פסקי דין על יעקב קוטלר | פסקי דין על עמוס וינברגר | פסקי דין על בניני שלמה ע.י | פסקי דין על נתנאל מזרחי

29399-10/15 א     07/02/2018




א 29399-10/15 יעקב קוטלר, עמוס וינברגר, בניני שלמה ע.י בע"מ נ' נתנאל מזרחי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 29399-10-15 מזרחי נ' בניני שלמה ע.י בע"מ
ואח'







מספר בקשה:

14
לפני כבוד השופט עזריה אלקלעי

ה
מבקשים:
1
.
יעקב קוטלר

2
.
עמוס וינברגר

3
.
בניני שלמה ע.י בע"מ


נגד

ה
משיבים:
נתנאל מזרחי






החלטה

לפניי בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") להורות על מחיקה מכתבי הטענות ותצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעם התובע את הסעיפים הנוגעים לליקויים ופגמים במושכר או במתן פיצויים בגין ליקויים אלו בשל חוסר סמכות עניינית. לשיטת המבקשים, הואיל והתובע הנו בגדר "דייר מוגן", הרי שבהתאם להוראות סעיף 140(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר" או לחילופין "החוק"), הסמכות לדון בסוגיות האמורות נתונה לבית הדין לשכירות.
מדגישים המבקשים, כי טענת העדר הסמכות העניינית נטענה לראשונה הן בכתב ההגנה והן בישיבה הראשונה שהתקיימה בבית המשפט.
בתגובה נטען, כי בניגוד לאמור בתקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות"), לא נעשתה כל פנייה מוקדמת לתובע למחוק קטעים מכתבי הטענות, וממילא כתב ההגנה הוגש למעלה מלפני שנתיים, כך שהמועד לבצע פנייה זו חלף זה מכבר. זאת ועוד, הואיל וכל תצהירו של התובע עוסק אך ורק בסוגיות הליקויים ובשימוש בשירותים, הרי שלפנינו בקשה לדחייה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית בהתאם לתקנה 101(2) לתקנות. ואולם, אין לדחות התביעה מקום בו ניתן להעביר העניין לבית הדין המוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. יתרה מכך, בית משפט השלום הוא זה הדן בתביעות של דיירים מוגנים בשבתו כבית דין לשכירות. ואם לא די בכל האמור, הוסיף התובע (להלן: "המשיב"), כי הואיל והמבקשים מכרו ביום 19.1.16 את הבעלות בנכס לידי צד ג', אין הם נחשבים ל"בעל בית" לפי חוק הגנת הדייר, ומשום כך לא ברי מדוע המבקשים רואים בבית הדין לשכירות כערכאה המוסמכת לדון בעניין. לבסוף נטען, כי הוראות פרק ב' לחוק הגנת הדייר כלל אינן רלוונטיות לנושאי התובענה, שהנם הנזקים שגרמו המבקשים במזיד לנכס.
בתשובה לתגובה פירטו המבקשים את הסעיפים אותם הם מעוניינים למחוק מכתבי הטענות, חוות הדעת שהוגשה ותצהירי העדות הראשית. לדידם, טענת חוסר הסמכות העניינית נוגעת לסעד של פיצויים בגין ליקויים ופגמים במושכר, שעליהם חל חוק הגנת הדייר בהתאם לסעיף 37(א)(5) לחוק. המבקשים מדגישים כי אף שכיום אינם הבעלים, הרי שהתביעה רלוונטית לתקופה בה שימשו כבעלים.
סעיף 51(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
קובע את סמכות בית משפט השלום לדון ב"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין...".
חוק הגנת הדייר
אינו מפקיע את סמכות בית משפט זה לדון בסוג התביעה דנן, אלא לכל היותר קובע
בסעיף 140(ג)
כי לבית הדין לשכירות ישנה סמכות מקבילה, וזו לשונו: " סעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות הנתונה לבית משפט אחר לפי חיקוק אחר".
הואיל וכתב התביעה כולל שני סעדים עיקריים: פיצויים בגין פגמים וליקויים במושכר וכן
צו מניעה האוסר על ביצוע פעולות עתידיות של שינוי במושכר על ידי המבקשים, הרי שבית משפט זה ידון בשתי העילות במאוחד.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 3,000 ₪. האמור תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.






ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 29399-10/15 יעקב קוטלר, עמוס וינברגר, בניני שלמה ע.י בע"מ נ' נתנאל מזרחי (פורסם ב-ֽ 07/02/2018)