פסקי דין על מורן בינמו אלקבץ | פסקי דין על נדב אלקבץ | פסקי דין על חברת "מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע''מ

21528-11/16 תק     14/01/2018




תק 21528-11/16 מורן בינמו אלקבץ, נדב אלקבץ נ' חברת "מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע''מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



ת"ק 21528-11-16 בינמו אלקבץ ואח' נ' חברת "מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע''מ

ח.פ. 514852573 ואח'
תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם בכיר
נדים מורני


תובעים

1.מורן בינמו אלקבץ

2.נדב אלקבץ


נגד


נתבעים

1.חברת "מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע''מ

2.קובי מזרחי



פסק דין
1.
התובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבעים ע"ס 33,500 ₪.

2.
הנתבעת מס' 1 הינה חברה העוסקת, בין היתר, בבניית מבנים לרבות בניית ממ"דים ומרפסות לבתים קיימים והנתבע מס' 2 הינו מנהל ו/או בעלים של נתבעת מס' 1.

3.
התובעים הינם בעלים של דירה הנמצאת בחיפה ברחוב הנטקה 39, כאשר באותו מבנה קיימות דירות נוספות עבור אנשים אחרים.

4.
התובעים טענו בתביעתם כי ביום 8/7/14 התחייבה הנתבעת מס' 1, באמצעות נתבע מס' 2 לפתוח עבור התובעים תיק בקשה להיתר בנייה בעיריית חיפה ולבצע את התכנון ואת הגשת כל המסמכים הנדרשים לקבלת היתר לבניית ממ"ד ומרפסת בדירתם הנ"ל תמורת סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.

התובעים צירפו לתביעתם חשבונית מס מיום 25/6/14 ע"ס 11,800 ₪ עליה רשום מתחת לפרטים " תוכניות אדריכלות לממ"ד + מרפסת".


התובעת 1 (להלן: "התובעת") העידה שנחתם הסכם בין הצדדים בעניין זה, אולם הוא לא היה בחזקתה בעת הדיון בתביעה (להלן: "ההסכם הראשון").

5.
אקדים ואציין כי בהעדר הגשת העתק מההסכם הנ"ל, ביהמ"ש לא יכול להתייחס להתחייבויות הצדדים בהתאם למה שנכתב בו והוא יתייחס אך ורק לטענות שנטענו ע"י הצדדים בגין אותו הסכם.

6.
אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 5/3/15 נערך ונחתם הסכם נוסף בין הצדדים, אשר התייחס לביצוע עבודות בניית הממ"ד והמרפסת המתוכננים (להלן: "ההסכם השני").
העתק של ההסכם השני על נספחיו צורף לכתבי הטענות של הצדדים.

7.
בשלב כלשהו כל ארבעם הדיירים באותו בניין החליטו לבנות ממ"ד ומרפסת לדירתם והתקשרו עם הנתבעים בחוזים נפרדים הדומים במהותם.

8.
התובעים טענו כי עריכת ההסכם השני בא מיוזמתם של הנתבעים, כאשר הנתבעים טוענים שהתובעים הם אלה שיזמו את עריכת ההסכם השני לצורך אבטחת עלויות חומרי הגלם.

9.
התמורה הכוללת שסוכמה עבור עבודות בניה היתה בסך 115,000 ₪ כולל מע"מ.

ביום החתימה על ההסכם השני התובעים שילמו לנתבעים סך של 25,000 ₪ כתשלום ראשון ע"ח התמורה שסוכמה.

10.
התובעים טענו בתביעתם שההסכם השני נחתם על סמך הצהרת הנתבעים שהיתר הבניה עומד להתקבל תוך שבוע.

11.
בנוסף, נטען ע"י התובעים כי בהסכם השני נקבע במפורש שאם הנתבעים לא יספקו את היתר הבניה כפי שהתחייבו, ייחשב הדבר כהפרת הסכם וכעילה לביטולו ולהחזרת המקדמה ששולמה על פיו לתובעים במלואה.

12.
נטען ע"י התובעים שתוך מס' חודשים התברר להם שהנתבעים לא עשו דבר ואף לא פתחו תיק בקשה להיתר בניה לעירייה ולטענתם הנתבעים שיקרו להם, עת מסרו שהיתר הבניה עומד להתקבל תוך שבוע, כאשר בפועל לא פתחו כלל תיק בניה בעירייה.

13.
בסעיף 7 של כתב התביעה נטען עד היום (ליום הגשת התביעה) הנתבעים לא קיימו את התחייבויותם לקבלת ההיתר שכן הנתבעת 1 לא היתה קבלן רשום ולא יכלה לקבל את ההיתר לביצוע עבודות הבניה.

14.
התובעת העידה כי עפ"י אישור מטעם העירייה שהגישה הבקשה להיתר בניה הוגשה לוועדת התכנון ביום 23/6/15 וכי ביום 8/7/15 הדיירים יצרו קשר עם המהנדס איליה קפלן מטעם הנתבעים (להלן: "המהנדס קפלן") וביקשו ממנו שרטוט לצורך הגשתו וקיבלו הנחיות לאיסוף חתימות והדיירים היו מבקרים בעירייה מידי חודש, והכל בתיאום עם המהנדס קפלן עד אשר נמסר לתובעים היתר בניה ביום 31/7/16.

15.
התובעת העידה שההיתר היה מוכן לחתימה ביום
11/7/16, אולם הוא לא נחתם לאחר שהתגלתה תקלה בתוכנית הביובים שטופלה לאחר מכן ע"י המהנדס קפלן ובסופו של דבר ההיתר נחתם ביום 31/7/16.

16.
ביום 1/8/16 התובעים שלחו מייל לנתבעים והודיעו על ביטול ההסכם השני שם צוין שהודעה זו באה בהמשך להודעה מיום 12/7/16 ודרשו מהנתבעים החזר סכום המקדמה בסך 25,000 ₪ . למייל מיום 1/8/16 צורף העתק של ההתראה מיום 29/7/16.

17.
התובעת העידה שכל הדיירים התקשרו עם קבלן אחר לביצוע עבודות הבניה ביום 2/8/16
שהעתק ממנו לא היה בחזקתה ולא הוגש לתיק.

טענות הנתבעים:

18.
הנתבעים טענו כי בעת החתימה על ההסכם השני, הם לא הודיעו לתובעים שהיתר הבניה יתקבל תוך שבוע.

19.
לטענת הנתבעים, בסעיף 11 של ההסכם הראשוני צוין שהמזמינים בחרו לעגן את מחיר העבודה וזכויותיהם בטרם עליית מחירים בחומרי הגלם שלא יהיה כל שינוי במחיר העבודה לאחר החתימה על החוזה.

נטען גם כי בסעיף 2(1) להסכם השני צוין שישולם עבור רכישת בטון וברזל נחוץ לממ"ד מיד בחתימת החוזה, על מנת לשמר ולהגן על מדד חומרי הגלם מפני עליית מחירים סך של 25,000 ₪.

לטענת הנתבעים, הסעיפים הנ"ל אינם מתיישבים עם טענת התובעים שהנתבעים התחייבו בפני
הם שהיתר הבניה יתקבל תוך 7 ימים.

20.
הנתבעים טוענים כי הם והמהנדס קפלן פעלו להוצאת ההיתר ולא התובעים וכי המהנדס קפלן הוא זה שחתום על המסמכים מטעם הנתבעים, ואף הדבר מצוין בגוף ההיתר.

21.
הנתבעים טענו כי העיכוב בהוצאת היתר הבניה היה תוצאה של התנגדויות מטעם השכנים, אשר טופלו על ידם למרות שהם לא היו חייבים לעשות כן, וכי ביום 14/3/15 אישרה מועצה המקומית מתן אישור בניית ממ"דים ומרפסות ולאחריה הוגשה בקשה להיתר.

22.
הנתבע 2 אף העיד שההתקשרות היתה מלכתחילה עם התובעים וכי בשלבים מאוחרים צורפו שכנים נוספים, כאשר לכל אחד יש לו את הדרישות משלו, דבר שגרם לעיכובים.

23.
הנתבע 2 טען כי הנתבעים ביצעו את תכניות הביובים למרות שלא היו חייבים לעשות כן וטרם קיבלו שכר בגין כך.

24.
לעניין טענת התובעים לדרישה של קבלן רשום, הנתבעים טענו כי בהסכם השני צוין שמו של קבלן רשום בשם אגברייה שהיה אמור להיות אחראי על ביצוע העבודות והדבר אפשרי עפ"י הוראות ההסכם השני.

25.
נטען ע"י הנתבעים שהם מחויבים להחזיר את סכום המקדמה אך ורק במידה ולא התקבל היתר בניה וכי במקרה זה ההיתר אכן נתקבל.

26.
הנתבע 2 העיד כי הנתבעים רכשו את כמות הברזל הדרושה לבניית הממ"ד והיא מונחת אצלם במפעל ולא ניתן לעשות בה שימוש, מה עוד ששילמו את סכום המע"מ לרשות המסים בגין הסכום ששולם להם.

בנוסף, נטען שהנתבעים התקשרו עם קבלן משנה לביצוע העבודות והם לא קיבלו ביצוע פרויקטים נוספים בהסתמך על העבודות שהוזמנו ובכך נגרמו להם נזקים כספיים רבים.

27.
נטען גם שהמהנדס קפלן הכין כתב כמויות עבור הנתבעים ופיקח על ביצוע העבודות ע"י הקבלן השני מטעם הנתבעים.

דיון והכרעה:

28.
ביטול ההסכם השני נעשה ע"י התובעים במועד קבלת ההיתר (או בסמוך לפני או אחרי) ולאחר שהתובעים ידעו בוודאות שהוא בהישג יד.

29.
ביטול ההסכם השני לא נעשה כתוצאה מאי קבלת היתר כלל ולא עומדת לתובעים
הזכות לקבל את כספם בהתאם להוראת הנספחים של ההסכם השני.

30.
טענת התובעים שהנתבעים מסרו להם במעמד החתימה על ההסכם השני שההיתר יתקבל תוך שבוע לא הוכחה. לא כך צוין בהסכם השני
וטענה זו אינה הגיונית ואינה סבירה, מאחר ואין לנתבעים כל שליטה על ועדת התכנון לתת את ההיתר במועד מסוים.

31.
התובעים שילמו לנתבעים את הסך של 25,000 ₪ באמצעות שיק דחוי ליום 5/5/15, דבר שיש בו כדי ללמד שהדברים לא היו מוכנים באופן מידי, הרי הנתבעים קיבלו את הכסף על מנת לרכוש חומרים, ואם זה נכון שהיו צריכים להתחיל בביצוע העבודה בסמוך לאחר החתימה על ההסכם השני, הם היו צריכים לרכוש חומרים עוד לפני פירעון השיק!

32.
בנספח ג' של ההסכם השני צוין שההסכם השני מותנה בהשלמת הליכי קבלת אישור הבנייה מן העירייה שהיא באחריות הקבלן המבצע, ואף צוין שהיה ומסיבה כלשהי לא יתקבלו האישורים המתאימים, בטל הסכם זה.

נוסח זה אינו מתיישב עם טענת התובעים שהנתבעים מסרו להם שהיתר הבניה יתקבל תוך שבוע.

33.
ביהמ"ש אינו נותן אימון בעדותה של התובעת בעניין זה, ובעניין אי ידיעתה על כך שבקשת ההיתר טרם הוגשה, הרי, מטבע הדברים, התובעים אמורים לחתום על אותה בקשה.

34.
טענת התובעים שביטול ההסכם נעשה כתוצאה מכך שהנתבעים אינם נחשבים "לקבלן רשום" דינה להידחות אף היא, וזאת לאור הגדרת המונח "קבלן רשום" בסעיף 2.1 של ההסכם השני שכוללת גם את שלוחיה של הנתבעת, כמו מר אגבריה, ששמו צוין באחד הנספחים של ההסכם השני.

35.
התובעת העידה כי ניתוק הקשר עם הנתבעים היה לאחר פניית הקבלן חיים וילדר אליהם אשר נעשתה ביוזמת העירייה דרך חברה הנקראת "יפעת פרויקטים".

התובעת לא המציאה העתק מההסכם שנעשה עם הקבלן חיים וילדר על מנת לתמוך בטענתה שההסכם עמו נעשה באמצע חודש אוגוסט 2016.

36.
אם טענת התובעת אשר לפיה ההסכם עם הקבלן האחר נעשתה באמצע חודש 8/16 נכונה ,לא ברור מדוע הם לא ניסו ולא ביקשו לקיים את ההסכם השני עם הנתבעים לאחר קבלת היתר הבניה ביום 31/7/16 לידם?

37.
לאור כל האמור לעיל, אני קובע שהנתבעים לא הפרו את הוראות ההסכם השני וכי ביטולו נעשה דווקא ע"י התובעים.

38.
ביטול ההסכם השני בדרך זו אינו מזכה את התובעים בהשבת מלוא סכום המקדמה ששילמו ובוודאי לא סכום ההפרש בין שני ההסכמים לעלויות הבניה.

39.
מצד שני, ביהמ"ש אינו מקבל את גרסת הנתבעים אשר לפיה הם רכשו את הברזל הדרוש לבניית הממ"ד והוא מונח במפעל ללא שימוש וללא כל אפשרות להשתמש בו.

הנתבעים לא הציגו כל הוכחה שנרכשה על ידם כמות ברזל כלשהי ועל הימצאות אותה כמות במפעלם וטענתם זו נדחית על ידי.

40.
ביהמ"ש אף אינו מקבל את גרסת הנתבעים שהם התקשרו עם קבלן משנה לביצוע העבודות עפ"י ההסכם השני וזאת בהעדר כל הוכחה לטענה זו.

41.
מצד אחר, אין ספק שהנתבעים סמכו על העובדה שהם צריכים לבצע את העבודות שהוזמנו ויתכן מצב שהם דחו קבלת עבודות אחרות, אם כי הדבר לא הוכח.

42.
טענת הנתבעים שהם שילמות6ת סכום המע"מ המגיע בגין סכום המקדמה לשלטונות המס המסתכם בסך 3,813 ₪ הינה אפשרית וסבירה.

43.
בנסיבות אלה, אני מעריך את הנזקים שנגרמו לנתבעים עקב ביטול ההסכם השני ע"י התובעים בסך 3,813 ₪ שהועבר לשלטונות המס ועוד 50% מסכום היתרה השווה לסך 10,594 ₪ וזאת על דרך האומדנה.

44.
אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך 10,594 ₪ בתוספת סך של 335 ₪ בגין אגרת משפט וזאת תוך 40 יום מהיום, שאם לא כן, הסכומים שנפסקו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מ

פסק דין
זה לב"כ הצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1-ת/4, נ/1, נ/2 בתיק.

ניתן היום,
כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 21528-11/16 מורן בינמו אלקבץ, נדב אלקבץ נ' חברת "מזרחי פתרונות בנייה מתקדמים-בניה ירוקה בע''מ (פורסם ב-ֽ 14/01/2018)