פסקי דין על יהודה יצחק רוזנברג | פסקי דין על עירית ראשון לציון | פסקי דין על רוזליס דוד |

57979-10/17 עא     15/02/2018




עא 57979-10/17 יהודה יצחק רוזנברג נ' עירית ראשון לציון, רוזליס דוד








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ע"א 57979-10-17 רוזנברג נ' עירית ראשון לציון
ואח'










מספר בקשה:
3

בפני

כבוד השופט
מיכאל תמיר


מבקש

יהודה יצחק רוזנברג
ע"י ב"כ עו"ד רפאל ארגז


נגד

משיבים
1. עירית ראשון לציון

ע"י ב"כ עו"ד י. שומרוני קנר
2. רוזליס דוד

ע"י ב"כ עו"ד אריק אמיר






החלטה



1.
לפני בקשת המבקש מיום 19/1/18 למתן פטור מהפקדת עירבון ולחילופין בקשה להארכת המועד להפקדת העירבון ב- 30 ימים נוספים.
2.
המבקש הגיש הודעת ערעור לתיק זה ביום 29/10/17. ביום 29/11/17 ניתנה החלטה ובה נקבע כי על המבקש להפקיד עירבון בסך של 20,000 ₪ עד ליום 10/1/18. כן נקבע כי באם המבקש לא יפקיד את העירבון עד המועד שנקבע יירשם הערעור לדחייה בשל אי הפקדת העירבון וככל שתוגש בקשה בעניין העירבון האמור לרבות פטור יש להגיש לבית המשפט בצירוף תצהיר כדין ומסמכים לאימות העובדות הנטענות בבקשה בתוך 20 ימים מהיום. נקבע בהחלטה הנ"ל בצורה מפורשת כי בקשות אשר יוגשו לאחר המועד האמור, יידחו מחמת האיחור בהגשתן.
3.
עיון בתיק מעלה כי ב"כ המבקש צפה בהחלטה מיום 29/11/17 הנ"ל עוד באותו יום.
4.
המבקש לא הפקיד את סכום העירבון שנקבע בהתאם להחלטה מיום 29/11/17 הנ"ל ומשכך ניתנה החלטה נוספת בתיק מיום 17/1/18 ובה נקבע כי הערעור נרשם לדחייה ואם לא ייתן המערער תוך 10 ימים טעם מספיק וטוב לכך שהעירבון לא הופקד, הדיון שנקבע בתיק יבוטל והערעור יידחה.
5.
עיון בתיק מעלה כי ב"כ המבקש צפה בהחלטה מיום 17/1/18 הנ"ל עוד באותו יום.
6.
המבקש, כאמור לעיל, הגיש את בקשתו לקבלת פטור מהפקדת העירבון יחד עם בקשה להארכת המועד להפקדת העירבון ביום 19/1/18 לראשונה.
7.
בבקשה נטען בין היתר, כי למבקש ולאשתו הכנסות מאוד נמוכות שהם מקבלים בגין קצבאות שונות מהמדינה, יש להם נכס מקרקעין ואולם הוטלו עיקולים רבים על ידי גורמים שונים בסכומים אשר גבוהים בהרבה משווי הנכס בפועל, הם אינם יכולים לקבל סיוע מקרוביהם כדי לגייס את סכום העירבון לתיק זה והם מתקיימים בנוסף מהכנסותיהם הנ"ל ומסיוע שהם מקבלים מבני המשפחה.
8.
אין בתצהיר שצורף לבקשה מיום 19/1/18 התייחסות כלשהי לבקשה להארכת המועד להפקדת העירבון ומדוע הבקשה מוגשת ביום 19/1/18 לראשונה. לתצהיר צורפו אישורים בגין קבלת קצבאות שונות, תיעוד רפואי, נסח רישום של הבית ודפי חשבון של המבקש ושל אשתו בלבד.
9.
המשיב 2 הגיש מיד לאחר מכן ובאותו יום תגובה לבקשה לפיה יש לדחות את בקשת המבקש - המערער
- תוך חיוב המבקש בשכ"ט עו"ד והוצאות לא רק לטובת המשיב 2 אלא גם לטובת אוצר המדינה. בתגובה נטען, בין היתר, כי המבקש לא ביסס כנדרש טענתו לפיה העיקולים אשר הוטלו על הנכס, בית מפואר וגדול, שווים גבוה משווי הנכס וכן נטען כי
המבקש הסדיר ופרע חלק מחובותיו ונמנע מלפרט את גובה חובותיו בפועל. כן נטען כי המבקש הפקיד עירבון בגובה 20,000 ₪ בתיק אחר לאחרונה, הוא משלם אגרות והוצאות בהליכים שונים והוא מיוצג על ידי משרד עורך דין מזה 4 שנים וחזקה שהוא משלם למשרד שכר טרחת עו"ד. כמו כן נטען כי סיכויי הערעור לגופם קלושים ועל כן יש לדחות את הבקשה.
10.
ביום 23/1/18 ניתנה החלטה נוספת בתיק לעניין העירבון ונקבע כי על המשיבה 1 להגיש תשובה לבקשה עד ליום 1/2/18 והמבקש רשאי להגיש תגובה לתשובת המשיב 2 עד ליום 29/1/18.
11.
עיון בתיק מעלה כי באי כוחו של המבקש צפו בהחלטה מיום 23/1/18 הנ"ל פעמיים, ביום 23/1/18 וביום 24/1/18.
12.
המשיבה 1 הגישה את תגובתה לבקשת המבקש ביום 1/2/18 כפי שנקבע. בתגובה, נטען בין היתר, כי יש לדחות את בקשת המבקש, שכן סיכויי הערעור קלושים והוא לא ביסס היעדר יכולת כלכלית להפקיד את סכום העירבון.
13.
המשיב 2 הגיש לתיק ביום 5/2/18 ריכוז מסירות למבקש ממנו עולה לטענת המשיב 2 כי המבקש לא פעל בהתאם להחלטות בית משפט זה וזאת למרות קבלת כל החלטות בית המשפט בסמוך לאחר מועד נתינתן.
14.
המבקש הגיש לתיק תשובה לתגובות ביום 11/2/18 ובה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים מאוד ואין לו יכולת כלכלית כדי להפקיד את סכום העירבון. המבקש מפרט מהם לטענתו חובותיו נושא העיקולים אשר הוטלו על ביתו, בסע' 9 מתייחס לחוב בגובה סך של כ- 860,000 ₪, חובות בגובה סך של כ- 220,000 ₪ בסע' 21 וחוב בגובה סך של 161,282 ₪ כמפורט בסע' 24. באשר לטענה לפיה המבקש הפקיד עירבון בתיק אחר נטען כי מדובר בהליך אשר נמחק ללא הפקדת עירבון. לטענת המבקש תדפיסים אודות תנועות אשר נעשו באמצעות כרטיסי האשראי אינם רלוונטיים לבקשה, המבקש חי יחד עם משפחתו בצניעות ועל כן יש לדחות את טענת המשיבים ולקבל את הבקשה.
15.
המבקש הגיש לתיק ביום 11/2/18 בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון. בבקשה אשר הוגשה ללא תצהיר, נטען, כי לנוכח סתירות שבהחלטות בית המשפט מיום 29/11/17 להגיש בקשה לפטור מעירבון תוך 20 ימים ואילו נקבע בהודעת מזכירות מיום 28/12/17 כי יש להפקיד את העירבון תוך 29 ימים סבר המבקש כי די בכך על מנת ליתן למבקש הארכת מועד שכן להגשת בקשתו לקבלת פטור מהפקדת העירבון שכן לטענתו המועד טרם חלף. המבקש צירף לבקשתו אישור ממנו עולה לטענתו כי בא כוחו צפה בתיק ביום 28/12/17 בהחלטת המזכירות מיום 29/11/17 הנ"ל אשר צוין בה, בין היתר, כי "המערער/ים יפקידו את העירבון תוך 29 יום מיום מסירת הודעה זו". לחילופין נטען על ידי המבקש כי מדובר בטעות אנוש ולכן הוא מבקש להיעתר לבקשתו לארכת המועד כמבוקש.
16.
ביום 4/2/18 הוגשה בקשת המשיב 2 לסילוק תשובת המערער ומתן

פסק דין
בערעור שכן המבקש הפר החלטות בית משפט זה ולא הגיש את בקשתיו ותגובותיו במועדים אשר נקבעו על ידי בית משפט זה. ביום 13/2/18 הוגשה בקשה דומה מאת המשיבה 1 בתיק.
דיון

17.
ב"כ המבקש צפה בהחלטת בית המשפט מיום 29/11/17 – באותו יום שבו נקבע בהחלטת מותב זה כי ככל שהוא יהיה מעוניין להגיש בקשה שעניינה פטור מהפקדת עירבון אזי עליו להגיש זאת תוך 20 יום, קרי עד ליום 19/12/17. כן נקבע כי בקשות אשר יוגשו לאחר מועד זה ידחו. הודעת המזכירות בדבר הצורך להפקיד עירבון לתיק נמסרה לטענת ב"כ המבקש ביום 28/12/17 לראשונה. ההודעה הנ"ל הינה הודעת מזכירות להבדיל מהחלטת בית המשפט ובכל אופן היה ברור למבקש נכון ליום 29/11/17 כי עליו להגיש את בקשתו תוך 20 יום בלבד
וזאת החל מיום 19/12/17, זמן מה לפני קבלת הודעת המזכירות הנ"ל אשר איננה מתייחסת למועד להגשת בקשות ואולם הוא לא עשה כן. זאת ועוד, המבקש ביקש במסגרת בקשתו מיום 19/1/18 להאריך את המועד להפקדת העירבון ב- 30 ימים וזאת במסגרת בקשה חלופית. המבקש גם לא צירף תצהיר לבקשתו להארכת המועד שהוגשה ביום 11/2/18 ודי גם בכך כדי לדחות את הבקשה מיום 11/2/18 הנ"ל.
18.
המבקש לא הגיש בקשה לקבלת פטור מהפקדת העירבון עד ליום 19/12/17 כפי שנקבע וגם לא הפקיד את סכום העירבון עד ליום 10/1/18 כפי שנקבע. לאור זאת ניתנה החלטת בית המשפט מיום 17/1/18 לפיה הערעור נרשם לדחייה וזאת כשעל המבקש ליתן טעם מספיק וטוב לכך שהעירבון לא הופקד.
19.
המבקש אשר טען בשלב מאוחר מאוד ביום 11/2/18 כי יש לראות את בקשתו לקבלת פטור מהפקדת עירבון כבקשה אשר מוגשת במועד תוך 20 יום אשר נקבעו בהחלטה מיום 29/11/17 ומלביש זאת על הודעת המזכירות מיום 28/12/17, לא העלה טענה זו בכל בקשותיו הקודמות אלא הגיש את בקשתו מיום 19/1/18 הנ"ל בהמשך להחלטת בית המשפט לרשום את הערעור לדחייה.



לפנינו, אם כן, בקשת המבקש אשר הוגשה ביום 19/1/18 באיחור וללא אישור בית המשפט ולאחר שחלף המועד להגשת בקשה לקבלת פטור מהפקדת העירבון.
20.
עיון בבקשה עצמה אשר הוגשה ביום 19/1/18 מעלה כי אין בה כדי לבסס היעדר יכולת כלכלית של המבקש כפי שנדרש על פי הוראות הדין. המבקש לא פירט את שוויו של נכס המגורים שלו, לא פירט את היקף החובות של הנושים השונים אשר לטענת המבקש הטילו עיקולים על הנכס שלו ויתר על כן, לא פירט את היקף הכנסותיו גם בגין הסיוע שהוא טוען שהוא מקבל מבני המשפחה וכל זאת אל מול היקף הוצאותיו והוצאות אשתו. אין באישורים בגין קצבאות ואישורים בקשר למצבם הרפואי של המבקש ושל אשתו, וכן תדפיסי חשבון בנק אשר צורפו לבקשה כדי לשקף את כלל ההכנסות והסיוע שהמבקש מקבל ואין בהם כדי לשקף את כלל ההוצאות של המבקש ושל אשתו. כך היה מקום לפרט בנוסף את חיובי המשפחה באמצעות כרטיס האשראי. לכן דין בקשת המבקש מיום 19/1/18 להידחות.
21.
המבקש אשר הבין כי לא צירף את כל האסמכתאות שהיה עליו לצרף לבקשתו ניסה לעשות מקצה שיפורים במסגרת תגובתו לתשובת המשיבים אשר ביקשו לדחות את בקשת המבקש. בהחלטת בית המשפט מיום 23/1/18 נקבע בצורה מפורשת כי היה על המבקש להגיש תגובה לתשובת המשיב 2 לתיק לא יאוחר מיום 29/1/18.
22.
המבקש בחר להתעלם גם מהחלטה זו אשר ניתנה על ידי בית משפט זה והגיש את תגובתו לתשובת המשיב 2 ביום 11/2/18 באיחור של 13 ימים ומבלי לצרף בקשה מנומקת יחד עם תצהיר בתמיכה לבקשה להארכת המועד כדין. די בכך על מנת להיעתר לבקשת המשיבים לסילוק תגובתו הנ"ל מהתיק. עיון בתגובה עצמה מעלה כי הגם שנעשה ניסיון מטעם המבקש להראות כי הוטלו על נכס מגוריו עיקולים רבים, עדיין לא ברור בסופו של יום מה גובה שווי הנכס לעומת כל התביעות והעיקולים אשר הוטלו על הנכס בפועל.



בנוסף לכך המבקש לא ניצל הזדמנות זו על מנת לפרט לבית המשפט מהן כלל הוצאותיו שלו ושל אשתו וזאת אל מול הכנסותיו וסיוע שהוא מקבל מבני משפחה תוך פירוט בגין מה הוא מקבל אותו סיוע. ניכר מבקשת המבקש כי הוא מקבל סיוע רב מגורמים שונים, ובמאמר מוסגר יצוין כי אין בבקשות המבקש כדי להצביע מה נעשה בפועל בכלל הכספים שהמבקש קיבל בעת שמכר את הנכס שלו שהוזכר בבקשתו בפועל. היה על המבקש להתכבד ולפרט כאמור, מהן הוצאות הכלכלה שלו, הוצאות בגין משכנתה אם קיימות, הוצאות שוטפות, תשלומים בגין שכ"ט עו"ד ועוד. אין להתעלם גם מכך שהמבקש שילם את האגרה בתיק, משלם אגרות והוצאות בתיקים אחרים, אינו מיוצג על ידי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי ומקבל שירותי עו"ד מזה 4 שנים בתיקים שונים ופועל בתיקים באופן שוטף. על כן, די גם באמור לעיל כדי לדחות את בקשת המבקש לקבל פטור מהפקדת העירבון, אשר הוגשה גם באיחור ומבלי לבסס מדוע הבקשה מוגשת באיחור כלל.


23.
לאור כל האמור לעיל יש מקום לדחות את בקשת המבקש ולדחות את ערעורו שהוגש לתיק מבלי להפקיד את סכום העירבון שנקבע ובמועד שנקבע.



עם זאת, ומשהוגשה בקשה להארכת המועד להפקדת מלוא סכום העירבון עד ליום 19/1/18 ועל רקע הפסיקה לפיה יש מקום ליתן לבעל דין גישה לערכאות כשניתן לרפא מחדלים באמצעות הוצאות ושכר טרחת עו"ד, לפנים משורת הדין הנני קובע כי כנגד תשלום סך של 3,000 ₪ לכ"א מהמשיבים אשר ישולם להם עד ליום 19/1/18 בגין שכ"ט עו"ד יוארך המועד להפקדת מלוא סכום העירבון שנקבע, קרי סך של 20,000 ₪ לקופת בית המשפט עד ליום 19/2/18.



יובהר כי משנקבע כי הערעור נרשם לדחייה, בהיעדר הגשת אישור המשיבים לתיק בדבר קבלת 3,000 ₪ כ"א כנקבע לעיל ובהיעדר הפקדת מלוא סכום העירבון עד ליום 19/2/18 ידחה הערעור תוך חיוב המבקש בהוצאות ושכר טרחת עו"ד.
24.
משימה למתן החלטה ליום 19/2/18.
ההחלטה ניתנת בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ח, 15 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










עא בית משפט מחוזי 57979-10/17 יהודה יצחק רוזנברג נ' עירית ראשון לציון, רוזליס דוד (פורסם ב-ֽ 15/02/2018)