פסקי דין על יוסף ברוק | פסקי דין על לאה ברוק |

1404-08/15 א     03/01/2018




א 1404-08/15 מדינת ישראל נ' יוסף ברוק, לאה ברוק








בית משפט השלום ברמלה


03 ינואר 2018
ת"א 1404-08-15 מדינת
ישראל באמצעות הרשות למקרקעי ישראל נ' ברוק ואח'




בפני

כב' השופט הבכיר זכריה ימיני


תובעים
מדינת
ישראל באמצעות הרשות למקרקעי ישראל


נגד

נתבעים
1.יוסף ברוק
ת.ז. 24884116
2.לאה ברוק
ת.ז. 25354325


פסק-דין

תביעה לפינוי מקרקעין בטענה שהנתבעת פלש למקרקעין שבבעלות המדינה.

בעלי הדין:
התובעת, מדינת ישראל
, היא הבעלים של המקרקעין הידועים כגוש 5455 חלקה 47 הנמצאים בעיר אלעד (להלן-"המקרקעין").

הנתבעים הינם בעל זכויות החכירה בנכס הגובל במקרקעין הידוע כגוש 5455 חלקה 13 וכתובתו היא רחוב חוני המעגל 17 אלעד (להלן-"הנכס").

טענות הצדדים:
בכתב התביעה בסדר דין מקוצר אותו הגישה התובעת טענה התובעת שהנתבעים פלשו למקרקעין המצויים העורף הנכס שלא כדין ומשתמשים בחלק מהמקרקעין כחלק הנכס. כחלק מהשימוש שלא כדין בחלק מהמקרקעין הקימו הנתבעים על המקרקעין מסלעה וצמחייה, המהווים חלק מחצרם של הנתבעים. בכתב התביעה עתרה התובעת לבית המשפט ליתן נגד הנתבעים צו פינוי וסילוק יד, וכן להורות להם להרוס את כל המבנים שבנו, המסלעה שהקימו ועקירת כל הצמחייה במקרקעין שסיפחו לחצירם, ופינוי הפסולת לאתר מורשה לפינוי פסולת.

בבקשת הרשות להגן טענו הנתבעים שהמקרקעין הופקעו על ידי עיריית אלעד, והם שייכים לעיריית אלעד ולא לתובעת.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט:
כל אחד מהצדדים המציא לבית המשפט חוות דעת של מודד מטעמו, וכל חוות דעת תמכה בטענתו של בעל הדין שמטעמו הוגשה.

בית המשפט מינה מודד מטעמו. המודד נתן את חוות דעתו ביום 27.10.17, ממנה עלה ששטח המקרקעין לגביו טענה התובעת את טענת הפלישה אינו כלול בשטח ההפקעה שהפקיעה עיריית אלעד, ולמעשה הנתבעים פלשו מהנכס לתוך חלקה 47.

בישיבת יום 28.12.17 הודיעו ב"כ הצדדים כי חוות הדעת של המודד מטעם בית המשפט מקובלת עליהם, וכי ניתן ליתן

פסק דין
על פי חוות דעת זו.

פיצול סעדים:
התובעת עתרה בכתב התביעה למתן היתר לפיצול סעדים, באופן שתוכל לתבוע את סעדיה הכספיים לאחר מתן

פסק דין
לפינוי. ב"כ הנתבעים התנגד למתן היתר לפיצול סעדים.

מאחר והתביעה לפינוי הוגשה בסדר דין מקוצר, לא ניתן היה לכלול בה תביעה כספית. על כן אני מתיר לתובעת לפצל את סעדיה, באופן שתוכל לתבוע את סעדיה הכספיים בתביעה נפרדת.

הוצאות משפט:
ב"כ הנתבעים ביקש שלא לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט, בטענה שהתובעת בתחילה טענה שהמקרקעין אינם בחזקתה ולאור ההפקעה.

ב"כ התובעת עתרה לחייב את הנתבעים בהוצאות, לאור המסקנות החד משמעיות של המומחה מטעם בית המשפט.

משהוציאה התובעת הוצאות להוכחת תביעתה, זכאית היא שייפסקו לטובתה הוצאות משפט, אם כי אקח בחשבון שהנתבע חסך זמן רב מבית המשפט ומב"כ הצדדים.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, ניתן בזה

פסק דין
כדלקמן:
1)
אני מורה לנתבעים ולכל הבאים מכוחו לסלק ידו מהמקרקעין הידועים כגוש 5455 חלקה 47, לפנות אותה ולמסרה לתובעת כשהיא נקייה מכל אדם וחפץ, אבני מסלעה עצים וצמחיה;
2)
על הנתבעים להרוס את הגדר התוחמת הנמצאת בתחום גוש 5455 חלקה 47, וכן להרוס כל הבנוי, המחובר והנטוע במקרקעין הנ"ל, ולפנות את ההריסות לאתר מורשה לפינוי פסולת;
3)
את האמור בס"ק (1) ובס"ק (2) על הנתבעים לבצע בתוך 30 יום מהיום;
4)
על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת כדלקמן:
(א)
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
(ב)
שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,
ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 1404-08/15 מדינת ישראל נ' יוסף ברוק, לאה ברוק (פורסם ב-ֽ 03/01/2018)