פסקי דין על ניר שדה | פסקי דין על עירית מודיעין

35498-11/10 תצ     11/01/2018




תצ 35498-11/10 ניר שדה נ' עירית מודיעין








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

ת"צ 35498-11-10 שדה נ' עירית מודיעין

ת"צ 16524-02-14 שדה נ' עירית מודיעין
-מכבים-רעות

ת"צ 29718-12-12 שדה נ' עיריית מודיעין





לפני:
כבוד השופטת
מיכל נד"ב


התובע:

ניר שדה


נגד

הנתבעת:
עירית מודיעין



החלטה

1.
ביום 18.11.10 הגיש התובע ת"צ 35498-11-10 (להלן: "הבקשה הראשונה" ו"החלטת האישור" בהתאמה) שהוגשה.

2.
ביום 22.8.11 אישרתי את הבקשה להגשת תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת.

3.
התובע הגיש שתי בקשות אישור נוספות - ת"צ 29718-12-12 (להלן: "הבקשה השנייה") מיום
16.12.12
ות"צ 16524-02-14 (להלן: "הבקשה האחרונה") מיום 9.2.12 באותו עניין כהמשך לתובענה הראשונה,. נימוקי הבקשות זהים אלא שהם מתייחסים לתקופות נוספות. זאת נוכח הוראת
סעיף 21 בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006
(להלן: "החוק")
המגבילה את תקופת ההשבה ל- 24 חודשים ונוכח העובדה שהנתבעת המשיכה בהתנהלות בגינה הוגשה בקשת האישור הראשונה.

4.
ביום 4.11.13 נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה הנתבעת על החלטת האישור. בהחלטתי מיום 17.2.14 קבעתי כי בקשת האישור האחרונה תצורף לבקשות האישור הקודמות.

5.
ביום 7.5.14 הגישה הנתבעת הודעה על חדילה חלקית מגבייה לפי
סעיף 9
בחוק, בבקשה האחרונה.

6.
ביום 20.1.15 אושרה החדילה ב

פסק דין
חלקי בבקשה האישור האחרונה, בהתאם
לסעיף 9
ב
חוק תובענות ייצוגיות
.
בקשת האישור לא אושרה ביחס ל"הנחות שנקבעו בדין".

7.
ביום 12.1.15 התקיים דיון הוכחות והצדדים הגיעו להסכמה שמצאה ביטויה בהחלטתי ממועד זה:
"רשמתי לפני הסכמת הצדדים כי ההחלטה שניתנה בבקשת האישור הראשונה עומדת בעינה גם לגבי שני התיקים הנוספים וכי המחלוקת בין הצדדים היא לעניין השפעת ההנחות הוולונטריות לעומת אלה שהן מנדטוריות. כמו כן רשמתי הסכמתו של ב"כ הנתבעת כי בקשת האישור לעניין ההנחות המנדטוריות, מתקבלת לגבי הבקשה השנייה מהנימוקים שפורטו בהחלטה לגבי בקשת האישור הראשונה".

8.
ביום 20.8.15 ניתן

פסק דין
, בו דנתי בשלוש התובענות הייצוגיות וקבעתי כי אין להבחין לעניין שיטת החישוב בין ההנחות הוולונטריות למנדטוריות
וקיבלתי את שלוש התובענות העוקבות, למעט לעניין ההנחות המנדטוריות בבקשה השלישית בה אושרה כאמור הודעת חדילה.

ביום 16.10.15 ניתנה החלטה שלי לפיה הורית על תיקון פסק הדין באופן שלחלק האופרטיבי של פסק הדין לפיו: "אני מחייבת את הנתבעת להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את הפרשי הארנונה שנגבו מהם ביתר ב-24 החודשים שקדמו לכל תובענה (למעט כאמור הפרש הנחות החובה בתובענה השלישית)" יתווספו המילים: "ועד למועד בו אושרה התובענה הייצוגית".

9.
ערעור על פסק הדין מיום 20.8.15 נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 6.6.16.

10.
בדיון שהתקיים ביום 15.1.17 נרשמה הסכמת הצדדים: "מוסכם כי לגבי התביעה השנייה והשלישית (לעניין ההנחות המנדטוריות), מועד אישור בקשת האישור הוא 12.1.15 בהתאם להסכמת הצדדים שהועלתה במסגרת החלטת בית המשפט בעמ' 13 בפרוטוקול. לגבי התובענה השלישית לעניין ההנחות הוולונטריות, מועד אישור הבקשה הוא מועד פסק הדין ביום 20.8.15".
עוד הוריתי בדיון זה כי הצדדים יגישו טענותיהם לעניין המחלוקת באשר לתקופות ההשבה על פי פסק הדין.





תמצית טענות התובע

11.
פסק הדין מיום 20.8.15 הוא

פסק דין
חלוט לאחר שנדחה הערעור עליו. על כן תקופות ההשבה הן כדלקמן:
בקשת האישור הראשונה הוגשה ביום 18.11.10 על כן תחילת ההשבה היא מ-18.11.08 ועד החלטת האישור ביום 22.8.11.
בקשת האישור השנייה הוגשה ביום 16.12.12 על כן תחילת ההשבה היא ביום 16.12.10 והיא מסתיימת ביום 20.8.15 עם מתן פסק הדין.
בקשת האישור השלישית הוגשה ביום 9.2.14 על כן תחילת ההשבה היא מ-9.2.12 ועד ליום פסק הדין 20.8.15.

על כן תקופת ההשבה נמשכת ברצף לגבי הקבוצה של ההנחות המנדטוריות עד 12.1.15
ולגבי הקבוצה של ההנחות הוולונטריות עד 20.8.15.

אשר להודעת החדילה זו אינה מקנה פטור מהשבה. היא אינה מונעת תביעות אישיות להשבה וכך אינה מונעת בירור בקשת אישור אחרת כמו הבקשה השנייה בענייננו. הודעת החדילה אינה משליכה על בקשת האישור השנייה. אישור התובענה השנייה לגבי ההנחות המנדטוריות נעשה ביום 12.1.15 לכן תקופת ההשבה לגבי התביעה השנייה היא עד מועד זה לפי פסק הדין שהפך חלוט.

תמצית טענות הנתבעת

12.
לעניין קבוצת הזכאים להנחות מכוח חוק, ביום 7.5.14 הוגשה הודעת חדילה בבקשה האחרונה. על כן היה מקום לפטור את הנתבעת מהשבה לתקופה של 24 חודשים לפני הגשת הבקשה האחרונה דהיינו עד 9.2.12.
מאחר שהבקשה השנייה הוגשה ביום 16.12.12 סבורה הנתבעת כי יש לפטור אותה מהשבה לאחור של 15 חודשים, קרי
עד ליום הגשת הבקשה השנייה.
לעניין קבוצת הזכאים להנחות וולונטריות, המועד הקובע הוא היום בו הוסכם שהתובענות יתנהלו כייצוגיות דהיינו יום 12.1.15 ולא יום פסק הדין 20.8.15.

13.
בתשובה טען ב"כ התובע כי טענות הנתבעת נוגדות את ההסכמות שלה בישיבה מיום 15.1.17 שהובאו לעיל.

דיון

14.
לאחר השלמת טענות הצדדים הן לא הובאו לשולחני למתן החלטה, וביום 25.10.17 הגישה הנתבעת בקשה עדכנית, נוכח ההלכה שנקבעה בעע"מ 7741/15 מנירב נ' מדינת ישראל רשות המסים (22.10.17) שם נקבע כי תקופת ההשבה מוגבלת ל-24 חודשים שלפני הגשת התובענה הייצוגית, ותו לא. בהתאמה מבקשת הנתבעת לשנות את טיעוניה וליישם את הלכת מנירב על התובענות הנדונות.

15.
פסק הדין נושא הדיון ניתן על ידי ביום 20.8.15 ותוקן על ידי ביום 16.10.15. ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון ביום 6.6.16. על כן פסק הדין שניתן על ידי הוא חלוט. ההוראה לעניין תקופת ההשבה נכללה בפסק הדין ולא שונתה על ידי בית המשפט העליון, ועל כן בקשת הנתבעת ליישם את ההלכה בעניין מנירב על פסק הדין החלוט – נדחית.

16.
בפסק הדין נקבע כדלקמן: "
אני מחייבת את הנתבעת להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את הפרשי הארנונה שנגבו מהם ביתר ב-24 החודשים שקדמו לכל תובענה (למעט כאמור הפרש הנחות החובה בתובענה השלישית) ועד למועד בו אושרה התובענה הייצוגית"
(סעיף 37 לאחר תיקונו בהחלטת התיקון)
.
פסק הדין מדבר בעד עצמו וברור ממנו כי
לעניין הפטור לגבי הודעת החדילה הצדק עם הנתבעת. אשר לתקופה הרלבנטית להנחות הוולונטריות

הרי שבדיון שהתקיים ביום 15.1.17 נרשמה הסכמת הצדדים: " מוסכם כי לגבי התביעה השניה והשלישית (לעניין ההנחות המנדטוריות), מועד אישור בקשת האישור הוא 12.1.15 בהתאם להסכמת הצדדים שהועלתה במסגרת החלטת בית המשפט בעמ' 13 בפרוטוקול. לגבי התובענה השלישית לעניין ההנחות הוולונטריות, מועד אישור הבקשה הוא מועד פסק הדין ביום 20.8.15",
על כן בעניין זה הצדק עם התובע.


ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ח, 11 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.









תצ בית משפט לעניינים מנהליים 35498-11/10 ניר שדה נ' עירית מודיעין (פורסם ב-ֽ 11/01/2018)