פסקי דין על עמרי וייסמן

63028-12/17 פ     14/01/2018




פ 63028-12/17 מדינת ישראל נ' עמרי וייסמן




לפני כב' השופט חאלד כבוב
, סגן נשיא
המאשימה מדינת ישראל
נגד

הנאשמים עמרי וייסמן
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד שירי גפני

הנאשם ובאי כוחו עוה"ד אלון רום ואילת לשם

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מאות רבות של עבירות (ולא פחות מ-364 עבירות) של השפעה בדרכי תרמ
ית על שער נייר ערך לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, בעבירה של קבלת דבר במרמ
ה לפי סעיף 415 לחוק העונשין(ריבוי עבירות), עבירה של מרמ
ה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק הנ"ל ובעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ח, 14/01/2018 במעמד הנוכחים.
____________________________
חאלד כבוב
, שופט, סגן נשיא
גזר דין

1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מאות רבות של עבירות של השפעה בדרכי תרמ
ית על שער נייר ערך, עבירות רבות של קבלת דבר במרמ
ה, עבירה של מרמ
ה והפרת אמונים בתאגיד ועבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

בהתאם למפורט בכתב האישום, הנאשם ביחד עם אחר בשם אברהם אשכנזי, שעניינו נדון בפני
מותב זה לפני כשנה לערך, שימש בעת הרלוונטית כמנהל דסק מניות בחדר מסחר של לקוחות מוסדיים בחברת אלקסלנס כאשר במסגרת תפקידו היה אחראי על ביצוע הוראות של לקוחות מוסדיים (חברות ביטוח, קופות גמל , קרנות השתלמות וכיוב') הייתה לנאשם הרשאה במסגרת תפקידו לפעול בחשבונות הלקוחות המוסדיים שאת חשבונותיהם באקסלנס, בהתאם להוראות שקיבל מהלקוחות ועל פי שיקול דעתו העצמאי לרוב במסגרת המגבלות שניתנו לו על ידי הלקוחות.

אשכנזי היה אותה עת סוחר פרטי בניירות ערך, לפני כן עבד כסוחר בבית השקעות ופעל במספר חשבונות על שמו באמצעות חברות אחרות.

הנאשם ואשכנזי הכירו אחד את משנהו במסגרת עבודתם המשותפת כסוחרים בבית השקעות ונקשרו ביניהם.

2. בסביבות חודש אפריל 2010, סוכם בין הנאשם לבין אשכנזי לפעול במשותף ולבצע מסחר בניירות ערך בחשבונות אשכנזי מול חשבונות הלקוחות על מנת להפיק לעצמם רווחים שהצטברו בחשבונות אשכנזי כאשר בהתאם לתוכנית הנאשם נהג להנחות את אשכנזי לגבי ניירות ערך שלגביהם עליו לפעול בהתאם למידע שהיה בידיו בדבר פעולות צפויות שלו בחשבונות הלקוחות וכך נוצרו עסקאות מתואמות בין חשבונות הלקוחות לחשבונות אשכנזי, פעילות שיצרה רווח מובטח לחשבונות אשכנזי כאשר הנאשם ואשכנזי סיכמו ביניהם שרווחים אלה יחולקו ביניהם.

3. עניינו של אשכנזי הובא בפני
י במסגרת הסדר טיעון כאמור, שם הצדדים עתרו להטיל עונש מוסכם של 7 חודשי מאסר נוסף לקנס כספי ומאסר על תנאי, כאשר בא כוח המאשימה פירט אז את הנסיבות הייחודיות של אשכנזי בראש ובראשונה העובדה שהסדר הטיעון הושג במסגרת הסכם עד מדינה שנחתם בין המאשימה לבין אשכנזי. והפנו לפסיקה הרלוונטית על פיה בית המשפט נמנע מלהתערב בשיקול הדעת המקצועי של רשויות התביעה שעה שמדובר בהסדר טיעון שהושג אל מול עד מדינה, שהמידע שהוא מוסר במסגרת ההסכם חושף מידע ועבירות חמורות שבוצעו במסגרת הפעילות העבריינית של אותו נאשם ביחד עם אחרים.

4. בא כוח המאשימה עתרה להטלת עונש של מאסר בפועל לתקופה של 21 חודשים במסגרת הסדר הטיעון, מאסר על תנאי, קנס כספי על סך 100,000 ₪ וחילוט סך נוסף של 100,000 ₪ לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת בהסתמך על מגוון שיקולים שפורטו על ידה בטיעונים שבפני
י.

לצד הנסיבות המחמירות שקיימות בתיק זה, בראש ובראשונה העובדה שהנאשם ניצל את האמון שניתן בו על ידי מעסיקיו, מעל באמון זה, שהרי הנאשם שימש כמנהל דסק בחדר מסחר של מוסדיים, וניצל מעמד זה על מנת לקשור קשר עם סוחר בניירות ערך, לבצע פעילות מסחר מתואמת בין חשבונות הלקוחות של בית המסחר בו עבד, לבין חשבונות של לקוחות של סוחר בניירות הערך, כל זאת כדי להפיק רווח מובטח כתוצאה מפעילות מתואמת זו.

אין ספק שאלמלא הסכמתו של הנאשם לבצע את חלקו בהתאם לקשר שנקשר בינו לבין אשכנזי, לא היה מתאפשר לאותו אשכנזי לבצע את אותה פעילות תרמ
יתית ביחד עם הנאשם ולהפיק רווחים לטובתו האישית.

מדובר בפרק זמן ארוך של פעילות תרמ
יתית מתאומת של כ 29 חודשים, שבוצע בתחכום לא מבוטל שעה שהנאשם ואשכנזי תכננו את מעשיהם כך שאלה יקשו על חשיפת הקשר התרמ
יתי ביניהם תוך שימוש בכרטיס sim ששולמו מראש, שימוש במכשירים ייעודיים שהוחלפו מדי פעם, חלוקה בכספי הרווחים על ידי העברת כספים במזומן ולא באמצעות חשבונות בנקאיים, כך שהנאשם ואשכנזי עשו כל שיכלו לעשות על מנת להקשות על חשיפת הפעילות התרמ
יתית המשותפת ביניהם.

בא כוח המאשימה הפנתה גם את בית המשפט למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג אלה, למידת הפגיעה בערך החברתי המוגן בנסיבות כאלה, לעובדה שמדובר במי ששימש בתפקיד אמון בבית ההשקעות, לעובדה שמדובר בפעילות שנמשכה פרק זמן ארוך, אך יחד עם זאת הוסיפה וציינה שפעילותו של הנאשם נפסקה מיוזמתו עוד לפני פתיחת החקירה, הפנתה להודאתו של הנאשם, לעובדה שמדובר בהסדר בשלב עריכת השימוע, לעובדה שכתב האישום נעדר עבירות של גניבה על ידי הנאשם או עבירות שוחד ועל כן עתרה לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון גם מכוח העקרונות שנקבעו בפסיקה שמצדיקים אישור הסדרי טיעון שיש בצידם חסכון בזמן שיפוטי יקר.

גם בא כוח הנאשם הצטרף לעתירה לכיבוד הסדר הטיעון, הפנה בראש ובראשונה לעובדה שמדובר בעבירות שבוצעו בין השנים 2012-2010, לעובדה שחלף פרק זמן ארוך מאוד מאז ועד היום, לעובדה שהנאשם הפסיק כאמור את פעילותו העבריינית יחד עם אשכנזי הרבה לפתני פתיחת החקירה, לעובדה שמדובר באדם אחר היום ביחס לאדם שביצע את העבירות והיה מעורב בהם, מאז ועד היום נולדו לו 3 ילדים, עבר טיפול בהתאם למפורט בנ/1 שמפאת צנעת הפרט אינני מפרט לגביו, לעובדה שהנאשם הפסיק את עיסוקו בשוק ההון בכלל והיום הוא עובד למחייתו בחנות לדברי ספורט.

עוד הפנה הסנגור למצבו הרפואי של אביו של הנאשם, ותמך טיעונו זה בשורה ארוכה של מסמכים רפואיים כאשר הנאשם מסייע לאב במהלך טיפולים רפואיים אינטנסיביים שזה מקבל והפנה גם הוא לפסיקת בתי המשפט השונים לרבות בית משפט זה ולנסיבות הייחודיות המאפיינות את המקרה הנוכחי שמצדיקות כאמור קבלת הסדר הטיעון וכיבודו.

5. אכן הלכה פסוקה היא שבית המשפט אינו נוטה כדבר שבשגרה להתערב בשיקול הדעת שמופעל על ידי רשויות התביעה שעה שאלה מציגות בפני
בית המשפט הסדרי טיעון, והכלל הוא שבית המשפט מכבד הסדר טיעון שכזה מכל אותם נימוקים שפורטו בהרחבה על ידי כב' הנשיאה בייניש כתוארה אז בפרשת פרץ הן משום העובדה שמדובר ברשות תביעה מקצועית שפועלת לאזן בין האינטרס הציבורי של החמרה בענישה מחד, קביעת נורמ
ות התנהגות ברף העליון של ההתנהגות הראויה אך יחד עם זאת תוך איזון עם האינטרסים האישיים של הנאשם, עם העובדה שמדובר בענישה אינדיווידואלית, הרצון לחסוך בזמן שיפוטי ולעודד נאשמים לקחת אחריות על מעשיהם אם אכן הם מודים ומתחרטים על פעילותם העבריינית.

בית המשפט העליון הוסיף וקבע שרק כאשר הוא נוכח לדעת שהסדר הטיעון חורג באופן בלתי סביר מרמ
ת הענישה הנהוגה והראויה, אז ורק אז יטה בית המשפט לשקול התערבות בהסדר טיעון זה כאשר ניסיון החיים מלמד שרשויות התביעה נוהגות כדבר שבשגרה כמעט לבצע איזון ראוי בין האינטרסים הנוגדים שעה שרשויות אלה מציגות את הסדרי הטיעון בפני
בית המשפט.

6. אין ספק במקרה זה, כפי שקבעתי בגזר הדין שניתן בעניינו של אשכנזי שמדובר בפרשה חמורה מאוד, שפגיעתה רעה באמון הציבור בשוק ההון בישראל, ביכולת המשקיעים לסמוך על אותם גופים מוסדיים שמנהלים את כספו של הציבור, לאחר שהציבור הפקיד בידי גופים אלה את חסכונותיו שעליהם הוא נסמך.

אין ספק שענישה בעבירות שכאלה מחייבת העדפת האינטרס הציבורי והעמדתו של זה בקדמת הבמה על חשבון האינטרס האישי של אותו מבצע עבירה, הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בהחמרה בענישה ממספר טעמים, הכל כפי שנקבע בתיקון 113 בראש ובראשונה ערך ההלימה בין חומרת העבירה שבוצעה על ידי הנאשם לבין העונש שבית המשפט מטיל עליו בסופו של דבר ובמקרה זה כאשר מדובר במי שהופקד על השקעת כספי ציבור בגוף מוסדי שמועל באמון שניתן בו כדי להעשיר את כיסו תוך גילוי אדישות מוחלטת לכספים עליהם הוא מופקד ולאינטרס הציבורי בהגנה על כספים אלה, הדעת נותנת שראוי להשית במקרים אלה ענישה מחמירה ומכבידה בדמות עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

גם אינטרסים ציבוריים אחרים מצדיקים במקרה זה הכבדה בענישה, לרבות הרתעת היחיד והרבים, בייחוד כאשר מדובר בעבירות שקיים ניגוד מוחלט בין הסיכון בחשיפה שהוא מוך בדרך הטבע בשל התחכום הרב שבפעילות אותם עבריינים לבין סכומי הכסף הניכרים שגורפים אותם עבריינים כתוצאה מפעילות זו.

יחד עם זאת, צודק בא כוח הנאשם בטיעונו שגם כאשר מדובר בעבירות כה חמורות אין לקבוע מתחם ענישה נוקשה ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ובמקרה זה אכן קיימות נסיבות מקלות לא מעטות, הכל כפי שפורט על ידי באי כוח הצדדים והדעת נותנת שאלה נשקלו שעה שהם הגיעו להסדר שהוצג בפני
בית המשפט.

מדובר בעבירות שבוצעו על ידי הנאשם ואחר בין השנים 2012-2010, הפעילות העבריינית הופסקה על ידי הנאשם עוד לפני פתיחת החקירה בתיק, הנאשם אינו עוסק יותר בתחום שוק ההון, מדובר בפרק זה ארוך שחלף בין מועד ביצוע העבירות לבין היום שבו הנאשם נותן את הדין על מעשיו, כאשר בפרק זמן זה של לא מעט שנים נולדו לו שלושה ילדים והוא מצוי בנקודת זמן שונה לחלוטין מזו שבה היה נתון בעת הרלוונטית, נאשם שמסייע לאביו, נאשם שנטל אחריות על מעשיו והודה עוד בשלב עריכת השימוע.

אינני יכול גם להתעלם מהעובדה שהעונש שהוצע על ידי הצדדים לבית המשפט במסגרת הסדר הטיעון, אינו חורג מרמ
ת הענישה אף שלאחרונה בית השמפט העליון במספר פסקי דין חזר פעם אחר פעם על הכלל שיש להחמיר בענישתם של אלה המעורבים בעבירות שפגיעתם קשה בשוק ההון ובאמון ציבור המשקיעים בו במיוחד כאשר מדובר במי שניצל את האמון שניתן בו שעה שהופקד על ניהול כספי ציבור או כספים של משקיעים שהופקדו בגופים מוסדיים.

אינני יכול גם להתעלם מהעונש שהוטל במסגרת הסדר הטיעון עם שותפו של הנאשם, עם כל המאפיינים הייחודיים של אותו מקרה, לרבות העובדה שמדובר בהסדר טיעון עם עד מדינה, כפי שקבעתי שם חלקו אינו יכול להיות חמור כפי חלקו של הנאשם ולו רק משום מעמדו של הנאשם ותפקידו בבית ההשקעות.

אינני מתעלם מהעובדה שחלקו של הנאשם ברווחים היה מצומצם ביחס לחלקו של אשכנזי, אשכנזי גרף כ-80 אחוזים מהרווחים שצמחו מהפעילות העבריינית המשותפת בעוד שחלקו של הנאשם היה כ-20 אחוז מרווחים אלה, וזאת מבלי להקל ראש מחומרת המעשים ומגובה הסכום.

רשמתי בפני
י את הסכמת הצדדים לחילוט לפי סעיף 21 כך שלא תעלה כל טענה בנדון על ידי ההגנה לרבות לגבי הוראת סעיף 21(ו) לחוק איסור הלבנת הון.

סופו של דבר מצאתי כאמור לכבד את הסדר הטיעון שהוצג בפני
בית המשפט ואני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1) מאסר בפועל לתקופה של 21 חודשים
(בניכוי יום מעצר אחד לפי המוסכם בין הצדדים).
הנאשם יחל בריצוי עונש המאסר ביום 20.2.2018.

רשמתי בפני
י את הצהרת בא כוח הנאשם שיפנה לשב"ס על מנת לאפשר לנאשם לעבור הליך מיון עוד טרם
כניסתו לריצוי עונש המאסר.

2) 15 חודשי מאסר אך הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים על אחת העבירות בהן הורשע.

3) קנס כספי בסך של 100,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תחתיו.
הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.3.2018 וכל 15 לחודש לאחריו.

אי תשלום הקנס או חלקו יביא לחיוב מיידי של כל יתרת הקנס.

4) אני מורה על חילוט סך של 100,000 ₪ לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, החילוט יבוצע תוך 30 יום מהיום.
זכות ערעור בתוך 45 ימים מהיום
ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ח, 14/01/2018 במעמד הנוכחים.
____________________________
חאלד כבוב
, שופט, סגן נשיא
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"פ 17-12-63028 מדינת ישראל
נ' וייסמן 14 ינואר 2018
1








פ בית משפט מחוזי 63028-12/17 מדינת ישראל נ' עמרי וייסמן (פורסם ב-ֽ 14/01/2018)