פסקי דין על דוד קדוש | פסקי דין על יהודית קדוש | פסקי דין על אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

41449-09/17 תק     05/02/2018




תק 41449-09/17 דוד קדוש, יהודית קדוש נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 41449-09-17 קדוש ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בעמ

בפני
כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן

התובעים
1. דוד קדוש
2. יהודית קדוש


נגד


הנתבעת
אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ



פסק דין
טענות התובעים -
1.
התובעים רכשו כרטיסי טיסה במסגרת טיול שאורגן ע"י אירגון השוטרים הבינלאומי, באמצעות חברת אשת טורס. בהתאם לאמור בנספחים ה' ו-ו' לכתב התביעה אמורה הייתה טיסת ההלוך לצאת לדרכה ביום 3.7.2015 בשעה 07:20 ולנחות בשעה 11:25 במוסקבה. במסגרת חבילת הנופש אמורים היו התובעים ביחד עם יתר חברי הקבוצה להגיע ממוסקבה לסנט פטרסבורג ביום הטיסה באמצעות רכבת מהירה או טיסת פנים ובהגיעם אל היעד אמורים היו לאחר סידורים פורמליים לצאת לסיור הכרות בעיר.

2.
ביום הטיסה הגיעו התובעים לשדה התעופה בן גוריון בשעה 04:20 כשבידיהם שוברים מודפסים של כרטיסי העלייה למטוס לאחר שהקדימו ועשו את מלאכת ההרשמה המוקדמת באמצעות האתר הממוחשב. בכרטיס המודפס צויין כי שעת העליה למטוס תהיה 06:25.

3.
לאחר שהפקידו את מזוודותיהם ועברו את הבידוק הבטחוני הגיעו לאיזור שערי הטיסה, ואל השער המיועד הגיעו בשעה 06:30 כנקוב בכרטיס העליה למטוס. מלבד התובעים, כך טענו, הגיעו אל השער 38 חברים נוספים מאותו ארגון אשר אמורים היו לנסוע לסנט פטרסבורג ביחד איתם.

4.
לשיטת התובעים לאחר שהגיעו אל השער חלפה עברה שעת העלייה למטוס והנוסעים לא הועלו. מטעם הנתבעת לא ניתן כל הסבר לעיכוב וכך המתינו עד לשעה 09:30 מבלי לקבל הסבר ממשי בנוגע לעיכוב שנוצר.

5.
לאחר שהתלוננו על העיכוב נאמר להם כי ישנה תקלה טכנית במטוס והם הוזמנו לשתות קפה ועוגה בנמל התעופה על חשבון הנתבעת. לאחר הפסקה לצורך שתייה כאמור, שוב התכנסו הנוסעים בסמוך לשער והמשיכו להמתין ללא מענה ברור בנוגע למשך העיכוב הצפוי ובנוגע לבעיה הטכנית שבגינה נוצר העיכוב.

6.
התובע טוען כי פנה אל נציג הנתבעת במקום וביקש לברר מדוע בנסיבות העניין אין הנתבעת דואגת למטוס חלופי אשר יטיס את הנוסעים ליעדם, השיבו הנציג כי אין מטוס חלופי.

7.
לטענת התובעים, רק לקראת השעה 12:45 התבשרו כי בשל תקלה במטוס יוחלף המטוס למטוס אחר והלכה למעשה הוחלפו הכרטיסים שהיו בידיהם בכרטיסי טיסה חלופיים והמטוס המריא 6 שעות ו10 דקות לאחר המועד המקורי, קרי בשעה 13:30 במקום בשעה 07:20. לטענת התובעים בעקבות איחור זה הגיעו באיחור לשדה התעופה במוסקבה, הפסידו את הרכבת המהירה לסנט פטרסבורג ונאלצו להמתין בשדה התעופה במוסקבה עד להגעתו של מטוס שהוזמן במיוחד בנסיבות העניין ע"י אשת טורס שהביאם אל היעד. כתוצאה מכל זה, הפסידו התובעים ושאר הנוסעים את הסיור בסנט פטרסבורג, הגיעו לבית המלון בשעה 00:30, וקיבלו ארוחת ערב ארוזה במקום ארוחת ערב בחדר האוכל של המלון.

8.
לאור כל אלו, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם "פיצוי כספי" בהתאם להגדרתו בהוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012.

9.
בנוסף, טוענים התובעים כי לאחר האירוע האמור פנו בדרישה אל הנתבעת לקבלת הפיצוי הכספי וזו דחתה את תביעתם ועל כן הם מבקשים לחייב את התובעת גם בפיצוי לדוגמא בסך של 3,000 ₪ אשר יועבר לארגון נכי צה"ל וכן, בפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בסך של 1,000 ₪ לכל אחד מהם.

10.
לעניין התקלה שהתגלתה במטוס ביקש התובע להפנות לפסיקת בית הדין לצדק של האיחוד האירופאי מיום 17.9.2015 אשר קובעת לשיטתו כי תקלה טכנית אינה מהווה אירוע יוצא דופן והיא נובעת מתחזוקה לקויה.

טענות הנתבעת -
11.
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה, להפנות את תשומת הלב לעובדה שגם לשיטת התובע האיחור איננו עולה על 8 שעות כך שאיננו מזכה ב"פיצוי כספי" בהתאם להוראות החוק, וכן ביקשה להבהיר כי עמדה בכל חובותיה על פי החוק.

12.
הנתבעת מצרפת דו"ח איחור טיסה שנערך על ידי מנהל תחנה תורן מטעמה במסגרתו מפורטים האירועים הקשורים באיחור הטיסה. על פי הדו"ח, כאמור, התקבלה הודעה על תקלה טכנית במטוס בשעה 06:40 דבר שהוביל לעיכוב בעליית הנוסעים למטוס. הודעה אודות האיחור נמסרה במערכת הכריזה , הנוסעים קיבלו שוברים לקפה ומאפה עוד לפני השעה 10:00, בשעה 09:58 התקבלה החלטה להחליף את המטוס למטוס אחר, לאחר מכן הוזמנו הנוסעים לארוחת בוקר וקיבלו שוברים לשם כך, ולבסוף, לאחר שנמצא סידור ל35 נוסעים שלא יכולים היו להיכנס במטוס החלופי בהיותו קטן יותר החלה עליית הנוסעים למטוס בשעה 12:05 ובשעה 13:04 יצא המטוס לדרכו.

13.
לטענת הנתבעת, עמדה אם כן בכל הוראות החוק, העניקה לנוסעים שירותי סיוע, העמידה לרשות הנוסעים שלא יכולים היו לעלות על המטוס החלופי אלטרנטיבות מתאימות לרבות הסעות ולינה, ואף הציעה לתובעים, בעקבות פניותיהם, לשפות אותם על כל נזק בעין שנגרם להם ככל שנגרם בעקבות העיכוב בכפוף להמצאת קבלות מתאימות. לטענת הנתבעת התובעים בחרו שלא להציג קבלות ולפנות לבימ"ש בחוסר תום לב ובניגוד לחובתם להקטין את הנזק.

דיון -
14.
חוק שרותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "החוק"), קובע בסעיף 1 מהי "טיסה שבוטלה", מהו "פיצוי כספי" ומהי "עילה מזכה".
אשר ל'טיסה שבוטלה' מבהיר המחוקק כי טיסה שבוטלה היא טיסה שלא התקיימה או שהמריאה באיחור של 8 שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס.
אשר ל'פיצוי כספי', מפנה המחוקק לעניין הגדרת הפיצוי, לאמור בסעיפים 3(א)(4) או (5) לחוק.
לעניין 'עילה מזכה', מפנה המחוקק לסעיפים 5-9 לחוק.

15.
סעיף 3 קובע מהם סוגי ההטבות שיינתנו עפ"י החוק, והוא מונה בין היתר "שרותי סיוע" (קרי מזון ומשקאות, אירוח במלון אם נדרשת שהיית לילה או יותר, שרותי הסעה במקרה שהדבר נדרש ושרותי תקשורת), השבת תמורה, כרטיס טיסה חלופי, פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה ופיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה, כאמור בתוספת השניה.

16.
סעיף 3(ב)(4) קובע לעניין השבת התמורה כי נוסע לא יהיה זכאי להשבת תמורה אם בחר לקבל כרטיס טיסה חלופי, או אם בחר לטוס בטיסה שהתקיימה בה עילה מזכה וכו'.

17.
סעיף 6 לחוק קובע מהן ההטבות מתוך רשימת ההטבות, שיהיה הנוסע זכאי להן במקרה של טיסה שבוטלה, ורשימה זו כוללת שלוש הטבות עיקריות: שרותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי לפי בחירת הנוסע, ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה.
בין היתר נקבע שם שנוסע לא יהיה זכאי להטבת הפיצוי הכספי הנזכרת, אם הוכיח מפעיל הטיסה כי התקיימו הנסיבות המפורטות שם, לרבות ביטול טיסה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו ולא יכול היה למנוע ביטול הטיסה בגינן.

18.
סעיף 7 לחוק עניינו בטיסה שהמריאה באיחור.
סעיף 7(ב) מבהיר מהן ההטבות שיהיה זכאי להן נוסע שהונפק לו "כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של 5 שעות ופחות מ- 8 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה".

כבר בשלב זה ברור לנו שסעיף זה הוא הרלבנטי להטבות שזכאים היו לקבל התובעים כאן, בנסיבות המקרה, וזאת בין אם נקבל את גרסת התובעים לעניין משך האיחור ובין אם נקבל את גרסת הנתבעת בעניין.

בהתאמה, נקבע שם כי נוסע שטיסתו התאחרה בין 5 ל- 8 שעות ביחס למועד הנקוב, יהיה זכאי לשרותי סיוע (מותאמים למשך האיחור), וכן להשבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי לפי בחירתו.

19.
במהלך הדיון שנערך לפניי התבקש התובע, בשים לב בין היתר לעובדה שמדובר בעו"ד בהשכלתו, להבהיר מדוע סבור הוא כי עפ"י החוק עתר לחייב את הנתבעת בתשלום 'הפיצוי הכספי' כהגדרתו בחוק, פיצוי ששמור עפ"י החוק לאיחור העולה על 8 שעות (ולמקרים נוספים כמפורט שם, שאינם נוגעים לענייננו).

20.
התובע בתגובה ביקש להפנות לפס"ד שניתן ע"י בימ"ש השלום בת"א, במסגרת תא"מ 47505-05-17, וללמוד מהאמור שם כי עומדת לו זכות לדרוש גם פיצוי כספי במקרה של איחור שאינו עולה על 8 שעות. עיון בפסה"ד האמור כמו גם בהוראות החוק מלמד כי אין דברים בגו'.
פסה"ד האמור דן בשאלת זכותו של הנוסע לקבל הצעה מאת מפעיל הטיסה, לבטל את הכרטיסים ולקבל השבה של התמורה (בנוסף לשירותי הסיוע). , או לקבל כרטיסים חלופיים, וביהמ"ש שם מעביר ביקורת על התנהלותן של חברות תעופה אשר אינן חושפות לפני הנוסע את האלטרנטיבות העומדות לבחירתו, וקובע כי יש לחייב בפיצוי לדוגמא בשל התנהלותן של חברות התעופה ומפעילי הטיסה בעניין זה. אין בין האמור שם ובין הזכות ל'פיצוי כספי' ולו דבר, ולא בכדי, שהרי זכות זו אינה עומדת למי שטיסתו התעכבה במשך זמן שהוא למטה מ-8 שעות מהמועד המקורי.

21.
למען הזהירות אבהיר כי לא מצאתי בכתב התביעה ובטיעוני התובעים בע"פ כל עדות לכך שהנתבעת לא עמדה בחובתה להציע לתובעים לבחור בין קבלת כרטיסים חלופיים לבין ביטול הטיסה, ולמעשה מן הדברים עלה כי התובעים הם שפנו אל הנתבעת וביקשו כי תארגן להם טיסה חלופית, וזו היתה ממילא בחירתם בנסיבות המקרה שלפניי.

22.
ממילא אין לי אלא להתפלא על טענת התובע משל זכאים היו הוא ורעייתו ל'פיצוי כספי' בנסיבות המקרה, הן בשים לב לתוכנו של פסה"ד אליו הוא ביקש להפנות (המפנה בהקשר זה אף לדברי ההסבר להצעת החוק ולטרוניה שהעלה בקשר עם הנוסח האמור יוזם החוק, חה"כ אחמד טיבי), והן נוכח העובדה שדרישה זו ממילא איננה מתיישבת עם לשון החוק, והכל כאשר עניין לנו בתובע שהוא עו"ד בהשכלתו, וחזקה כי מבין הוא היטב כי זכות כזו אינה עומדת לו.

23.
מכל אלו אני קובעת כי התובעים אינם זכאים ל'פיצוי כספי' על פי הוראות החוק, ובשים לב לנסיבות המקרה שלפניי.

24.
התובע הבהיר בדיון כי הוא מוחל על כל הוצאה שהוציא בקשר עם כלכלתו ורווחתו במהלך שהותו בשדה התעופה ולמשך הזמן שחלף ממועד הטיסה המקורי ועד להגעתו אל המלון, וזאת כאשר נשאל מדוע לא המציא אסמכתאות המעידות על הוצאותיו בעין על מנת לקבל החזר.

25.
כאן המקום לציין כי אינני סבורה שניתן לראות במפעיל טיסה כממלא חובתו להעניק שרותי סיוע ע"י הצעה לשיפוי הנוסעים לאחר זמן, ובכפוף להצגת דרישה מטעמם, שכן שרותי הסיוע מטרתם לסייע הלכה למעשה לנוסעים, המצויים במצוקה במשך שעות מרובות בשדה התעופה, חלקם בעלי אמצעים ויכולת לדאוג לכלכלתם ורווחתם במהלך המתנה מורטת עצבים זו, וחלקם חסרי יכולת. לא יעלה על הדעת שמי שהוא חסר יכולת כאמור לא יוכל ליהנות משרותי הסיוע, מהטעם הפשוט שיחסוך מעצמו רכישת משקאות ומזון במהלך ההמתנה, וממילא לא יוכל בדיעבד ולאחר מעשה, לדרוש השבה של כספים שלא הוציא.

החובה לדאוג להענקת שרותי סיוע היא חובה שחלה על מפעיל הטיסה כבעל הכיס העמוק, וכמי ששולט במצב ובקיא בפרטים יותר מהנוסע, וכלפי כל הנוסעים באופן שוויוני, והיא חלה בזמן אמת ובעת ההמתנה.

26.
הנתבעת לא הציגה חשבוניות המעידות על העמדת שרותי סיוע בדמות קפה עוגה וארוחת בוקר, אותם היא טוענת שהעמידה לרשות הנוסעים, והסתפקה בהצגת דו"ח אותו היא עצמה ערכה בעניין זה.

27.
דומני כי לולא העידו התובעים עצמם שקיבלו קפה ועוגה ככל הנוסעים במהלך העיכוב בשדה התעופה ועל חשבון הנתבעת, ועל אחת כמה וכמה לו הציגו לפניי אסמכתאות המעידות על הכורח לקנות לעצמם מזון ומשקאות בזמן ההמתנה, היה מקום לקבוע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות שעמדה בחובותיה עפ"י החוק, להעמיד שרותי סיוע לתובעים כאן וליתר הנוסעים בטיסה נשוא התביעה.

28.
החוק איננו קובע מה טיב המזון ומה אופי המזון שיוצע לנוסעים הממתינים, ואף איננו קובע מה משמעות המילים "מזון" ו"משקאות". ממילא את התוכן נדרש ביהמ"ש ליצוק לתוך המילים, בהתאם לשעת הטיסה המיועדת, לפרק זמן האיחור ולנסיבות המקרה.

29.
משאין חולק כי הוצעו קפה ועוגה, ומדובר באיחור שנמשך לאורך שעות הבוקר, לא שוכנעתי בנסיבות המקרה כי שרותי הסיוע שניתנו, כפי שהוצגו ע"י התובעים (ובהנחה שאין ממש בטענה שהוצעה גם ארוחת בוקר כטענת הנתבעת), אינם עומדים בהוראות החוק.

30.
משלא מצאתי אם כן כי הנתבעת הפרה את חובותיה עפ"י החוק, ממילא אני קובעת כי אין מקום לפסוק פיצוי לדוגמא בנסיבות העניין.

31.
סעיף 16 לחוק קובע כי אין בהוראות החוק כדי לגרוע מזכותו של הנוסע לפיצוי לפי כל דין. נשאלת אם כן השאלה האם זכאים התובעים במקרה דנן לפיצוי בגין עוגמת נפש, נוכח האיחור בטיסה והתנהלות הנתבעת בנסיבות העניין.

32.
בעניין זה יובהר כי על מנת שיוכל ביהמ"ש לבחון את השאלה אם התרשלה הנתבעת כלפי התובעים אם לאו, על ביהמ"ש לשאול את עצמו האם יש באיחור בהסדרת טיסה חלופית (כמו גם בעצם קיומה של התקלה) כדי ללמד על התרשלות מטעם הנתבעת.

33.
בעניין זה (בשונה מהשאלה האם זכאים התובעים לסעדים המנויים בסעיף 7(ב) לחוק בשל עצם קיומו של האיחור, ששם אין משמעות לשאלה מהי סיבת האיחור) יש מקום לשאול האם עצם קיומה של תקלה במטוס המתגלה בסמוך לפני הטיסה והתמודדות עימה על ידי הנתבעת בדרך בה נעשתה, יש בהן כדי ללמד על התרשלות של הנתבעת בין בתחזוקת המטוס, בין בתיקון התקלה ובין במציאת פתרון חלופי.

34.
בשונה מהפסיקה אליה ביקש התובע להפנות (בעניין תיק
c-257/14
של ביה"ד לצדק של האיחוד האירופאי) בנוגע לעצם קיומו של פגם במטוס כראיה לקיומה של התרשלות, פסיקה המתייחסת לשאלה העקרונית האם ניתן לקבוע כי התובעת עשתה כל שביכולתה כדי למנוע עיכוב בטיסה בשל קיומו של פגם, במקרה של איחור בטיסה (בעניין זה יובהר כי הוראות הדין האירופאי אליו ביקש התובע להפנות, עשויות אולי להשליך על אופן פרשנותו של סעיף 6(ה) לחוק, שאינו נדרש כאן), השאלה שנשאלת כאן היא איננה האם עשתה הנתבעת כל שביכולתה לעשות כדי למנוע את העיכוב, אלא האם פעלה כמפעיל טיסה סביר כדי למנוע את העיכוב. בהתאמה, מידת האחריות היא שונה וממילא נטל הראיה הוא אחר.

35.
מעבר לכך, על ביהמ"ש לבחון את השאלה מהו הנזק שנגרם לתובעים בעטיה של אותה התרשלות, אם סבור שאמנם התרשלה הנתבעת.

36.
במקרה שלפניי לא הציגה הנתבעת נתונים אשר יבהירו כיצד פעלה לאיתור מטוס חלופי ו/או לתיקון התקלה כבר בשעות הראשונות של האיחור. הואיל והמידע כמו גם המסמכים בעניין זה מצויים בשליטתה של הנתבעת, אני רואה לנכון לקבוע כי זו בחרה שלא להציג את הנתונים המלאים, על מנת להסתיר מעיניו של ביהמ"ש את העובדה שבמאמץ קל ובהתנהלות סבירה, ניתן היה לקצר את משך האיחור, וכי התרשלה בטיפול בתקלה במקרה זה, דבר שהוביל למשך העיכוב ולנזקי התובעים כמתואר להלן.

37.
התובע טען כי הוא ורעייתו הגיעו אל המלון בשעה 00:30 בעקבות העיכוב האמור (אציין כי התובעת העידה כאן כי הגיעו רק בשעה 01:30 אל המלון), וכי בהתאמה הפסידו את האפשרות לנסוע ברכבת המהירה ממוסקבה לסנט פטרסבורג, דבר שהוביל בהתאמה לכך שהיה צורך להמתין לטיסת ביניים שהוזמנה בעקבות האיחור, וכל אלו הובילו לכך שהתובעים הפסידו את ההזדמנות לסיור בעיר פטרסבורג בהתאם לתוכנית המקורית ביום הטיסה והחמיצו את ארוחת הערב החמה בחדר האוכל של המלון.

38.
אציין כי לא נעלם מעיני כי בתחילה טען התובע, במכתב דרישה שהציג לנתבעת, כי החמיץ סיור בעיר מוסקבה ולאחר מכן התברר כי למעשה מדובר בסיור בעיר סנט פטרסבורג, יעד הנסיעה המקורי.
כמו כן לא נעלם מעיניי כי במסגרת תכנית הנסיעה שצורפה לכתב התביעה הובהר כי ההעברה ממוסקבה אל סנט פטרסבורג עשויה להיות באמצעות רכבת מהירה או טיסת ביניים.

39.
נדמה אם כן כי ניתן לקבוע שלתובעים אמנם נגרמה עוגמת נפש בעקבות התרשלותה האמורה של הנתבעת, ואני קובעת על כן כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין עוגמת נפש זו בלבד, ובשים לב למידת התרשלותה ולטענות התובעים בנוגע להחמצה שהיתה מנת חלקם בעקבות התרשלות זו בסך של 500 ₪ בלבד לטובת כל אחד מהם.

מכל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 18.9.17, ועד יום התשלום בפועל.

בשים לב לתוצאה יישא כל אחד מהצדדים בהוצאותיו.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום,
כ' שבט תשע"ח, 05 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.






תק בית משפט לתביעות קטנות 41449-09/17 דוד קדוש, יהודית קדוש נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/02/2018)