פסקי דין על סאלח אבו חאמד | פסקי דין על הראל מימון | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח |

54647-05/16 תאמ     24/02/2018




תאמ 54647-05/16 סאלח אבו חאמד נ' הראל מימון, שירביט חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בבאר שבע



תא"מ 54647-05-16 אבו חאמד נ' מימון ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן


תובע

סאלח אבו חאמד


נגד

נתבעים

1. הראל מימון
2. שירביט חברה לביטוח בע"מ


פסק-דין

לפניי תביעה בסדר דין מהיר בסך של 15,876 ₪ לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע בתאונה שאירעה ביום 31.12.15 על ידי רכב בו נהג הנתבע 1 (להלן: "התאונה"). הנתבעת 2 הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו של הנתבע 1. בין הצדדים קיימת מחלוקת בשאלת הנזק.

2.
כמצוות התקנות, פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

התובע בכתב תביעתו טען כי בתאונה נפגע רכבו מאחור על ידי רכבו של הנתבע 1 אשר התנגש בו ומעוצמת המכה נהדף רכבו לעבר הרכב שנסע לפניו ונגרם לרכבו נזק בחלקו האחורי ובחזיתו. התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי ולפיה, נגרמו לו הנזקים הבאים:
נזק ישיר בסך של 20,473 ₪; ירידת ערך 5% בשווי של 3,425 ₪; הוצאות בגין שכר טרחת שמאי בסך של 782 ₪ ובסך הכל נזק בסך של 24,680 ₪. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת 2 הודתה באחריותה החלקית לתאונה ושילמה על חשבון נזקיו של התובע סך של 8,804 ₪ בגין מוקד נזק אחורי בלבד ואולם, לא שילמה בגין הנזק למוקד הקדמי וכן בגין רכיב ירידת הערך ומכאן התביעה דנן בסך של 15,876 ₪.

הנתבעים בכתב הגנתם לא הכחישו את אחריות הנתבע 1 לתאונה ואולם, טענו כי הנתבע 1 לא הדף את רכב התובעת לעבר הרכב אשר היה לפניה ועל כן שילמו רק בעבור הנזק שנגרם לחלקו האחורי של רכב התובע.

בדיון שהתקיים בפני
י התייצב התובע וטען כי נגרם לרכבו נזק הן בחלקו האחורי והן בחלקו הקדמי. הוא הציג תמונות שצולמו על ידו ובהן נראו פגיעה ברכבו הן בחלק האחורי והן בחלקו הקדמי ימני. כמו כן, הציג תמונה ובו נראה הרכב שהיה לפניו אשר צולם רק בחלקו השמאלי ולא בחלקו הימני ובה נראו שריטות בפגוש הרכב. התובע נחקר בחקירה נגדית וטען כי רכב הנתבע 1 פגע בו והדף אותו לעבר הרכב שהיה לפניו. עם זאת, אישר כי לא הזמין לעדות מטעמו את נהג הרכב שהיה לפניו. התובע טען כי לאחר התאונה, החליף פרטים עם הנתבע 1 אשר הודה באחריותו לתאונה ומכיוון שהרכב שהיה לפניו לא נפגע הוא נסע מהמקום. לטענתו הנתבע 1 "שיחרר" את הרכב שהיה לפניו בכך שאמר שהוא לוקח אחריות על התאונה. התובע טען כי הנתבע 1 דחף אותו קדימה וכי הודה בכך ליד כל האנשים שהיו במקום וכי יש לכך עדים מכיוון שהיו בדרך ללוויה בעת שאירעה התאונה. בסוף החקירה הנגדית התברר כי בעת התאונה נהג ברכב אחיין של התובע, ווליד ואולם, זה לא התייצב למסור עדות מטעמו.

הנתבע 1 לא התייצב לדיון.

הנתבעת 2 לא הביאה כל עד מטעמה.

התובע טען בסיכומיו כי היה עד ברכב בעת התאונה. נטען כי אין מחלוקת כי נהג הנתבעת 2 פגע ברכב התובע מאחור וכי הנתבעת 2 אף שילמה בעבור הנזק שנגרם למוקד האחורי של הרכב. נטען כי עדותו של התובע לא נסתרה וכי הוא היה עד בתאונה, דיבר עם הנתבע, צילם בעצמו את כלי הרכב ונטען כי בכך הוכיח במאזן ההסתברות הדרוש בהליך האזרחי את תביעתו. נטען כי הנתבעת 2 ויתרה על עדות העד המרכזי מטעמה ואין בידיה אף ראיה התומכת בטענתה כי הייתה תאונה לפני כן אשר גרמה לנזק בחלקו הקדמי של רכב התובע. נטען כי על אף שהנהג מטעם התובעת לא התייצב, עדותו אינה עדות מכרעת שכן התובע מעיד על הדברים מידיעתו. נטען כי ניתן הסבר ביחס לאי התייצבותו של הנהג מטעם התובעת ולפיו הן התובע והן אחיינו עובדים באותו מקום עבודה ומעסיקם לא אפשר לשניהם שלא להתייצב לעבודה. כמו כן, נטען כי ככל שהנתבעת 2 טוענת כי רכב התובע התנגש קודם לכן ברכב שהיה לפניו הרי שלכל הפחות רכב הנתבע 1 גרם להחמרה בנזק המוקדם הקדמי ועל כן נטען כי הנתבע 1 אחראי לנזקים הן האחורי והן הקדמי. עוד נטען כי ביחס לנזק, חוות דעת השמאי לא הופרכה שכן השמאי לא נחקר. ביחס לטענת הנתבעת כי שילמה לתובע סך נוסף של 1,350 ₪ בגין ירידת ערך למוקד הנזק האחורי נטען כי לא הוצג אישור פירעון של השיק האמור. לאור האמור, נטען כי יש לקבל את התביעה.

הנתבעת 2 טענה בסיכומיה כי התובע לא הוכיח את תביעתו. לטענתה, התובע לא הביא עדים רלוונטיים להוכחת התביעה ובהם הנהג, ווליד, שהינו אחיינו של התובע ואשר נהג ברכב בתאונה. לטענתה, התובע לא טען קודם לכן שנכח במועד התאונה ולא הזמין כל עד ראייה מטעמו. עוד נטען כי ללא הנהג ברכב הראשון בשרשרת, לא ניתן להוכיח את התביעה וכי זה לא הוזמן לעדות מטעם התובע. עוד נטען כי היה על התובע לתקן את תביעתו שכן, ניתן לו שיק בעבור ירידת ערך בשל המוקד האחורי ועל כן, היה עליו להעמיד תביעתו על סך של 14,518 ₪. לטענת הנתבעת 2, התובע לא הצליח להוכיח את טענתו ביחס לנזק למוקד הקדמי.


לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, ולאחר ששמעתי את התובע אשר עדותו לא נסתרה ולפיה, נכח בתאונה, וכן ראיתי תמונות של מוקדי הנזק ברכבו של התובע, הן, מקדימה והן, מאחור, ולאור חוות הדעת של השמאי מטעמו אשר לא נסתרה שכן, הנתבעת 2 ויתרה על חקירת השמאי, ולאור העובדה שנהג הנתבעת – הוא הנתבע 1 -
לא התייצב לדיון, מצאתי כי יש לקבל את התביעה.

עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין. סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 קובע כי כאשר בית המשפט מבקש לפסוק על פי עדות יחידה של בעל דין עליו לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו. במקרה שלפניי, התובע טען כי נכח בתאונה על אף, שלא נהג ברכב. התובע הציג תמונות של כלי הרכב בטלפון הנייד שלו והעיד על הנסיבות לתאונה ועל מהלך העניינים לאחריה. התובע הסביר מדוע הנהג ברכב לא התייצב לדיון ומצאתי כי הסברו סביר. על מנת לפסוק על פי עדות יחידה של בעל דין על בית המשפט למצוא סיוע בחומר הראיות או לקבוע כי ניתן לייחס אמינות גבוהה לעדותו.
אני סבורה כי סיוע לעדותו ניתן למצוא בחוות דעת השמאי אשר תואמת את תיאור התאונה על ידי התובע וכן בתמונה שהציג ובה נראה נזק לחלקו הקדמי של רכבו.
חוות הדעת השמאית שהציג התובע נערכה כמה ימים לאחר מועד התאונה הנטען וכאמור לעיל, חוות דעת מומחה המעריכה ושמה את נזקו של התובע לא נסתרה. הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי ולא הביאה כל עד שיכול להעיד אחרת ביחס לאופן בו קרתה התאונה.

משכך, התביעה מתקבלת כאמור לעיל. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע יחד ולחוד סך של 12,451 ₪ בגין הנזק הישיר.

כמו כן, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.


המזכירות תשלח את פסק-הדין לבעלי הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.











ניתנה היום, ט' אדר תשע"ח, 24 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 54647-05/16 סאלח אבו חאמד נ' הראל מימון, שירביט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/02/2018)