פסקי דין על שי ביטון (עציר)

27708-01/18 עמת     15/01/2018




עמת 27708-01/18 מדינת ישראל נ' שי ביטון (עציר)








בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' סגן הנשיא י' נועם


עמ"ת 27708-01-18 מדינת ישראל
נ' שי ביטון (עציר)




העוררת
מדינת ישראל

באמצעות ענף התביעות של משטרת מחוז ירושלים


נגד

המשיב
שי ביטון (עציר)
על-ידי ב"כ עו"ד אריאל הרמן



החלטה

1.
לפניי ערר על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים (
כב' השופט

ד' גבאי-ריכטר
), מיום 11.1.18, בתיק מ"ת 44942-12-17, לפיה הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בתנאי "מעצר בית" מלא בבית הוריו, בפיקוח ההורים, בצד ערבויות כספיות.

2.
נגד המשיב הוגש בבית-משפט קמא כתב-אישום בת"פ 44942-12-17 שבו הואשם, בשלושה אישומים, בעבירות שבוצעו הן כלפי מעסיקו לשעבר, אשר פיטר אותו, והן כלפי רעייתו.

באישום הראשון
נטען, כי ביום 10.10.17 דרש המשיב מהמתלונן, עבור שכר עבודתו תשלום במזומן, במקום שיק שנמסר לו. המתלונן הבהיר למשיב, כי אין באפשרותו לעשות זאת, שכן התשלום של הנהלת החשבונות מתבצע באמצעות שיקים בלבד. עוד נטען, כי ביום 15.10.17 התקשר המשיב בטלפון למתלונן, קילל אותו ואיים עליו באומרו: "
אני אשבור לך את הרגליים, אתה לא תוכל להגיע לתחנה, אם יש לך אומץ תגיע עכשיו
". בגין מעשים אלו הואשם המשיב באישום הראשון בעבירת איומים – לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן –
החוק
).

באישום השני
נטען, כי ביום 18.12.17 בשעה 13:00, הגיעו המשיב ואשתו לתחנת דלק, שם שהה המתלונן בחנות. רעייתו של המשיב ניגשה לשוחח עם המתלונן, אשר הודיע לה כי קיבל מסמכים מהסתדרות העובדים, בעניין דרישת תשלום עבודתו של המשיב, וכי העניין יטופל באמצעות הנהלת החברה. לאחר קבלת הסבר זה, עזבה רעייתו של המשיב את החנות. בשלב זה, נכנס המשיב אל החנות, קילל את המתלונן ואיים עליו: "
אני ארצח אותך... אני אחתוך אותך... אשבור לך את רגליים
". מיד בהמשך, ניגש המשיב לרכב של אשתו, הוציא "סכין יפנית", והכניסה לכיס האחורי במכנסיו. המשיב עשה את דרכו לכיוון החנות, אך רעייתו, שהלכה אחריו, מנעה ממנו מלהיכנס לחנות עם הסכין, והוא החזיר את הסכין לרכב. לאחר מכן, נכנס המשיב לחנות המשיך לאיים על המתלונן באומרו: "
למשטרה יש את העבודה שלהם, אני מה שעבדתי מגיע לי, אתה תיתן לי את כל הכסף שמגיע לי, חתיכת נבלה. לכל העובדים עשית את זה, מסריח, אל תדאג, תשלם לי כפול אני מבטיח לך, כפול אתה תשלם לי, ואם אתה מלשין אני שובר לך את העצמות
". בגין המעשים האמורים יוחסו למשיב באישום השני עבירות איומים והחזקת סכין – לפי סעיפים 192 ו-186 לחוק.

באישום השלישי
נטען, כי ביום 18.10.17 בשעה 13:00, בסמוך לביצוע המעשים הנדונים באישום השני, בתחנת הדלק, תקף המשיב את רעייתו. כאשר רעייתו הלכה לכיוון הרכב וביקשה ממנו את מפתחות המכונית, מסר לה המשיב את מפתחות הרכב, ואיים עליה בתנועת יד כי יתקוף אותה. בעת שניגשה רעייתו של המשיב אל עבר המשיב, סטר המשיב על פניה בעוצמה, והיא "
נזרקה לעבר שלט שעמד בסמוך
" (כלשון כתב-האישום). בעטיים של מעשים אלה, הואשם המשיב באישום זה בעבירת תקיפת בת זוג ובעבירת איומים – לפי סעיפים 382(ב) ו-192 לחוק.

3.
הואיל ולא הייתה מחלוקת בבית-משפט קמא בדבר קיומן של ראיות לכאורה, הורה בית-משפט קמא לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, בטרם תוכרע שאלת חלופת המעצר.

4.

המשיב
הִנו יליד 1984 נשוי מזה כשלושה חודשים ואשתו נמצאת בחודשי היריון מתקדמים. עובר למעצרו התגורר המשיב עם אשתו בדירה שכורה בבית-שמש ועבד במשך כשלושה שבועות במפעל באזור מגוריו. לחובתו של המשיב עבירות קודמות, אשר אף פורטו בתסקיר המעצר. בשנת 2012 נדון, ללא הרשעה, בגין עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, לשירות לתועלת הציבור. בשנת 2016 הורשע המשיב בעבירת גניבה וקשירת קשר לעוון, ודינו נגזר לקנס כספי, לפיצוי המתלונן ולמאסר על-תנאי. בשנת 2017 הורשע המשיב בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי וניסיון לתקיפה, ונידון למאסר על-תנאי וקנס. בחודש יולי אותה שנה (2017) אף הורשע בעבירות איומים והתנהגות פרועה במקום ציבורי, ודינו נגזר למאסר על-תנאי וקנס. בחודש נובמבר 2017 הורשע המשיב בעבירת ניסיון לגניבה, ונשפט למאסר על-תנאי וקנס. המשיב הופנה לשירות המבחן מספר פעמים בעבר. בשנת 2012 ביקש שירות המבחן להפנותו למסגרת טיפולית, אולם הדבר לא צלח. בהליכים המשפטיים בשנת 2016, כאשר הופנה בשנית לשירות המבחן, התקשה המשיב לשתף פעולה עם שירות המבחן, ואף ניתק את הקשר עמו. את העבירות הנדונות ביצע המשיב כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי של שלושה חודשים, שהִנו בר הפעלה על-פי גזר-דין מיום 5.7.17.

בשיחתו עם קצינת המבחן ציין המשיב, כי הוא מטופל כיום בתחום בריאות הנפש ואף נוטל טיפול תרופתי. שירות המבחן התרשם, כי המשיב הוא בעל דימוי עצמי פגוע, אשר לאורך השנים התקשה להסתגל למסגרות ולנהל אורח חיים יציב; וכי בשנים האחרונות נוטה הלה לפעול באופן אימפולסיבי ואלים במצבים שבהם הוא חווה תסכול, תוך שהוא מתקשה באופן ממשי לבחון את השלכות התנהלותו האלימה על חייו
ועל האחר. ההתרשמות הייתה, כי המשיב נוטה לעמדה מטשטשת ומתקשה לבחון מצבו ודפוסי התנהלותו האלימים, כאשר הוא שולל נזקקות טיפולית בתחום האלימות ונוטה להציג "תפיסה קורבנית". לנוכח האמור, לאור ההרשעות האחרונות משנת 2017, בין-היתר בתחום האלימות, כאשר המאסרים על תנאי לא היוו גורם ממתן ומציב גבול, ועל-רקע העובדה שהטיפול התרופתי שאותו הוא מקבל, לטענתו, לא הוביל לשינוי בדפוסי התנהגותו, העריך שירות המבחן כי "
קיים סיכוי גבוה להישנות התנהגות אלימה
". על-רקע האמור, ולנוכח העובדה שהמשיב שלל בפני
קצין המבחן נזקקות טיפולית והתקשה לבחון את התנהלותו הבעייתית והאלימה, בחן שירות המבחן בקפידה ובזהירות האם חלופת המעצר המוצעת, בתנאי "מעצר בית" בבית הוריו, תפיג את הסיכון ותהווה חלופה הולמת למעצר. שירות המבחן ציין, כי הוריו של המשיב אמנם הביעו דאגה כנה למצבו של המשיב, אך "
הם מבטאים גוננות גבוהה כלפיו, ומתקשים לבחון את התנהגותו האלימה
". בהקשר זה ציין שירות המבחן, כי ההורים שללו קשיים בהתנהלותו של המשיב לאורך השנים, וכי להערכתו "
הם מתקשים להוות עבורו גורם מכוון מציב גבול ברור
".
שירות המבחן אף הוסיף, כי התרשמותו היא שההורים מחזקים עבור המשיב את "התחושות הקרבניות", אשר להערכת השירות יקשו על המשיב "
להתמודד עם תנאים מגבילים, ולוּ לזמן קצר
". כן התרשם שירות המבחן, כי ההורים גם "
יתקשו לזהות מצבי סיכון
" מצד המשיב.

לנוכח רמת הסיכון הגבוהה להישנות התנהגות אלימה, כישלון ההרתעה בהליכים המשפטיים הקודמים, המליץ שירות המבחן שלא לנקוט בחלופת המעצר המוצעת, אלא לעצור את המשיב עד לתום ההליכים, וכלשונו: "
בבואנו לגבש את המלצתנו, לקחנו בחשבון את הערכת הסיכון הגבוהה להישנות התנהגות אלימה, כאשר בולט כי הליכים משפטיים קודמים, לרבות עונשי מאסר על-תנאי, וכן הליך טיפולי שבו מצוי [המשיב] במסגרת התחנה לבריאות הנפש אינם מהווים עבורו גורם ממתן ומציב גבול ברור, קשייו לבחון התנהלותו האלימה, ולאור קשייו להתמיד בהליך טיפולי לאור זמן – אנו ממליצים על מעצרו עד לתום ההליכים
".

5.
בדיון שהתקיים בבית-משפט קמא ביום 11.1.18, התבקש בית-המשפט על-ידי ב"כ המשיב לשקול את שחרורו של המשיב, חרף המלצתו השלילית של שירות המבחן, ולעניין זה השמיע עדת אופי, שהעידה על אמו של המשיב, שהוצעה כמפקחת. העדה ציינה, כי אמו של המשיב עובדת אצלה שנים לא מעטות במשק בית, וכי האם מסורה לעבודתה, אחראית ואמינה. במהלך אותו דיון שמע בית-משפט קמא את הורי המשיב ואת רעייתו של המשיב, שציינה כי אינה חוששת משחרורו של המשיב, ואף שיבחה אותו על תפקודו עד למעצר.

6.
בהחלטתו נושא הערר, מיום 11.1.18, ציין בית-משפט קמא כי הגיע לכלל מסקנה, לפיה "
יש מקום לתת למשיב הזדמנות נוספת ואחרונה להוכיח את עצמו
". בית-המשפט הוסיף, כי לאחר ששמע את הורי המשיב, התרשם כי הללו "
מסוגלים לבצע את המטלה
" של פיקוח אחר המשיב. לאור האמור, ולנוכח העובדה שהמשיב הביע במהלך הדיון רצון לקבל טיפול, דבר שלא בא לידי ביטוי בתסקיר המעצר, נוכח השינוי בעמדתו של המשיב; סבר בית-משפט קמא, כי ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא בבית הוריו, בפיקוח רצוף של ההורים, בכפוף לערבויות הכספיות שנקבעו.

7.

ב"כ העוררת גורסת
, כי שגה בית-משפט קמא בהחלטתו שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן. לדבריה, לנוכח דרגת המסוכנות הגבוהה שנקבעה בעניינו של המשיב על-ידי שירות המבחן, והערכת שירות המבחן לפיה הוריו של המשיב אינם מתאימים לשמש כמפקחים, שכן לא יוכלו לשמש דמויות סמכותיות כלפי המשיב, לא היה מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

8.

ב"כ המשיב טוען
, כי אמנם קמה עילת מעצר נגד המשיב, בשל מסוכנות, אך ניתן להפיג את הסיכון באמצעות חלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא. הוא הדגיש, מבלי להתעלם מחומרת האיומים, כי בסופו של דבר באירוע כלפי המתלונן לא הייתה תקיפה כלשהי, והושמעו איומים בלבד. כן ציין, כי בכל הנוגע לתקיפת רעייתו, מדובר היה ב"תנועת יד אחת" בעת שמסר המשיב לרעייתו את מפתחות הרכב, והיא נפלה. לדבריו, בית-המשפט היה רשאי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמפקחים, ומשסבר כי הללו יוכלו לשמש כמפקחים, היה רשאי לסטות מהמלצת שירות המבחן; ואין עילה להתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטתו.

9.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

העבירות המיוחסות למשיב, שבעניינן קיימות ראיות לכאורה, מקימות עילת מעצר נגדו, נוכח הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור, ובפרט – לביטחונו של המתלונן.

רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב להישנות התנהגות אלימה היא גבוהה, כפי שציין שירות המבחן. מקובלת עליי המלצתו של שירות המבחן, שבאה בעקבות היכרות ממושכת יחסית, הן בתיקים קודמים והן בתיק זה, לפיה מדובר במסוכנות מוגברת, שאין להפיגה, לעת הזו, בתנאי "מעצר בית". כאמור, המסוכנות הגבוהה והמוגברת נלמדת – מאופי האיומים; מעברו הפלילי של המשיב, בין-השאר בעבירות דומות; מכישלון ההרתעה בהליכים המשפטיים הקודמים, ובכלל זה מאסרים על-תנאי שהוטלו עליו; מאי-השפעתו של ההליך הטיפולי שמקבל המשיב בתחנה לבריאות הנפש, כגורם ממתן ומציב גבול; ומקשייו של המשיב לבחון את התנהלותו האלימה ולהתמיד בהליך טיפולי לאורך זמן. כן מקובלת עליי הערכתו של שירות המבחן, כי מהטעמים האמורים, לא ניתן לסמוך על המשיב כי יקפיד לקיים את התנאים המגבילים המוצעים, ובפרט לאורך זמן; וכידוע – חלופת מעצר מותנית, ראש לכל, במתן אמון בנאשם שיקיים אחר התנאים המגבילים. לכך יש להוסיף את הערכתו המקצועית של שירות המבחן, לפיה לנוכח דפוסי התנהלותו של המשיב וניסיון העבר, לא יוכלו הוריו לשמש גורמים סמכותיים ומציבי גבולות, ככל שיידרשו לשמש כמפקחים עליו. על-כן, לא היה כל בסיס, לסטות מהמלצת שירות המבחן, לפיה אין מנוס מלהורות על מעצרו של המשיב עד לתום משפטו. העובדה שהמשיב הצהיר במהלך הדיון בבית-משפט קמא, כי הוא מעוניין בטיפול, אין בה כדי לשנות מחוות-דעתו של שירות המבחן; שכן אין די בהצהרה מילולית בעניין זה, ושירות המבחן תיאר בהרחבה, כי המשיב מתקשה לבחון את התנהלותו הבעייתית והאלימה לאורך השנים. גם לא היה די בכך שההורים הצהירו בבית-משפט קמא, כי הם מוכנים לפקח על המשיב, שכן כפי שהבהיר שירות המבחן בהרחבה בתסקירו, לנוכח הבעייתיות בהתנהלות המשיב, אין ההורים, לדאבון הלב, יכולים לשמש גורמים סמכותיים ומציבי גבולות כלפיו.

10.
על-יסוד האמור לעיל, הערר מתקבל; והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 44942-12-17.


בצד החלטה זו, אורה לשירות המבחן להכין לבית-משפט קמא תסקיר מעצר משלים, זאת בהמשך להצהרתו של המשיב בדיון בבית-משפט קמא כי הוא מוכן להשתלב בתכנית טיפולית, ולהגיש התסקיר לבית-משפט קמא עד ליום 15.2.18.


ככל שבתסקיר המשלים תשתנה המלצת שירות המבחן, יוכל ב"כ המשיב להגיש בקשה לעיון חוזר לבית-משפט קמא.

במסגרת החלטתי זו גם יצאתי מהנחה, לפיה משפטו של המשיב אמור להסתיים בפרק זמן סביר, בהקדם.




על המזכירות להמציא עותק מההחלטה לבית-משפט קמא ולשירות המבחן.


ניתנה היום,
כ"ח בטבת תשע"ח, 15 בינואר 2018, במעמד ב"כ העוררת, ב"כ המשיב והמשיב.


יורם נועם, סגן נשיא


















עמת בית משפט מחוזי 27708-01/18 מדינת ישראל נ' שי ביטון (עציר) (פורסם ב-ֽ 15/01/2018)