פסקי דין על אברהם יהושע גרסטנפלד | פסקי דין על מיכאל פסל | פסקי דין על נכסי גרסטנפלד | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק

85132/16 ערר     07/01/2018




ערר 85132/16 אברהם יהושע גרסטנפלד, מיכאל פסל, נכסי גרסטנפלד בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק




בפני
הוועדה: יו"ר: עו"ד גילת אייל

מ"מ חבר ועדה: מר זהר עירון, שמאי מקרקעין ומודד מוסמך
נציג מתכננת המחוז: מר שמעון בוחבוט


העוררים: 1. אברהם יהושע גרסטנפלד

2. מיכאל פסל

3. נכסי גרסטנפלד בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יוסי כהן



המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק

ע"י ב"כ עו"ד אריאל יונגר



תאריך הישיבה: יום ראשון, כ' בטבת, התשע"ח, 07.01.2018.

מ"מ מזכירת הוועדה: אליאור מזרחי
קלדן: אורי אוריאן

נוכחים:
מטעם העוררים: עו"ד יוסי כהן

מטעם המשיבה: שמאי ארנון גולדנברג, שמאית נעמי קפלנר, עו"ד אריאל יונגר
, מר מאיר פינקלשטיין

נושא: גו"ח 6122/20,22, בני ברק
----------------------------------------------------------------------------

החלטה
ערר זה הוגש כנגד שומות שהוציאה הוועדה המקומית לעוררים בגין חלקות שנמכרו על ידם בשנים 2010 ו-2011.
לטענת העוררים בגין עסקאות אלו הוציאה הוועדה המקומית בשנים 2010 ו-2012 שומות היטל השבחה אשר שולמו במלואן מיד לאחר הוצאתן, ואף ניתן אישור של מחלקת ההשבחה כי אין מניעה מבחינת היטל השבחה ליתן את האישור עבור העברת המקרקעין. אלא שהעברת המקרקעין בטאבו לא הושלמה, ולימים, הקונה ביקש למכור את המקרקעין לצד שלישי וביקש לשם כך אישור מן הוועדה המקומית לצורך העברת המקרקעין בטאבו. או אז הוציאה הוועדה המקומית את השומות נשוא ערר זה, בטענה שביני לביני שונתה מדיניותה וכיום היא דורשת תשלום היטל השבחה שאותו לא נהגה לדרוש בעבר.
לטענת העוררים סמכותה של הוועדה המקומית לשנות שומה, מוגבלת לשורה של שינויים בעלי אופי טכני בלבד הקבועים בסעיף 14(ו) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, והמקרה דנן אינו נמנה עליהם. המדובר ברשימה סגורה אשר נובעת מעיקרון סופיות השומה שהינו עיקרון על בתחום המיסוי. הדברים יפים שבעתיים שעה שמדובר בשומה ששולמה זה מכבר.
שלב ההעברה בטאבו אינו מימוש, כי אם שלב טכני בלבד. לפיכך הלכה למעשה מבקשת הוועדה המקומית לתקן את שומות 2011 ו-2012 בניגוד לדין והיא מנועה מלעשות כך.
לטענת הוועדה המקומית חובה היה על העוררים לצרף את הקונה כמי שהתחייב על פי ההסכם לשלם את היטל ההשבחה.
עוד טוענת הוועדה המקומית כי רישום העברת הזכויות במקרקעין עדיין לא הסתיים, והעסקה שהיוותה את המימוש בגינו נדרש ההיטל עדיין לא הסתיימה ברישום וכי הוועדה המקומית זכאית לדרוש היטל השבחה אם מסתבר שישנו סכום שעדיין לא נגבה. לטענת הוועדה המקומית תשלום היטל השבחה הוא שיתוף הציבור בעושר אותו העשירו הרשות והציבור כולו את בעלי המקרקעין. הוועדה המקומית מוסיפה כי נכתב במפורש בשומות משנת 2011 כי השומה לא כוללת את השומות בגין תכניות מסוימות אשר ייגבו בעת בקשה להיתר בנייה. לטענת הוועדה המקומית לאחר מספר פסיקות של שמאים מכריעים אשר קבעו כי היא פעלה שלא כדין משום שהיה עליה לגבות את היטל ההשבחה גם בגין זכויות המותנות בשיקול דעת, היא קבעה מדיניות חדשה, ולפיה היטל השבחה בגין זכויות אלה ייגבה בעת מכר. אף פסק הדין בעניין אליק רון קבע כי מועד המימוש הוא בעת המכר במקרה של זכויות מותנות. וכעת נוהגת הוועדה המקומית לגבות במכר גם עבור זכויות הנובעות מתקנה 13 וגם עבור זכויות מותנות.
הוועדה המקומית מדגישה כי בענייננו הקונה הוא זה שהתחייב בתשלום היטל ההשבחה ולפיכך גם לא יכולה להיות בפיו טענה על כך שהסתמך על כך שהיטל זה לא ייגבה. עוד מציינת הוועדה המקומית כי מלכתחילה הוציאה עבור עסקת המכר שבין הקונה לצד ג' שומת היטל השבחה שכללה גם חיוב בגין הזכויות נשוא ערר זה. אלא שהקונה ביקש הפרדה בין היטל ההשבחה הנובע מעסקת מכר אחרונה זו לבין היטל ההשבחה הנובע מעסקת המכר שבין העוררים לבינו. לטענת הוועדה המקומית מטרת הפרדת השומות הינה אך ורק להימנע מתשלום היטל השבחה ולמנוע את כלל הציבור את חלקו בהשבחת הזכויות.

דיון והכרעה
השאלה המתעוררת בפני
נו בערר זה, הינה האם רשאית היתה הוועדה המקומית להוציא את השומות נשוא ערר זה, לאחר שהוציאה את שומות 2011-2012 (להלן למען הנוחות: "שומות 2012"), ואלו שולמו, והכל בגין אותן עסקאות.
שומות 2012 הינן שומות חלוטות.
אין חולק כי הוועדה המקומית לא כללה בשומות 2012, במודע, חיובים שהיא דורשת מכח השומות נשוא ערר זה (להלן: "שומות 2016"), וכי הדבר נעשה לנוכח מדיניותה באשר לאופן שבו יש לגבות היטל השבחה. מדיניות זו, כך הוועדה המקומית, השתנתה בעקבות פסיקה של שמאים מכריעים ובעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רעא 3002/12 הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נ' אליק רון (פורסם בנבו, 15.7.14).
השאלה היא איפוא האם בשל שינוי מדיניות, רשאית הוועדה המקומית לשנות שומות היטל השבחה שהוצאו על ידה מספר שנים קודם לכן, ואף שולמו ע"י הנישום.
סבורים אנו כי כדין טוען ב"כ העוררים כי שומות 2016 מהוות תיקון של שומות 2012, ומכאן שיש לבחון האם מוסמכת הוועדה המקומית בנסיבות המקרה דנן לערוך תיקון שכזה.
כידוע, שומת היטל השבחה אינה נערכת מטעם הוועדה המקומית בחלל ריק, אלא הוצאתה מוסדרת בהוראות התוספת השלישית.
בהתאם להוראות התוספת, מקום שבו לא ערכה הוועדה המקומית לוח שומה בתוך חצי שנה לאחר אישור התכנית, יחשב הדבר כהחלטה על דחיית השומה עד למימוש הזכויות (סעיף 6 (ה) לתוספת).
סעיף 6(ב) לתוספת, קובע כי הוועדה המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל.
החליטה הוועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהוועדה המקומית לאפשר לו לשלם מיד את ההיטל החל עליו, ועם קבלת דרישה שכזו על הוועדה המקומית לערוך שומת היטל השבחה בתוך 90 יום (סעיף 4 (4) לתוספת).
סעיף 4 לתוספת קובע את האופן שבו יש להכין שומת היטל השבחה.
עוד קובעת התוספת כי ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שבו החייב מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל (סעיף 7(א)) לתוספת). התוספת קובעת בסעיף 1 מה הן דרכי המימוש: העברת מקרקעין, קבלת היתר לבניה או לשימוש, או תחילת השימוש בפועל.
שומת היטל השבחה נערכת איפוא ע"י שמאי מטעם הוועדה המקומית כאשר הנישום מבקש הוצאתה, בהתאם לזכות הנתונה לו לעשות כן ונהוג לכנותה שומה מוקדמת או שומה טרום מימוש (ראו לעניין זה לאחרונה עע"מ 4560/15 הועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים נ' etablissement semond (פורסם בנבו, 08.11.2017), או כאשר הנישום מממש את זכויותיו במקרקעין, באחת הדרכים הקבועות בתוספת השלישית.
סעיף 13א לתוספת קובע כי חיוב בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות סעיף 4, או בשיעור הקבוע בלוח שומה כאמור בסעיף 5, או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית המשפט.
סעיף 14 לתוספת מסדיר את הדרכים לשינוי שומה שנערכה ע"י הוועדה המקומית, בערר לוועדת הערר, בבקשה למינוי שמאי מכריע, או ע"י הוועדה המקומית עצמה:
"(א) על שומה לפי סעיף 4 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על לוח שומה לפי סעיף 5 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו;
...
(4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה (3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג)(1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשיאת היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו;
(2) היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר;
(3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת;
(4) הוראות לפי פרק ט'1 יחולו על שמאי מייעץ, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
(ד) על החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4) ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
...
(ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין."

כפי שניתן לראות, התוספת השלישית קובעת הסדר כולל לגבי מועד הוצאת שומת היטל השבחה ע"י הוועדה המקומית, והדרכים לשינויה של שומה זו. משהוצאו שומות 2012 ע"י הוועדה המקומית בעקבות מימוש בדרך של מכר, כבענייננו, שינויה של שומה זו יכול להיעשות רק בדרך שנקבעה בתוספת. הוועדה המקומית אינה מוסמכת איפוא להוציא בשנת 2016 שומות נוספות בגין אותו אירוע מימוש אלא בדרך הקבועה בתוספת. בין אם שומות 2016 הן שומות משלימות לשומות 2012, כפי שצויין בהן, בין אם הן מהוות עדכון, השלמה וכל כיוצ"ב, המדובר בשינוי של שומות 2012, ושינוי יכול שיעשה רק בדרך שנקבעה בתוספת. כל פרשנות אחרת תרוקן את הוראות התוספת מתוכן ותעשה אותן פלסתר. לאמור: קיים מנגנון בתוספת השלישית לשינוי שומת הוועדה המקומית ובמקביל לו רשאית הוועדה המקומית להשלים את שומתה, לעדכנה, להוסיף לה, לתקנה וכו' במנותק מהתוספת.
הוועדה המקומית אינה יכולה איפוא להוציא מספר שומות בגין אותו מימוש ככל העולה על רוחה, אף לא כאשר חל שינוי במדיניותה, וכל שינוי שהיא עורכת בשומה שהוצאה על ידה, בין בדרך של עדכון, תוספת, גריעה, תיקון, השלמה וכיוצ"ב, צריכים לעמוד בתנאי התוספת השלישית לשינוי שומה. את המנגנון הקבוע בתוספת השלישית בדבר שינוי שומות, לא ניתן לעקוף ע"י הוצאת שומה נוספת, בין אם היא מתעלמת מקודמתה (השוו עניין ערר (ת"א) 85093/15 יפה מזרחי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון (פורסם בנבו, 08.02.2017) ) ובין אם היא מוסיפה עליה גורעת ממנה וכד'.

כאמור, סעיף 14(ו) מסדיר את הנסיבות שבהן מוסמכת הוועדה המקומית לשנות את שומתה:
"(ו) הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין."

רשימת הנסיבות שבהן רשאית הוועדה המקומית לתקן את שומתה, הנה רשימה סגורה, כפי שציין בית המשפט העליון בע"א 8453/09 קרן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 02.01.2012). יתר על כן, בעוד שלגבי סעיף 14(ה) לתוספת כנוסחו ערב תיקון 84, אשר התיר לוועדה המקומית לתקן את שומתה, היתה נטושה מחלוקת, לאמור, האם הוא מגביל את סמכות הוועדה המקומית לתיקונים טכניים בלבד אם לאו, בא סעיף 14(ו) כנוסחו בתיקון 84, והעמיד את עילות התיקון על נימוקים טכניים בלבד :

" באותה עת, עובר לתיקון מס' 84 לחוק התכנון והבניה משנת 2008, קבע סעיף 14(ה) לתוספת השלישית לחוק בזו הלשון:

הוועדה המקומית, על פי חוות דעת שמאי מקרקעין, רשאית לתקן את השומה אם היא סבורה, מטעמים שיירשמו, שהשומה הקודמת בטעות יסודה; החליטה ועדה מקומית על תיקון שומה, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) בשינויים המחויבים; תיקון שומה לא יחול לגבי מקרקעין שבעדם שולם היטל.

סעיף זה – אשר נועד לאזן בין עיקרון סופיות השומה מחד גיסא לעיקרון גביית מס אמת מאידך גיסא (ראו אהרן נמדר היטל השבחה פסקה 914, בעמ' 343 (מהדורה שנייה, 2011) (להלן: נמדר)) – הסמיך את הוועדה המקומית לתקן שומה קודמת שעשתה אם היא סבורה שהשומה "בטעות יסודה". הסעיף אינו מפרט באיזו סוג של טעות מדובר. יש הסוברים כי ראוי לפרש את הסעיף באופן שאינו מגביל את סמכותה של הוועדה לתקן רק טעויות סופר, טעויות משפטיות או טעויות יסודיות. הסוברים כך מציינים כי הגבלה כזו אינה עולה מלשון הסעיף; אינה מקובלת בחוקי מס אחרים; וראוי להתיר את תיקון השומה בכל מקרה שהטעות תשפיע על סכום ההיטל או על עצם חיובו (ראו נמדר, שם; להסדר המקביל בדיני מיסוי מקרקעין ראו סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; אהרן נמדר מיסוי מקרקעין – חישוב המס ותשלומו פסקאות 1714-1710 (מהדורה חמישית, 2007); יצחק הדרי מיסוי מקרקעין כרך ג 235-214 (מהדורה שנייה, 2007)). מנגד, יש הסוברים כי תיקון השומה מוגבל לטעויות יסודיות בלבד הנובעות מעובדות או ממסקנות שגויות (ראו הנריק רוסטוביץ היטל השבחה 438 (1996) (להלן: רוסטוביץ)).במאמר מוסגר יצוין כי כיום, לאחר תיקון מס' 84 לחוק, ההסדר המאפשר לוועדה המקומית לתקן שומה קבוע בסעיף 14(ו) לתוספת השלישית, וקובע כי "הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין". סעיף זה נועד להגביל את סמכות התיקון לעילות טכניות באופיין, כאלה שאינן קשורות לעבודתו המקצועית של השמאי (ראו דבריו של עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ודבריה של עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), בדיון בהכנת תיקון מס' 84 לקריאה שנייה ושלישית, פרוטוקול ישיבה מס' 385 של ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת ה-17, 36 (24.6.2008); ראו גם נמדר, בעמ' 344). עוד יצוין כי בעוד שנוסח הסעיף שהובא לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה היה: "הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה מחמת נימוקים שעניינם..." בסופו של דבר הוספה המילה רק, ללמדנו שמדובר ברשימה סגורה של עילות. כיום הדרך לתקן טעויות שאינן באות בגדר הרשימה הסגורה הקבועה בסעיף 14(ו) לתוספת השלישית תיעשה באמצעות הגשת ערר (לפי סעיף 14(א) לתוספת השלישית) או באמצעות מנגנון של מינוי שמאי מכריע (כאמור בסעיף 14(ב) לתוספת השלישית)".
(שם בפיסקה 16 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן)

השינוי אותו מבקשת הוועדה המקומית לערוך בשומות 2012 ע"י עריכת תוספת להן בדמות שומות 2016, אינו נובע מאיזה מהנסיבות או הנימוקים הכלולים בסעיף 14(ו). המדובר בשינוי הנובע משינוי מדיניות של הוועדה המקומית. גם אם שינוי המדיניות הנטען הוא תולדה של פסיקה חדשה כפי שטוענת בפני
נו הוועדה המקומית, שינוי שכזה אינו נמנה על נימוקי השינוי המותרים בהתאם לסעיף 14(ו).
במאמר מוסגר נפנה להערותינו בערר 85169/11 סוויסה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק (פורסם בנבו, 08.02.2017) באשר לטענות הוועדה המקומית בדבר שינוי מדיניות, ככל שהדברים קשורים לתקנה 13 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב – 1992.

הוועדה המקומית טענה בפני
נו כי כל עוד לא הועברו המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין ולא הושלמה העסקה ברישום, כנדרש בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 היא רשאית לדרוש השלמת היטל השבחה בהתאם לשינוי מדיניותה או לשינוי הדין כפי שארעו לאחר הוצאת השומה (שומות 2012). שאלת רישום העברת הזכויות המקרקעין איננה רלבנטית. העובדה שהמקרקעין לא הועברו בלשכת רישום לא יוצרת כשלעצמה סמכות לוועדה המקומית לשנות שומה שהוצאה על ידה, כאשר השינוי אינו אפשרי על פי הוראות התוספת.
לכך שרישום הזכויות לא מהווה מימוש ראו:
ע"א 1321/02 נוה בנין ופיתוח בע"מ נ' הועדה לבניה למגורים ולתעשיה מחוז המרכז, פ"ד נז (4) 119 [2003]
וכן: עת"מ (מרכז)7040-12-12 זגר נ' עיריית רעננה (פורסם בנבו, 01.09.2013)

גם הוראת סעיף 10 לתוספת השלישית, הקובעת כי "לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני
הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו" – אינה יכולה לסייע לוועדה המקומית. תכליתה של הוראה זו הינה להבטיח אכיפה של תשלום היטל ההשבחה והיא כשלעצמה איננה יוצרת את החבות, ואף לא את סמכות הוועדה המקומית לשנות את שומתה. כפי שניתן לראות ההוראה באה להבטיח ששולמו "כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו", ולשם תחולתה ממילא מתחייב שההיטל אכן חל על המקרקעין על פי התוספת.
כאשר ההיטל הוטל על המקרקעין מכח שומת הוועדה המקומית, הרי שהוא מוטל בשיעור הקבוע בה (סעיף 13א לתוספת) ועל מנת לשנותו יש לפעול כאמור בסעיף 14 לתוספת. סעיף 10 לתוספת לא נתן בידי הוועדה המקומית כלי כללי לדרישת תשלומים מבעלי קרקע כי אם כלי לאכיפת חיוב על פי התוספת השלישית, ועל מנת לעשות שימוש בסמכות הקבועה בו, על החיוב להיות חיוב כדין, ולא יכול להיות כזה המבוסס על שינוי שומה באופן הנוגד את הדין.
על רקע זה קיים יותר מקושי, לטעמנו, בהודעת הוועדה המקומית כי אף אם ועדת הערר תקבע כי החיוב שבוצע בעקבות שומות 2016 אינו כדין ודינו בטלות, עדיין מוסמכת הוועדה המקומית לסרב ליתן בידי העוררים אישור להעברת המקרקעין, בהסתמך על סעיף 10 לתוספת. עם זאת, כפי שציינו במהלך הדיון, איננו סבורים כי יש בסמכותנו להורות לוועדה המקומית ליתן לעוררים אישור להעברת הזכויות בהתאם לסעיף 10 גם אם סברנו כי דינן של שומות 2016 בטלות.
זאת ועוד, רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין אינו מהווה אירוע מימוש.

סוף דבר, הוועדה המקומית אינה מוסמכת לשנות את שומות היטל ההשבחה משנת 2012. שינוי שומות אלה, ע"י שומות 2016 נוגד את הדין.
דינן של שומות 2016 הוא איפוא בטלות, וכך אנו מורים.
הערר מתקבל איפוא. הוועדה המקומית תישא בהוצאות העוררים בסך 3000 ש"ח בתוספת מע"מ. ההוצאות ישולמו תוך 60 יום לאחר מכן ישאו הפרש הצמדה וריבית כחוק.

ההחלטה ניתנה פה אחד, בהיעדר הצדדים, ביום: כ"ט בשבט, התשע"ח, 14.02.2018.
(_______________________ ) (__________________________)
אליאור מזרחי גילת אייל, עו"ד
מ"מ מזכירת ועדת ערר יו"ר ועדת ערר
מחוז תל אביב לפיצויים והיטלי השבחה
מחוז תל-אביב
ערר מס' : בב/85132/16
תאריך: 07.01.2018

ישיבה מס': 02/18
מ ד י נ ת י ש ר א ל
ועדת הערר לתכנון ולבניה
פיצויים והיטלי השבחה

מחוז תל אביב
1
__________________________________________________________
כתובת: רח' המסגר 18 ,קומה 4, תל אביב (כניסה מרח' ריב"ל).
מען למכתבים: ת.ד 7176 מיקוד 6107120
קבלת קהל: א' עד ה' 14:00 - 8:00, ד' 8:00-16:30
טלפון: 03-6702619 פקס': 03-6702606








ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 85132/16 אברהם יהושע גרסטנפלד, מיכאל פסל, נכסי גרסטנפלד בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק (פורסם ב-ֽ 07/01/2018)