פסקי דין על בנישטי סלומון | פסקי דין על יוסף חיים |

1412/02 פ     14/07/2005




פ 1412/02 מדינת ישראל נ' בנישטי סלומון, יוסף חיים




5
בתי המשפט
פ 001412/02
בית משפט השלום פתח-תקוה
14/07/2005
תאריך:
כב' השופטת ליה לב-און

בפני
:
המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

נ ג ד

הנאשמים
1 . בנישטי סלומון

2 . יוסף חיים
נוכחים: ב"כ המאשימה - עו"ד אלרם

הנאשם 1 וב"כ - עו"ד הרטמן

הנאשם 2 וב"כ - עו"ד הגב' ליפקין
גזר דין

הנאשמים בנישטי סלומון
, מיוצג ע"י עוה"ד מר מזור, ויוסף חיים
מיוצג ע"י עוה"ד הגב' ליפקין, הורשעו לאחר שמיעת ראיות ב - 17 עבירות לפי סעיף 117 (א) (5) לחוק מע"מ, שבוצעו בין 8/2000 לבין 8/2001.

השניים חתמו הסכם עבודה עם "ניטרון" כדי לעבוד כשותפים וסיפקו חשבוניות של אחר, אחד בשם דביר וחב' תנופה, משכשלו לספק חשבוניות משלהם, ובלבד - שחב' "ניטרון" לא תנתק הקשר עמם, ותוכל לקזז תשומות.

יוסי דביר לא העיד בפני
- והתביעה לא ביססה אשם שמטרת המעשה מלכתחילה היתה להתחמק מתשלום מס.

אין בדעתי להרחיב ולפרט באשר הדבר נעשה במסגרת הכרעת הדין, ודי בכך.

עוה"ד הגב' הופמן בטיעוניה לעונש ציינה כי הנאשמים רכשו במשך שנה - 17 חשבוניות פיקטיביות, כשסכום המע"מ בגינן 184,546 ₪.
עמדה על החומרה שבהפצת חשבוניות פיקטיביות והשימוש בהן, עמדה על הקושי בחשיפת עבירות אל מול הקלות לבצען, עמדה על כך שלנאשמים נסיון, ידעו היטב ותכננו מעשיהם, וכי גייסו את "תנופה" ככסוי חשבונאי בלבד.

במקום שיעבירו המע"מ לשלטונות, העבירוהן לדביר, וכך - נגרע סכום המע"מ מקופת הציבור ולא הועבר עד למועד הטיעונים לעונש - ודבר לא נעשה להסרת המחדל.
לפיכך - ביקשה להטיל על הנאשמים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס כספי ולהתעלם מטענה אפשרית בדבר בעיות כלכליות.

עוה"ד מזור ביקש שאסתפק בענישה מתונה, מאסר מותנה וקנס מינורי בהתחשב בכך שלא היתה לצד מעשי הנאשם, שהוא איש עבודה, כוונת מרמה, כי העבירות בוצעו בשל חוסר נסיונו של הנאשם, וכדי למצוא פתרון חשבונאי, חזר וציין שהמדובר בעסקאות אמיתיות וסכום החשבוניות משקף גובה הסכום ששולם בגין העבודה, ציין כי הנאשם בגילו מתקשה להשיג עבודה, חושש לחזור ולהיות עצמאי, עברו נקי, חלפו שנים מאז ביצוע העבירות, ומשפחתו בחרדה בשל ההליך הפלילי - כשלמעשה די בו כהרתעה לעתיד, ואין בנסיבות מקום להעתר לבקשת התביעה. עוד העביר לעיוני מסמכים אודות חוב לכונס נכסים ומאמציו להסירו כדי למנוע פינויו מדירתו, ומקבץ פס"ד וגזרי דין להעיד על רמות ענישה נהוגות.

עוה"ד הגב' ליפקין - כמו עוה"ד מזור ציינה שמאחורי החשבוניות היו עסקאות ובאותם סכומים שצויינו, שהמדובר בטעות בעקבות מצוקה שנקלע הנאשם אליה, כי הנאשם אדם נורמטיבי ללא עבר, מפרנס יחיד למשפחתו ומצוי בעול חובות וצווי הוצל"פ ובשל כל אלו ובהיות ההרשעה מעידה ראשונה, ביקשה שאסתפק במאסר מותנה ממשי, וקנס הולם.

הנאשם 1 הצהיר שלא יסתבך בפלילים וחזר וטען שלא יזם דבר.

חזרתי ועיינתי בטיעוני הצדדים, ובפסיקה שהוגשה לעיוני, ומול עיני שנה בה בוצעו 17 עבירות, וכן 184,546 ש"ח מע"מ שלא הועברו לאוצר.

רק לאחרונה חזרה כב' השופטת א' פרוקציה ושנתה ברע"פ 512/04 אבו עבייד ואח' נ' מ"י את ששנו בתי משפט שנים ארוכות כי:

"בית משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמירקם החברתי, ופגיעתה הקשה בערך השיוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית ועבריינות המס בכללה, אינה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שיוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה ובתשתית האמון הנדרשת בין הצבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שיוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרב באמצעים מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקת בימ"ש זה, כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה (ע"פ 9788/03 טופז נ' מ.י, רע"פ 1776/94 עובדיה נ' מ.י., על"ע 3467/00 הועד המחוזי של לשכת עוה"ד נ' עו"ד צלטנר מיכאל, פ"ד נ"ו (2) 895".

כך גם נפסק פעמים רבות כי המדיניות הרצויה לגבי עבירות פיסקליות הינה הטלת עונשי מאסר בפועל ממש שלא ירוצו בעבודות שרות וזאת כדי להטביע אות של קלון על מצחו של העבריין (השווה ע"פ 4097/90 בוירסקי; וכן ע"פ 1156/01 רצון), וגם כאשר ד"כ מדובר באנשים נורמטיביים מן היישוב שיש כלפיהם רחשי אהדה בשל הרקע האישי והמשפחתי שלהם.

יחד עם זאת, ורק משום שהמדובר בתקופה קצרה בה בוצעו עבירות, בהבדל משנים ארוכות שעבדו, ולא נגרע דבר מזכויות האוצר ולא הסתבכו עם החוק, ובהתחשב בכך שזוכו מהעבירות החמורות שיוחסו להם, מוצאת אני שלא להחמיר איתם כנדרש על ידי התביעה.

לפיכך, מטילה אני על כל אחד מהנאשמים 15 חודשי מאסר, מהם 5 לרצוי בפועל, ואת יתרת 10 החודשים לא ירצו אלא אם כן תוך 3 שנים מהיום יעברו על העבירה בה הורשעו.

בנוסף, מוטל על כל אחד מהם קנס בגובה 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תחתיו.

תתקבל חוו"ד של הממונה על עבודות שירות בענינו של כל אחד מהנאשמים.

נדחה לשם כך ליום 19.9.05 שעה 11:30

כתובתו של הנאשם 1: היסמין 11 כפר סבא, טלפון: 7442246-09
כתובתו של הנאשם 2: רח' כרמל 38 כפר סבא, טלפון: 7679495-09

ניתן היום, ז' בתמוז, תשס"ה (14 ביולי 2005), במעמד הצדדים.

ליה לב און, שופטת

ב"כ הנאשמים
בקשתנו המשותפת היא לעכב את ביצוע תשלום הקנס עד למועד הנדחה.
החלטה

כמבוקש.
ניתנה היום ז' בתמוז, תשס"ה (14 ביולי 2005) במעמד הצדדים.
ליה לב און, שופטת

קלדנית: אורית. פ








פ בית משפט שלום 1412/02 מדינת ישראל נ' בנישטי סלומון, יוסף חיים (פורסם ב-ֽ 14/07/2005)