פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על כלמוביל | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח | פסקי דין על סיף אבו פני ואח' |

35138-07/16 תאמ     17/01/2018




תאמ 35138-07/16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' כלמוביל בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, סיף אבו פני ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 35138-07-16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נ' כלמוביל בע'מ ואח'



לפני
כבוד השופט נצר סמארה


תובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מירי סגל



נגד



נתבעים

1. כלמוביל בע"מ
2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אסף כהן

3. סיף אבו פני
4. קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד דביר דמנד





פסק דין



1.
לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 17.09.2015, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 34-648-54, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח מפני נזקי רכוש העלולים לקרות בתקופת הפוליסה (להלן: "הפרטית"), ובין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 20-931-64 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית ה-1") ולבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 11-998-63, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 3 ובבעלותו ומבוטח על ידי הנתבעת 4 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המשאית ה-2") (ולהלן: "התאונה").

מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה היו מעורבים שלושה כלי הרכב, כדלקמן:

הפרטית הייתה כלי הרכב הראשון מבין שלושת כלי הרכב המעורבים בתאונה;
המשאית ה-1 הייתה כלי הרכב השני מבין שלושת כלי הרכב המעורבים בתאונה;
והמשאית ה-2 הייתה כלי הרכב השלישי והאחרון מבין שלושת כלי הרכב המעורבים בתאונה.

2.
המחלוקת בין הצדדים היא בקשר עם נסיבות התרחשותה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה, ובקשר עם הנזק שנגרם לפרטית כתוצאה מהתאונה.

3.
נערכה לפני שתי ישיבות הוכחות, כאשר בישיבה הראשונה נשמעו עדויות נהג הפרטית ונהג המשאית ה-1 ואילו בישיבה השנייה נשמעה עדותו של נהג המשאית ה-2.

4.
בתום ישיבת ההוכחות השנייה, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על

פסק דין
זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה כנגד הנתבעים 3 ו-4, ודינה להידחות כנגד הנתבעים 1 ו-2.


הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

5.1.
נהג הפרטית העיד כי מיד לאחר שעצר את הפרטית הבחין כי גם המשאית ה-1 עוצרת אחריו, זאת מאחר שהסתכל במראה ברכבו כתגובה אינסטינקטיבית, ורק לאחר מספר שניות הרגיש מכה מהמשאית ה-1. גרסה זו התיישבה עם גרסתו של נהג המשאית ה-1 אשר העיד כי עצר את המשאית מאחורי הפרטית למראה הפרטית העוצרת.


הן נהג הפרטית והן נהג המשאית ה-1 העידו כי הפרק זמן שחלף בין עצירתם למכה שקיבלו מאחור הוא פרק זמן של שניות בודדות אולי 3 אולי 4 שניות.

גרסאות נהג הפרטית ונהג המשאית ה-1 התיישבו זה עם זה היטב, והיו מהימנות עליי מאוד.

יש לציין כי נהג המשאית ה-2 אישר בעדותו כי המשאית ה-2 תוך כדי נסיעה פגעה בחלקה האחורי של המשאית ה-1. אולם, שלל הדיפה של המשאית ה-1 על הפרטית, מאחר שלטענתו המשאית ה-1 כלל לא זזה קדימה כתוצאה מהתנגשות המשאית ה-2 במשאית ה-1.

שוכנעתי כי המשאית ה-2 אכן פגעה בחלקה האחורי של המשאית ה-1, בשל אי שמירת מרווח, ותוך התעלמות בתנאי הדרך, במיוחד כאשר בעדותו הוא העיד כי בנסיעה על הגשר יש לתת זכות קדימה לכלי הרכב המגיעים מהכיוון הנגדי, וכתוצאה מכך הדפה המשאית ה-2 את המשאית ה-1 לעבר הפרטית.

אציין כי בכלל הכרעתי הבאתי בחשבון כי נהג המשאית ה-2 אשר העיד במועד ישיבה אחרת מאשר יתר נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה, כאשר פרוטוקול הישיבה במסגרתה נחקרו יתר הנהגים עשוי היה להיות גלוי לנהג המשאית ה-2.

5.2.
משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת במלואה על נהג המשאית ה-2.

5.3.
באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק תואם את נסיבות התאונה, ונתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצדדים שכנגד לא הגישו שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקשו לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

6.
הנתבעים 3 ו-4, באמצעות הנתבעת 4, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1.
סכום התביעה, בסך של 44,988 ₪ בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2.
שכ"ט עו"ד בשיעור 11.7% מהסכום המוצמד שנפסק.

6.3.
שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7.
הנתבעת 2 תישא בשכר העדים מטעמה ומטעם הנתבעת, כפי שנפסק בדיון.

8.
לא מצאתי לעשות צו להוצאות כנגד התובעת בגין דחיית התביעה נגד הנתבעות 1 ו-2, למעט שכר העד אשר ישולם, כפי שנפסק בדיון מיום 24.07.2017.

9.
הנתבעת 4 תישא בשכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון מיום 16.01.2018.

10.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.




ניתן היום,
א' שבט תשע"ח, 17 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 35138-07/16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' כלמוביל בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, סיף אבו פני ואח' (פורסם ב-ֽ 17/01/2018)