פסקי דין על צבי ברבירו | פסקי דין על נידקו מכשירים אלקטרו מכניים (1986) | פסקי דין על דוד ניסן |

48183-03/17 עע     17/01/2018




עע 48183-03/17 צבי ברבירו נ' נידקו מכשירים אלקטרו מכניים (1986) בע"מ, דוד ניסן








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 48183-03-17



ניתנה ביום

17 ינואר 2018

צבי ברבירו
המבקש

-
1.נידקו מכשירים אלקטרו מכניים (1986) בע"מ

2.דוד ניסן
המשיבים



בשם המערער – עו''ד אורלי לייבו
בשם המשיבים – עו''ד דוד בכור



החלטה

הרשמת אפרת קוקה
1.
לפנַי בקשת המשיבים לחיוב המערער בערובה להבטחת הוצאותיהם בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (כב' השופטת יפית זלמנוביץ גיסין ונציג הציבור מר דב גרינברג; סע''ש 7571-09-15).

רקע הבקשה בתמצית
:
2.
בבית הדין האזורי בתל אביב התבררה תביעתו של המערער נגד המשיבים לתשלום שכר עבודה ותמורת הודעה מוקדמת בסך כולל של 406,350 ש"ח.
3.
במהלך ישיבת ההוכחות שקיים בית הדין האזורי ביום 22.2.2017 ולאחר שנשמעה פרשת התביעה, נעתרו הצדדים להמלצת בית הדין למתן פסק הדין בתביעה על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ''ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ''כאשר סכום הרצפה הוא אפס, וסכום התקרה יעמוד על סך 40,000 ש''ח.''
4.
בפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 24.2.2017, נקבע כזאת: ''בהתאם לסמכות שהוענקה לנו על ידי הצדדים מכח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 אנו קובעים, כי התביעה נדחית.'' (להלן: פסק הדין).
5.
המערער הגיש ערעור על פסק הדין. סמוך לאחר הגשת הערעור, פנו המשיבים לבית הדין בבקשה לחייב את המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בערעור, היא הבקשה שלפני.

טענות הצדדים בבקשה
6.
לטענת המשיבים
, המערער הוכרז כפושט רגל והוא 'מסובך בחובות', כך שאם בית הדין לא יטיל עליו ערובה, קיים חשש ממשי שלא יוכלו להפרע ממנו בהוצאותיהם בערעור. עוד טענו המשיבים, כי סיכויי הערעור על

פסק דין
שניתן בהסכמת הצדדים לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט - אפסיים.
7.
המערער
ביקש מבית הדין לדחות את הבקשה, בהעדר טעם משפטי לקבלתה. לטענת המערער, המשיבים לא הצביעו על טעם מיוחד המצדיק חריגה מהכלל לפיו מערער לא יחויב בהפקדת ערובה בערעור. המערער צירף לתשובתו פסיקתא של בית המשפט המחוזי בתיק פש''ר 45397-02-14, ממנה עולה, כי קיבל צו הפטר חלוט, תוך שטען, כי יש בידו לפרוע את הוצאות הערעור, אם יושתו עליו. המערער הוסיף, כי טענת המשיבים לקיומו של חשש שלא יפרע את ההוצאות, ככל שיפסקו, נטענה בעלמא מבלי שהובאה לה ראיה כלשהי. לבסוף טען המערער, כי סיכויי הערעור טובים.

הכרעה
8.
לאחר שנתתי דעתי לבקשה ולכלל נסיבותיו של ההליך, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
9.
בתקנות בית הדין לעבודה לא מצויות תקנות מקבילות לתקנות 427-433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 העוסקות בחיוב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב בערעור. על כן,
ככלל, אין מקום לחייב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות, בהיעדר נימוקים מיוחדים המצדיקים זאת
[1]
.
עם זאת, במקרים המתאימים, אימץ בית הדין לעבודה את ההסדר הקבוע בתקנות 427-433 לתקנות סדר הדין האזרחי,
מתוקף סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969[2]

.

אותם מקרים מתאימים, הם אלה אשר עולה בהם החשש כי בעל דין ימנע מלפרוע הוצאות שיוטלו עליו בערעור, לנוכח העובדה שלא פרע חיוב קודם בהוצאות
[3]
.
10.
במקרה שלפני
, המשיבים לא טענו וממילא לא הוכיחו שהמערער לא פרע הוצאות שהושתו עליו בעבר.
בנסיבות אלה, לא עולה חשש שהמערער ימנע מלפרוע הוצאות, ככל שיושתו עליו בערעור. זאת ועוד, המערער צירף לטיעוניו 'צו הפטר' שניתן בעניינו והמשיבים לא הוכיחו כי מצבו הכלכלי ירוד באופן כזה שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלום הוצאות. מכל מקום, גם לוּ היה עולה בידם להראות כן, ממילא לא היה בכך טעם מספיק לחיוב המערער בהפקדת ערובה, משאין מחייבים בעל דין בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד ואין
להגביל את זכות הגישה לערכאות אך ורק למי שידו משגת.
[4]

לאור האמור
, אין מקום להורות על חיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בערעור.
11.
בהעדר טעמים המצדיקים חיוב המערער בערובה, ואף שהערעור סב על

פסק דין
שניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לא מצאתי בטיעוניהם של המשיבים בעניין סיכויי הערעור הצדקה מספקת לפגיעה בזכותו של המערער לגישה לערכאות בדרך של חיובו בהפקדת ערובה.
[5]

12.
תוצאת הדברים היא איפוא, כי נדחית הבקשה לחיוב המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בערעור.
13.
הצדדים יגישו סיכומיהם בערעור כדלקמן
: המערער יגיש סיכומיו עד ליום 31.1.2018. המשיבים יגישו סיכומיהם עד ליום 15.2.2018. המערער יהא רשאי להשיב לסיכומי המשיבים במעמד הדיון ביום 1.3.2018. הסיכומים יוגשו בהתאם להנחיות הנשיא בהחלטתו מיום 3.12.2017.
14.
בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.



ניתנה היום,
א' שבט תשע"ח (17 ינואר 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








[1]
ע"ע (ארצי ) 251/03 דוד אילוז - מישל אילת הסעות בע"מ, 22.06.2004. (להלן: עניין אילוז)

[2]

דב"ע (ארצי)
נד/189–9
דניאל סוסנוביק – מנחם מאור, 22.8.1994;
דב"ע (ארצי) נה/218 – 3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391 (1996).
[3]
ע"ע 1064/00 דניאל קיניאנג'וי - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, עבודה ארצי לג (52) 24. וראו, עניין אילוז (לעיל, ה''ש 1).

[4]

רע"א 5488/16 אבנר נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ, 17.07.2016
.
[5]
השוו: ע"ע (ארצי ) 25048-09-16 בורוכוב אליה נ' מושייב אברהם, 01.11.2017.






עע בית הדין הארצי לעבודה 48183-03/17 צבי ברבירו נ' נידקו מכשירים אלקטרו מכניים (1986) בע"מ, דוד ניסן (פורסם ב-ֽ 17/01/2018)