכרוכה בשתי התביעות שהוגשו ... בשיעור של 18% מסכום ההוצאה, ויקבל חלק של 18% ברווחי העסק" [סעיף 71 לכתב התביעה].
25.
עוד טוען התובע כי הנתבעים "בהתעלמם מאזהרותיו וקריאותיו של התובע להגיש ערעורים על פסקי הדין ... הפרו את חובותיהם הבסיסיות של 'חובת שותף כלפי רעהו' הקבועות בסעיף 29 לפקודה [פקודת השותפויות –נ.ע.]". בעשותם כן, כך טוען התובע, הפרו הנתבעים את הסכם השותפות ואת חובות תום הלב [סעיף 76 – 77 לכתב התביעה].
26.
אפילו מוכן אהיה להניח כי התקיימו קשרי שותפות בין הצדדים, מקובלת עלי טענת המבקשים לפיה, אין בקשרי שותפות אלה לחייב את הנתבעים להגיש ערעור על פסקי הדין. התובע אינו חולק על כך שחלקו בסך 18% מן הסכומים שנפסקו בפסקי הדין שולמו לו, ומכאן שההסכם קוים. כתב התביעה אינו מצביע על כל הפרה שהיא של החוזה הנטען לחלוקת הרווחים, ואף אינו מצביע על הסכם כלשהו בדבר חובת הנתבעים להגיש ערעור.
27.
ודאי במצב בו אין חולק כי נוהל שיג ושיח בעניין זה בין הצדדים, והנתבעים, לאחר שפנו לייעוץ משפטי, החליטו שלא לערער על שני פסקי הדין הללו, משום סיכויי התערבות נמוכים [עמוד 14 לכתב התביעה].
28.
לא זו אף זו, הנתבעים הגישו ערעור על

פסק דין
אחר אליו בחר התובע שלא להצטרף [סעיף 69 לכתב התביעה], ודווקא במקרה זה, זכו הנתבעים בערעור [סעיף 17 לתשובה לתגובת התובע]. על כך התובע אינו מלין, ומשכך, לא ברור על איזו עילה חוזית מבסס התובע את תביעתו, ומה הקשר בינה לבין הסעד המבוקש.
29.
יתר על כן, אפילו ניתן היה לקבוע כי בין הצדדים היה הסכם שותפות להגשת ערעור, אין בכך להוביל למסקנה כי התובע יהיה זכאי לסעד המבוקש בכתב התביעה, קרי פיצויים אשר לטענתו היו צריכים להיפסק בערעור.
30.
כך, לא נטען כי קיים חוזה אשר הפרתו תוביל לפסיקת פיצויים לפי החישוב המבוקש, ואין כל קשר לוגי הגיוני בין קיומו של הסכם שותפות להגשת ערעור, לבין פסיקת כל ומלוא הפיצויים הנטענים, ואפילו לא חלקם.
31.
ברי כי אין בית משפט זה יכול לשבת כערכאת ערעור על

פסק דין
של בית משפט אחר, לקבוע כי קביעותיו שגויות ולקבוע כי התובע זכאי לפיצויים בשיעור גבוה לאין שיעור מזה שנפסק. רוצה לומר, כתב התביעה אינו מצביע על עילה חוזית המאפשרת היענות לסעד המבוקש.

אין עילת תביעה נזיקית
32.
עוד טוען התובע כי הסעד המבוקש מגיע לו אף מכוח עוולת הרשלנות. בלשונו "הנתבעים הפרו את חובת הנאמנות, חובת המיומנות וחובת הזהירות שלהם כלפי התובע משברשלנותם הרבה התעלמו מדרישותיו של התובע להגיש ערעורים" [סעיף 80 לכתב התביעה].
33.
על מנת שכתב התביעה יגלה עילה של רשלנות, נדרש כי כתב התביעה יצביע על קיומם של כל יסודות עוולת הרשלנות. במקרה דנן, אפילו נניח כי התרשלו הנתבעים [ובמקרה בו התקיימה התייעצות כבמקרה דנן, הסיכוי להוכחת התרשלות אינו גבוה], אין ולא יכול להיות קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק הנטען [השוו: ע"א (חי') 651/08 עו"ד יגאל גאגין נ' לבנה אפשטיין (5.9.2011)].
34.
סבורני כי תביעתו זו של התובע, במתכונתה, אינה יכולה לעמוד.
35.
התובע אינו יכול לעתור לסעד של פיצויים מלאים כאילו התקבלו הערעורים במלואם, שהרי, כאמור, אין בית משפט זה יכול לשבת כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית משפט השלום, אשר נתן את פסקי הדין.
36.
וודאי שאין בית המשפט זה יכול לקבוע כי הסכומים הנטענים על ידי התובע היו נפסקים. באותה המידה היו עשויים הערעורים להידחות, והתובע היה עשוי להיות מחויב בתשלום הוצאות.


ד.
סיכום
37.
לנוכח האמור, ובכל נסיבות העניין סבורני כי כתב התביעה בנוסחו נעדר עילה.
38.
בהתאם להלכה הפסוקה, טרם יעשה שימוש בסעד דרסטי של סילוקה של התביעה, ומבלי לקבוע מסמרות בסיכוייה של תביעה מתוקנת, ככל שתוגש, ראיתי להורות לתובע לתקן את תביעתו באופן שזו תגלה עילה ממשית נגד הנתבעים, לא יאוחר מיום 4.2.2018. לא יעשה כן, תימחק התביעה. ת.פ. 5.2.2018.
39.
שאלת ההוצאות תידון בחלוף המועד האמור ובשים לב לדרך פעולתו של התובע.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים, בדואר רשום.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ח, 01 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 2581-05/17 בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ, שלמה פרץ נ' יעקב נצר (פורסם ב-ֽ 01/01/2018)