פסקי דין על נתנאל מויאל | פסקי דין על (הנושה) | פסקי דין על נחום הופמן (הנאמן) | פסקי דין על שלום לנקרי | פסקי דין על הכונס הרשמי |

68088-07/17 עשא     10/01/2018




עשא 68088-07/17 נתנאל מויאל, (הנושה) נ' נחום הופמן (הנאמן), שלום לנקרי, הכונס הרשמי








בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני
: כב' שופט עמית כהן
תאריך: 10 ינואר 2018
עש"א 68088-07-17

המערער
נתנאל מויאל
(הנושה)



נגד


המשיבים
1. נחום הופמן (הנאמן)
2. שלום לנקרי
(החייב)
3. הכונס הרשמי


פסק דין
ערעור על הכרעת הנאמן בתביעת החוב של המערער, בה דחה הנאמן את תביעת החוב בשל איחור בהגשתה.
רקע
1.
בנק הפועלים בע"מ הגיש נגד משיב 2 (להלן: "
החייב
") בקשה לצו כינוס והכרזתו כפושט רגל, בתיק פש"ר 31523-03-15. ביום 30.3.15 ניתן צו לכינוס נכסי החייב וב- 21.11.16 הוכרז החייב כפושט רגל ומשיב 1 (להלן: "
הנאמן
") מונה כנאמן על נכסי החייב.
2.
ביום 15.6.17 התקיים דיון, בו ניתן לחייב הפטר, לאחר שהנאמן הודיע שהצטבר בקופה סכום המספיק לחלוקת דיבידנד בשיעור 100% לנושים שתביעות החוב שלהם אושרו.
3.
המערער הוא נושה של החייב, אשר תביעת החוב שלו, בסכום של כ- 29,000 ₪, נדחתה עקב איחור בהגשתה.
עיקר טענות המערער
4.
ביום 27.02.12 פתח הנושה תיק הוצאה לפועל נגד החייב.
5.
החייב לא פעל כנדרש בצו הכינוס ולא העביר את צו הכינוס למערער, זאת למרות שהחייב ידע על החוב למערער. יותר מכך, מערכת ההוצאה לפועל לא התריעה בפני
המערער שהחייב בהליכי פשיטת רגל.
6.
למערער נודע על כך שהחייב בהליך פשיטת רגל, רק כאשר החייב מסר לו את פרוטוקול הדיון מיום 21.11.16, ומשכך פעל להגשת תביעת חוב.
7.
נוכח העובדה שיש בקופה כספים לתשלום החוב למערער, אין סיבה לאפשר לחייב להתחמק מחובותיו. קבלת תביעת החוב שלו, לא תפגע ביתר הנושים.
עיקר תשובת הנאמן
8.
הנאמן סבור שיש לדחות את הערעור.
9.
תביעת החוב של המערער נדחתה מחמת העובדה שהיא הוגשה באיחור של למעלה משנה ממועד פרסום היותו של החייב בפשיטת רגל.
10.
תביעת החוב הוגשה ללא בקשה להארכת מועד. רק בערעור הועלו לראשונה טיעונים להארכת מועד.
11.
מדובר בבקשת נושה, שאינו יודע מי הם נושי החייב, ולכן אין חובת מסירה לנושים.
12.
קבלת תביעת החוב תשפיע על כלל הנושים של החייב, בהיותה כ- 5% מכלל הנשייה. משמעות קבלת תביעת החוב היא הפחתה של 5% מהדיבינד שיחולק לנושים.
13.
אין נימוקים המצדיקים הארכת מועד לפי סעיף 71(ב) לפקודה.
14.
המערער לא הוכיח את טענותיו.
עיקר תשובת החייב
15.
תביעת החוב הוגשה באיחור של שנה, ללא בקשה להארכת מועד.
16.
לא קמה חובה לחייב לשלוח את צו הכינוס לכלל נושיו, כנטען בתביעת החוב.
17.
החייב מכר את דירתו כדי לשלם את חובותיו, והתבסס על יתרת הכספים שהוא אמור לקבל מהקופה, בהתחייבויות כספיות להבטחת מקום מגוריו העתידי.
18.
הנושה יכול היה לדעת על קיומם של הליכי פשיטת הרגל של החייב, בדרכים רבות, ומכאן שאין לנושה להלין אלא על עצמו.
19.
לכן מבקש החייב לדחות את הערעור.
עיקר תגובת המערער

20.
המערער חוזר על נימוקי הערעור והוסיף שרק לאחר שפרוטוקול הדיון מיום
21.11.16 נמסר לו, נודע לו שהחייב בפשיטת רגל ולכן הגיש הוא תביעת חוב ובקשה להארכת מועד.
דיון
21.
לאחר עיון בטענות הצדדים – אני סבור כי דין הערעור להתקבל.
22.
סעיף 71(ב) לפקודה, הקובע את המועד להגשת תביעת חוב, קובע את התנאים להארכת מועד, כדלקמן: "... רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".
23.
ההלכה קובעת שסעיף 71(ב) לפקודה, אינו סעיף טכני בלבד, אלא מדובר בהוראה בעלת משמעות מהותית הנוגעת לניהול ההליכים במקרה של חדלות פירעון, ומשכך קובע הסעיף כי הארכת מועד להגשת תביעות חוב תתאפשר "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בעבר הייתה נהוגה פרשנות מחמירה ל- "טעמים מיוחדים" הנדרשים להארכת המועד, ולפיה רק במקרים בהם נושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועדה בשל נסיבות חיצוניות ואובייקטיביות, שאינן תלויות בו, תתאפשר הארכת המועד.
אולם, בית המשפט העליון ריכך את הגישה המחמירה ל- "טעמים מיוחדים" הנדרשים וקבע כי בעל תפקיד הנדרש להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, צריך להתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות להליך הספציפי שבפני
ו ולבחון את השפעת החלטתו על המשך ניהול ההליך, ראו:
"סיכומו של דבר, כאשר נושה ידע בפועל אודות מתן צו הפירוק או הכינוס – ... – הוא יתקשה מאוד להוכיח כי "לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, וכי על כן מתקיים לגביו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. לעומת זאת, כאשר נושה לא ידע בפועל אודות הליך חדלות הפירעון, ובמיוחד כאשר מדובר בנושה ששמו צוין בדוח שהוגש על מצב העסקים, הרי הנטל שיוטל עליו לסתור את חזקת הידיעה אודות מתן צו הכינוס או הפירוק לא יהיה כבד במיוחד. בנסיבות אלה, ובכפוף לשיקולים הנוגעים לפגיעה משמעותית ביעילות ההליך ובקידומו ובהתחשב במידת האיחור בהגשת תביעת החוב, יהיה ככלל על הנאמן או המפרק לשקול בחיוב העתרות לבקשה להארכת מועד להגשת התביעה. יש, אם כן, לבַכּר את הגישה המקלה על פני הגישה המחמירה ככל שמדובר בהארכת מועד להגשת תביעות חוב."
[רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם, 21/8/12].
בית המשפט העליון חזר על ההלכה בפסיקה מאוחרת יותר, ראו, לדוגמה:
"ודוק: אי הידיעה בפועל כשלעצמה אין בה די כדי להקים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת תביעת החוב ... ברם, בהינתן מצב שבו הנושה לא ידע אודות צו הכינוס, ובד בבד הארכת המועד לא תפגע ביעילות הליך פשיטת הרגל או בנושים האחרים, ניתן לבחון בחיוב את קבלת הבקשה.".
[ע"א 8855/14 זקי דבריקו נ' עו"ד שלמה הנדל, נאמן לנכסי החייב אפללו שלום, 29.03.2015].
24.
אני סבור שהמערער הוכיח ברמה הנדרשת שלא ידע על צו הכינוס
.
המערער צירף את תביעת החוב שהגיש, אשר הוגשה בדרך של תצהיר, בה טען הוא: "לא נתקבלה כל הודעה על צו כינוס שניתן לחייב אלא רק בעת פרוטוקול דיון מיום 21.11.16 – לפיה פעלנו בהתאם והגשנו תביעת חוב".
מטענות הצדדים בערעור, עולה שאין מחלוקת בין הצדדים שהחייב לא מסר את צו הכינוס למערער, והנאמן או החייב אינם טוענים שדבר צו הכינוס נודע למערער בדרך אחרת.
על כן, אני מקבל את טענת המערער שלא ידע על צו הכינוס עד סמוך למועד הגשת תביעת החוב.
25.
אני סבור שיש לדחות את הטענה שהמערער לא ביקש הארכת מועד, שהחייב לא היה חייב לשלוח לו את צו הכינוס וכי ייגרם נזק לנושים אם הערעור יתקבל, מהנימוקים הבאים:
25.1.
לגבי טענת הנאמן שרק בערעור הועלו לראשונה טענות המערער ביחס להארכת המועד
:
כאמור לעיל, טענת המערער שלא קיבל את תביעת החוב עד אשר נמסר לו פרוטוקול הדיון מיום 21.11.16, נטענה בתביעת החוב ונתמכה בתצהיר. אמנם, עדיף היה אם הנושה היה מפרט את נימוקי הבקשה להארכת מועד ביתר פירוט, אולם מהאמור בתביעת החוב מובנת טענת המערער שלא ידע על צו הכינוס.
יותר מכך, בדיון שהתקיים ב- 15.6.17 עדכן הנאמן: "קיבלתי מהכונ"ר היום בבוקר עוד שתי תביעות חוב בסכום כולל של כ- 33,000 ₪. אני צריך לקבל הכרעה בתביעות החוב האלה ולשקול האם יש מקום להעניק הארכת מועד אם לאו. ... ".
כלומר, כבר בדיון, בטרם הכרעה בתביעת החוב, הודיעה הנאמן שעליו להכריע בבקשה להארכת מועד, כך שברור שהנאמן ראה בדברי המערער כבקשה להארכת מועד.
25.2.
האם הייתה חובה על החייב למסור את צו הכינוס למערער:
מטענות הצדדים, עולה שאין מחלוקת שהחייב לא מסר את צו הכינוס למערער. לטענת הנאמן והחייב, מאחר שמדובר בתיק שהתחיל מבקשת נושה, לא היה החייב חייב למסור את צו הכינוס לנושים.
החובה למסור את צו הכינוס לנושים נקבע בצו הכינוס, בו נקבע:
"בנוסף לאמור לעיל, על החייב לפעול כדלקמן:
....
6. למסור עותק מצו זה בדואר רשום, לכל הנושים אותם ציין החייב בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל. ההמצאה תעשה בתוך 10 ימים מיום קבלת צו זה.
אישור בדבר משלוח בדואר רשום יועבר לכונ"ר / למנהל המיוחד.
". (הדגשה במקור, ע.כ.).
לכן היה על החייב למסור את צו הכינוס לנושים, כולל המערער.
25.3.
האם תיפגע יעילות ההליך:
כאמור, בדיון שהתקיים ביום 15.6.17 ניתן לחייב הפטר. זאת נעשה לאחר שהנאמן טען: "קיבלתי מהכונ"ר היום בבוקר עוד שתי תביעות חוב בסכום כולל של כ- 33,000 ₪. ... אני סבור שגם אם תביעות החוב יאושרו אין לכך משמעות גדולה לגבי התיק, ולכל היותר, ירד הדיבינד מ- 100% לכ- 96%, לכן אינני רואה סיבה לעכב את ההחלטה בשל שתי תביעות החוב החדשות".
על כן, אין בסיס לטענת הנאמן שייגרם נזק לנושים והוא מושתק מלטעון טענה זו. בנוסף, הדבר סותר את דברי החייב הטוען שמגיע לו החזר מהקופה.
על כן, לא תיפגע יעילות ההליך אם יוארך המועד להגשת תביעת החוב מטעם הנושה.
26.
מאחר שבית המשפט קבע במפורש שעל החייב למסור את צו הכינוס לנושים, מאחר שאין מחלוקת שהחייב ידע על המערער ולא מסר לו את צו הכינוס, מאחר שמדובר בנושה פרטי, שאין לדרוש ממנו לבצע מעקב יומיומי אחרי הרשומות ומרשם פושטי הרגל, ומאחר שלא תיפגע יעילות הדיון, אני סבור שאין לאפשר לחייב ליהנות מהפרת הוראות בית המשפט, ולכן יש להאריך את המועד להגשת תביעת החוב.
התוצאה

27.
על כן, אני מקבל את הערעור ומאריך את המועד להגשת תביעת החוב מטעם המערער עד למועד הגשתה בפועל.
28.
הנאמן יכריע בתביעת החוב, תוך 30 ימים.
הנאמן רשאי לבקש השלמות מהמערער ואת תגובת החייב לתביעת החוב.
29.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום,
כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.
עמית כהן
, שופט







עשא בית משפט מחוזי 68088-07/17 נתנאל מויאל, (הנושה) נ' נחום הופמן (הנאמן), שלום לנקרי, הכונס הרשמי (פורסם ב-ֽ 10/01/2018)