פסקי דין על עינת גולדברג גולדשטיין | פסקי דין על עירית יקנעם מוקטרן ובניו עבודות עפר פיתוח ותשתיות בע"מ

36499-01/17 תאמ     16/01/2018




תאמ 36499-01/17 עינת גולדברג גולדשטיין נ' עירית יקנעם מוקטרן ובניו עבודות עפר פיתוח ותשתיות בע"מ








בית משפט השלום בנצרת


כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018

תא"מ 36499-01-17 גולדברג גולדשטיין נ' מוקטרן ובניו עבודות עפר פיתוח ותשתיות בע"מ

תיק חיצוני
:



בפני
כב' הרשמת הבכירה, שרונה צור גינור

התובעת
עינת גולדברג גולדשטיין


נגד

הנתבעות
1. עירית יקנעם
2. מוקטרן ובניו עבודות עפר פיתוח ותשתיות בע"מ


<#2#>




פסק דין



טענות הצדדים וההליך
1.
התובעת הגישה תביעתה לפיצוי עבור נזקי רכוש אשר לטענתה נגרמו לרכבה באירוע מחודש 12/15, כאשר לטענתה בשעה 24:00 או בסמוך לכך נפגע רכבה ממפגע בכביש – בורות לא סגורים.
2.
התובעת טוענת כי נסעה ברח' התמר מכיוון המרכז המסחרי יקנעם עילית לכיוון בית הספר אורט. לטענתה, הנתבעות ביחד אחראיות לתאונה.
3.
התביעה הוגשה לתשלום סך 29,304 ₪ מתוכם סך 17,473 ₪ נזק ישיר לפי חוו"ד שמאי, שכ"ט שמאי בסך 1,831 ₪, הוצאות מיותרות ועגמת נפש בסך 5,000 ₪ ופיצוי בגין הפרת חובה חקוקה בסך 5,000 ₪.
4.
לעניין זה יפורט כי חוו"ד השמאי ניתנה ביום 19/5/16 – 5 חודשים אחרי המקרה הנטען, כאשר הרכב נבדק ע"י השמאי ביום 19/4/16 – 4 חודשים אחרי המקרה הנטען (להלן : "חוות הדעת").
5.
בנוסף, חשבונית המוסך מפרטת כי הרכב התקבל למוסך ביום 28/3/16 – 3.5 חודשים אחרי האירוע. החשבונית הונפקה ביום 19/4/16 – 4 חודשים אחרי האירוע (להלן : "החשבונית").
6.
החשבונית כוללת החלפת 2 גלגלים קדמיים בסך 2,000 ₪ כל אחד, החלפת חישוקי מגנזיום ימני ושמאלי בסך 6,194 ₪, ציריה קדמית שמאלית וימנית בסך 2,000 ₪ כל אחת, כאשר סכומים אלה אינם כוללים מע"מ ויש להוסיף עליהם מע"מ כחוק.
7.
הנתבעות טענו בכתב ההגנה כי דין התביעה להידחות, כי לכתב התביעה לא צורפו פרטים בדבר קיומו של המפגע, נסיבות האירוע והקשר הסיבתי.
8.
לטענת הנתבעות, לא נמסרה להן כל הודעה ולא התקבלה כל פניה בזמן אמת או בסמוך לכך וגם בכך יש ללמד כי התובעת לא סברה בזמן אמת כי יש לייחס להן אחריות לתאונה הנטענת.
9.
כן טענו הנתבעות כי במקום בוצעו עבודות להסדרת הצומת וכי היה על העוברים והשבים לנקוט משנה זהירות ובכללם התובעת תושבת המקום.
10.
ביחס לנזק נטען כי לא קיים קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים וממילא מדובר בנזקים מופרזים ומוכחשים.
11.
ביום 25/9/17 התקיימה ישיבה מקדמית ובשל המחלוקות בין הצדדים , לאחר טיעוני ב"כ הצדדים, נקבעה ישיבת הוכחות. כן התבקשו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם בתוך 45 יום מאותו מועד.
12.
התובעת לא פעלה בהתאם להחלטה הנ"ל ולמעשה הוגש תצהירה יום בלבד לפני מועד ההוכחות, דהיינו, ביום 10/1/18. תצהיר הנתבעות הוגש ביום 31/12/17.
13.
בישיבת ההוכחות העידו התובעת בעצמה וכן השמאי מטעמה מר רפופורט, אשר עדותו התבקשה ע"י הנתבעות. מטעם הנתבעות העיד מר מוקטרן מטעם הקבלן – הנתבעת מס' 2.
14.
בסיום העדויות סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.

דיון ומסקנות
15.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי מהן ישירות וכן עיינתי בתמונות, במוצגים ובטיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
16.
בהתאם להוראות תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ינומק פסק הדין בתמצית.
17.
התובעת העידה כי נסעה בשעת לילה מאוחרת ברכבה ובדרך לביתה נתקלה בבור.
18.
התובעת לא הצליחה להצביע על כל פניה מזמן אמת או בזמן סביר לרשות המקומית.
התובעת העידה אמנם בע"פ כי פנתה לגורם זה או אחר והופנתה לסוכן הביטוח של הקבלן – הנתבעת 2 ואולם למעט מכתב מיום 23/5/16 אשר נשלח למעלה מ – 5 חודשים לאחר האירוע, לא הוכחה כל פניה.
19.
התובעת הגישה תמונות המקום – ת/2 בהן ניכר כי בוצעו עבודות בדרך ואולם לא ניכר כל בור בתמונות. אמנם התמונות מדגימות עבודות בכביש ואולם בין זאת לבין טענה של בור אשר גרם לנזקים הניכרים הנטענים, לרבות החלפת 2 צמיגים, 2 חישוקי מגנזיום קדמיים, 2 ציריות ועבודות כמפורט, ארוכה הדרך.
20.
התמונות מדגימות צומת רחוב ראשי ומואר, כאשר קיים חיבור בו חסר אספלט ורואים כיסוי כורכר לאורך מקטע מסוים. לא ניכר בור ו/או מטרד אשר יכול להביא לנזקים הנטענים. כמפורט, התובעת לא טרחה להודיע למוקד העירוני, למשטרה או גורם כלשהו אודות המטרד וממילא אין כל תיעוד על האירוע בזמן אמת או זמן בסמוך, אלא 5 חודשים לאחר מכן.

21.
ככל שדובר בנזק, כנטען, ניתן היה לצפות כי הרכב היה נגרר מהמקום ו/או כי היה תיעוד כלשהו מאותו ערב ממש ו/או פניה לגורם כלשהו באותו יום או למצער, בסמוך לכך ואולם זאת אין.
22.
עדותה של התובעת בעניין זה, בכל הכבוד, לא סיפקה הסברים המניחים את הדעת לעניין המפגע או לעניין השיהוי הניכר בפני
ה לגורמים המוסמכים.
23.
מכתב התובעת מיום 23/5/16 נענה ע"י הנתבעת 1 ביום 17/7/16 בו הופנתה לקבלן – חברת מוקטרן וזאת מבלי להודות בכל אחריות.
24.
לפיכך, למעט פניה המאוחרת ב – 5 חודשים ליום המקרה הנטען, לא הוכיחה התובעת ולא הביאה כל ראיה לפניה קודמת למי מאת הנתבעות.
ממילא לא התבקשו מסמכים מאת הרשות המקומית להוכיח כי פנתה לפני מועד זה וכאלה לא הוצגו. לא הוצג מסמך, לא הוצגה כל ראיה, לא הובאו כל עדויות בעניין זה ו/או ראיה כלשהי לתמוך ולפיכך עולה כי הפניה הראשונה בוצעה חודשים מספר לאחר האירוע הנטען.


25.
התובעת טענה אמנם בעדותה בע"פ כי פנתה טלפונית לגורם זה או אחר ואולם כלל לא שוכנעתי כי יש מקום לקבלה.
26.
כפי שתואר לעיל, אף מועד הטיפול ברכב נשוא התביעה היה חודשים מספר לאחר התאונה. הרכב התקבל במוסך כ 3.5 לאחר התאונה, נבדק ע"י השמאי כ – 4 חודשים אחרי התאונה, חווה"ד מטעם השמאי התקבלה רק 5 חודשים לאחר התאונה הנטענת.
27.
בכך, סבורני, נותק הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין האירוע נשוא התביעה וממילא ל ניתן לייחס לנתבעות או מי מהן אחריות לאותם נזקים.
28.
טענה התובעת בחקירתה הנגדית כי הרכב הושבת לפרק זמן זה ואולם טענה זו, בכל הכבוד, אינה סבירה וממילא לא הוכחה. לא הובא כל הסבר לשיהוי הממושך בבדיקת הרכב והטיפול בו. זאת ועוד, התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי הרכב עבר טסט כחודש לאחר האירוע, כאשר עובדה זו עומדת בניגוד לטענה כי הרכב הושבת.
29.
התובעת אישרה בעדותה כי היא בעלה ובנה נוהגים ב – 2 רכבים אשר ברשות המשפחה. מכאן כי הטענה בע"פ בדבר השבתת הרכב נשוא התביעה למשך מספר חודשים, ותיקונו לפתע כעבור כ – 5 חודשים כלל אינה סבירה ואינה מתקבלת בנסיבות העניין. העובדה כי הרכב עבר טסט מלמדת על כך כי הרכב היה שמיש והיה בשימוש לאחר התאונה ולכן אין מקום לייחס את התיקונים אשר בוצעו ברכב לאירוע הנטען.
30.
ככל שמצבו של הרכב אשר השתקף בחוו"ד השמאי נגרם באירוע הנ"ל, לא ברור כיצד זה לא נגרר הרכב מהמקום,
כיצד זה התקבל במוסך רק חודשים מספר לאחר מכן, נבדק ע"י שמאי התובעת כ – 4 חודשים לאחר מכן ובכלל, טופל לאחר חודשים מספר, כאשר עבר בדיקת רישוי בסמוך לתאונה ולפני התיקון הנטען. במצבו הניזוק כמתואר בבדיקות אשר נערכו חודשים מספר לאחר המקרה הנטען, לא סביר כי הרכב היה עובר טסט ומקבל אישור לנסיעה.

31.
עובדות אלה מביאות למסקנה כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין האירוע הנטען במועד הנטען בכתב התביעה ובתצהיר התובעת לבין הנזקים נשוא חווה"ד והחשבונית אשר צורפו לתביעה.
32.
לא סביר כי הפניה הכתובה לרשות ו/או הקבלן לאחר אירוע בו נגרמו נזקים אלה היה מתקבל רק כ – 5 חודשים לאחר המקרה וכי אין בידי התובעת כל תיעוד לפניה מוקדמת לכך.

לא סביר כי הרכב היה עובר טסט במצבו הניזוק הנ"ל כחודש לאחר התאונה וכי
הרכב הושבת 5 חודשים ללא כל סיבה ומאידך, היה מאן דהוא טורח להעביר הרכב טסט.
33.
ממילא גם לאור הזמן אשר חלף ובנסיבות המפורטות, הרי אין מקום לייחס את הנזקים הנטענים לנתבעות או מי מהן.
34.
לפיכך, יש מקום לקבל את טענת הנתבעות כי כלל לא הוכח קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין הנתבעות או מי מהן. ראה בעניין זה בע"א (ת"א) 8104-11-14 כלל חברה לביטוח נ' שלמה חברה לביטוח (פורסם בנבו) בסע' 10 לפסה"ד :
"10.
הלכה היא כי כאשר מדובר בנזקי רכוש (פח) כתוצאה מתאונת דרכים, דו"ח השמאי חייב להיערך בסמוך למועד הפגיעה, וככל שהבדיקה נעשית במועד מאוחר יותר למועד התאונה, כך מתעורר קושי להסתמך על בדיקת השמאי, ויש בחלוף הזמן בין מועד התאונה לבין מועד הבדיקה על ידי השמאי כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען כתוצאה ממנה...".
35.
אמנם יש לבחון כל מקרה לגופו ואין די בחלוף הזמן בין מועד האירוע לבין בדיקת הרכב ותיקונו ואולם במקרה הנדון, מועד הפניה לרשות, העברת הרכב טסט, העובדה כי המשיך בנסיעה מאותו מקום וטיבו של המפגע הנטען, כל אלה מעלים כי לא קיים קשר סיבתי בין הנזקים והאירוע הנטען.
36.
לא למותר לציין כי יש ממש בטענת הנתבעות אף ביחס לכך כי לתביעה לא צורף אישור אי הגשת תביעה בחברת הביטוח של התובעת וגם בזאת יש טעם לפגם.
37.
הנתבעות, כשלעצמן, ביקשו לזמן את השמאי מטעם התובעת, ולא מצאתי בעדותו הסבר סביר לכך כי הנתבעות נדרשו לשלם סך העולה על 6,000 ₪ עבור חישוקי מגנזיום חדשים לרכב התובעת, לא הסבר לסיבת ההחלפה הנדרשת ולא הסבר לעובדה כי התבקשו חישוקים מקוריים ולא משומשים.
38.
בנוסף, החשבונית מהמוסך כללה עלות אחזקת רכב חלופי לתקופת התיקון בסך 1,500 ₪ וגם לכך לא הובאה אסמכתא כלשהי. גם כאן מדובר בנזקים מופרזים ו/או נזקים אשר כלל לא הוכחו.
39.
העד מטעם הנתבעות מר מוקרטן חזר והעיד כי במקום היו שלטי אזהרה, כי סגירת כביש מבוצעת אך ורק בכפוף לקבלת כל האישורים הנדרשים, לרבות מאת המשטרה וכי אלה לא היו ניתנים לולא הוצבו שלטי אזהרה במקום. כן העיד מר מוקטרן כי כלי רכב רבים עברו באותה צומת ללא כל פגיעה. עדותו היתה מהימנה והתרשמתי כי יש לקבלה.
40.
התוצאה היא כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח תביעתה ולפיכך התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות, כאשר כל צד ישא בהוצאותיו.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 36499-01/17 עינת גולדברג גולדשטיין נ' עירית יקנעם מוקטרן ובניו עבודות עפר פיתוח ותשתיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/01/2018)