פסקי דין על אשרת שטיינפלד | פסקי דין על א.מ. מרום תעופה ותיירות בע"מ

32755-05/11 סע     08/02/2018




סע 32755-05/11 אשרת שטיינפלד נ' א.מ. מרום תעופה ותיירות בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ס"ע 32755-05-11
סע"ש 5066-06-12


08 פברואר 2018

לפני
:
כב' השופט יצחק לובוצקי
-
שופט בכיר


ה
תובע
ת
אשרת שטיינפלד
ע"י ב"כ עו"ד אסף מסדה
-

ה
נתבע
ת
א.מ. מרום תעופה ותיירות בע"מ



פסק דין
(משלים)

התובעת (להלן גם: "העובדת"), הגישה תביעה כנגד חברת א.מ. מרום תעופה ותיירות בע"מ
(להלן: "הנתבעת" או "המעסיק"), לתשלום סעדים הנובעים מתקופת עבודתה וסיומה.

ביום 25.1.15 נתן בית דין זה

פסק דין
(להלן: "פסק הדין המקורי"), ובו נתקבלה התביעה בחלקה,
לאחר שנקבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק , ונפסקו לזכות התובעת אי אלו סכומים בגין "השלמה לשכר מינימום", "פדיון חופשה", "תמורת הודעה מוקדמת" ו"פיצוי בגין פיטורים שלא כדין". התביעה ל"עמלות" נדחתה.

התובעת הגישה ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 1273-03-15), וביום 19.12.16 פסק בית הדין הארצי כי "... דומה, שאין מחלוקת בין הצדדים אודות פרטי ההסכמה ביניהם בדבר תנאי הזכאות לעמלה...". על כן, קבע בית הדין הארצי כי יש להשיב את עניינה של התובעת לבית דין זה,
לצורך השלמת פסק הדין, ולאחר שהנתבעת באמצעות הגב' אברהמי, תזמין לעדות
(אם תבקש) ,
את יו"ר ועד גמלאי תע"ש, את יו"ר ועד גמלאי בזק ואת מר מוטי אייזיק; ואז ישמעו עדויותיהם בנושא העסקאות שבמחלוקת (בהקשר לתביעה ל"עמלות").

ביום 21.3.17 נשמעה עדותו של מר מוטי אייזיק


ומר אברהם גייר. מר גייר היה
יו"ר וועד גמלאי בזק בירושלים , ובהמשך חבר ועד גמלאי בזק בתל אביב (להלן: "מר גייר"). ביום 4.7.17 נשמעה עדותו של מר עמרם בן צרויה- יו"ר ועד גמלאי תעש (להלן: "מר עמרם בן צוריה"). (שמיעת הראיות לצורך מתן פסק הדין המשלים הנוכחי
קוימה
אפוא ביום 21.3.17 וביום 4.7.17
בלבד,
ולא נתבקשה שמיעה נוספת).

דיון והכרעה
:

כפי שקבע בית הדין הארצי בפסק דינו,
אין למעשה מחלוקת כי בין הצדדים היה הסכם, ולפיו תהא זכאית התובעת, בנוסף לשכרה, גם "עמלות" המגיעות ל-50% מהרווחים בגין כל עסקה שתביא לנתבעת.

נותר לכן לבחון, האם עמדה התובעת בתנאי הזכאות, קרי, האם התובעת זכאית לאי אלו "עמלות" בגין אותן עסקאות שבמחלוקת?.

עסקת "גמלאי בזק"
:

המדובר בטיול של גמלאי בזק לסיציליה,
שקויים בחודש מאי 2010.

לטענת התובעת, לטיול זה ( לסיציליה) יצאו 30 גמלאים
(סעיף 24 ונספח ג2 לתצהיר התובעת)
, כאשר שמונה
(8) מתוכם ממרחב תל אביב, והיתר ממרחבים אחרים. לטענתה, כל גמלאי שילם 1,199 $ בגין הטיול, כאשר הוצאות הנתבעת עמדו על 365 $ בלבד, לכל מטייל. לפיכך, לפי התובעת,
מדובר בהכנסות כוללות של 35,950 $ והוצאות של 10,950 $, כלומר רווח תפעולי של 25,020 $; ועל כן היא
(התובעת) היתה זכאית למחצית מרווח
זה, קרי,

12,510 $, אשר במועד יצירת החוב עמד על 47,789 ₪.

הנתבעת מצידה טוענת, כי הוכח שלטיול בסיציליה יצאו שמונה
גמלאים בלבד, הרווח לכל מטייל עמד על 115 $
בלבד, כשהנוסע השמיני זכה ל"הנחת מועדון" והרווח עבורו היה 54 $ בלבד.

מכאן , לפי הנתבעת, הרווח הכולל היה 859 $, ומחצית ממנו 430 $ בלבד. עמלה זו שולמה לתובעת כבר כמקדמה של 4,000
₪, אשר
תשלומה לא הוכחש
על ידי התובעת.

הנטל להוכחת תנאי הזכאות לעמלות, מוטל על כתפי התובעת.

התובעת לא הוכיחה כי לטיול בסיציליה יצאו 30 גמלאי בזק,
כפי שטענה.

גב' רותי אברהמי דיין, הבעלים והמנהלת של הנתבעת (להלן: "גב' דיין"), הצהירה כי
לטיול זה יצאו רק
8 גמלאי בזק כשכל אחד
מהם שילם לנתבעת סך של 1,199 $

(סע' 39-40 לתצהירה).
לתצהירה של גב' דיין צורף אישור של מר גייר
(נספח י)
על אותם שמונה (8) גמלאים של בזק,
שיצאו בפועל לטיול.

גם בבית הדין העיד מר גייר כי רק שמונה

גמלאים של בזק יצאו לטיול הנ"ל
(עמ' 25 ש' 21-22, עמ' 26 ש' 2, 20).

עדותו של מר גייר מקובלת עלי.

יש לציין כי הגם שפסק דינו של בית הדין הארצי הורה על אפשרות זימונו לעדות של יו"ר ועד גמלאי בזק ומר גייר היה חבר הועד בלבד, הרי שאני מקבל את עדותו. זאת, מאחר
והוא היה בר-סמכא בתחום של ארגון טיולים לחו"ל, ולדבריו עניין זה לא היה בכלל בתחום סמכותו של יו"ר הועד- מר מאיר מוזס
(עמ' 25 ש' 2-4, 9).

ממילא, התובעת שנטל ההוכחה רובץ על כתפיה, לא הוכיחה באופן פוזיטיבי כי אותה רשימה של מטיילים כולה מורכבת מגמלאי בזק כפי שטענה בראשונה , והסתבר כי רק שמונה מהם
היו גמלאים של בזק.

אין חולק כי כל גמלאי שילם בעד השתתפות בטיול סך של 1,199 $.
המעסיק מצידו לא הציג כל הוכחה ל"הנחה"
שלדבריו נתן לגמלאי
פלוני "חבר מועדון".

אשר לעלויות המעסיק
- עפ"י נספח
8 לתצהיר של גב' דיין, עלות המעסיק עמדה על יותר מ- 900 $ לאדם, שכן בנוסף לטיסה היו
"הוצאות נוספות"
כבדות
למדי .

באשר ל"הוצאות נוספות"- לא הוגשה חוות דעת חשבונאית. עם זאת,
יש רגליים לסברה שאכן היו הוצאות נוספות, ואלה גם מופיעות בחלקן בראיות המעסיק
(נספח 8 לתצהיר גב' דיין).
ואולם, הן לא הוכחו באופן מדוייק וברור.
יחד עם זאת, לא יהא זה צודק להתעלם מהן לחלוטין, כשברור שהיו עלויות נוספות בסכומים ניכרים. בדרך של אומדן יקבע כי ההוצאות בגין עסקה זו הגיעו לכפול מההוצאות הנטענות ע"י התובעת ובסה"כ ל- 730 $ לפחות.

כלומר, התוצאה היא שהרווח עבור כל משתתף היה בסכום של כ-470 $ בלבד , או בקירוב לכך . (רווח מכל מטייל של
כ- 35% מהעסקה כולה).

מאחר והעסקה בוצעה במאי של שנת , 2010 ואז שער הדולר ביחס לשקלים עמד על ממוצע משוערך של כ-
3.75 ₪, יוצא איפוא שהרווח בגין כל משתתף היה 1,762.5 ש"ח.
במכפלת שמונה (8) משתתפים,
מדומה לרווח כולל של 14,100 ש"ח. מאחר והגענו למסקנה כי הוסכם בין הצדדים על חלוקת רווחים שווה, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת בקשר לעסקה זו סך של 7,050 ש"ח .

מאחר והתובעת אישרה, כי קיבלה כבר מהנתבעת מפרעה על חשבון העמלה בסך של
4,000 ₪
(עמ' 3 ש' 21 לפרוטוקול מיום 25.5.14),
אזי

היתרה בגין עסקה זו עומדת על 3,050 ₪.
סכום זה מגיע לתובעת בקשר ל "עסקת גמלאי בזק" (הטיול לסיציליה).

עסקת
גמלאי
תע"ש
:

המדובר בטיול של גמלאי תע"ש לרוסיה.

לטענת התובעת, לטיול זה יצאו ארבעים מטיילים גמלאים. כל גמלאי שילם 1,850 $ בגין הטיול, כאשר הוצאות הנתבעת עמדו על 850 $ למטייל. לפיכך מדובר ברווח של 1,000 $ למשתתף, כך לפי התובעת. לדבריה,
היא זכאית למחצית הרווח בסך 500$ במכפלת 40 משתתפים, ובסך כולל של 20,000 $ אשר עמד על 71,200 ₪
(סעיף 23 לתצהיר התובעת)
.

לטענת הנתבעת, התובעת בכלל אינה זכאית ל"עמלות" בגין עסקה זו, שכן העסקה לא בוצעה באמצעות התובעת.

אני מקבל את גרסת המעסיק כי הטיול של גמלאי תע"ש, אינו בגדר "עסקה" שבוצעה על ידי התובעת.

כך העיד מר מוטי אייזיק , שעדותו רלבנטית לעסקה זו: "אני מדריך טיולים. תע"ש נסעו איתי לטיולים.
ביקשו ממני חוות דעת על יציאה של קבוצה שלהם לרוסיה. מכיוון שאני מכיר את רוסיה המון שנים הפניתי אותם לרותי, ואני ישבתי איתם ועם רותי הנתבעת, הייתי נוכח
בסיכום היציאה של תע"ש לרוסיה. ואף אחד אחר לא הביא אותם לנתבעת".
לשאלת בית הדין:

"את התובעת פגשתי פעם במשרד והיא לא קשורה בכלל לשום גמלאי תע"ש, חד וחלק"
(עמ' 21 ש' 11-18).
...
"הבאתי את עמרם ואת גמלאי תע"ש לעסקת רוסיה. לא מבין כיצד התובעת טוענת שהיא קשורה לעניין."
(עמ' 22 ש' 1-2, ר' גם עמ' 23 ש' 4-7).

מר עמרם בן צרויה, יו"ר ועד גמלאי תע"ש, תמך בעדותו של מר אייזק לאמור: "לשאלתך- דרך מי הגעתי
לנתבעת, אני משיב: היינו בקרואטיה עם מדריך בשם מוטי אייזיק והוא קישר אותי עם הנתבעת.
... אני הכרתי את התובעת רק אחרי שמוטי אייזיק קישר אותי עם החברה הנתבעת.
...
לשאלתך- האם פגשתי את התובעת, אני משיב: היא התקשרה אלי ואמרה לי שהיא מנהלת השיווק של הנתבעת, אחרי שכבר היה לי קשר עם מרום תעופה כמובן."
(עמ' 30 ש' 15-23. ההדגשה לא במקור).

ובהמשך: "... אני זוכר שהיינו בפגישת הכרות עם רותי המנהלת במשרד שלה, והיא הראתה לי מה החברה עושה,
ודיברתי איתה על טיול לרוסיה. כשהתובעת דיברה איתי אז דיברנו על המסלול של הטיול, וזה הכל.
...
לשאלתך- לפיה הגעתי למרום תעופה להצעתו של מוטי אייזיק, ומי היה הגורם שטיפל בי ובנה לי את המסלול ושידך לי את המדריך, אני משיב: רוב העבודה שבוצעה מולי היתה עם רותי מנהלת הנתבעת"
(עמ' 31 ש' 1-3, 11-13).

אני מעדיף את עדויותיהם של מר אייזיק ומר עמרם בן צרויה, על פני עדותו של מר יריב שריקי , שהצהיר כי התובעת ביצעה שיחות טלפון רבות ופגישות עם עמרם בן צרויה, וכי היא זו שטיפלה בסגירת העסקה
(ר' סע' 7 לתצהירו).

אני מוכן להסכים עם העובדה שהתובעת היא זו שטיפלה בביצוע פרטי העסקה/הטיול כנציגה מטעם המעסיק, אך אין משמעות הדבר כי היא זו שהביאה את הלקוח לנתבעת, ולפיכך גם אינה זכאית לעמלה בקשר לעסקה זו. שהרי מדובר ב"עמלה" שהיא מעבר לשכר הרגיל , בו ממילא זכתה התובעת כעובדת של הנתבעת.

גם הצהרתה של גב' דפנה ספרדי
(סע' 3-4 לתצהירה),
אינה גוברת לדעתי על עדות עדי הנתבעת,
שהם עדים ישירים לאותה עסקה, שהעידו במפורש כי התקשרו עם החברה שלא
באמצעות
התובעת, וכי התובעת היתה בקשר עם מר צרויה, רק בשלב מאוחר יותר, לצורך הוצאת הטיול אל הפועל.

סיכומם של דברים
- לא שוכנעתי כי התובעת זכאית לעמלה בגין "עסקת גמלאי תע"ש".

סוף דבר
:
בנוסף למה שנפסק לזכות התובעת בפסק הדין המקורי, התובעת זכאית לסכום של 3,050 ₪ נוספים כ"עמלה"
בגין "עסקת גמלאי בזק", בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום
1.6.10, ועד התשלום בפועל.

התובעת
זכתה רק בחלק קטן מתביעתה נשוא פסק הדין המשלים ( הנוגע לעמלות), ולכן כל צד יישא בהוצאותיו, בהקשר להתדיינות הנוספת.

זכות ערעור
:
תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ח, (08 פברואר 2018
)
, בהעדר הצדדים.










סע בית דין אזורי לעבודה 32755-05/11 אשרת שטיינפלד נ' א.מ. מרום תעופה ותיירות בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/02/2018)