פסקי דין על אור משה | פסקי דין על אורי אבלס | פסקי דין על אוויה אבלס ואח' | פסקי דין על הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות | פסקי דין על פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות | פסקי דין על משרד התחבורה/המשרד הראשי ואח' |

3593-02/18 עתמ     08/02/2018




עתמ 3593-02/18 אור משה, אורי אבלס, אוויה אבלס ואח' נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות, פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, משרד התחבורה/המשרד הראשי ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 3593-02-18 משה ואח'

נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
דנה כהן-לקח


עותרים

1
.
אור משה

2
.
אורי אבלס

3
.
אוויה אבלס

4
.
אורי נפתלי

5
.
איזבל סטוקר

6
.
אייל גולדנר

7
.
קרן גולדנר

8
.
איתן קוברסקי

9
.
אלון ויג

10
.
גיא דנון

11
.
דורון שפע

12
.
חיים מנדל שקד

13
.
טלי כהן

14
.
אהוד כהן

15
.
יוסי סוויסה

16
.
יורם אליאשר

17
.
יצחק רביחיא

18
.
מויש ברדיצ'ב

19
.
מנשה נחום

20
.
משה אשד

21
.
נטלי שחף

22
.
עליזה ויג

23
.
ענבר קרסני

24
.
אורי גיא

25
.
ענת כנפו

26
.
פלורנס בראון

27
.
פנינה איצקוביץ

28
.
רוית בן מאיר

29
.
רחל אולמן

30
.
רחל מתיתיהו

31
.
שגיא גז

32
.
תומר לשם

33
.
עמיר אריהן

34
.
אליוט בראון

35
.
מרשה שבירו

36
.
הייקה אהרונוף


נגד

משיבים

1. הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות
2. פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות
3. משרד התחבורה/המשרד הראשי
4. מקורות חברת מים בע"מ
5. הקרן הקיימת לישראל
6. מועצה אזורית מטה יהודה
7. מועצה מקומית הר אדר
8. מועצה מקומית אבו גוש


החלטה

1.
לפניי בקשה למתן צו ביניים במסגרת עתירה מנהלית שהוגשה על-ידי 46 מתושבי היישוב הר אדר ביחד עם עמותת תנו לחיות לחיות. בעתירה מבוקש לבטל רישיון לכריתה ולהעתקה של עצים, וכן לבטל חידוש היתר בנייה שניתנו למשיבה 4 (להלן:
מקורות
) על-ידי המשיבה 1 כרשות רישוי (להלן:
הות"ל
), לצורך הקמת בריכה לאגירת מים ביער המורים (הסמוך ליישוב הר אדר) במסגרת תכנית תשתית לאומית (תת"ל 24). בבקשה לצו ביניים מבוקש למנוע כל פעולה של מקורות לפי רישיון הכריתה 33-918, ולפי היתר הבנייה המחודש 2-10-14, וזאת עד להכרעה בעתירה.

2.
יוער כי ביום 4.2.2018 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד כמבוקש בעתירה. ביום 5.2.2018 המשיבים הגישו תגובותיהם, וביום 6.2.2018 התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו ביניים. בתום הדיון שארך מספר שעות, במהלכו ניתנו הבהרות לשאלות בית-המשפט ונשמעו טענות הצדדים, נעשה ניסיון להביא להסכמה בין הצדדים לגבי מתווה-פשרה בנוגע לעתירה. ניסיון זה לא צלח, ולפיכך יש ליתן הכרעה בבקשה לצו ביניים.

3.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בחומר שהוגש ועיוני, ובחנתי את הדברים, אני רואה לקבוע כי דין הצו הארעי שניתן ביום 4.2.2018 להפוך לצו ביניים עד למתן פסק-דין בעתירה, בכפוף להתחייבות כספית מטעם העותרים ותוך קביעת מועד דיון סמוך יחסית בעתירה לגופה.

4.
מבחינת סיכויי העתירה - העתירה מופנית כנגד תוקפם של רישיון הכריתה וכנגד חידוש היתר הבנייה. בעתירה נטען כי רישיון הכריתה בטל, שכן ניתן על-סמך מצג שגוי בדבר קיומו של היתר בנייה תקף במועד נתינתו. (מנגד, מקורות והמדינה טוענים כי היתר הבנייה היה בתוקף בעת מתן היתר הכריתה, שכן התנאים המקדמיים שנקבעו בהחלטת הות"ל נגעו לתחילת ביצוע העבודות ולא לתוקפו של היתר הבנייה. אף המשיבה 5 (קק"ל) מתנגדת לטענות העותרים כנגד היתר הכריתה). עוד טוענים העותרים
כי ההחלטה על הארכת תוקף היתר הבנייה עד יום 5.8.2018 בטלה בהעדר טעמים מיוחדים. בנוסף, נטען כי אין חולק שלא ניתן יהיה להשלים את ביצוע מכלול העבודות עד יום 5.8.2018, ומכאן שיידרש בעוד חודשים בודדים היתר בנייה חדש להשלמת הבינוי. לשיטת העותרים, בנסיבות אלה יש בחידוש היתר הבנייה משום כבילה אסורה של שיקול-דעתה העתידי של רשות הרישוי (מקורות והמדינה מתנגדים לטיעונים אלה מנימוקים שפורטו בתגובותיהם). בנוסף, טוענים העותרים כי ההחלטה על הארכת תוקף היתר הבנייה עד יום 5.8.2018 חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, והתקבלה ללא בחינת תשתית עובדתית רלוונטית בשני עניינים (אשר לגביהם צירפו העותרים חוות-דעת מטעמם):
ראשית
, טענה לסיכון בטיחותי חמור (ולא רק עומס תחבורתי צפוי) הנובע מכך שעשרות רכבי עבודה ומשאיות שישנעו עפר וחומרי בנייה, ייסעו לבריכת המורים וממנה באמצעות כביש 425, שהוא כביש הגישה היחיד המשמש את היישוב הר אדר, ולפי הנטען הוא ממילא מסוכן ולא בטיחותי.
שנית
, טענה לאי שקילת שינויים שחלו בסביבה מאז אישור תת"ל 24 בשנת 2008, תוך פגיעה בתנועת בעלי-החיים ובצומח, באופן המקים חובה על רשות הרישוי לבחון אמצעים עדכניים לצמצום הפגיעה בשטח היער. (מנגד, מקורות והמדינה טוענים כי הות"ל שמעה את טיעוני התושבים טרם מתן החלטתה ושקלה עניינים אלה, בין היתר באמצעות יועץ תנועה מטעמה. ות"ל אף התנתה את תחילת ביצוע העבודות לפי היתר הבנייה המחודש, בתנאים מקדמיים שנועדו ליתן מענה לחששות הנטענים במישור התעבורתי ובמישור הסביבתי, תוך היוועצות עם גופים רלוונטיים. בהתחשב בכך, לשיטת מקורות והמדינה, אין עילה להתערב בהחלטת הות"ל).


טענות העותרים, אל מול טענות המשיבים ובראשם מקורות והמדינה, הועלו לפניי באופן לכאורי גם בדיון במעמד הצדדים. בשלב מקדמי זה, ניתן לומר כי לפחות חלק מטענות העותרים אינן נקיות מקשיים. לצד זאת, בשלב זה לא ניתן לשלול כי קיימות במסגרת העתירה טענות הראויות לבירור.

5.
מבחינת מאזן הנוחות – זהו השיקול בעל מעמד הבכורה.
מחד גיסא
, כריתת מאות עצים במקום בו צריכה להיחפר בריכת האגירה, תהווה מעשה עשוי בלתי הפיך, שיהפוך חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה לתאורטיים (בלי קשר לשאלת סיכוייהם). יש בכך כדי להטות את הכף לטובת מתן צו ביניים. זאת ועוד; ביצוע עבודות הבנייה יחייב שימוש בכביש 425. טענת העותרים להעדר בדיקה נאותה של היבטים שפורטו בעתירתם ובכלל זה הטענה לסיכון בטיחותי חמור אם וככל שתתקבל (ואינני מביעה כל עמדה בדבר) – יתכן שתצריך בחינה טרם תחילת ביצוע העבודות.



מאידך גיסא
, מקורות והמדינה עמדו בתגובותיהן על החשיבות הרבה ועל האינטרס הציבורי בהקמת בריכת אגירה ביער המורים לפי תת"ל 24. הבריכה אמורה לשרת 200,000 תושבים, כחלק מהקמת מערכת מים חמישית לירושלים לצורך אספקת מים סדירה לירושלים ולסביבותיה – פרויקט בעל חשיבות לאומית, שנטען כי הצורך בו הולך וגובר עם גידול האוכלוסייה ומספר הצרכנים. לא יכולה להיות מחלוקת אמיתית על כך שעיכוב נוסף בהקמת בריכת האגירה, כרוך בנזקים הקשורים לעיכוב הפרויקט בכללותו, ולעיכוב העבודות שאמורות להתבצע באמצעות קבלן שלטענת מקורות זכה במכרז להקמת בריכת המורים ובאמצעות אנשי מקצוע נוספים (פס' 104 לתגובת מקורות לבקשה לצו ביניים). לצד זאת, יש לזכור כי מקורות לא מימשה את היתר הבנייה במשך מספר שנים מסיבות שונות (לרבות הידברות נטענת מול תושבי הר אדר), כך שהעיכוב עקב ההליך שלפניי אינו יכול להוות את חזות הכל. כמו כן, ועל-אף שהדבר כבר נאמר בפס' 18 להחלטת כב' השופט דראל מיום 1.11.2017 בעת"מ 56733-10-17 בגלגולה הקודם של הפרשה, מקורות לא צירפה תיעוד אודות מכרזים שהוציאה לביצוע העבודות או הסכמים ספציפיים לביצוען, כך שטענות הנזק נותרו כלליות.

6.
באיזון בין השיקולים, אני סבורה כי שיקול מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן צו ביניים. עם זאת, נוכח הנזקים שיכולים להיות כרוכים בצו כאמור, אני רואה להתנות את צו הביניים בהתחייבות כספית של העותרים, אשר תהיה מוגבלת בסכום (ראו והשוו: החלטת כב' השופט דראל בעת"מ (י-ם) 56733-10-17
הנ"ל,
פס' 22 – שם מועצה מקומית הר אדר, אשר עתרה לבית-משפט זה בגלגולה הקודם של הפרשה, חויבה בהתחייבות כספית בלתי מוגבלת בסכום כתנאי למתן צו הביניים דאז). כמו כן, אראה לקבוע מועד דיון קרוב יחסית לעתירה לגופה.

7.
אשר על כן, אני קובעת כדלקמן:

(א)
הצו הארעי שניתן ביום 4.2.2018 הופך בזאת לצו ביניים עד למתן פסק-דין בעתירה. צו הביניים יפקע מאליו, אם עד יום 18.2.2018 בשעה 12:00 לא ימציאו העותרים למקורות ביחד ו/או לחוד, התחייבות או התחייבויות חתומות בכתב על ידי מי מהעותרים על-סך כולל של 200,000 ₪ לפיצוי מקורות בגין כל נזק שנגרם לה או ייגרם לה כתוצאה ממתן הצו, אם וככל שהעתירה תידחה.

(ב)
המשיבים יגישו כתב תשובה לעתירה עד יום 1.3.2018. יש להגיש שני עותקים נייר – אחד לסריקה; והשני כרוך מסומן ומדוגל לתיק בית המשפט, בצירוף תיעוד לעיוני על דבר ההגשה במזכירות בית-המשפט.

(ג)
דיון לפניי ביום 11.3.2018 בשעה 10:00.


להמציא במיידי לב"כ הצדדים.

לעדכן יומן אלקטרוני בהתאם.

לדאוג להזמנת אולם דיונים גדול לדיון שנקבע.

עיון פנימי: 2.3.2018.


ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.











עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 3593-02/18 אור משה, אורי אבלס, אוויה אבלס ואח' נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות, פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, משרד התחבורה/המשרד הראשי ואח' (פורסם ב-ֽ 08/02/2018)