פסקי דין על אליהו פרדס | פסקי דין על עיריית קריית אתא

28434-06/17 עתמ     29/01/2018




עתמ 28434-06/17 אליהו פרדס נ' עיריית קריית אתא








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 28434-06-17 פרדס נ' עיריית קריית אתא


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט אברהם אליקים
, סגן נשיא


עותר

אליהו פרדס
ת.ז.

050490861
ע"י ב"כ עו"ד מ. ביקי


נגד


משיבה

עיריית קריית אתא
ע"י ב"כ עו"ד ליבנת סבח




פסק דין


מבוא
העותר, שכר מבנה בו
הוא מנהל עסק של מסעדה מיום 1.12.2015 ללא רישיון, למבנה אין היתר בניה, המבנה נמצא על שטח המיועד לפי התכניות החלות "לדרך".
בעתירתו הוא מבקש להורות למשיבה- עיריית קריית ביאליק להנפיק לו רישיון עסק מהנימוק כי המשיבה יצרה בחוסר תום לב משווע מצב תכנוני של "הקפאה תכנונית" המונעת ממנו לקבל רישיון עסק ומבלי שמתקיים הליך
משפטי נגד הבניה הבלתי חוקית לכאורה.
העותר בחר שלא לשתף בהליך את המשכיר, בעל הזכויות במקרקעין, שלא צורף כעותר או כמשיב לעתירה ועמדתו לא ידועה.

תמצית המצב העובדתי על פי נספחי כתבי הטענות

- בתאריך 6.7.1960 קיבל החוכר הראשון היתר בניה להפעלת קיוסק בשטח של 23.60 מ"ר. חלקה 75 בגוש 10507 (להלן-החלקה) שצורתה צורת משולש. מיקום הקיוסק בקדקוד התחתון של המשולש בצמוד לשביל (נספחים 1-3 לתשובה).

-ביום 28.12.1985 נדחתה בקשת החוכר להריסת הקיוסק ובניית דירה במקומו (נספח 4 לתשובה).

-ביום 18.7.2000 רכש את הזכויות בחלקה מרדכי יצחק.

-ביום 20.9.2001 הוצא נגד
מרדכי יצחק צו הריסה מינהלי בשל בניה ללא היתר ושימוש חורג בקרקע (נספח 8 לתשובה).

-ביום 23.9.2001 הגיש מרדכי יצחק בקשת לגליזציה למבנה מסעדה, מבנה קיים בשטח 99.42 מ"ר ובסה"כ התבקש אישור ל-108.92 מ"ר (נספח 9 לתשובה), המבנה הקיים הוא במיקום שונה מהמקום בו היה הקיוסק לו ניתן היתר.

-ביום 30.9.2001 נדחתה הבקשה ללגליזציה בין השאר מהנימוק כי הבקשה נוגדת את
תרש"צ 2/47/9 ואת הוראות תב"ע כ/150 (נספח 10 לתשובה).

-ביום 2.11.2015 שכר העותר מהילה יצחק "מבנה בשטח של כ-80 מ"ר" הנמצא בחלקה (נספח א' לתיק מוצגי העותר).

-ביום 9.12.2015 פנה העותר בבקשה לרישיון עסק/מסעדה, בקשתו נדחתה מהנימוק "הבקשה אינה תואמת היתר בניה, קיימת בניה ללא היתר" (נספח 11 לתשובה).

-ביום 14.12.2015 הוגש נגד העותר כתב אישום לפיו מיום 1.12.2015 מנהל העותר ברחוב בן עמי 1 בקרית אתא (חלקה 75 גוש 10507) עסק של מסעדה ללא רישיון עסק, למרות שנשלחה לו דרישה להסדיר את הוצאת רישיון העסק (תיק רע"ס 28393-12-15 נספח ב' לתיק מוצגי העותר).

-ביום 20.2.2017 פנה העותר בבקשה נוספת למתן רישיון עסק (נספח ג' לתיק מוצגי העותר).

-ביום 13.3.2017 השיבה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כי המסעדה מופעלת במבנים שנבנו שלא כדין "היתר הבניה הוא לקיוסק בשטח של 16 מ"ר" (נספח ו' לתיק מוצגי העותר, נספח 13 לתשובה).
ביום 14.3.2017 ביקר בשטח פקח מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה ועל פי ממצאיו במגרש מבנה המשמש כמסעדה בשטח של 162.50 מ"ר, לדו"ח צורפו צילומים וניתן לראות כי מבנה הקיוסק לא קיים, וכי קיימת בנייה מסיבית בה מופעלת מסעדה בחלק אחר של החלקה (נספח 12 לתשובה).

-ביום 13.6.2017 הוגשה העתירה.

המצב התכנוני

-ביום
10.1.1980 אושרה תכנית המתאר לקריית אתא כ/150 ולפיה יועד חלק משטח החלקה להרחבת דרך (בתסריט תכנית נספח 7 לתשובה חלק זה צבוע בצבע המיועד ל"תחבורה").

-ביום 1.12.2016 הוכנה עבור העותר תכנית (נספח י' למוצגי העותר). על פי התכנית, חלקה 75 חולקה לשתי תתי חלקות
a
75 ו-
b
75 ובהסבר כתב עורך התכנית מטעמו של העותר כי "שטח ב75 לדרך לפי תכנית כ/150- 805 מ"ר" (בתכנית מתוארים 3 מבנים: מבנה קל,
מבנה פח והמבנה הגדול מבין השלושה ללא כל כינוי ובנוסף יש שטח
שמכונה משטח מרוצף).

-בפני
יתו לקבלת רישיון עסק, פנייה מיום 20.2.2017, ציין העותר כי בשל "ביטולה של תכנית המתאר של קריית אתא כ/150" ועד להגשת תכנית מפורטת לא ניתן להגיש בקשות ללגליזציה ולכן הוא "התאים את הבניה הנטענת לסגירה עונתית בהתאם לתקנות הפטור"-תקנה 26
לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר
) התשע"ד-2014 (נספח ג' למוצגי העותר). לבקשה צורפה תכנית מיום 20.10.2015 לפיה מתבקש "קירוי חורף" מעמודי אלומיניום בשטח 40.40 מ"ר בצמוד למבנה ששטחו לפי טענת העותר
73.87 מ"ר.

-ביום 13.3.2017 השיבה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כי המסעדה מופעלת במבנים שנבנו שלא כדין וכי היתר הבניה שהיה בעבר ניתן לבנית קיוסק בשטח של 16 מ"ר (נספח ו' לתיק מוצגי העותר).

-ביום 14.3.2017 השיבה לעותר אדריכלית העיר וציינה בין השאר כי הייעוד של החלקה הוא שטח ציבורי פתוח ומאחר ומדובר במבנה הבנוי כולו לא בהתאם להיתר ולייעוד, לא ניתן לאשר את בקשתו (נספח ז' לתיק מוצגי העותר נספח 14 לתשובה).

דיון
ייעוד החלקה
1.
גם בהתעלם מכל הטענות האחרות, די בעיון בתכנית שהציג העותר (נספח י' לתיק מוצגי העותר) כדי להביא למסקנה אחת ויחידה והיא דחיית העתירה.
עורך התכנית מטעמו של העותר הגדיר את חלק החלקה עליו עומדת המסעדה כשטח המיועד לדרך על פי התכנית כ/150 ודי בכך כדי לדחות כל בקשה להיתר בניה/לגליזציה ומכאן שלא ניתן להכשיר מתן רישיון עסק במקום.

2.
כל יתר המסמכים שהוצגו מטעם המשיבה
מבססים את העובדה כי יעוד החלקה על פי התכנית שבתוקף אינו מאפשר המשך ניהול מסעדה במקום.
על פי הרשום בפנקס הזכויות של האגף לרישום והסדר מקרקעין, נרשמה הערה מטעם רשם המקרקעין לגבי חלקה 75 לפיה מדובר בשצ"פ (נספח 1 לתשובה).

לגבי החלקה אושר תרש"צ 2/47/9 וביום 10.1.1980 אושרה תב"ע כ/150 (נספח 10 לתשובה) לפיהם מדובר בשטח שברובו מיועד לדרך.

3.
מיותר להזכיר כי מדובר במבנה שנבנה ללא היתר וללא לגליזציה שלו אין הצדקה חוקית להתיר לנהל במקום מסעדה ומכאן שהתנהגות רשות הרישוי במקרה זה סבירה ונכונה, דין הבקשה לרישוי עסק זמני או קבוע להידחות על הסף.

4.
העותר טען בסעיפים 16-18 לעתירה כי תכנית כ/150 בוטלה בהסתמך על ע"א 7654/00
ועדת ערר מחוזית חיפה נגד חברה לבניין הירדן בע"מ
(13.3.2003) מבלי שיש לכך בסיס משפטי כל שהוא.
בית המשפט העליון קבע כי מדובר בתכנית מתאר תקפה אלא שהיא אינה מפורטת דייה ועל פי סעיף ח-1 לתקנון התכנית, נדרשת הכנת תכנית מפורטת כתנאי להוצאת היתרי בניה. אלא שלטענה זו אין משמעות במקרה שלנו, תכנית מפורטת לא תאפשר קבלת היתר בניה למבנה בשטח המיועד לדרך על פי התכנית.

חוסר ניקיון כפיו של העותר.
5.


התנהגות העותר לאורך כל הדרך מהווה התנהגות של חוסר ניקיון כפיים, בראש ובראשונה בשל העובדה כי העותר מנהל מיום 1.12.2015 מסעדה ללא רישיון עסק.
העתירה הוגשה רק ביום 13.6.2017 כשכל אותה עת העותר ניהל מאבקים בבית המשפט לעניינים מקומיים בקרית ביאליק.
6.
העותר צרף כנספח ב' את כתב האישום שהוגש נגדו ביום 14.12.2015 בגין ניהול המסעדה ללא רישיון (תיק רע"ס 28393-12-15) אלא שהוא נמנע משום מה לצרף את הכרעת הדין מיום 10.1.2016 לפיה הוא הורשע
במיוחס לו בהתאם להודאתו, הוא גם לא צרף את גזר הדין מיום
19.12.2016 וגם לא צרף את הבקשות לעיכוב צו הסגירה שהגיש ביום 14.6.2017 וביום 4.7.2017 עד להכרעה בעתירה שהגיש, הופתעתי בדיון לשמוע כי העותר לא סיפר לבא כוחו כי סגר בינתיים את המסעדה ולמרות זאת התעקש להילחם על עיכוב צו סגירה של מסעדה סגורה.

7.
העותר שכר מבנה לשם ניהול מסעדה, מסיבות תמוהות הוא בחר שלא לצרף את
בעל הזכויות ממשפחת יצחק כעותר נוסף או כמשיב. תהייה זו יוצרת רושם עגום של חוסר תום לב לאור העובדה כי הבעלים הרשום מרדכי יצחק הגיש כבר ביום 23.9.2001 בקשת
לגליזציה למבנה מסעדה (נספח 9 לתשובה) בקשה שנדחתה ביום 30.9.2001 (נספח 10 לתשובה), מה שלא מנע מהעותר לצרף לתיק מוצגיו את ההחלטה על מחיקת כתב האישום נגד מרדכי יצחק בשל אי הגעתו לדיונים נגדו.
אני מניח כי לו היה מרדכי יצחק מצורף על ידי העותר להליך פרטים מהותיים לעניין הבניה הבלתי חוקית שנבנתה ושטחה היו מתבררים.

8.
עוד בולטת העמימות שיוצר העותר בנושא השטחים שבמחלוקת. נושא שמצביע אף הוא על חוסר תום לב קיצוני מטעם העותר. לבקשתו לקבלת פטור לקירוי עונתי צרף העותר תכנית מיום 20.10.2015 לפיה מתבקש "קירוי חורף" מעמודי אלומיניום בשטח 40.40 מ"ר בצמוד למבנה ששטחו 73.87 מ"ר. בדיון בפני
י ביום 21.1.2018 טען ב"כ העותר כי רוב המסעדה בנויה מהקירוי העונתי (עמוד 3 שורה 20), הכיצד טענה זו מתיישבת עם התכנית שהציג העותר.
וכיצד התכנית עליה מסתמך העותר מתיישבת עם שטח מבנה המסעדה הבנוי ללא היתר המתואר בבקשת הלגליזציה של מרדכי יצחק כ-99.42 מ"ר או 108.92 מ"ר, וכיצד טענת העותר מתיישבת עם ממצאי הפקח מיום 14.3.2017 שלא נסתרו ולפיהם העותר מפעיל מסעדה בשטח 162.50 מ"ר (בלי קשר לקירוי) (נספח 12 לתשובה). עותר תם לב היה מצרף את בעל הנכס או מסביר את הפער המשמעותי בין השטח לגביו הוא מבקש לקבל רישיון עסק לבין השטח הבנוי בפועל.
מיותר להזכיר כי ההיתר שניתן לקיוסק התייחס למבנה שנהרס בינתיים והוא לא מופיע באף אחת מהתכניות, לא בתכנית לקבלת לגליזציה שהגיש מרדכי יצחק ולא בשתי בתכניות שהגיש העותר. (בתכנית לפיה ניתן היתר לקיוסק ניתן לזהות את מיקומו בשל היותו צמוד לשביל בקצה התחתון של החלקה, שטח זה מופיע כשטח ריק בכל התכניות האחרות).

9.
המסקנה העולה מכל האמור לעיל, בחלקה 75 מנהל העותר עסק של מסעדה ללא רישיון במבנה שנבנה ללא היתר ושטחו היום 162.5 מ"ר, גם אם לא היה מדובר בשטח שייעודו דרך לא ניתן היה לתת לעותר רישיון עסק זמני או קבוע בנסיבות אלו.

10.

[העותר בחר ללכת בדרך של בקשה לפטור לקירוי עונתי לפי סעיף 26 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014.
הקירוי אינו עומד בפני
עצמו, הקירוי מצטרף למבנה מסיבי הבנוי ללא היתר ומכאן שלא מצאתי פגם כל שהוא בדחיית בקשתו של העותר].

11.
גם ניסיונו של העותר להיאחז בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, דינו להידחות. על פי אותן
הנחיות ניתן לשקול מתן רישיון עסק זמני למקרה בו מדובר בחריגות בניה המהוות זוטי דברים. מסעדה בתוך מבנה בגודל 162.5 מ"ר אינה זוטי דברים.

המסעדה במקרה זה לא נמצאת במבנה ישן שבשל חלוף הזמן לא נמצא לו היתר. היא נבנתה במודע ללא היתר ואין זה המקרה המוזכר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לפיהן אין בכוונת הועדה המקומית לתכנון ולבניה להעמיד לדין בגין העדר היתר הבניה.
על פי נספח יד1' לתיק מוצגי העותר במשך 8 שנים (החל מיום 4.1.2006) ניהלה הועדה הליך פלילי נגד מרדכי יצחק שנמחק בסופו של יום מסיבה אחת בלבד אי הגעת הנאשם לדיונים בשל מצבו הרפואי,
בהחלטת המחיקה נקבע
"היה והנאשם יחזור לאיתנו וניתן להביאו לביהמ"ש פתוחה הדרך בפי התביעה להגיש כתב אישום חדש".


אם לא די
בכל אלה תמוה מדוע המתין העותר עד ליום 13.6.2017 להגיש עתירתו, כשכבר בחודש 12/2015 ידע העותר כי בקשתו למתן רישיון עסק נדחתה. הוא בחר לעשות דין לעצמו לנהל עסק ללא רישיון במשך כשנתיים והוא נזכר באפשרות להגיש עתירה רק לשם יצירת "נימוק" נוסף לבקשה להארכת כניסתו לתוקף של צו הסגירה שהוצא נגדו בבית המשפט לעניינים מקומיים.

סיכום
לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה. בית משפט לעניינים מינהליים לא יעניק סעד לפעילות בלתי חוקית. המשך הפעלת מסעדה ללא רישיון עסק שפועלת במקום מיום 1.12.2015 בתוך מבנה שנבנה ללא היתר בשטח של 162.5 מ"ר, על קרקע שייעודה דרך.

בשל התנהגות העותר כמתואר לעיל אני מחייב את העותר לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בשיעור של 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (סכום זה הוא בנוסף לסכום ההוצאות שנפסק יום 12.12.2017).





ניתן היום,
י"ג שבט תשע"ח, 29 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 28434-06/17 אליהו פרדס נ' עיריית קריית אתא (פורסם ב-ֽ 29/01/2018)