פסקי דין על ראובן יורצקי | פסקי דין על יצחק ספיר

18267-11/16 תאק     09/01/2018




תאק 18267-11/16 ראובן יורצקי נ' יצחק ספיר








בית-משפט השלום בתל-אביב - יפו

תא"ק 18267-11-16 ספיר נ' יורצקי



9 בינואר 2018




לפני:

כבוד השופט גיא הימן


ה
מבקש (הנתבע):
ראובן יורצקי


נגד

ה
משיב (התובע):
יצחק ספיר



בשם המבקש (הנתבע):
בעצמו
בשם המשיב (התובע):
עו"ד ינון שרעבי

החלטה
1.
ביום 1.1.2010 שכר הנתבע מהתובע, בשכירות רגילה למגורים, דירה שבבעלות-התובע בתל אביב-יפו. הסכם השכירות, שנערך בכתב ונקבע לתקופה בת שנה, הוארך מעת לעת, על-פה. בפעם האחרונה היה זה לשנת-השכירות 2016. דא עקא כי מחודש יוני של אותה שנה חדל הנתבע לשלם את דמי-השכירות לחלוטין. שני צ'קים, שמסר בידיו של התובע, חוללו. צ'קים אחרים לא נמסרו. ביום 27.6.2017 הודיע התובע לנתבע, בהודעת-טקסט, על ביטולו של החוזה. בכל זאת הוסיף הנתבע להתגורר בדירה.


התובע נקט, אפוא, שני הליכים לפניו של בית-משפט זה. בתא"ח 10146-08-16 הוא עתר לפינויו של הנתבע מן המושכר. בפסק-דין, שניתן בהסכמה (
כבוד השופטת כרמלה האפט
, 18.12.2016) צוּוה הנתבע לסלק את ידו מן הדירה וכך הוא עשה. בתביעה זו שלפנַי עתר התובע לחיובו של הנתבע ביתרתם של דמי-השכירות, בגין שבעה החודשים שבין יוני לבין דצמבר 2016 וכן בפיצוי, שעליו הוסכם בחוזה, בסך של 300 ש"ח בגין כל יום של איחור בפינוי-הדירה בעקבות פקיעתו של ההסכם מחמת-הפרה.

2.
התביעה הוגשה בסדר-דין מקוצר. הנתבע עתר לאפשר לו התגוננות. בבקשתו ובתצהירו שנלווה לה, ועליהם הוא חתם לבדו אך הסביר כי נוּסחו בידיו של עורך-דין, לא התכחש הנתבע לאי-תשלומם של דמי-השכירות. טענתו הייתה כפולה ושני חלקיה הלכו אחר זכותו הנטענת לקיזוז.
ראשית
נטען כי בדירה ניגעו ליקויים רבים, שעשו את השכירות רעה באופן מהותי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים. התובע, כנטען, חזר והשיב ריקן את כל פניותיו של הנתבע אליו וסרב לתקן את הדרוש תיקון. את ההפחתה בערכה של השכירות סבור המבקש כי יש לקזז מדמי-השכירות.
שנית
, הנתבע רכש, על חשבונו, מזגן ומכונת-כביסה חדשים, חֶלף אלה שהיו בדירה והתקלקלו. התובע, שהתחייב לשפותו בסכומים שהוציא, לא עשה כן עד היום והרי לך מרכיב נוסף לקיזוז. בד בבד עתר הנתבע למחיקתה של כותרת-ההליך, כך שלא יהא עליו לבקש רשות להתגונן. ביום 16.10.2017 התקיים דיון בבקשות.

3.
במהלך-הדיון הסביר הנתבע כי, לשיטתו, הוא אכן חייב לתובע דמי-שכירות אך שיעורם נמוך במידה ניכרת מסכומה של התביעה ועומד על 24 אלף ש"ח. בית-המשפט איננו מייעץ או ממליץ דבר, ולכן אציין רק שכל בקשה לא הונחה לפניו של בית-המשפט בעקבות כך. דומה אפוא כי הטענה הזו נותרה חלק ממה, שיעמוד לדיון בהמשכו של ההליך.

4.
עתה לבקשה למחיקתה של הכותרת. תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מאפשרת את הגשתה של תובענה בסדר-דין מקוצר אם זו תובענה לחיוב קצוב "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב". דרישת-הכתב שבהוראה זו איננה מתייחסת לחוזה גופו. ענינה בקיומה של ראָיה בכתובים להוכחתו. שהרי, ההוראה מאפשרת לבסס תביעה בסדר-דין מקוצר אפילו על חוזה או התחייבות, שנקשרו מכללא. אמת, הדרישה היא ראיָתית ומקורה ב"הקלות" שמאפשר סדר-הדין המקוצר לתובעים. אל מול דרישות דיוניות, המקלות עם תובעים, הניח המחוקק הכבדה בתשתית הראיתית שעל אלה להציג. תביעה חוזית בסדר-דין מקוצר איננה מחייבת, אפוא, כי חוזה ייעשה בכתב. די בכך שישנה ראיה שבכתובים לקיומו.

בנדון כאן לא הכחיש הנתבע, מכול וכול, את עצם-קיומו של חוזה-שכירות, שהתייחס לתקופה המדוברת אפילו שנעשה על פה. התובע, מצדו, לא רק שהניח לפניו של בית-המשפט, כתוב, את החוזה הראשון אשר החל את יחסי-השכירות, אלא שהציג את צילומם של שבעה צ'קים, כל אחד בסכומם של דמי-שכירות לחודש אחד, שרשם הנתבע לפקודתו בגין כל אחד מן החודשים יוני-דצמבר 2016. די בכך, להשקפתי, להניח בסיס שבכתובים לעצם-קיומו של הסכם-שכירות; לשיעורם של דמי-השכירות החודשיים המוסכמים; ולמשכה של התקופה נושא-התובענה הזו.

5.
הקושי, בענינו של סדר-הדין, מצוי בעתירתו של התובע לחייב את הנתבע בפיצוי המוסכם בגין איחור בפינוי. תניה בדבר-פיצוי מוסכם ושיעורו באה בכתובים אך בחוזה של שנת 2010. אין כל ראיה בכתב לכך, שהיא הוסיפה ונמשכה אל ההסכמים, שנעשו לאחר מכן על-פה, לרבות ההסכם לתקופת-השכירות הנדונה. הנתבע – מצדו – מכחיש. את הסעד הזה לא יכׂל, אפוא, התובע לתבוע בסדר-דין מקוצר. מאליו מובן כי הנתבע זכאי להתגונן מפני תביעה לסעד כזה אף בלא שהוגשה בקשה להרשות התגוננות, ובלבד שהדבר יועלה בכתב-הגנתו.

משמצאה עצמה תביעה ורגלה האחת – מחוץ לגדריו של סדר-הדין המקוצר, הולך אחריה הגוף כולו. הבקשה למחיקת כותרת הרי היא מוצדקת ואני נעתר לה. עד יום 10.2.2018 יגיש הנתבע כתב-הגנה בתיק זה. כתב-תשובה ניתן להגיש, לפי התקנות.

6.
לאחר כל זאת סבר בית-המשפט והדבר אף ניכר בהצעה, שהציע לצדדים בעקבותיה של הישיבה הקודמת, כי אפשר שישנם קשיים בעמדתו של כל אחד מן הצדדים. דעתו של בית-המשפט לא נתגבשה, אולם סבורני כי טוב יעשו הצדדים שניהם אם יעיינו בפסק-דיני, החלוט, שבתא"ח 19032-10-15
גלקסי נכסים ונדל"ן (1996) בע"מ נ' עלית שירותי רפואה בע"מ
, בייחוד בפסקאות 6 – 23 (פורסם במאגרים, 29.12.2015), וישקלו אם הוא משליך על ענינם. לתובע, מצדו, מוצע לשקול, בייחוד, אם יש מקום לעמוד במלואה על הדרישה לפיצוי מוסכם ואם עשוי להיות ממש בטענת-הקיזוז בענינם של מזגן ומכונת-כביסה.

7.
הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים בינם עד ליום 10.3.2018. כל בקשה בענינם של ההליכים המקדמיים ניתן להגיש לבית-המשפט לא יאוחר מיום 1.4.2018. התובע יגיש תצהירים של עדות ראשית, כל חוות-דעת של מומחה שברצונו להגיש, ערוכה כדין וכל בקשה, מנומקת, להזמנתו של עד בידיו של בית-המשפט, עד ליום 1.5.2018. הנתבע יעשה כן לא יאוחר מיום 1.6.2018. דיון בקדם-משפט יתקיים לפנַי בתאריך 12.7.2018 בשעה 11:30.

8.
כתבתי, שבתי וכתבתי והריני כותב שוב כי הנתבע עלול להיתקל בקושי, שמקורו באי-היותו מיוצג ואיננו שולט בשפה העברית. זכותו של הנתבע היא להופיע בהליך זה כשהוא מיוצג. ככל שישנו קושי כספי, ניתן לפנות אל האגף לסיוע משפטי במשרד-המשפטים, לבחינתה של אפשרות לייצוג ללא תשלום. ניתן לפנות אל המזכירות של בית-המשפט לשם סיוע בהפנָיה. לא יסדיר הנתבע ייצוג – יהא עליו להסתדר בכוחות-עצמו בכל שלביו של ההליך, לרבות בהבנתן של הפעולות הדיונית שעליהן הוריתי בהחלטה זו.

באחריותו של הנתבע להתייצב לכל דיון, שייקבע בתיק זה, ועמו אדם השולט בעברית וכן בשפתו של הנתבע, ויוכל לתרגם לנתבע את הנאמר. כך גם לגבי-תוכנה של החלטה זו
.

בהמצאתה של החלטה זו לצדדים תקפיד המזכירות בהמצאה לנתבע במסירה אישית.

אינני עושה, לעת הזו, צו להוצאות בבקשה זו. ניתן יהיה להעלות כל בקשה בנדון בהמשכו של ההליך.

ניתנה היום, כ"ב בטבת התשע"ח, 9 בינואר 2018, שלא במעמד-הצדדים.











תאק בית משפט שלום 18267-11/16 ראובן יורצקי נ' יצחק ספיר (פורסם ב-ֽ 09/01/2018)