פסקי דין על אלון ברקוביץ' | פסקי דין על אסף ברקוביץ | פסקי דין על יש לי אור חברה לבנין | פסקי דין על ב.ה.ימינסון נדל"ן יזמות והשקעות |

3349-01/18 רעא     04/01/2018




רעא 3349-01/18 אלון ברקוביץ', אסף ברקוביץ נ' יש לי אור חברה לבנין בע"מ, ב.ה.ימינסון נדל"ן יזמות והשקעות בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רע"א 3349-01-18 ברקוביץ' ואח' נ' יש לי אור חברה לבנין בע"מ
ואח'






לפני
כבוד השופטת
אביגיל כהן


המבקשים

1
.
אלון ברקוביץ'

2
.
אסף ברקוביץ
ע"י עו"ד אייל תושיה


נגד


המשיבות

1. יש לי אור חברה לבנין בע"מ
2. ב.ה. ימינסון נדל"ן יזמות והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עקיבא שוורץ
ועו"ד בנימין מיצמכר




החלטה


1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עמית יריב) מיום 5/12/17 בת.א. 44811-03-17 ולפיה נדחתה בקשתם החוזרת של המבקשים לפי פקודת ביזיון בית המשפט תוך חיובם בהוצאות.

2.
עסקינן בתובענה לצו עשה שהוגשה על ידי המבקשים, במסגרתה התבקש בית משפט ליתן צו עשה נגד המשיבות – חברות בנייה ושיפוצים ,לבצע עבודות במגרש בבעלות התובעים ולפנותו. (כך לפי סעיף 3 לכתב התביעה).

3.
ביום 21/6/17 נתן בית משפט קמא (כב' השופט אילן רונן)

פסק דין
ובמסגרתו נתן תוקף להסכמות אליהן הגיעו הצדדים.
ההסכמות כללו ביצוע עבודות ליישור השטח שנמצא בשטח של התובעים – המבקשים על פי פירוט שהוסכם עליו.




4.
ביום 9/8/17 הוגשה בקשה לפקודת ביזיון בית המשפט.
על פי ההסכמות, העבודות היו צריכות להיות מושלמות עד ליום 1/8/17 (סעיף 3) ונטען, כי הן לא החלו.
לאחר קבלת תגובה ותשובה לתגובה נדחתה הבקשה למתן הסעד המבוקש "לעת הזאת".
נקבע ביום 12/9/17:
"..עם זאת, ועל מנת למנוע את הצורך בהגשת בקשה נוספת, ומאחר שגם הנתבעת 2 מודה שפסק הדין טרם בוצע, אזי אני קובע, כי ככל שהנתבעות לא יבצעו את פסק הדין עד ליום 1.10.2017, הן יישאו בקנס בסך 1,000 ₪ בגין כל יום של הפרה החל מיום 2.10.2017 ועד להשלמת ביצועו של פסק הדין, כאשר ימי פגרת סוכות יובאו במניין הימים.
בשלב זה, ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות."

5.
המשיבה 2 הודיעה לבית משפט קמא ביום 3/10/17 כי ביצעה את כל העבודות בהתאם להסכם הפשרה.

6.
ביום 18/10/17 הגישו המבקשים "בקשה לאכיפת החלטה".
נטען, כי "העבודות בוצעו ברמה נמוכה ביותר, תוך שקיימים שברים בחומה ועוד לקויים נוספים" (סעיף 4 לבקשה) וכי המשיבים סרבו לפגישה שתאפשר פתרון המחלוקת.
על כן, יש לאכוף את ההחלטה מיום 12/9/17 בנוגע לחיוב בקנס יומי.

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 19/10/17 תוך שנקבע:
"הגיעה
העת לעצור את מסע ההתשה.
משבוצעו העבודות, סיים בית משפט זה את מלאכתו ולא ידון עוד בנושא זה.
ממילא הוגשה הבקשה ללא תצהיר וללא חוו"ד לתמיכה בטענות המועלות בה.
ככל שיש מחלוקת על איכות הביצוע – רשאים התובעים לנקוט בהליך נפרד, שכן מדובר בסוגיה החורגת מגדרי הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט".






במקום להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, הוגשה ביום 19/11/17 "הודעת הבהרה ובקשה חוזרת לפי פקודת ביזיון בית המשפט".
נטען, כי המשיבים הפרו הפרה יסודית את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
.
לפי ההסכמה היו המשיבים צריכים להתקין גדר ברזל למניעת גישה למקום אך לא הותקנה גדר ולכן יש לאכוף את ההחלטה מיום 12/9/17 ולחייב בקנס יומי.

המשיבה 2 בתגובתה הדגישה כי בבקשת המבקשים מיום 18/10/17 הם טענו לביצוע עבודות ברמה נמוכה ולא העלו כל טענה בנוגע לגדר.
על כן הם מנועים מלהעלות טענות חדשות.
מה גם שעניין הגדר הוא שולי. העלות היא בסך של כ- 750 ₪.
העניין לא התבקש כלל במסגרת התביעה והמשיבה התקינה בינתיים את הגדר.
לו היו מבקשים ממנה קודם לכן להתקין את הגדר לפני שסיימה את העבודות בשטח (כחצי שנה קודם להגשת הבקשה), היתה עושה זאת קודם לכן.

בתשובה לתגובה נטען, כי סוגיית הגדר היא "מהותית ועקרונית", וכי עניין הגדר יורד לשורשו של פסק הדין.
אין בהתקנת הגדר בינתיים כדי "להכשיר את השרץ" ויש להטיל קנס יומי בסך 1,000 ₪ מיום 2/10/17 ועד היום שבו בוצעה ההתקנה ביום 22/11/17.

בהחלטה מיום 5/12/17 נקבע:
"הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – נדחית, ומוטב היה לולא הוגשה כלל.
כפי שציינו המשיבות, הבקשה המקורית, מיום 18.10.2017, אינה מתייחסת כלל לאי-התקנת הגדר, אלא רק לביצוע העבודות ברמה נמוכה. משהובהר כי אין בדעתי להידרש לכך, "נשלפה" לפתע הטענה כאילו לא נבנתה גדר כנדרש, אף שבוודאי הייתה זו ידועה עוד ב- 18.10.2017.
נראה כי התובעים מסרבים לסיים את ההליך, ומחפשים טענות מן הגורן ומן היקב.
הגיעה העת לעצור זאת.




הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט – נדחית.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה 2 בסך 5,000 ₪ בגין בקשת הסרק.
לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה".

על החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור שלפני.

7.
ב"כ המבקשים טוען, כי בזמן שהוגשה כל אחת מבקשותיו לבית משפט קמא, המשיבות היו מצויות במצב של הפרת החלטות בית משפט או במצב שבו לא קיימו את פסק הדין במלואו.
ממילא לא היה מקום לקבוע כי הם אלו שהגישו בקשות סרק תוך דחיית בקשתם לפי פקודת ביזיון בית המשפט וחיובם בהוצאות.

8.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א)
בקשה לנקיטת הליכים עפ"י פקודת ביזיון ביהמ"ש נתפסת כהליך אכיפה קיצוני, שפגיעתו עלולה להיות קשה בשל הסנקציה שבצידו – מאסר או קנס.
לפיכך מקובל לראות בהליך זה כהליך שיורי, שאין מקום להפעילו מקום שקיימת דרך חלופית להשיג את אכיפת ההחלטה השיפוטית שניתנה (רע"א 4036/14 מסעודין נ' אלכסנדר קושניר-מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, סעיף 25 להחלטת כב' הש' נ' סולברג (29.12.14)).

עוד נקבע כי פקודת ביזיון ביהמ"ש עניינה באכיפת החלטות וצווים שתוכנם ברור וחד משמעי (רע"א 3901/12
fundacio gala-salvador
dali

נ' וי.אס מרקטינג ישראל 2005 (בע"מ),
סעיף 6 לפסה"ד של כב' הש' חיות (25.7.2012) (להלן: "רע"א 3901/12")).






זאת ועוד; מטרת הטלת סנקציה עפ"י סעיף 6 לפקודת בזיון בימ"ש נועדה לכפות על הצדדים ציות לפסה"ד בעתיד ותכליתה אכיפתית – מניעתית ולא כדי להעניש את המפר בגין הפרות שאירעו בעבר (ראה סעיף 7 לפסה"ד ברע"א 3901/12).

ב)
כפי שקבע בית משפט קמא בהחלטה מיום 19/10/17, בנוגע למחלוקת על איכות ביצוע, ניתן לנקוט בהליך נפרד ואין צורך להיזקק להליך קיצוני של ביזיון בית משפט. לא ניתן להתעלם מכך שעד להגשת הבקשה בנובמבר 2017 לא הועלתה כל טענה ביחס לגדר. ממילא בית משפט קמא בהחלטתו שניתנה ביום 12/9/17 לא נדרש לסוגיית הגדר. גם עלותה הנמוכה יחסית של אותה גדר והעובדה שבינתיים הורכבה, מצדיקה אי מתן סעד קיצוני של ביזיון בית משפט בהקשר לה.
לא היה גם מקום להגיש "הודעת הבהרה ובקשה חוזרת" משנדחתה הבקשה הקודמת.
כאשר מבוקש להשיג על החלטה שיפוטית, יש לעשות זאת בדרך ערעורית על פי הוראות דין ולא להגיש "הודעת הבהרה" או "בקשה חוזרת" באותו עניין.

ג)
משמצאתי כי החלטת בית משפט קמא בדין יסודה, לא מצאתי מקום ליתן רשות לערער.
ממילא, ערכאת ערעור מתערבת בנושא פסיקת הוצאות וגובהן רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ,אשר אינם מתקיימים כאן. (ראה לעניין זה: ע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים בישראל – משרד האוצר
- 30/1/13).

9.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב)
משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 3349-01/18 אלון ברקוביץ', אסף ברקוביץ נ' יש לי אור חברה לבנין בע"מ, ב.ה.ימינסון נדל"ן יזמות והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/01/2018)