פסקי דין על ח'אלד סואעד | פסקי דין על נסרין סואעד | פסקי דין על לאונרדו מזרחי | פסקי דין על איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח | פסקי דין על עאטף שלאעטה ואח' |

49102-10/14 תאמ     08/01/2018




תאמ 49102-10/14 ח'אלד סואעד, נסרין סואעד נ' לאונרדו מזרחי, איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, עאטף שלאעטה ואח'








בית משפט השלום בעכו



תא"מ 49102-10-14 סואעד נ' מזרחי ואח'

08 ינואר 2018

תא"מ 23541-06-14 סואעד ואח'
נ' מזרחי ואח'





בפני

כבוד השופטת
ג'ני טנוס


תובע –
ת.א. 49102-10-14


תובעת
– ת.א. 23541-06-14


ח'אלד סואעד
ע"י עו"ד עלא גנטוס

נסרין סואעד
ע"י עו"ד סאהר גנדור




נגד


נתבעים 1-4 –
ת.א. 49102-10-14



ת.א. 23541-06-14







נתבעות 5-6
– ת.א. 49102-10-14

1.לאונרדו מזרחי

2.איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
נתבעים 1-2 ע"י עו"ד קארין שלי גלאור

3.עאטף שלאעטה

4.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבעים 3-4 ע"י עו"ד אייל בוזגלו

5.משטרת ישראל

6.הרשות הארצית לכבאות והצלה
נתבעות 5-6 ע"י פרקליטות מחוז חיפה




פסק דין


עסקינן בשתי תביעות כספיות שהדיון בהן אוחד.

נתוני רקע:
1.
התביעות מתייחסות לנזקי הרכוש שנגרמו לרכבי התובעים בשתי התביעות עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 27.7.2013.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי במועד הנ"ל אירעה תאונת 'שרשרת' בה היו מעורבים 5 כלי רכב אשר נסעו בשיירה לפי הסדר הבא:
רכב שברולט מ.ר. 2748563 אשר היה נהוג ע"י הגב' סואעד נסרין (להלן – "נסרין").
רכב טויוטה מ.ר. 9518627 אשר היה נהוג ע"י מר סואעד ח'אלד (להלן – "ח'אלד").
רכב סוזוקי מ.ר. 4141128 אשר היה נהוג ע"י מר לאונרדו מזרחי
(להלן – "לאונרדו").
רכב איסוזו מ.ר.
1299064 אשר היה נהוג ע"י מר עאטף שלאעטה (להלן – "עאטף").
רכב וולבו מ.ר. 9603906 אשר היה נהוג ע"י הגב' עולא ח'טיב (להלן – "עולא").
אין מחלוקת גם, כי התאונה אירעה בכביש בין-עירוני מס' 804 בסמוך לעראבה כאשר לצד הכביש במקום בו אירעה התאונה השתוללה שריפה שכתוצאה ממנה המקום היה אפוף עשן סמיך שהגביל את שדה הראייה של הנהגים וגרם לרכבים להתנגש ביניהם.

זה המקום לציין, כי על אף שרכב הוולבו בו נהגה עולא היה מעורב בתאונה בתור הרכב האחרון בשיירה, עולא לא נתבעה על ידי מי מהתובעים והיא אינה צד להליכים. כמו כן יצוין, כי הנתבעות 5 ו-6 (משטרת ישראל ושירותי הכבאות וההצלה) נתבעו רק בתביעה של ח'אלד.

דיון:
2.
בדיון אשר התקיים לפניי העידו הנהגים המעורבים בתאונה, למעט עולא נהגת רכב הוולבו, וכן שוטר וכבאי שנכחו בזירה.

3.
בין הצדדים נתגלעו מספר מחלוקות הנוגעות לנסיבות התאונה ואחריות הצדדים בגינה, והשאלה הראשונה שתעמוד להכרעה נסבה על הנסיבות בהן נפגע רכבה של התובעת נסרין אשר ספג שתי מכות מאחור.

לעניין זה העידה נסרין, והדברים אושרו בדברי הנוסע שהיה עמה ברכב, מר רשאד סואעד, כי על אף שקטע הכביש לפניה היה מכוסה בעשן, היא החליטה להמשיך בנסיעה עד שהבחינה בשוטר שסימן לה לעצור והיא עצרה את רכבה ולאחר מכן חשה בשתי פגיעות ברכבה מאחור.

אף שרכבו נסע מאחורי רכבה של נסרין ונכנס גם הוא לתוך העשן, העיד ח'אלד כי הבחין ברכבה של נסרין עוצר ולכן גם הוא עצר תוך שמירת מרחק מסוים ממנה. לאחר מכן חש פגיעה ברכבו מאחור עת התנגש בו רכבו של לאונרדו, אך פגיעה זו לא גרמה לו לפגוע ברכבה של נסרין. בעקבות פגיעה זו ניסה לצאת מהשיירה על ידי הפניית רכבו שמאלה ותוך כדי כך חש פגיעה נוספת ברכבו מאחור ורק אז התנגש ברכבה של נסרין. לאחר מכן ח'אלד יצא מהשיירה ועצר בצד שמאל של הכביש.

בהתייחס לאמור לעיל טענו חלק מהנתבעים כי עת עצרה נסרין את רכבה, ח'אלד לא הספיק לעצור את רכבו והתנגש ברכבה מאחור עוד לפני שהתנגש בו הרכב של לאונרדו, ואילו הגרסה שצוינה על ידו ועל ידי נסרין היא גרסה שתואמה ביניהם בהיותם שכנים ולאור העובדה כי לרכב של ח'אלד לא היה ביטוח בתוקף בגין נזק רכוש.

4.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים בנדון ולאחר שבחנתי את הראיות הרלוונטיות, שוכנעתי לאמץ את גרסתם של ח'אלד ונסרין בהיותה נתמכת בחומר הראיות עליו אעמוד להלן.

ראשית כל, מוקד הפגיעה בחזית רכבו של ח'אלד תומך בגרסתו כי נהדף קדימה ופגע ברכבה של נסרין רק כאשר נפגע שוב מאחור בזמן שניסה לפנות שמאלה במטרה לצאת מהשיירה – היא הפגיעה השנייה ברכבו של ח'אלד שנגרמה כתוצאה מהתנגשות רכבו של עאטף ברכב של לאונרדו והדיפתו קדימה לעבר הרכב של ח'אלד. מעיון בתמונות של בוחן התנועה ושל השמאי מטעם ח'אלד ניתן להבחין כי מוקד הפגיעה בחזית רכבו היא בפינה ימנית קדמית, באופן שמתיישב עם טענתו כי היה תוך כדי יציאה שמאלה בזמן שנהדף לעבר רכבה של נסרין. לעומת זאת, אילו הייתה טענתם של הנתבעים נכונה, אזי הנזק בחזית הרכב של ח'אלד צפוי היה להיות לאורך כל החזית הקדמית של הרכב, ולא רק בפינה הימנית.

שנית, גם לאונרדו אישר בעדותו כי ההתנגשות הראשונה בין רכבו לרכב של ח'אלד שהיה לפניו הייתה קלה, ואילו שתי ההתנגשויות ברכבו מאחור כתוצאה מהתנגשות רכבו של עאטף ולאחר מכן רכבה של עולא היו משמעותיות יותר – באופן שמתיישב עם גרסתו של ח'אלד כי עקב ההתנגשות הראשונה של לאונרדו ברכבו הוא לא נהדף קדימה לעבר רכבה של נסרין, וכי נהדף קדימה רק בהתנגשות השנייה ברכבו (עקב התנגשות רכבו של עאטף ברכב של לאונרדו והדיפתו קדימה לעבר הרכב של ח'אלד).

שלישית, גם נסרין וגם הנוסע שהיה עמה בזמן התאונה העידו כי רכבם ספג שתי פגיעות מאחור, אחת מרכבו של ח'אלד והשנייה מרכב אחר. הרכב האחר הינו רכבו של לאונרדו, כפי שניתן לראות בתרשים שערך בוחן התנועה ובתמונות שצילם בזירת התאונה. בתרשים ובתמונות רואים שרכבו של לאונרדו לכוד ומעוך בין שני רכבים: רכבה של נסרין מקדימה, ורכבו של עאטף מאחור, באופן שמתיישב עם גרסתם של ח'אלד, נסרין והנוסע שהיה עמה כי הפגיעה השנייה ברכבה של נסרין הייתה על ידי רכב אחר שאינו רכבו של ח'אלד שבינתיים יצא מהשיירה ועמד בצד השני – נתון שאף הוא מתועד בתמונות שצילם בוחן התנועה.

5.
בעניין זה העיד לאונרדו כי פגע תחילה ברכבו של ח'אלד מאחור, וההתנגשויות של שאר הרכבים שהיו מאחוריו, היינו רכביהם של עאטף ושל עולא, גרמו לו להיהדף ולהתנגש שוב ושוב ברכבו של ח'אלד. מעדותו של לאונרדו ניתן להתרשם כי לא היה נחרץ בדבריו לגבי תוצאות הפגיעה של שני הרכבים שהיו מאחוריו, והסביר את מסקנתו לגבי ההתנגשות החוזרת ונשנית ברכבו של ח'אלד בעובדה כי היה הרכב שעצר לפניו ולכן לא ייתכן כי עף קדימה והתנגש ברכבה של נסרין. אלא שהסבר זה אינו מתיישב עם התרשים והתמונות של בוחן התנועה אשר מתעדים את רכבו של לאונרדו כשהוא צמוד ובמגע ישיר עם רכבה של נסרין, ולמעשה מעוך בין רכבה לבין הרכב שהיה מאחוריו, הוא הרכב של עאטף, מצב שיכול היה להתרחש רק אם ח'אלד הספיק בינתיים להזיז את רכבו הצדה ולצאת מהשיירה, כפי שאכן עשה, ולכן אני דוחה את דבריו של לאונרדו בנדון.


6.
הנתבעים ניסו לסתור את גרסתו של ח'אלד לפיה עצר מאחורי רכבה של נסרין ורק בעקבות ההתנגשויות של הרכבים שהיו מאחוריו נהדף קדימה ופגע ברכבה של נסרין, על ידי הפנייה להודעה שנגבתה במשטרה ביום התאונה מהכבאי שנכח במקום. באותה הודעה מסר הכבאי כי נכח בזירה וראה רכב שברולט (רכבה של נסרין) מאט ומאחוריו מגיע רכב שהתנגש בו מאחור (הרכב של ח'אלד)
ושני הרכבים נעצרו. לאחר מכן הגיעו עוד 3 רכבים שכל אחד מהם התנגש ברכב שלפניו לפי הסדר הבא: רכב סוזוקי (רכבו של לאונרדו) שהתנגש ברכבו של ח'אלד, רכב טנדר (רכבו של עאטף) שהתנגש ברכב של לאונרדו, ורכב וולבו (רכבה של עולא) שהתנגש ברכב של עאטף.

מהנימוקים שאפרט להלן, אין בידי לקבל גרסת הכבאי המפורטת בהודעה הנ"ל. ראשית, בעדותו בבית המשפט העיד הכבאי כי ראה את התאונה אך לא פירט הכיצד נגרמה שרשרת התאונות. יתרה מזאת, וזה העיקר, כאשר נשאל הכבאי אם בזמן התרחשות התאונה הוא הסתכל על הכביש או שמא לכיוון השריפה, השיב הכבאי כי היה עסוק בשריפה – ללמדנו, כי גם אם ראה במו עיניו חלק מהתאונה, אין זה בהכרח שראה כיצד בדיוק אירעו כל ההתנגשויות בין חמשת הרכבים המעורבים.

שנית, בוחן התנועה תיעד בתרשים ובתמונות שלו התנגשות ישירה בין רכבו של לאונרדו לבין רכבה של נסרין ואף צילם רכבו של ח'אלד כשהוא עומד בצד השני של הכביש – נתון המעיד על יציאת רכבו של ח'אלד מהשיירה לפני שהסתיימו כל ההתנגשויות. אלא שלנתון זה אין כל ביטוי בהודעת הכבאי במשטרה או בעדותו בבית המשפט, דבר שתומך במסקנה כי ייתכן ולא ראה את התאונה או שלא ראה אותה במלואה.



7.
והשאלה שנשאלת כעת היא, מי נושא באחריות לנזקיה של נסרין?

עפ"י הממצאים שצוינו לעיל, התאונה אירעה באופן הבא: לאחר שרכביהם של נסרין וח'אלד עצרו אחד אחרי השני הגיע רכבו של לאונרדו והתנגש ברכבו של ח'אלד מאחור. בעקבות כך ניסה ח'אלד לצאת מהשיירה והחל לפנות שמאלה, אלא שאז הגיע רכבו של עאטף שהתנגש ברכבו של לאונרדו מאחור, הדף אותו קדימה לעבר רכבו של ח'אלד אשר נהדף בתורו לעבר רכבה של נסרין. לאחר מכן ח'אלד יצא מהשיירה ונעמד בצד שמאל של הכביש. בתוך כך הגיע רכבה של עולא אשר פגע ברכב של עאטף מאחור, הדף אותו קדימה לעבר רכבו של לאונרדו אשר נהדף בתורו אל רכבה של נסרין ופגע בו.

זה המקום לציין כי עאטף הורשע עפ"י הודאתו בבית משפט השלום לתעבורה בעכו בנהיגה בחוסר זהירות עקב מעורבותו בתאונה דנן. גם עולא הורשעה בבית המשפט לתעבורה בעכו, אם כי לא ברור לי בגין איזו עבירה.

המסקנה המתבקשת מהממצאים שהובאו לעיל היא כי האחריות בגין הפגיעה הראשונה ברכבה של נסרין רובצת על עאטף, ואילו עולא – שאינה צד להליכים -
נושאת באחריות בגין הפגיעה השנייה.

8.
התביעה של נסרין הוגשה נגד לאונרדו והמבטחת שלו (הנתבעת 2) ונגד עאטף והמבטחת שלו (הנתבעת 4). בנסיבות אלו, אין להטיל חיוב כלשהו על לאונרדו והמבטחת שלו בגין הנזקים שנגרמו לנסרין ודין התביעה שלה נגדם להידחות, ואילו אחריותם של עאטף והמבטחת שלו עומדת על 50% מהנזק בלבד.

9.
בהתייחס לשאלת האשם התורם של נסרין טענו הנתבעים כי יש להשית עליה אחריות מסוימת משום שבחרה להיכנס לתוך העשן על אף ששדה הראיה בתוכו היה מוגבל מאוד.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים בנדון שוכנעתי שלא להטיל על נסרין אשם תורם כלשהו. אומנם נהיגה בתנאים בהם שדה הראיה הוא מוגבל מאוד היא בעייתית וכרוכים בה סיכונים שונים – סיכונים שאכן התממשו בעקבות נהיגתם של לאונרדו ועאטף שאף הם נכנסו לתוך העשן – ברם, במקרה דנן ההתנהגות של נסרין לא תרמה לתאונה ולקרות הנזק. זאת משום שנסרין עצרה את רכבה עצירה מוחלטת כאשר הבחינה בשוטר שסימן לה לעצור, ואפילו הרכב שהיה אחריה – רכבו של ח'אלד – עצר אף הוא עצירה מוחלטת מרחק מה מרכבה. יוצא אפוא כי התאונה אירעה במנותק מהפגם שנפל בהתנהגותה של נסרין, ולכן אין לחייבה ברשלנות תורמת.

10.
בעקבות התאונה רכבה של נסרין הוכרז כאובדן גמור והורד מהכביש. שווי הרכב בניכוי השרידים לפי האמור בחוות דעת השמאי מטעמה עומד על סך של 31,270 ₪. חוות הדעת לא נסתרה, ולכן אני מקבלת אותה לגבי שווי הרכב. לסכום האמור יש להוסיף שכר טרחת השמאי בסך של 2,224 ₪ בהתאם לחשבון שצורף לתיק בהיותו סכום סביר לחלוטין, ועוד סך של 590 ₪ בגין הוצאות גרירה בהתאם לקבלה שצורפה.

סך כל הנזק שנגרם לנסרין עומד אם כן על 34,084 ₪ נכון ליום הגשת התביעה, והיא זכאית להיפרע מעאטף והמבטחת שלו מחצית מהסכום בצירוף הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד.

11.
אעבור כעת לבירור תביעתו של ח'אלד.

בכתב התביעה המתוקן נתבעו בתביעה של ח'אלד לאונרדו והמבטחת שלו, עאטף והמבטחת שלו, וכן משטרת ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה.

אחריותם של לאונרדו ועאטף לנזקיו של ח'אלד היא ברורה. כזכור, לאונרדו אישר בעדותו כי תוך כדי נסיעה הבחין בעשן סמיך שכיסה את המקום אך החליט להמשיך בנסיעה, או אז התנגש ברכבו של ח'אלד מאחור משום שלא הבחין בו קודם לכן. גם עאטף אישר כי נכנס לתוך העשן והתנגש ברכב שהיה לפניו, רכבו של לאונרדו, משום שלא הבחין בו עקב הגבלת שדה הראיה בשל העשן. אשוב להזכיר בעניין זה כי עאטף הורשע עפ"י הודאתו בנהיגה בחוסר זהירות בגין מעורבותו בתאונה.

12.
יחד עם זאת, הצדדים נחלקו ביניהם באשר לאחריותם של הנתבעות 5 ו-6 – משטרת ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה.

אקדים ואומר, כי בכל הנוגע לנתבעת 6 – הרשות הארצית לכבאות והצלה – דין התביעה להידחות. מהעדויות וכלל הראיות שהוגשו לתיק, לרבות תיק המשטרה, עולה שלא נפל פגם בפעולותיהם של הכבאים שנכחו בשטח ועסקו בכיבוי השריפה. ויודגש לעניין זה, שאין זה מתפקידם של הכבאים להסדיר את התנועה, ובפרט שבמועד התרחשות התאונה נכחו במקום שוטרים שתפקיד זה מוטל עליהם.

זאת ועוד. חלק מהנהגים המעורבים טענו כי רכב כבאות עצר ליד הכביש בכיוון נסיעתם וחסם חלק מנתיב הנסיעה שלהם – טענה שהוכחשה על ידי הכבאי. גם אם אניח כי טענה זו היא נכונה, הרי שאין בדבר כדי להצדיק הטלת אחריות כלשהי על הכבאים שעסקו במלאכה. זאת מן הטעם הפשוט כי שני הרכבים הראשונים בשיירה עצרו את רכביהם ללא קשר להימצאות רכב הכבאות לפניהם בכביש, כאשר נסרין עצרה את רכבה לפי הוראת השוטר, ואילו ח'אלד עצר את רכבו עקב עצירת הרכב של נסרין – ללמדנו, שהימצאות רכב הכבאות בכביש לא הפריעה לרכבים, לא גרמה להם לעצור, ולא תרמה תרומה כלשהי להתרחשות התאונה.


13.
אשר לאחריותה של המשטרה, המצב הוא שונה. השוטר שהעיד לפניי מסר בעדותו כי הגיע לזירת התאונה בשעה 12:55 וראה שבכביש נוצר מסך עשן שחור כתוצאה משריפה שדלקה במזבלה סמוכה, ומאחר שלא ניתן היה לראות דבר עצר את רכבו, אולם שאר הרכבים שהיו לפניו המשיכו בנסיעתם בתוך העשן ואז שמע 'בומים'. לאחר מכן הוא עצר את הרכבים המעורבים ואת התנועה בכיוון נסיעתו, ואילו השוטר שהיה עמו ירד מהניידת והלך רגלית לעבר הצד השני וחסם את התנועה בכיוון הנגדי.

גרסה זו אין בידי לקבל. בעדותו מסר השוטר כי הגיע לזירה בזמן התאונה כאשר הוא נוסע מאחורי הרכבים המעורבים אשר בחרו להיכנס לתוך מסך העשן. אולם לא כך הוא הדבר. עפ"י ראיות שונות שהוגשו לתיק (כולן ראיות מטעם המדינה), כגון כתב האישום שהוגש נגד עאטף, דו"ח בוחן התנועה, נוסח האזהרה בהודעותיהם של לאונרדו, עולא ועאטף במשטרה, וכן אשור המשטרה, התאונה אירעה בשעה 13:30 או בשעה 13:36, היינו כחצי שעה לאחר שהשוטרים הגיעו כבר למקום.

בנסיבות אלו, בידי שני השוטרים שהגיעו למקום היה די והותר זמן לעצירת התנועה של הרכבים כאשר כל אחד מהם עומד בכיוון נסיעה אחר, ואילו הדבר היה נעשה, יש להניח כי התאונה הייתה נמנעת אף ללא צורך בקבלת תגבור מניידות אחרות.

לאור כך, יש להשית על המשטרה אחריות מסוימת להתרחשות התאונה.

כמובן שאין באמור לעיל כדי לפטור את הנהגים האחראים לתאונה, ועליהם רובצת עיקר האחריות להתרחשותה.

בהינתן הדעת למכלול הנסיבות, אני קובעת כי אחריותה של המשטרה לנזקיו של ח'אלד היא בשיעור של 10%, ואילו אחריותם של לאונרדו ועאטף עומדת על 90% בחלוקה שווה בניהם, קרי 45% על כל אחד מהם.

14.
בטרם אעבור לשאלת הנזק בעניינו של ח'אלד, אבקש להעיר כי נסרין לא תבעה את משטרת ישראל, ולכן האמור לעיל בנוגע לאחריותה של המשטרה מתייחס אך לתביעתו של ח'אלד, אולם אין בדבר כדי לגרוע משיעור האחריות שהושת על עאטף והמבטחת שלו בגין נזקיה של נסרין, אשר לא שלחו הודעת צד ג' נגד המדינה.


ואף זאת. גם כנגד ח'אלד נטען כי יש להשית עליו אשם תורם להתרחשות התאונה, אולם טענה זו דינה להידחות מאותם נימוקים שצוינו מקודם בנוגע לנסרין, ואיני רואה צורך לחזור על הדברים.

15.
כתוצאה מהתאונה רכבו של ח'אלד הוכרז כאובדן גמור והורד מהכביש. שווי הרכב בניכוי השרידים לפי האמור בחוות דעת השמאי מטעמו עומד על סך של 18,142 ₪. חוות הדעת לא נסתרה, ולכן אני מקבלת אותה לגבי שווי הרכב. לסכום האמור יש להוסיף שכר טרחת השמאי בסך של 1,000 ₪ בהתאם לחשבון ולאשור שצורפו לתיק בהיותו סכום סביר לחלוטין, ועוד סך של 590 ₪ בגין הוצאות גרירה בהתאם לקבלה המצורפת.

סך כל הנזק שנגרם לח'אלד עומד אם כן על 19,732 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

אחרית דבר:
16.
אני מקבלת את התביעה של נסרין בחלקה בתיק שמספרו 23541-06-14, ומורה כדלקמן:
א.
אני דוחה את התביעה נגד לאונרדו והמבטחת שלו, הם הנתבעים 1-2 בתביעה הנ"ל. מאחר שנתבעים אלה הם ממילא צד להליך המאוחד, הדחייה היא ללא צו להוצאות.
ב.
אני מחייבת את עאטף והמבטחת שלו, הם הנתבעים 3-4 בתביעה הנ"ל, לשלם לתובעת נסרין סכום של 17,042 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. כמו כן, על נתבעים אלה לשלם לנסרין הוצאות משפט בגין האגרה ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% כולל מע"מ.

17.
אשר לתביעה של ח'אלד בתיק שמספרו 49102-10-14, אני מורה כדלקמן:
א.
אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 6 ללא צו להוצאות.
ב.
אני מחייבת את יתר הנתבעים, קרי נתבעים 1-5, לשלם לח'אלד סך של 19,732 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. כמו כן, על נתבעים אלה לשלם לח'אלד הוצאות משפט בגין האגרה ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% כולל מע"מ. התשלומים לפי סעיף זה יבוצעו בהתאם לחלוקה הבאה:
*
הנתבעים 1-2, לאונרדו והמבטחת שלו, בשיעור של 45%.
*
הנתבעים 3-4, עאטף והמבטחת שלו, בשיעור של 45%.
*
הנתבעת 5, משטרת ישראל, בשיעור של 10%.
18.
כל הסכומים שצוינו לעיל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לב"כ הצדדים
.

ניתן היום,
כ"א טבת תשע"ח, 08 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 49102-10/14 ח'אלד סואעד, נסרין סואעד נ' לאונרדו מזרחי, איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ, עאטף שלאעטה ואח' (פורסם ב-ֽ 08/01/2018)