פסקי דין על עודד כהן | פסקי דין על כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום עו"ד ניר שדה - הנאמן המוסד לביטוח לאומי

31085-09/13 פשר     22/01/2018




פשר 31085-09/13 עודד כהן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום עו"ד ניר שדה - הנאמן המוסד לביטוח לאומי








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



פש"ר 31085-09-13 כהן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'



בפני

כב' השופט
ישראל פבלו אקסלרד


החייב

עודד כהן


נגד


המשיבים

כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום
עו"ד ניר שדה - הנאמן
המוסד לביטוח לאומי


החלטה

בפני
י בקשת חייב להחיל את ההפטר שניתן לו בתיק פשיטת הרגל, גם על חוב מזונות למל"ל, בשל מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב.

רקע כללי וטענות הצדדים
1.
צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 16.9.2013 והוא הוכרז כפושט רגל ביום
16.3.2015. עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החייב יליד 1962, גרוש משנת 1997 ואב לשלושה ילדים: שניים מהם מנישואיו עם מי שהיום גרושתו וילד נוסף, יליד שנת 2006, של החייב ושל חברתו לחיים. עוד עולה כי במסגרת ההליך, הושת על החייב צו תשלומים חודשי בסך 300 ₪. בעת ההיא, נקבע לחייב ע"י המוסד לביטוח לאומי
(להלן: "המל"ל") שיעור נכות של 75% ואי כשירות תפקודית צמיתה בשיעור 60%. בשנת 2008 החייב חלה בסרטן וכתוצאה מכך, עבר טיפולים רפואיים (אין המקום להרחיב עליהם כאן מפאת צנעת הפרט) וניתוח מורכב.

2.
בהחלטת כבוד השופט פרסקי מיום 23.6.2015 על בקשת החייב לכלול את חוב המזונות בהפטר נקבע, כי יש לדחות את הדיון ונדרשה תגובת המל"ל לבקשת החייב. המל"ל לא הגיש תגובתו ואף לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 18.10.2015. באותו הדיון, ויתר החייב על בקשתו לכלול בהפטר את חוב המזונות כלפי מל"ל. לפיכך, קבע כבוד השופט פרסקי כי יינתן לחייב הפטר, המותנה בהעשרת הקופה בסך 27,000 ₪. לאחר שהחייב עמד בתנאים להפטרו – קיבל הפטר חלוט ביום 2.11.2015. עוד יצוין כי המל"ל לא הגיש תביעת חוב בתיק של החייב וכנגד החייב נפתחו שני תיקי הוצל"פ שמספריהם 03-00377-98-7 ו – 03-01620-10-5, בגין חוב המזונות.

3.
ביום 16.8.2017 הגיש המל"ל תגובתו לבקשתו הנוכחית של החייב ובה התנגד להחלת הפטר על חוב המזונות. לטענת המל"ל, חובו של החייב כלפי מל"ל עומד ע"ס


כ – 467,000 ₪, כספים ששילם המל"ל עבור ילדי החייב. המל"ל הדגיש כי בנוסף לחוב העבר של החייב בגין מזונות, שנצבר טרם מתן צו הכינוס, הרי שהחייב עודו יוצר חובות חדשים אף לאחר הפטרו, בעד ילדו הקטין (ככל הנראה, הכוונה לילד יליד שנת 2006, י.פ.א.), והתשלום בתיק ההוצל"פ שנפתח עקב חוב המזונות שולם אך ורק באמצעות ניכויים מגמלת הנכות של החייב, באמצעות המל"ל.

4.
בנוסף ציין המל"ל בתגובתו כי, החייב אינו עומד בתנאים שנקבעו ברע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (פורסם בנבו, 29.1.14), שם החייב היה אדם מבוגר עם נכות כללית תפקודית של 100% וללא כושר השתכרות, בעוד שבענייננו החייב הינו בן 55, נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 68% ודרגת אי כושר זמנית בשיעור 100% עד ליום 1.1.2018 והוא זכאי לגמלת נכות כללית וגמלת שירותים מיוחדים מהמל"ל בסך כולל של 3,369 ₪. בנוסף, החייב עוסק למחייתו כטכנאי מצלמות אבטחה ומשתכר סכום נוסף של כ – 2,000 ₪ בחודש. עוד נטען, כי החייב מתגורר בדירת אמו ולכן אינו נושא בתשלום דמי שכירות ולא קיימות לו הוצאות חודשיות גבוהות באופן חריג. לטענת המל"ל, מתן פטור לחייבים מחוב מזונות כדרך המלך, עלולה להוביל למצב בו חייבים לא ייאותו לשלם את חוב המזונות המושת עליהם, תוך ידיעה שבסופו של יום יופטרו מחוב זה וכן – יש בו כדי לפגוע בקופת המדינה משום שהמל"ל עלול להפוך למממן של חייבים הנמנעים מקיום פסקי הדין בעניין מזונות. לבסוף טען המל"ל כי קיזוז בסך 10% מגמלת הנכות של החייב, יש בו לאזן בין זכויות החייב תוך התחשבות במצבו ובין זכויותיהם של הזכאים לתשלום המזונות.

5.
הנאמן והכונס הרשמי (להלן: "הכונ"ר") התנגדו אף הם להחלת ההפטר על חוב המזונות, על אף מצבו המורכב של החייב מהפן הרפואי.

6.
החייב הגיש ביום 31.10.2017 את תשובתו לתגובת הנאמן וטען כי לאורך ההליך, לא התנגד הנאמן לפטור את החייב מחוב המזונות ולא ברורה התנגדותו כעת. עוד ציין החייב, כי קיזוז החוב עם הקצבאות להן הוא זכאי, יגרום להורדת רמת החיים שלו. החייב טען בתשובתו כי הוא חולה אונקולוגי המטופל בכימותרפיה וכי לכן, אין הוועדה הרפואית (ככל הנראה, מדובר על הוועדה של המל"ל לקביעת הזכויות של החייב, י.פ.א.) יכולה להכריע בשאלת נכותו הקבועה. המל"ל מאריך כל שנה את הנכות שנקבעה על סמך מסמכים שמונחים בפני
ה. החייב צירף לתשובתו אישורים שונים ממל"ל וכן, העתק תעודת הנכה שברשותו.

7.
הכונ"ר בתגובתו ציין, בין היתר, כי החייב יליד 1962, סובל מספר שנים ממחלת הלוקמיה ונקבעה לו נכות זמנית ע"י המל"ל. עוד מציין הכונ"ר כי לא ברור האם החייב מנהל עסק עצמאי (עוסק זעיר) הנותן שירותים בתחום התקנת המצלמות ולא ברור מהן הכנסותיו והוצאותיו. הכונ"ר ציין כי בדיקה במרשם האוכלוסין מעלה, כי החייב אב לקטין בן 11, יליד 19.12.2006 שבגינו עדיין נדרש לשלם מזונות. בנסיבות העניין, בשים לב לשיעור הנכות הנמוך יחסית של החייב ולכך שלא נשלל כושר השתכרותו, וגם נוכח הזהירות שיש לנקוט בה בהתייחס להפטר ממזונות, סבור הכונ"ר, כי דין בקשת החייב להידחות.

המסגרת המשפטית
8.
סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם 1980 (להלן: "פקודת הפש"ר ו/או "הפקודה") קובע כהאי לישנא:

"(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
1. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
2. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה
כאמור;
3. חבות לפי

פסק דין
לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה
".

9.
בע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו, 3.5.2015), (להלן: "פרשת גמזו") אושר פסק הדין של בית המשפט המחוזי ונקבע כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב פטור מלא או חלקי מחוב מזונות. נקבע כי נכון פעל בימ"ש המחוזי מששקל בין היתר את השיקולים הבאים: גילו המתקדם של החייב, מצב בריאותו הלקוי, מצב הכלכלי הירוד, הימשכות הליך פשיטת הרגל והיעדר נכסים.

10.
אפנה גם לרע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14, פורסם בנבו). באות המקרה, אישר בית המשפט העליון מתן הפטר לחייב מחוב מזונות. במקרה שם כמו כאן, חוב המזונות התגבש אל מול המוסד לביטוח לאומי
, מאחר והחייב לא שילם את מזונות ילדיו. המוסד לביטוח לאומי
ביקש לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מדי חודש, בדומה למקרה שבפני
נו. בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי
, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו ל'גילו' של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח כ-30 שנה קודם לכן; גילו של הזכאי למזונות, אשר הינו בן 34; גילו של החייב אשר עמד על 62; מצבו הרפואי של החייב אשר הוכר על ידי המדינה כנכה 100%; מצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב התקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד. כמו כן, עמד בית המשפט העליון על כך שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל, קיבל המוסד לביטוח לאומי
דיבידנד בסך של 10,000 ₪.

דיון והכרעה
11.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועל רקע מגמות הפסיקה שהובאו בין היתר לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

12.
החייב צירף כנספח ג' לבקשתו אישור רפואי של המכון ההמטואונקולוגי (ד"ר בנימיני אוהד) מיום 13.1.2016 על אשפוז צפוי למשך כחודש בשל 'מחלה מסכנת חיים בטווח המיידי' וכן, סיכומי ביקור רפואי מתאריכים 16.7.2017; 6.7.2017; 19.6.2017; 8.5.2017. כמו כן צורף נספח ד', רשימת תיקי החייב בהוצל"פ ולתשובת החייב מיום 31.10.2017 צורפו המסמכים שכבר פירטתי לעיל.

13.
מעיון בתיק עולה כי אין כלפי החייב טענה של חוסר תום לב ביצירת החובות. עסקינן בחייב בגיל 55, שמצבו הבריאותי אינו שפיר והוא מוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור של 68% נכות רפואית. במסגרת תיק הפש"ר שילם צו תשלומים חודשי
בסך 300 ₪, הכנסתו מתשלום גמלת הנכות שמשולמת על ידי המל"ל עומדת על סך של
3,369 ₪
. מדובר באדם נטול נכסים אשר לא ברור האם עודו נתון במעגל העבודה ואין בפני
י נתונים באשר לקיומו של כושר השתכרות ממשי בפועל. עם זאת, אל מול זכויות החייב, עומדת זכותם של ילדיו לתשלום דמי המזונות. במקרה שבפני
י, אין לומר כי חוב המזונות הוא חוב ישן. אחד מילדי החייב שפרטיו הובאו בפני
י הוא כבן 11 שנים בלבד ולא יעלה על הדעת כי בגיל זה, לאור הנסיבות שפורטו לעיל ומבלי להתעלם במצבו הרפואי של החייב – יופטר החייב מחוב המזונות שהושת עליו. במיוחד הדברים אמורים כאשר לא החייב הוא זה שנשא בחוב עד כה, אלא המל"ל, שנכנס בנעלי החייב לעניין תשלום זה, בכדי למנוע פגיעה אפשרית וממשית באלו הזכאים לתשלום המזונות. כך, הקופה הציבורית היא שנשאה במזונות ילדיו של החייב.

14.
בעניין זה אציין כי לא בכדי ביכר המחוקק את תשלום המזונות וקבעו, גם במסגרת הליך הפש"ר, כחוב בדין קדימה. גישה זו של המחוקק מעניקה חשיבות שאינה משתמעת לשתי פנים לתשלום המזונות במועדו וכסדרו, שכן, 'הנהנים' מתשלום זה אכן תלויים במזונות לעיתים קרובות, לצורך קיומם הבסיסי ואין הדעת סובלת מצב בו אותם תלויים נתונים לגחמותיו של החייב, שברצונו - ישלם וברצונו - ימאן לשלם. זכות הבחירה לגבי ביצוע התשלומים המושתים על חייב בהליך פשיטת הרגל אינה קיימת, משום שבתמורה לתשלומים ולביצוע התחייבויותיו עפ"י צו הכינוס שניתן בעניינו, מקבל החייב הגנה מפני
נושיו ומי שמקבל, אך ראוי שייתן מעצמו. קל וחומר נכון הדבר באשר לחייב שקיבל הפטר מחובותיו וכעת, לאחר שעול יתר הנושים הוסר מעל צווארו, מבקש להשתחרר מחובתו החוקית (ואינני מרחיב דעתי באשר לחובה זו כחובה מוסרית), לתשלום מזונות בעבור ילדיו.

15.
מצאתי טעם בטענות המל"ל, הנאמן והכונ"ר, לעניין השיקולים במקרה הזה, תוך השוואה למקרים שהתעוררו
בעניין
קצקה
ובעניין

גמזו. נסיבותיו האישיות הפרטניות של החייב ונסיבות הבקשה שלפניי, אינן מצדיקות לנהוג באופן חריג: החייב בן 55 ועדיין אחד מצאצאיו זכאי למזונות. החוב אינו חוב ישן. החייב מקבל שני סוגים של גמלאות מהמל"ל. הליכי פשיטת הרגל נמשכו כשנתיים בלבד. ולא פחות חשוב: המל"ל מציע לחייב תשלום חודשי נמוך יחסית, בגובה 10% מאחת מהגמלאות שמקבל החייב. אינני מתעלם ממצבו הרפואי של החייב, שהנו בהחלט מורכב. יחד עם זאת, בשלב הזה ותוך מתן דגש לכך כי עסקינן בהחזר של כספי ציבור, לא יהיה זה נכון לפטור את החייב מדרישת השיפוי של המל"ל. על כן, אין לי אלא לדחות את בקשתו של החייב בעניין זה.

16.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ו' שבט תשע"ח, 22 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.









פשר בית משפט מחוזי 31085-09/13 עודד כהן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום עו"ד ניר שדה - הנאמן המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/01/2018)