פסקי דין על מרום משגב יזום ובניה | פסקי דין על חיים וילדר | פסקי דין על מוניר חלאילה

46503-06/17 עא     04/02/2018




עא 46503-06/17 מרום משגב יזום ובניה בע"מ, חיים וילדר נ' מוניר חלאילה








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 46503-06-17 מרום משגב יזום ובניה בע"מ
ואח'
נ' ח'לאילה
תיק חיצוני:


בפני
כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון


בעניין:

1. מרום משגב יזום ובניה בע"מ
2. חיים וילדר
ע"י ב"כ עו"ד דני שימרן ו/או אח'
המערערת
- נגד -

מוניר חלאילה
ע"י ב"כ עו"ד חאזם חלאילה
המשיב


פסק דין
1.
זהו ערעור על פסק דינה של כב' השופטת ג'ני טנוס מבית משפט השלום בעכו, שניתן ביום 26/4/17 ב-ת"א 890-12-11 (להלן: "פסק הדין").

פסק הדין ניתן בתביעה ובתביעה שכנגד שהגישו הצדדים לערעור זה.

2.
בתביעה העיקרית תבע המשיב כאן, שהוא קבלן בניין המתמחה בין היתר בבניית דירות מגורים, תשלום סך של 195,101 ₪, המהווה יתרת התמורה המגיעה לו מהמערערים כאן. זאת על פי הסכם לביצוע עבודות בניה שנכרת בין הצדדים ושצורף כנספח א' לתביעה. המערערים הם חברת בניה (להלן: "החברה") ובעליה (להלן: "המערער").

3.
המשיב כאן הודה כי על פי ההסכם שנכרת בין הצדדים הוא ביצע עבודות בניה עבור המערערים כאן ואלה שילמו לו על חשבון המגיע לו, בגין כך, סך של 249,658 ₪.


המשיב כאן טען עוד כי לאחר ביצוע התשלום נותרו המערערים כאן חייבים לו סך של 71,451 ₪ עפ"י ההסכם המקורי שחתם בין הצדדים.

המשיב כאן טען עוד כי מסכום זה יש לנכות כספים ששולמו על ידי המערערים כאן למימון עצמי של ביצוע העבודות בסך של 66,850 ₪ ,ולפיכך יתרת חובם של המערערים כאן למשיב, ,כך נטען בכתב תביעתו, עמד על סך 4,600 ₪.

בנוסף, תבע המשיב כאן תשלום עבור עבודות נוספות, שלא נכללו בהסכם המקורי בין הצדדים, אותם ביצע לבקשת המערערים. בגין עבודות אלה טען המשיב כאן, נותרו המערערים חייבים לו סך של 164,225 ₪ בצירוף מע"מ, ובסך הכל 190,501 ₪.

4.
בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד שהגישו המערערים כנגד המשיב, נטען כי כל המגיע למערער שולם. נטען כי בפועל שולם למשיב סך של 240,260 ₪.


עוד נטען כי המשיב לא סיים ביצוע העבודות על-פי ההסכם בין הצדדים עבודות במועד הקבוע בהסכם, ולכן נאלצו המערערים להשלים
ביצוע חלק מהעבודות בעצמם. נטען כי המערערים שילמו בעצמם עבור חומרים, ציוד וכלי עבודה שונים סך של 59,000 ₪.


נטען עוד כי בגין איחור בביצוע העבודות הנדרשות על-פי ההסכם, של 60 יום ענין שארע
במקרה דנן, חייב היה המשיב לשלם למערערים פיצוי מוסכם בסך של 36,000 ₪, כאמור בהסכם . זאת בחישוב של 600 ₪ פיצוי מוסכם לכל יום איחור.

נטען עוד, כי בנוסף להתחשבנות בין הצדדים עפ"י ההסכם שנכרת ביניהם, הוגשה על ידי המערערים תלונה במשטרה בגין גניבת שיקים ומשיכת כספים בשיקים אלו בסך של 12,300 ₪. נטען כי גם סכום זה חייב המשיב להשיב למערערים.

בסך הכל טענו המערערים כי הם זכאים לקבל מהמשיב סך של 92,435 ₪ ואין הם חייבים לו דבר.

עוד נטען, כי היה על המשיב להוציא חשבוניות כנגד הסכומים ששולמו לו, שלטענתם עמדו על סך של 240,260 ₪, ואולם זה הוציא חשבוניות רק על סך של 89,655.17 ₪.

בשל טענות אלה, טענו המערערים בבית המשפט קמא על זכות הקיזוז כספים אם ייפסק סכום כל שהוא למשיב. כמו כן
הם
הגישו תביעה שכנגד בה עתרו לחייב המשיב לשלם להם סכום של 92,435 ₪ וכן עתרו למתן צו שיורה למשיב להמציא חשבוניות על סך של 150,604.83 ₪, וכן בקשו להשית על המשיב הוצאות משפט.

5.
במהלך ניהול ההליך בבית המשפט קמא מונתה הגב' הגר כהן, מהנדסת בניין, כמומחית מטעם בית-המשפט, וזו נתנה
חוות דעת ביום 15/2/15.

6.
ביום 18/2/15, לאחר שניתנה חוות דעת של המומחית מטעם בית-המשפט, ולאחר שהמשיב לא התייצב לדיון בעניינו, ניתן פסק-דין כנגד המשיב. זאת
תוך שבית המשפט מקבל ללא התערבות כל שהיא את חוות הדעת של המומחית, ועל סמך האמור בחוות דעת המומחית נקבעו הסכומים שחוייב המשיב לשלם למערערים. כמו כן הושתו על המשיב הוצאות של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.


ביום 8/8/15, לבקשת המשיב וחרף התנגדות המערערים, בוטל פסק-הדין שניתן בהעדרר התייצבות, וזאת כנגד תשלום הוצאות בסכך 1,500 ₪ בלבד שהוטלו על המשיב. ההוצאות לא שולמו, והודעה על כך ניתנה לבית-המשפט. ביום 27/1/16 נתן בית המשפט קמא החלטה כי פתוחה הדרך בפני
המערערים לנקוט בהליכים לצורך גביית ההוצאות שהושתו עליו. לא התקבלה בקשת המערערים להתלות את הדיון בהליך,שהדיון בו חודש לאחר שפסק הדין שניתן בו בוטל, עד לתשלום ההוצאות.


בהתאמה, חודש הדיון בהליך בבית-המשפט קמא,

ולאחר שהצדדים דחו את ההצעה לסיים את ההליכים בדרך של פשרה, ניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית, והתיק נקבע לשמיעת ראיות.


ביום 13/1/16 נתנה המהנדסת הדס הגר כהן תשובות לשאלות ההבהרה שנשלחו אליה על-ידי המערערים.

7.
ביום 13/6/16 ניתנה הודעה על ידי המשיב כי הוא קיבל ייצוג חדש, והוגשו באיחוד תצהירי עדות ראשית מטעמו. כן ניתנה הסכמה לסיום ההליכים על דרך של פשרה. תצהירים מטעם המערערים הוגשו ביום 23/6/16 וביום 29/6/16 ניתן תוקף של החלטה להסכמה דיונית בין הצדדים, לפיה יינתן פסק-דין על סמך החומר שהוגש בתיק, וללא צורך בסיכומים.

8.
פסק-דין ניתן בתיק זה רק ביום 26/4/17, ובמסגרתו קבע בית-המשפט כי לאור נתונים שסופקו על ידי המשיב לאחר מתן חוות דעת מומחה בית-המשפט, יש מקום כי בית-המשפט יבדוק קביעות שנקבעו בחוות הדעת לאור הנתונים החדשים שנתנו על ידי המשיב בתצהירו ואשר לא נסתרו בתצהירי המערערים, ויתן לאור זאת הכרעה בסוגיות שנותרו במחלוקת בין הצדדים.

9.
בהתאמה, בית המשפט קמא קיבל את ממצאי המומחית, ואולם קבע כי בנוסף על המערערים לשלם למשיב סכומים נוספים בגין:

א.
כמויות הבטון
שסופקו – סך של 8,750 ₪.
בית-המשפט קמא קבע לעניין זה כי הנתונים שקבעה המומחית אינם מדוייקים, משום שהתובע בתצהירו ,שהוגש לאחר מתן חוות הדעת,צירף דף ריכוז כמויות בטון שלטענתו סופקו על ידו לאתר הבניה, ואלה שונים מהנתונים שקבעה המומחית.
בית-המשפט קמא קבע כי מכיוון שנציג המערערים לא חלק על תוכן המסמך שצורף לתצהיר המשיב, ולא התייחס להשגותיו של המשיב על קביעות המומחית, יש לקבל במלואם את השגות המערער ולפיכך, יש להוסיף לסכומים המגיעים לו סך של 8,750 ₪ בגין אספקת 7 קוב בטון נוספים מעבר לקביעת המומחית.


ב.
חיפוי מרפסת –
בית-המשפט קמא קבע כי
הגם שלא נקבע בחוות הדעת המומחית סכום כל שהוא בגין טענה זו, ונכתב בסעיף 33 לחווה"ד כי הדרישה איננה ברורה, הרי שהסברים מספיקים ניתנו על-ידי המשיב לאחר קבלת חוות הדעת בתצהיר. בית המשפט קמא קבע נוכח הבהרה זו שסיפק המשיב,ושלא נסתרה בתצהיר נציג המערערים, יש לאשר תשלום סכום נוסף למשיב בסך
של 12,500 ₪ על-פי נתונים שסיפק המשיב.

ג.
החלפת חלון ממ"ד שנפל –

בית-המשפט קמא אישר למשיב
תשלום בסך 2,000 ₪ בגין טענה זו, למרות שהמומחית קבעה שאין ביכולתה להתייחס לטענה זו. וזאת בהסתמך על הסברי התובע בתצהירו, ובהעדר סתירה לטענה זו על-ידי נציג המערערים.

ד.
הפרש בגין חלונות ודלתות –

בית המשפט קמא אישר תשלום נוסף למשיב בסך של 4,500 ₪, למרות שבחווה"ד נקבע כי לא הומצא פירוט מספיק בגין דרישה זו.

בית-המשפט קבע זאת בהסתמך על האמור בתצהיר המשיב, אשר לגביו לא ניתנה כל התייחסות בתצהיר נציג המערערים.

10.
בסך הכל אישר בית-המשפט תשלום נוסף מעבר לקביעות של המומחית מטעם בית-המשפט למשיב בסך של 25,250 ₪.

11.
בנוסף, קבע בית-המשפט כי הוא דוחה את טענות המערערים בתביעה שכנגד בכל הנוגע לזכאות לפיצוי בגין כל יום איחור המשיב בביצוע העבודות. בית-המשפט קמא סבר כי אכן היה איחור של עשרה ימים בביצוע העבודות, ואולם מדובר באיחור שאיננו חורג באופן ממשי מפרק הזמן שנקבע מלכתחילה לסיום העבודה, שהיה ארבעה חודשים. עוד קבע בית המשפט כי יש להתחשב בעובדה שהמשיב ביצע עבודות נוספות, שלא נלקחו בחשבון בעת חתימת ההסכם.


עוד דחה בית המשפט קמא את התביעה שכנגד של המערערים לפיצוי בגין גניבת שיקים על ידי המשיב בטענה כי עניין זה לא הוכח.

12.
יצויין כי בדיקת פסק-הדין מלמדת כי בית-המשפט לא דן בשאלת הזכאות להחזר הוצאות ששולמו למומחית מטעם בית-המשפט, זאת לאור קביעותיה ובהשוואה לסכומים שנקבעו מלכתחילה.

כמו כן בית-המשפט לא דן בטענת המערערים כי על המשיב להמציא להם חשבוניות מס כחוק בגין הסכומים שהוא מודה ששולמו לו, ובגינם לא הוצאו חשבוניות, וזאת בסך של 149,658 ₪. אציין כי בפסק דינו קיבל בית-המשפט קמא את טענת המשיב לפיה שולמו לו על-ידי המערערים כספים בסך 249,658 ₪ ולא קיבל את טענת המערערים כי אלה שילמו סך של 240,260 ₪ בלבד. זאת משום שראה בהודאת המשיב לעניין גובה התשלום הודאה הפוגעת באינטרסיו.

13.
בסיום פסק דינו, קבע בית-המשפט קמא כי הוא מקבל את תביעת המשיב בחלקה, ומחייב את המערערים לשלם למשיב סך של 70,880 ₪ הכולל מע"מ, וכן מקבל חלקית את התביעה שכנגד ומחייב את המשיב לשלם למערערים סך של 68,440 ₪.


בית-המשפט קבע כי קיזוז הסכומים הנ"ל מחייב את המערערים לשלם למשיב סך של 2,440 ₪ כולל מע"מ.


בית-המשפט לא השית הוצאות על מי מהצדדים.

14.
המשיב, הגם שלא היה מרוצה מפסיקת פסק-הדין של בית משפט קמא שעל פי טענת בא כוחו בפני
קיפחה אותו, לא הגיש כל השגה על פסק-הדין. המערערים, מאידך, הגישו את הערעור כאן ,ובתמצית טענו בו כי בית-המשפט שגה משום:

א.
לא נימק כנדרש החלטתו להתערב בקביעות מומחה בית-המשפט, ולהמנע מקבלת מסקנות חוות הדעת במלואן. זאת למרות שהתערבות זו הצריכה שימוש בידע שאינו בבחינת ידיעה שיפוטית והיתה התערבות
לא סבירה ולא מוצדקת. זאת
בהתחשב בעובדה כי המשיב לא המציא מלכתחילה למומחה חומר שצירף אחר כך לתצהיריו, לא שלח למומחית שאלות הבהרה, ולא ביקש לחקרו. התערבות זו איננה סבירה גם לאור האמור בפסק-הדין הקודם שנתן בית-המשפט ואשר בוטל, וגם בהתחשב בהסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בהסכמת בית-משפט ולפיו ויתרו על חקירת המצהירים מטעמם.

ב.
בית-המשפט קמא נמנע מלדון בטענות שנטענו בפני
ו לעניין חיוב המשיב להוציא חשבוניות מס כנגד תשלומים שהמשיב הודה שקיבל מהמערערים. נטען כי עניין זה גורם נזק כלכלי למערערים ומונע מהם להזדכות על תשלומי מע"מ.

נטען כי שגיאת בית-המשפט קמא בולטת בהתחשב בעובדה כי בית המשפט קמא קבע בסעיף 12 לפסק דינו שהוא מקבל את גרסת המערערים, כי הסכומים ששולמו למשיב כללו מע"מ.
כמו כן, בית-המשפט קמא נמנע מלדון בזכאות המערערים להחזר הוצאות ששולמו על ידם בגין שכר טרחת המומחית.

ג.
בית-המשפט שגה משלא פסק סכום כל שהוא בגין זכאות לפיצוי מוסכם על-פי ההסכם למרות שקבע כי אכן היה איחור במסירת העבודות של 10 ימים.

ד.
בית-המשפט שגה משדחה טענות המערערים בנוגע לגניבת שיקים.

15.
ב"כ המשיב, בעיקרי הטיעון מטעמו, סבר כי דין הערעור להידחות.

ב"כ המשיב טען שיש להתחשב בתוצאה הסופית של פסק-הדין, אשר מאזנת נכון את טענות הצדדים, ואף יש לראותה כמקפחת את המשיב משום שרק חלק קטן מתביעתו התקבל.
ב"כ המשיב הפנה לכללים הידועים לפיה אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת.
לעניין אי חיוב המשיב להוציא חשבוניות מס, טען ב"כ המשיב כי המשיב נכון
להוציא חשבונית מס כוללת על כל הסכומים שקיבל מהמערערים. כן נטען כי אין להיעתר לערעור לעניין זה משום שלא שולמה אגרה נדרשת בגין הסעד שהתבקש בבית-המשפט קמא למתן צו עשה להוצאת חשבוניות.

16.
לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בפני
, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, וכך אני מורה.

אני סבורה כי אכן בית-המשפט קמא לא דן בטענות לעניין חיוב המשיב להוציא חשבוניות
מס כחוק בגין סכומים אשר הודה כי קיבל מהמערערים.

צודק ב"כ המערערים כי הטענה לפיה לא שולמה האגרה הנדרשת בגין דרישת הסעד של צו עשה הושמעה לראשונה רק במהלך הערעור, וגם לא היתה סיבה בגינה לא דן בית המשפט קמא בטענות שראוי היה לדון בהם משום שהושמעו על ידי ב"כ המערערים.

אני סבורה כי משהסתמך בית המשפט קמא על האמור בתצהירי המשיב, לרבות הודאתו על הסכומים ששולמו לו על-ידי המערערים, ומשאין מחלוקת כי אכן המשיב הוציא חשבונית מס רק על חלק מהתשלומים ששולמו לו על-ידי המערערים בסך כולל של 100,000 ₪, ומשקיימת נכונות בדברי ב"כ המשיב לפני
כי המשיב יוציא חשבוניות מס כחוק, לא היתה מניעה לדון ולקבל טענות המערערים לעניין זה, וכך אני מורה.
בהתאמה, אני מחייבת את המשיב להוציא חשבונית מס בגין התשלומים ששולמו לו על-ידי המערערים, בין אם אלה שולמו לפני תחילת ההליך בבית-משפט קמא ובין אם אלה תשלומים ששולמו על-פי פסק-דין של בית משפט קמא ועל פי פסק-דין זה.

17.
עוד מצאתי ממש בטענות ב"כ המערערים באשר לקביעות בית המשפט קמא המתערבות ללא נימוק מספיק בקביעותיה של המומחית מטעם בית המשפט קמא. בית המשפט קמא לא שם אל לבו ולא התחשב בקביעותיו בעובדה כי המשיב לא המציא במועד את כל החומר הרלוונטי למומחית, ולאחר קבלת חוות דעתה לא ביקש לשלוח שאלות הבהרה ולהמציא במועד זה מסמכים ומידע רלוונטיים שאותם איתר בית המשפט קמא בתצהיר המשיב. זאת כאשר תצהיר זה
שהוגש אף הוא באיחור ולאחר קבלת חוות הדעת.


אני סבורה, כי בנסיבות העניין, לאור ההתנהלות הכללית, לאור ההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים שמנעה חקירות, משנמנע המשיב לשלוח שאלות הבהרה, להמציא חומר במועד למומחית, אין מקום להתערב בקביעות שנקבעו על-ידי המומחית בשל חוסר יכולתה להתייחס לטענות לא ברורות שהעלה המשיב. בכך נתן בית המשפט קמא יתרון דיוני לא מוצדק למשיב, וזאת תוך שימוש בידע שאינו יכול להיות ידע שיפוטי, והוא ידע המצוי במומחיות המומחית שמינה בית-המשפט משום שסבר שכך ראוי לעשות בנסיבות העניין.

אני סבורה שהנימוקים שקבע בית המשפט קמא כמצדיקים התערבות בין חוות הדעת המומחית מטעם בית-המשפט, אין די בהם כדי להצדיק תוצאת פסק-הדין. העובדה שמידע שמסר המשיב לראשונה בתצהירו לא זכה להתייחסות בתצהירי המשיב, אין די בה לאור ההסכם הדיוני שהגיעו אליו הצדדים, כדי לאפשר ההתערבות שנעשתה בקביעות המומחית. איני סבורה כי בנסיבות העניין הוכיח המשיב בעצם הגשת התצהיר, את שנדרש להוכיח לצורך הקביעה כי הוא זכאי לתשלום כספים נוספים מעבר לאלה שנקבעו על-ידי המומחית מטעם בית-המשפט.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אין מקום וצורך לדון בטענות שעל הסכומים שפסק בית המשפט קמא מעבר לסכומים שנקבעו בחוות דעת המומחית יש להוסיף מע"מ.

18.
בהתאמה, אני מורה כי יש לקבל את הערעור בכל הנוגע לקביעות בית-המשפט בסעיף 11 בפסק דינו ולבטל את הקביעה כי על המערערים לשלם למשיב תשלום נוסף בסך של 25,250 ₪.

19.
איני מוצאת מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא בכל הנוגע לטענות באשר לשימוש בשיקים מזוייפים שעשה המשיב. מדובר בקביעות סבירות ומנומקות שקיבל בית-המשפט במסגרת שיקול הדעת המסור לערכאה המבררת, ואין מקום שערכאה זו תחליף את שיקול דעת הערכאה המבררת בשיקול דעתה.

20.
אשר לשאלת סבירות קביעות בית המשפט קמא שאין מקום להורות על תשלום פיצוי בגין איחור בביצוע העבודות על-פי המוסכם בהסכם הראשון שנחתם בין הצדדים, לאחר שיקול דעת ושמיעת טענות הצדדים, אני סבורה שאין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא. אכן, בית-המשפט קמא סבר כי אם יש ממש בטענות המערערים לעניין זה, מדובר באיחור של 10 ימים בלבד ולא כנטען על-ידי המערערים. מאידך, בית-המשפט קבע כי בהתחשב בעובדה שהצדדים הסכימו שהמשיב יבצע עבודות נוספות מעבר לאלה שהוסכם עליהם בהסכם הראשון, יש להתחשב גם בעניין זה ולקבוע כי מדובר באיחור זניח שבגינו אין לפסוק פיצוי.

21.
אשר לשאלת ההוצאות, למרות שאין זה מנהגה של ערכאת הערעור להתערב בפסיקת הוצאות, אני סבורה כי בחינת כל ההתנהלות בבית-משפט קמא ובחינת קביעות המומחית באשר לזכאות המשיב לקבלת סכומים נוספים מעבר לאלה ששולמו לו על-ידי המערערים, בהשוואה לסכומים שנקבעו על ידו מלכתחילה, ומאחר ולטעמי לא היה מקום להתערב בחוות הדעת ולחייב המערערים לשלם תשלום נוסף למשיב, אכן יש מקום לחייב את המשיב להשיב למערערים את ההוצאות ששולמו על ידם למומחית, וכך אני מורה.

לפי דעתי עניין זה סביר בהתחשב גם בהתנהלות בבית-המשפט קמא ובעובדה כי פסק-הדין הראשון שניתן כנגד המשיב בוטל כנגד תשלום הוצאות שכנראה לא שולמו, ובהתחשב בעובדה כי בבית-המשפט קמא לא נפסקו הוצאות.
אשר על כן אני מורה כי המשיב ישיב למערערים את הסכומים ששולמו כשכר טרחת המומחית מטעם בית-המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד התשלום בפועל לפי פסק-דין זה.

22.
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת הערעור בחלקו כאמור לעיל:
המשיב ישלם הוצאות ההליך בסך כולל של 7,000 ₪
כן ישיב המשיב למערערים את הסכומים שנפסקו לזכותו בסעיף 11 לפסק-הדין של בית משפט קמא, וכן ימציא חשבוניות המס הנדרשות, הכל כאמור לעיל.
עוד ישיב המשיב למערערים את הוצאות ההוצאות ששולמו למומחית בית-המשפט קמא. החיובים על-פי פסק-דין זה יבוצעו על ידי המשיב בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק-דין זה לידיו, שאם לא כן ישאו החיובים הכספיים הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק-הדין ועד התשלום בפועל, למעט החיוב להשיב הוצאות ששולמו למומחית, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ששולמו התשלומים למומחית ועד התשלום בפועל.

סכומים שהופקדו על ידי המערערים בקופת בית-המשפט, לרבות ערבויות, יושבו לידיהם באמצעות בא כוחם.

ניתן היום,
י"ט שבט תשע"ח, 04 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.













עא בית משפט מחוזי 46503-06/17 מרום משגב יזום ובניה בע"מ, חיים וילדר נ' מוניר חלאילה (פורסם ב-ֽ 04/02/2018)