פסקי דין על עו"ד אביבי אברהם | פסקי דין על שקלים חזי | פסקי דין על שקלים שולמית | פסקי דין על איתן ציון ואח' |

1121/05 עא     19/07/2005




עא 1121/05 עו"ד אביבי אברהם נ' שקלים חזי,שקלים שולמית,איתן ציון ואח'




5
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
עא 001121/05
בפני
הרכב כב' השופטים:
י. גריל [אב"ד]
ר. חפרי - וינוגרדוב
ע. גרשון

תאריך:
19/07/2005
בעניין:
עו"ד אביבי אברהם
ע"י ב"כ עו"ד
ברק אליעזר

המערער

נ ג ד
1 . שקלים חזי

2 . שקלים שולמית

ע"י ב"כ עו"ד קצוטי

3 .
4 . רוזה איתן
ע"י ב"כ עו"ד הבר

5 . עו"ד מלכה בן-ציון
6 . איילון חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אלישע אטיאס
המשיבים
פסק דין

השופטת ר. חפרי - וינוגרדוב:
1. בין המשיבים 1 ו- 2, חזי ושולמית שקלים, לבין המשיבים 3 ו- 4, ציון ורוזה איתן, נכרתו שני הסכמים. הראשון ב- 25.9.90 - הסכם הנושא כותרת "הסכם הלואה", והשני ב- 1.9.93, הסכם מכר, על פיו מכרו שקלים את הדירה לאיתן.

חזי ושולמית שקלים הגישו תביעה כספית לבית משפט קמא כנגד הצד השני לחוזים, ה"ה איתן, וכנגד עורכי הדין אביבי ומלכה שהיו מעורבים על פי הנטען בעריכת החוזה.

התביעה שהוגשה היא תביעה כנגד כל הנתבעים לתשלום החיוב במס שבח שהוטל על ה"ה שקלים עקב מכירת הדירה וכן לפיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש.

עו"ד אביבי הגיש הודעת צד ג' כנגד חברת הביטוח איילון ובהמשך הגיש אף עו"ד מלכה הודעה כזו.

2. על פי החוזה שכונה ע"י הצדדים לו כ"חוזה הלוואה" מ- 25.9.90 איתן ילווה לשקלים סכום שקלי השווה בערכו ל- 100,000 $ כנגד החזר סכום ההלוואה בצרוף הפרשי הצמדה לשערו היציג של הדולר וריבית בשיעור 7% לשנה. הוסכם כי הריבית תשולם על ידי מתן הרשאה לאיתן להתגורר בדירת שקלים שברח' דרך הים 151 א' בחיפה, עד 1.1.93. פרעון ההלואה יחול ב- 1.9.93 בדרך של העברת הזכויות בדירה לאיתן כנגד תשלום נוסף של 17,500 $.

ב- 1.9.93 התקשרו שקלים ואיתן בהסכם נוסף על פיו התחייבו שקלים למכור לאיתן את הדירה כנגד תשלום 117,500 $ שישולם כולו במועד חתימת ההסכם.

לאחר עריכת ההסכם ב- 1.9.93 בקשו שקלים פטור ממס שבח וקבלוהו. במהלך 1994 נדרשו לשלם מס שבח בגין מכירת הדירה רטרואקטיבית מ- 25.9.90, מועד כריתת הסכם ההלוואה.

השגה שהגישו שקלים נדחתה תוך שמנהל מס שבח קבע כי עסקת המכר בוצעה למעשה עוד ב- 25.9.90.

ערר שהגישו שקלים לועדת הערר על פי חוק מס שבח נדחה וערעור שהוגש על הדחייה לביהמ"ש העליון נדחה בהסכמת התובעים, על פי המלצת ביהמ"ש.

3. לגישת התובעים (ה"ה שקלים), חיובם במס שבח נגרם כתוצאה מרשלנותם החמורה של שני עורכי הדין. הנטען הוא לליקוי בניסוח החוזה מ- 25.9.90 לעריכה רשלנית שלו ולחוסר מומחיות בולטת לעין.

את התביעה כנגד איתן מבססים התובעים על הוראת סעיף 6.2 להסכם ההלואה מ- 25.9.90 על פיה ישא איתן בתשלום מס השבח אם יחול על העסקה.

הודעות צד הג' שהגישו עורכי הדין מבוססות על פוליסה לביטוח אחריות מקצועית שהוציא הצד השלישי לשני עורכי הדין.

לאחר שמיעת ראיות והגשת סיכומים נתן בית משפט קמא (כב' השופטת כנפי - שטייניץ) את פסק דינו.

4. פסק דינו של בימ"ש קמא
בפסק דינו פירט בית המשפט את גירסאות הצדדים לחוזים (שקלים ואיתן) ואת גרסאות עורכי הדין ביחס לאירועים שהובילו לכריתת הסכם ההלואה באופן בו נכרת. בית המשפט הגיע למסקנה כי שקלים ואיתן התכוונו לכרות עסקה למכירת דירת שקלים לאיתן וכי הסכם ההלואה היה הסכם למראית עין בלבד שנערך לשם מטרה אחת ויחידה והיא לאפשר לשקלים לחמוק מן החיוב במס השבח הכרוך בעסקה כזו. בית המשפט מצא כי גירסתו של שקלים היא גרסה כוזבת לכל אורכה, הרחוקה מרחק רב מאופן השתלשלות העניינים בפועל (ס' 10 לפסה"ד).

בית המשפט פירט את נימוקיו לעניין הכרעה זו ומצא אותם בנוסח "הסכם ההלואה" עצמו, בראיות חיצוניות לחוזה, בהיגיון הדברים ובהתרשמותו מהעדויות שנשמעו.

כאמור, מסקנתו היתה כי העסקה האמיתית שנכרתה בין הצדדים היתה עסקת מכר מוסווית כהסכם הלואה במטרה להימנע מתשלום מס שבח.

5. בחזית עורכי הדין ציין בית המשפט כי שניהם אוחזים בגרסתם כי לא נאמר להם ולא ידעו כי העסקה האמיתית שנרקמה בין שקלים לאיתן היא עסקת מכר מקרקעין אך כי שניהם כיום סבורים, בדיעבד, כי אכן זוהי העסקה האמיתית שנכרתה בין הצדדים וטוענים כי הדברים לא הובאו לידיעתם וכי לא העלו על דעתם בזמן אמת כי זאת מהות העסקה.

בית המשפט ציין כי בעדויות עורכי הדין עצמם יש ראיה מספקת כדי לקבוע כי שניהם ידעו כי העסקה האמיתית היא עסקת מכר. בית המשפט מציין כי שני עורכי הדין ידעו כי שקלים מעוניין למכור את דירתו ברח' דרך הים, ואולם בשל מכירת דירה אחרת ב- 89 לא יהא זכאי במכירתה לפטור ממס שבח. מצויין כי נושא מס השבח עלה מפורשות לכל אורך פגישות הצדדים בניסוח הסכם ההלואה והיווה מוקד עיקרי לדיוני הצדדים.

בית המשפט מוסיף כי שני עורכי הדין, על פי גירסתם, פעלו נחרצות על מנת להגן על לקוחותיהם בפני
חיוב אפשרי במס שבח, חיוב שאינו נובע, לדעתם, מהסכם ההלואה. מוסיף בית המשפט כי מאידך, עורכי הדין לא טרחו לתקן את הסכם ההלואה באופן שתתווסף לו תניה יסודית לפיה רשאי שקלים לפרוע את ההלואה על ידי השבת כספים וקבלת דירתו בחזרה. מסקנתו של בית המשפט היתה כי טענות עוה"ד לפיהם לא מצאו לנכון להוסיף תניה זו לאור אמונתם של הלקוחות כי ההלואה תיפרע והדירה תושב, אינן ראויות לכל אמון.

בית המשפט מציין כי בעריכת "הסכם ההלואה" יוצגו התובעים (שקלים) על ידי עו"ד אביבי ואילו ה"ה איתן יוצגו על ידי עו"ד מלכה. עוד מציין בית המשפט כי ההסכם נערך על ידי עו"ד מלכה והובא לעיונו של עו"ד אביבי על ידי שקלים.

בית המשפט מציין כי אין ספק בליבו כי עו"ד אביבי, שהבין את משמעותו האמיתית של "הסכם ההלואה" והסיכונים שהוא צופן בחובו, הבהיר לשקלים הבהר היטב את מצב הדברים לאשורו, את משמעות המסמך עליו הוא חותם, ואת הסיכונים העומדים בפני
ו לרבות הסיכון לחיובו במס שבח.

מוסיף בית המשפט כי אין ספק בליבו כי שקלים הבין היטב את האפשרויות השונות העומדות בפני
ו, את הסיכונים האורבים לו, ובחר מתוך הכרה והבנה מלאות לחתום על "הסכם ההלואה".

6. ביהמ"ש קמא ציין כי הבסיס העיקרי לחבותו של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי כשיכול עורך הדין גם לעוול כלפי לקוחו בנזיקין (ס' 13 לפסה"ד). מסקנת בית המשפט היתה כי יש להטיל על עו"ד אביבי חלק מן האחריות לחתימת "הסכם ההלואה" על ידי שקלים ותוצאותיה. בית המשפט מסביר כי עו"ד אביבי התבקש לתת חוות דעת ביחס לחוזה מכר שהוסווה כ"הסכם ההלואה" מתוך מטרה ברורה של לקוחו לחמוק מתשלום מס המוטל עליו על פי דין. מציין בית המשפט כך:

”במקרה כזה, להבדיל ממקרים אחרים, סבורני כי קולו של עורך הדין צריך להישמע באופן ברור וחד משמעי. על עורך הדין להעמיד את לקוחו על חומרת העניין ולעשות כל אשר לאל ידו כדי למנוע מלקוחו להתקשר בהסכם כזה... "כניעתו" של עורך דין אביבי לשקלים, השתתפותו במשא ומתן ודרישותיו לתיקון ההסכם באופן שירחיק משקלים את הסיכון לתשלום מס השבח, מנעה מסר חד משמעי כזה, חיזקה את שקלים בהחלטתו ותרמה להתקשרותו עם איתן ב"הסכם ההלואה". (סעיף 13 עמ' 17 לפרוטוקול).

בית המשפט מצא כי האחריות לנזק מוטלת הן על התובעים והן על עו"ד אביבי ולאחר ששקל את מידת האשמה של שני הצדדים, את התרומה הסיבתית ואת מידת חוסר תום הלב של כל אחד מהם הגיע למסקנה כי עיקר האשם חל על שקלים ומקצתו על בא כוחו שלא קם בו הכח להתנגד ללקוחו. בית המשפט הטיל על עו"ד אביבי 30% מהאחריות לנזקי התובעים.

בית המשפט דחה את התביעה כנגד עו"ד מלכה משבא למסקנה כי התובעים לא הוכיחו כי ביקשו את עצתו, הסתמכו על יעוצו או נתנו בו אמון, וכי היה ברור להם שמלכה מייצג את האינטרסים של איתן בלבד.

בית המשפט מצא כי "הסכם ההלואה" על כל תניותיו הוא חוזה למראית עין ומשכך הינו חוזה בטל. במצב זה, סבר כי אין בכוחם של התובעים לאכוף אותו על איתן.

החיוב שחויב עו"ד אביבי הותנה בפרעון חובם של התובעים לרשויות המס, כאשר צויין כי ככל שיוקטן החיוב יהנה מכך גם עו"ד אביבי.

הודעות צד הג' נדחו ובית המשפט ציין כי אביבי אינו זכאי לשיפוי מכח הפוליסה בין מחמת העובדה שהסיכון שהתממש אינו מכוסה ובין משפעולתו מהווה מעילה באמון המוחרגת בפוליסה. עם זאת, חויב עו"ד אביבי בתשלום הוצאות למבטחו.

7. הערעור
הערעור שבפני
נו הוא ערעור של עו"ד אביבי החולק על חיובו ב- 30% מסכום החיוב במס שבח.

אביבי סבור כי חוזה ההלואה איננו חוזה למראית עין אלא הסכם מכר תקף. לגישתו, משטענת שקלים לפיה התכוון להתקשר בעסקת הלוואה וטען כי החוזה נוסח באופן רשלני שהביא להטלת החיוב במס שבח נדחתה על ידי בית המשפט שקבע כי שקלים התכוון מלכתחילה לעסקת מכר, הרי, עילת התביעה של שקלים צריכה היתה להידחות, שכן ההתרשלות שמצא בית המשפט בהתנהגותו של אביבי לא היתה ההתרשלות לה טען שקלים. מציין אביבי כי בהטלת החיוב החלקי עליו ניתן לשקלים פרס באופן שהחוטא (שקלים) יוצא נשכר. עוד טען אביבי כנגד דחיית ההודעה ששלח לחברת הביטוח וכנגד החיוב שהוטל עליו לשלם לזו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. אביבי מוסיף כי גם אם תידחה תביעתו של שקלים נגדו, זכאי הוא לשיפוי מאיילון בגין הוצאות משפט ושכ"ט מקום שאיילון התנערה שלא כדין מחובתה על פי הפוליסה.

שקלים בתגובתו לערעור סבור, כפי שסבר תחילה, כי אביבי הפר כלפיו את חובת הנאמנות והזהירות בין בנזיקין ובין בחוזים, טען כנגד קביעת בית המשפט כי מדובר בחוזה למראית עין שהינו לאמיתו של דבר חוזה מכר וסבר כי יש לחייב את איתן לשאת בסכום מס השבח. עוד טען כי אם מדובר בחוזה למראית עין, הרי, משההגנה קרסה לאור קביעת בית המשפט כי מדובר בחוזה למראית עין ושקלים נאלץ לשאת במס השבח, ביסוד הדבר רשלנותו של אביבי.

עו"ד מלכה תמך בפסק הדין, ה"ה איתן אף הם תמכו בפסק הדין וחברת הביטוח, למרות שהיא סבורה כי לא היה מקום להטיל על אביבי את החיוב שהוטל עליו, תומכת בפסק הדין וסבורה כי דין הערעור להדחות.

8. דיון
ערעור זה הינו ערעורו של עו"ד אביבי שחוייב כאמור בתשלום 30% מגובה החיוב במס שבח שהוטל על מכירת הדירה.

יצויין כי בדיון בפני
נו טען חזי שקלים כי במגעיו עם שלטונות מס שבח הופחת סכום החיוב ל- 120,000 ₪ בתנאי שישולם תוך זמן קצר. איש מהצדדים האחרים לא אישר דברים אלה ולא הוגש לנו כל מסמך רישמי המפרט את גובה הדרישה הנוכחית.

9. ככל שהערעור מופנה כנגד קביעות בית משפט קמא ומסקנותיו לפיהן גירסתו של שקלים היא כוזבת לכל אורכה, כי מדובר בחוזה למראית עין שמטרתו היחידה לאפשר לשקלים לחמוק מהחיוב במס שבח, שכן הצדדים התכוונו לחוזה מכר ולא לחוזה הלואה, ואף כי שני עורכי הדין ידעו כי העסקה האמיתית היא עסקת מכר וכי עו"ד אביבי הבהיר לשקלים היטב את מצב הדברים לאשורו, את משמעות המסמך עליו הוא חותם, ואת הסיכונים העומדים בפני
ו לרבות חיובו במס שבח, הרי קביעות ומסקנות אלה מבוססות היטב בחומר הראיות ובהתרשמותו של ביהמ"ש מהעדים שהובאו ואין להתערב בהן. בית משפט קמא שקל היטב את הראיות שהובאו בפני
ו, פירט את נימוקיו המבוססים נכונה על הדין, הפסיקה וההיגיון ויש לדחות את הערעור בעניינים אלה (ראה למשל ע"א 296/82 נבנצהל ואח'
נ' ג'רסי ניוקלאר פד"י מ' (3) עמ' 281 בעמ' 5-304).

10. אשר לטענתו של עו"ד אביבי כנגד חיובו, נראה כי חלק זה של הערעור בדין יסודו.

11. הפרת החובה לה טען שקלים היתה כי עו"ד אביבי הדגיש בפני
ו כי מדובר בהסכם הלואה הערוך על פי בקשת שקלים וכי אין חשש לחיוב במס שבח לאחר ששקלים הבהיר לשני עורכי הדין כי אין הוא מעוניין במכירת הדירה (סעיף 3.5 ב לכתב התביעה).לגישת שקלים החיוב במס שבח נגרם כתוצאה מרשלנותם החמורה של עורכי הדין שהציגו את עצמם כמי שבכוחם לנסח את חוזה ההלואה באופן שיתאים בדיוק, לרצונותיהם וכוונותיהם של התובעים (סעיף 4 לכתב התביעה). שקלים טען בתביעתו כי חוזה ההלואה ת/1 לקוי בניסוחו וערוך ברשלנות ובחוסר מומחיות בולטת לעין (סעיף 5 לכתב התביעה) וכי עורכי הדין פעלו בחוסר מיומנות משווע בערכם את חוזה ההלואה תוך שהם כוללים בו סעיפים המנוסחים בצורה תמוהה ואינם מתיישבים כלל עם חוזה הלואה סטנדטרטי או עם כוונת הצדדים כפי שסוכמה והוצגה בפני
עורכי הדין (סעיף 5.2 לכתב התביעה).

כפי שהובהר לעיל, בפסק דינו דחה ביהמ"ש את גרסת שקלים וקבע כי איתן ושקלים התכוונו לכרות עסקה למכירת דירת שקלים וכי הסכם ההלואה היה הסכם למראית עין בלבד שנערך לשם מטרה אחת ויחידה והיא לחמוק מן החיוב במס שבח הכרוך בעסקה כזו.

לא רק שבית המשפט מצא שהעסקה שערכו הצדדים עוד ב- 25.9.90 היא עסקת מכר, אלא שקבע כי שני עורכי הדין ידעו היטב כי מדובר בעסקה כזו.

12. בדונו באחריותו של אביבי מציין בית המשפט כי מקום שמתבקש עורך דין לתת חוות דעת או עצה בנוגע להסכם והסביר ללקוחו היטב את משמעות ההסכם הסיכונים שבו ואפשרות התממשותם יצא בד"כ עו"ד ידי חובתו כלפי לקוחו גם אם זה לא שעה לעצותיו. מוסיף בית המשפט כי אין בחתימתו של הלקוח על ההסכם, בניגוד לעצת עורך דינו, כדי להטיל אחריות על עוה"ד. בצד דברים אלה, ציין ביהמ"ש קמא כי מקום שמדובר בעסקה שמטרתה הימנעות מתשלום מס שבח לא מדובר במצב הרגיל וכי קולו של עוה"ד צריך להישמע באופן ברור וחד משמעי כאשר על עורך הדין להעמיד את לקוחו על חומרת העניין ולעשות כל הניתן כדי למנוע מהלקוח להתקשר בהסכם כזה. בית המשפט מצא כי כניעתו של אביבי לשקלים השתתפותו במו"מ ודרישותיו לתיקון ההסכם באופן שירחיק משקלים את הסיכון שבתשלום מס שבח, "מנעה מסר חד משמעי כזה, חיזקה את שקלים בהחלטתו ותרמה להתקשרותו עם איתן בהסכם ההלואה".

אלא, שבעוד שקלים טען כי הפרת החובה היא בכך שעורך הדין לא היטיב ליתן לו בהסכם הגנה מפני הסיכון שבתשלום מס שבח, מצא בית המשפט את החבות בכך שעורך הדין לא העביר לשקלים מסר חד משמעי כנגד עריכת ההסכם תוך העמדת הלקוח על חומרת העניין ועשיית כל הניתן למנוע מהלקוח מלהתקשר בהסכם כזה.

עילה זו לא נטענה כנגד אביבי בכתב התביעה, לא מבחינת העובדות העומדות ביסודה ואף לא מבחינת הטעון המשפטי. הן עמדתו של שקלים לאורך כל הדרך היא כי ההסכם תקף וכי אביבי הפר חובתו כלפיו לא באי העמדתו בתקיפות על חומרת גישתו אלא בכך שלא היטיב לסייע לו במטרתו.

13. נקל להבין לתחושתו הקשה של בימ"ש קמא אל מול העסקה האמיתית שנתגלתה לעיניו. עם זאת, חיובו של נתבע צריך להתבסס על הנטען נגדו עובדתית בידי יריבו.

התשתית העובדתית הנטענת בכתב התביעה היא הבסיס העובדתי והמסגרת בגדרה יכולה להתגדר החבות הנטענת בגינה הוגש ההליך. עוד בענין ע"א 767/77 בן חיים נ' י. כהן פד"י ל"ד (1) עמ' 564 בעמ' 572 פסק ביהמ"ש כי -
"הכלל הוא שלעולם לא יתן בית המשפט לתובע

פסק דין
על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אם כן גילה הנתבע, בפירוש או מכללא, את הסכמתו לכך".

לעניין זה ראה גם בספרו של ד"ר זוסמן ז"ל סדרי הדין האזרחי מהד' 7, 1995 בעמ' 153, 155 וכן בעמ' 135 ו- 142.

בענין ע"א 536/89 פז חב' נפט בע"מ ואח'
נ' לויטין פד"י מ"ו (3) עמ' 617 מתייחס כב' השופט בך למובאה הנ"ל ומעיר כי הגם שכלשעצמו לא היה קובע את ההלכה בצורה כה פסקנית הרי אין ספק שהשופט מצווה להפעיל ריסון מירבי בנושא זה ומכל מקום מחובתו של בית המשפט לבדוק לפני שיפעיל את סמכותו ביוזמתו האם העובדות המקימות את העילה המשפטית, שבדעתו להיזקק לה, אכן נטענו במפורש בכתב התביעה ולא רק ניתן להסיקן במשתמע שכן אם לא יוקפד על כך עלול להתממש החשש שהנתבע יקופח בהגנתו (עמ' 625), וראה גם את ע"א 4839/92 גנז נ' כץ פד"י מ"ח (4) 749.

14. גישת ביהמ"ש קמא בדבר חובתו של עורך דין, מקום שלקוחו מבקש ממנו לסייע לו בעריכת הסכם בלתי חוקי, מקובלת עלי במלואה, אך הבסיס העובדתי לאחריות שהוטלה בפסק הדין על עו"ד אביבי אינו הבסיס העובדתי שהועלה על ידי שקלים לאחריות מצידו של אביבי.

משכך, נכון היה לדעתי לדחות את תביעתו של שקלים נגד אביבי.

15. מקום שגירסת שקלים נמצאה כוזבת ונקבע כי מדובר בחוזה למראית עין, הרי, אף טענתו להפרת חובה מצידו של אביבי בכך שלא מילא תפקידו כהלכה במובן אותו העלה בכתב התביעה, לא הוכחה. אף אין לראות בחיוב בתשלום מס שבח משום "נזק" במובן לו טען שקלים.

לכאורה ביקש שקלים לדמות לטענותיו כלפי אביבי אופי של טענות שעניינן תלונה על טיב "תכנון המס" שהעניק לו, אלא, שלא בתכנון מס עסקינן, אלא, בהונאת רשויות מס שבח, כפי שקבע בית משפט קמא.

16. בית המשפט השתית את פסק דינו על היות החוזה בין שקלים לאיתן חוזה למראית עין שדינו מוסדר בסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973.

על כך יש להוסיף שהחוזה אינו רק חוזה למראית עין אלא גם הסכם בלתי חוקי שדינו הוסדר בסעיף 30, 31 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973, הדנים בחוזה הפסול.

לא למותר לציין כי מקום שמדובר בחוזה פסול גם אם בית המשפט הינו בעל שיקול דעת לצוות על קיומה של התחייבות בלתי חוקית, כהוראת סעיף 31 לחוק החוזים חלק כללי, הרי אין בדבר כדי להקנות להתחייבות תכונות של התחייבות חוזית כשרה אלא כדי לאפשר עשיית צדק בין הצדדים, מקום שהדבר דרוש, על אף אי החוקיות. במקרה מתאים על בית המשפט לאזן בין אינטרס הצורך בעשיית צדק בין הצדדים לבין האינטרס הציבורי שלא לסייע לדבר עבירה כדי שלא יצא חוטא נשכר (ראה דברי כב' השופטת נתניהו בעניין ע"א 759/81 ברש ואח'
נגד ירדני ואח'
פד"י נ"א (2) עמ' 253).

17. בענייננו, מבקש שקלים פיצוי בגין הפרת חובה נטענת מצידו של פרקליטו עבור נזק נטען שעניינו חיובו במס שבח, עוגמת נפש והוצאות.

את עילתו בסס שקלים על התרשלות בנזיקין ועל הפרת חובה חוזית, שביחסי עורך דין לקוח.

מקום שהקשר החוזי בין שקלים לעורך דינו נועד לסייע בכריתת חוזה בלתי חוקי (הגם שלא אביבי הוא שערך את החוזה אלא רק יעץ וחיווה דעתו), אין בכך שהמעשה לא צלח, כדי להעמיד לשקלים סעד של פיצויים כנגד עורך הדין.

גם בגדר דיני הנזיקין ישנו ביטוי ברור להסתייגותה של המדיניות המשפטית מפני העמדת סעדים מכח מעשה בלתי חוקי, כפי שמורה העקרון על פיו "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה", בעניינו של ניזוק שהתנהגותו הוא הנה בדרגה גבוהה של חסר מוסריות (ראה למשל - ע"א 3214/98 שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ פד"י נ"ח (4) עמ' 445 בעמ' 456 וכן את הדיון בעניין זה בספר דיני הנזיקין, תורת הנזיקין הכללית בעריכת ג. טדסקי מהד' שנייה, הוצאת הספרים על שם מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים תשל"ז, בעמ' 340 עד 345).

18. משדינה של תביעת שקלים כנגד אביבי להידחות, גם דינה של הודעת צד הג' שהגיש אביבי כנגד חברת הביטוח להידחות.

מעבר לצורך אציין, כי שותפה אני למסקנת בית משפט קמא ביחס לדחיית הודעת צד הג' שהגיש אביבי, לגופה.

19. בית המשפט, תוך שדחה את הודעת צד הג' (לאחר שקיבל חלקית את התביעה כנגד אביבי) חייב את אביבי בתשלום שכ"ט עו"ד לחברת איילון בסכום של 10,000 ₪ + מע"מ.

דינה של התביעה כנגד אביבי להידחות, ומשכך, נדחית גם ההודעה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין אין אנו סבורים שיש לפטור את אביבי מתשלום הוצאות לחברת הביטוח, אלא שמשהתביעה נגדו נדחתה תועמדנה ההוצאות על מחצית הסכום, קרי, על סך 5,000 ₪ + מע"מ.

20. אשר על כן, מציעה אני לחבריי לקבל חלקית את ערעורו של עו"ד אביבי במובן שהתביעה שהוגשה נגדו על ידי שקלים תדחה, וחיובו בתשלום שכ"ט לחברת הביטוח לענין ההודעה לצד ג' יופחת לכדי מחצית.

עוד מציעה אני שלא יהא צו להוצאות בערכאת הערעור, וכי הפקדון יוחזר למי שהפקידו.

__________________
ר.חפרי-וינוגרדוב, שופטת
השופט (אב"ד) י. גריל:
אני מצטרף לחוות דעתה המפורטת והמנומקת של חברתי כב' השופטת ר. חפרי-וינוגרדוב
, הן לתוצאה והן לנימוקים.

_______________
י. גריל (אב"ד), שופט

השופט ע. גרשון
:
אני מסכים.

___________
ע. גרשון
, שופט

אשר על כן, הוחלט כמפורט בחוות דעתה של השופטת ר.חפרי-וינוגרדוב.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ניתן היום י"ב בתמוז, תשס"ה (19 ביולי 2005) בהעדר הצדדים
י' גריל
, שופט
[אב"ד]

ר. חפרי-וינוגרדוב
, שופטת

ע. גרשון
, שופט

קלדנית: מירי דוד








עא בית משפט מחוזי 1121/05 עו"ד אביבי אברהם נ' שקלים חזי,שקלים שולמית,איתן ציון ואח' (פורסם ב-ֽ 19/07/2005)